MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
בעניין:
מדינת ישראל
המאשימה
נגד
חוליו דה לה דוארדיה
הנאשם
גזר דין
האישום
1.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות
המפורטות להלן :
הריגה (בקלות דעת) – עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשלייז-1977; הפקרה אחרי פגיעה – עבירה
לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ”א-1961 (להלן: הפקודה); נהיגה בשכרות – עבירה לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 164(א) לפקודה; אי ציות לרמזור אדום בצומת – עבירה לפי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ”א-1961 (להלן: התקנות); ונהיגה במהירות מעל המותר – עבירה לפי
סעיף 54(א) לתקנות.
יצוין כי הוראת החיקוק בעניין עבירת ההריגה, שבה הורשע הנאשם, בוטלה בינתיים, ומוסכם על
הצדדים כי עניינו של הנאשם מתאים להוראת החיקוק החדשה בסעיף 301ג לחוק – ייהמתה בקלות
דעתיי.
2.
בהסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תטען לעונש מאסר בפועל, שלא יעלה על תשע שנים
וחצי, והסנגור חופשי בטיעוניו. הצדדים חופשיים בטיעוניהם ביחס לרכיבי ענישה נלווים.
כן הוסכם כי המאשימה תגיש לעיון בית המשפט סרטונים המתעדים את האירוע, וכי בתיאור
האירועים בגינם מורשע הנאשם, לא יחרגו הצדדים מהעובדות שבכתב האישום המתוקן.
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
לגבי הפסיקה הנוהגת בעבירה זו, טען ב”כ הנאשם כי הענישה נעה בין מספר חודשי מאסר לבין מספר
שנות מאסר, תלוי במשמעות ההפקרה, במיקום שלה, בתוצאותיה ובנטילת האחריות של הנאשם על
ההפקרה.
ב”כ הנאשם ביקש לראות בכל העבירות אירוע אחד, ולקבוע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות.
לדבריו, בית-משפט זה קבע בעבר, שבעבירות הריגה, הכוללות שכרות ועבירות נלוות נוספות, מתחם
העונש ההולם נע בין ארבע לבין עשר שנות מאסר. מתחם זה אומץ גם על ידי מותבים אחרים. לדברי
ב”כ הנאשם, במקרה הנוכחי צריך המתחם להיות נמוך יותר, מאחר שלא מדובר במי ששתה לשכרה
ואין ראיה כי השכרות השפיעה, לא מדובר במקרה של נהג ללא רישיון שנהיגתו הייתה רשלנית, אלא
במי שחצה באור אדום כאשר מישהו אחר נוהג אחריו. מהבחינה הסובייקטיבית של הנאשם, ועל פי
האמור בכתב האישום כי הנאשם לא הבין את כוונותיו של רוכב האופנוע, המתחם צריך להיות נמוך
יותר. לטענת ב”כ הנאשם, מתחם העונש ההולם במקרה זה צריך להיות בין שנתיים מאסר לבין שש
שנות מאסר.
אשר לקביעת העונש בתוך המתחם, התייחס בייכ הנאשם לגילו של הנאשם, כבן 50 שנה; להודאתו ;
לקבלת אחריות מלאה; להיותו של הנאשם אזרח ספרדי, המתגורר בישראל כעשור והצליח לקשור
קשרים חברתיים משמעותיים ביותר; להיותו עיתונאי במקצועו ; ולדברים שנאמרו על ידי עדי האופי
בעניין אישיותו החיובית ביותר של הנאשם. לדברי בייכ הנאשם, מדובר באדם יישהוא משכמו ומעלהיי,
הוא אינו בעל דפוסים עברייניים אלא בעל ערכים חיוביים ונורמטיביים, התנדב ותרם לחברה. הנאשם
נמצא לבד בארץ, אמו איננה יכולה לבקרו בארץ נוכח מצבה הרפואי, ובהתחשב בניתוק של הנאשם
ממשפחתו, פגיעת העונש בו תהייה משמעותית יותר מבאדם אחד. קשיי השפה יקשו אף הם על
הנאשם בהיותו במאסר, ויקשו על קבלת טיפול בכלא. כן הפנה לשיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות
החוק מרגע שנעצר, ולרצונו לפצות את המשפחה. עוד ציין ב”כ הנאשם כי הנאשם שהה תקופה
ממושכת במעצר בית מלא. לפיכך ביקש שלא לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל שיעלה על שלוש שנים. לחילופין, ככל שייקבע מתחם ענישה גבוה יותר, ביקש לחרוג מן המתחם לקולה מטעמי שיקום.
מתסקיר שירות המבחן עולה לדבריו כי עם שחרורו של הנאשם ממעצר, הוא הצליח להשתלב ייבהליך
טיפולי מדהיםיי בשירות המבחן, ויש לו יימוטיבציה אדירה לשיקוסיי. לנאשם רגשות אשמה כבדים,
וב
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
קביעת מתחם הענישה נעשית בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו,
במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג).
19.
ביחס לערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה –
מדובר בהגנה על קדושת החיים, הגנה על שלומם של אנשים, על הבטיחות בדרכים ועל המשתמשים בדרך.
לעניין זה יש לציין כי בעבירות הקשורות בתאונות דרכים, קראו בתי המשפט להחמרה בענישה, בהיותן של עבירות אלה יימכת מדינהיי:
“תופעת הפגיעות בנפש ובגוף עקב תאונות דרכים המשתוללות בכבישי הארץ מחייבת
את מערכת המשפט לגייס את כוחותיה למלחמה יעילה, בכלים הקיימים, כדי לסייע
במיגור מכת התאונות וקטילת חיי אדם תמימים עקב התנהגות עבריינית על הכביש.
בין האמצעים הנתונים בידי מערכת המשפט, מצוי כלי הענישה. ראוי להשתמש בו
באופן שישיג את תכליתו, ויביא, בין שאר האמצעים הננקטים, להחדרת המודעות לכללי המותר והאסור בנהיגה בכביש, ולסכנות האורבות מהפרתם” (עייפ 5167 / 05
מגידוב נ’ מדינת ישראל ( 10 . 10 . 05 )).
כך גם בכל הנוגע לעבירה של נהיגה בשכרות, אשר גם לגביה קראו בתי המשפט להחמיר בענישתם של אלה הלוקחים במודע סיכון כאשר הם מתיישבים מאחורי ההגה כשהם שיכורים:
“תופעת השכרות הולכת ומתרחבת לאחרונה, ולנוכח עומס התנועה בכבישים – על רקע
המספר הגדל והולך של כלי הרכב – שומה על בתי המשפט לתרום את חלקם במאבק
הלאומי נגד הקטל בדרכים, בהטלת עונשים משמעותיים על אלה המרהיבים עוז
להסיע כלי רכב ברשות הרבים כאשר שכרות מכרסמת ביכולתם לשלוט בהם” (עייפ
13
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
המאסר המוטלים על נאשמים המורשעים בהריגה בנסיבות של תאונות דרכים, הינם קלים יחסית.
הצוות סבר כי ראוי ליצור מדרג נפרד למעשה המתה בקלות דעת, בין היתר מתוך הערכה כי חלק,
ואולי אף רוב, המקרים של תאונות דרכים חמורות, שהיו מוגדרים כהריגה, יכללו בהגדרה זו – וכי
כך ראוי… הצוות התלבט בשאלת העונש הראוי לעבירת ההמתה בקלות דעת. מצד אחד, המקרים
של תאונות הדרכים והעונשים אותם מטילים בתי המשפט על המורשעים בביצוע הריגה בנסיבות
של קלות דעת, מובילים למסקנה כי ראוי לקבוע לעבירה זו עונש מרבי שהוא קל באופן ניכר מהעונש
הקבוע כיום בצד עבירת הריגה. מצד שני, ישנם דוגמאות למצבים אחרים של המתה בקלות דעת,
המחייבים תגובה עונשית חמורה הרבה יותר. מצבים כאלה ייתכנו, למשל, במקרים בהם ההמתה
נלוותה לעשייה עבריינית אחרת….”.
בנסיבות אלה, בקביעת מתחם העונש ההולם, ישנו משקל מוגבל לשינוי העונשי בחקיקה, ויש לראותו
לצד הפסיקה הנוהגת.
21.
לגבי עבירת ההפקרה – מדובר במקרה זה בהפקרה בנסיבות מחמירות, שהעונש המקסימלי
בגינה עומד על 14 שנות מאסר. מדובר בעבירה המתבצעת לאחר הפגיעה בקרבן, כאשר המעט שיכול
הפוגע לעשות הוא לעצור במקום ולנסות לסייע לקרבן, ובמקביל להזעיק כוחות הצלה למקום, אך
הוא נמלט מהמקום מבלי לברר את מצבו של הנפגע. לא אחת, היעדר הסיוע הוא שמביא למותו של
קרבן העבירה. מכאן החומרה הרבה שבעבירה.
22.
לעניין הפסיקה הנוהגת – בייכ הצדדים הציגו פסיקה לגבי מקרים דומים לזה שבענייננו,
בטווח ענישה רחב.
המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין כמפורט להלן: עייפ 8279 / 11 טל מור נ’ מדינת ישראל
( 1 . 7 . 2013 ) – בעניין תייפ (מחוזי מרכז)
2892 – 07 – 10 מדינת ישראל נ’ טל מור ( 23 . 10 . 2011 ) – בגין
עבירות הריגה, הפקרה, נהיגה תחת השפעות משכרים וסמים, נהיגה ללא רישיון ועבירות נוספות, נגזר על הנאשם מאסר בפועל למשך שתים עשרה שנים; תייפ (מחוזי מרכז) 51045 – 06 – 17 מדינת
15
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
קלשניקוב נ’ מדינת ישראל ( 2 . 10 . 2014 ) – הנאשם הורשע בהריגה, נהיגה תחת השפעת אלכוהול
וסטייה מנתיב נסיעה ונגזרו עליו 52 חודשי מאסר בפועל; עייפ
4441 / 13 פלונית נ’ מדינת ישראל
( 14 . 8 . 2014 ) – המערערת הורשעה בהריגה, גרם חבלה חמורה ונהיגה בשכרות ונדונה לשנת מאסר
אחת ; עייפ
6261 / 05 יוסף עמר נ’ מדינת ישראל ( 9 . 3 . 2006 ) – המערער הורשע בהריגה, נהיגה בשכרות
ואי ציות לתמרור ונידון ל-2 שנות מאסר בפועל; עייפ
1317 / 15
יוסף עייאש נ’ מדינת ישראל
( 14 . 12 . 2015 ) – המערער הורשע בהריגה, נהיגה בקלות ראש, חבלה באדם ועוד ונדון ל-27 חודשי מאסר
בפועל; עייפ 7901 / 13 איאד סלוטה נ’ מדינת ישראל ( 9 . 6 . 2015 ) – המערער הורשע בשתי עבירות הריגה,
נהיגה תחת שכרות, נהיגה במהירות מופרזת ועוד ונידון ל-6 שנות מאסר בפועל; עייפ 2516 / 10 מדינת
ישראל ני בלאל כבהא ( 28 . 4 . 2011 ) – המשיב הורשע בהריגה, גרימת חבלה של ממש, גרימת נזק לאדם
ולרכוש, נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה במהירות מופרזת, ונגזר עליו מאסר בפועל למשך
4 שנים; עייפ
3121 / 12 אהוד כדור נ’ מדינת ישראל ( 24 . 4 . 2012 ) – המערער הורשע בשלוש עבירות של
הריגה, פזיזות, נהיגה בשכרות ועבירות נוספות ונידון ל-6 . 5 שנות מאסר בפועל; ת.פ. (תל אביב) -8939
08 – 13 מדינת ישראל נ’ אלכסנדר צורני ( 6 . 1 . 2016 ) – הנאשם הורשע בהריגה ובחבלה חמורה ונידון ל
7 שנות מאסר בפועל; ת.פ. (מחוזי לוד) 29019 – 03 – 10 מדינת ישראל נ’ יונתן דוד ועדיה – הנאשם הורשע בחמש עבירות של הריגה, גרימת חבלה של ממש, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש ושימוש בסמים, ונגזר עליו מאסר בפועל למשך 6 שנים; ת.פ. (מחוזי ירושלים) 19434 – 06 – 11 מדינת ישראל ני
עירן אלמלים ( 10 . 10 . 2013 ) – הנאשם הורשע בהריגה, נהיגה בשכרות, חבלה חמורה ונהיגה בקלות
ראש ונידון ל-6 שנות מאסר בפועל; ת.פ (מחוזי לוד) 50235 – 01 – 14 מדינת ישראל נ’ אתלאי אדגך
( 14 . 10 . 2015 ) – הנאשם הורשע בהריגה, חבלה חמורה ונהיגה בשכרות ונידון ל-5 שנות מאסר בפועל;
ופסיקה נוספת עם רמת ענישה דומה.
23
לגבי עבירת ההפקרה הפנה בייכ הנאשם לפסיקה כמפורט להלן :
עייפ
774 / 17 עוביידה חטאב נ’ מדינת ישראל ( 27 / 3 / 2014 ); ע”פ 59 / 14 שי פרלמן נ’ מדינת ישראל
( 17 . 7 . 2014 ); עייפ 3754 / 14 חיים גורמזנו נ’ מדינת ישראל ( 11 . 11 . 2014 ); ע”פ 3304 / 14 סולטאן פראן ני
17
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
הנאשם טען, בין היתר במסגרת הטיעונים לעונש, כי חשש מרוכבי האופנוע, ולפיכך נהג כפי שנהג.
כתב האישום אינו מתייחס לכך ואין בו אזכור להמלטות של הנאשם בשל חשש מרוכבי אופנועים,
אלא כי הנאשם לא הבין את כוונותיו של רוכב האופנוע. נוסח כתב האישום, שבו הודה הנאשם
במסגרת הסדר טיעון, מחייב את הצדדים והם אינם יכולים להוסיף עליו, ולפיכך אין לקבל גרסה זו של הנאשם שהועלתה בטיעונים לעונש.
28.
בנוסף, לאחר שהנאשם פגע במנוח, נמלט הנאשם מהמקום, כשהוא מפקיר את המנוח, לאחר
שהוטח על השמשה הקדמית של רכבו של הנאשם, עף באוויר, ונחת על המדרכה כשהוא נפגע קשות
בראשו. הנאשם לא עצר לראות מה מצבו של המנוח ולסייע לו, ואף לא הזעיק כוחות הצלה או כוחות ביטחון.
הנאשם נעצר כשלוש שעות לאחר האירוע, במרחק רב מהמקום, לאחר שהמשטרה, שחיפשה אותו,
הגיעה אליו.
לזכותו של הנאשם יאמר כי היו במקום אנשים אחרים שניסו לסייע למנוח, כך שנסיבות עבירת
ההפקרה חמורות פחות.
29.
לאור תיקון 113 לחוק העונשין, אשר עקרון ההלימה הוכר בו כעיקרון מרכזי בקביעת העונש ;
בהתחשב בחומרת מעשיו של הנאשם כמפורט לעיל ובמידת אשמו של הנאשם; בהתחשב בתוצאה
הקשה של מעשיו של הנאשם – מותו של חיים זייל והפקרתו במקום התאונה; בהתחשב בפסיקה
הנוהגת; ומנגד – בהתחשב בתיקון בחוק בעניין עבירת ההמתה ובהעמדת העונש המקסימלי בחוק על
12 שנות מאסר, אני קובעת את מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם, בעבירת ההריגה, בין שש
לבין עשר שנות מאסר בפועל; ובעבירת ההפקרה בין שנה לבין ארבע שנים מאסר בפועל.
קביעת העונש בתוך המתחם:
30.
בקביעת עונשו של הנאשם יש להתחשב בהודאתו של הנאשם; בכך שהנאשם הביע חרטה כנה
על מעשיו, הוא חש כאב על מותו של המנוח, קיבל אחריות מלאה למעשיו, והוא אף מבקש לפצות את
19
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
35.
נוכח האמור לעיל אני דנה את הנאשם כמפורט להלן :
א. מאסר בפועל של שבע שנים, בניכוי תקופת המעצר מיום 24 . 9 . 2018 עד 14 . 11 . 2018 .
ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, תוך 3 שנים מיום שחרורו
מהמאסר, כל עבירה שתוצאתה גרימת מותו של אדם, למעט גרם מוות ברשלנות.
ג. פסילת הנאשם מנהיגה למשך 15 שנים החל מהיום.
ד. פיצוי בסכום של 50 , 000
₪ לאמו של המנוח, ופיצוי בסך 100 , 000 ₪ שיתחלק בין כל אחיו ואחיותיו
של המנוח.
בהסכמת הנאשם – לאחר שהנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר, יועברו הכספים שהפקיד בתיק זה,
בסך 100 , 000 ₪, לבני המשפחה על חשבון הפיצוי.
תשומת לב שירות בתי הסוהר להמלצת שירות המבחן, לפיה הנאשם ישולב בהליך טיפולי במסגרת
שב”ס.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
המזכירות תשלח העתק לשירות המבחן ולשב”ס.
ניתן היום, כייב אלול תשעייט, 22 ספטמבר 2019, במעמד הצדדים.
רבקה פרידמן-פלדמן, שופטת
21
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
הנאשם, אשר הבחין בפגיעה, האט בסמוך לאחר מכן את רכבו, אך לא עצר, והמשיך בנסיעה מהמקום.
באותה עת היו אנשים אחרים במקום שחשו לעברו של המנוח. הנאשם המשיך בנסיעה ברחוב רמביין,
פנה ימינה לכיוון שדרות בן צבי ומשם פנה ימינה לשדרות שרי ישראל. לאחר מכן פנה ימינה לרחוב
ירמיהו, משם נסע לכיוון שדרות לוי אשכול עד שהגיע לחניון המצוי באזור צומת הרחובות בנימין מזר
ומרטין בובר בירושלים, שם עצר את רכבו. כל אותו הזמן לא יצר הנאשם קשר עם גופי הצלה וכוחות
משטרה.
בסביבות השעה 03 : 30 ניידת משטרה שהגיעה לחניון במסגרת חיפושים אחר הנאשם, עצרה את
הנאשם.
כתוצאה מהתאונה נגדם מותו של המנוח.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם
4.
על פי האמור בתסקיר, הנאשם בן 49 שנים, רווק, אזרח ספרד השוהה בישראל מזה כתשע
שנים ועובד כעיתונאי בשירות האויים. הנאשם סיים לימודי תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה
בארצות הברית, סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים בגרמניה, והגיע לישראל במסגרת תוכנית
לחילופי סטודנטים. בשנים 2000 עד 2004 שהה בישראל כעיתונאי, בהמשך חזר לספרד, ושב לישראל
בשנת 2011. צוין כי בארץ השתלב הנאשם באופן מיטבי בתוך הקהילות השונות בהן שהה. שירות
המבחן התרשם מיכולתו של הנאשם ליצור קשרים חברתיים ומיכולתו לגייס את סביבתו לרצות
לסייע לו בשיקומו. בעת שהותו בירושלים התנדב הנאשם בארגונים שונים.
אין לנאשם עבר פלילי או תעבורתי בארץ, ולדבריו אין לו עבר פלילי גם בספרד.
בתסקיר התייחסות למשפחת המוצא של הנאשם.
לגבי העבירות, צוין כי הנאשם מקבל אחריות מלאה לביצוע העבירה, והוא תיאר לפני שירות המבחן
את קורותיו באותו יום. לגבי הימלטותו מהזירה לאחר האירוע, תיאר הנאשם תחושות פאניקה
ובלבול בשניות שלאחר האירוע. לדבריו הוא היה מודע לכך שפגע באדם, אך התקשה לעצור את רכבו
בשל חששו מתגובת הסובבים אותו, על רקע היותו זר ולא דובר השפה העברית. הנאשם תיאר לפני
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
לגבי המנוח חיים זייל, צוין כי היה בן 30 במותו, רווק, עמד להתארס לבחירת ליבו זמן קצר לאחר
מועד התאונה הקטלנית שבה נהרג. המנוח היה מוזיקאי במקצועו, פסנתרן ומלחין מחונן, וכן לימד
בתיכון את מקצוע תורת המוזיקה. עד גיל 17 התחנך המנות במסגרות של החינוך הדתי, אז התקבל ללימודים באקדמיה למוזיקה בירושלים, שם למד בשלוש מגמות – נגינה, הלחנה וניצוח, אותן סיים
בהצלחה, תוך שזכה למלגות ולתעודות הצטיינות. לדברי אמו של המנוח, הוא היה עתיד לצאת לסבב
קונצרטים והופעות באירופה ובארצות הברית למשך כחצי שנה, ולנגן שם באולמות מפורסמים.
המנוח תואר כאדם חם ואהוד על בני משפחתו, בזכות שמחת החיים שאפיינה אותו, לצד יכולת למצוא
חיבור אישי ומיוחד בכל אחד, וליצור אווירה של קלילות והנאה, תוך רגישות וסבלנות לסובבים.
המנות תמיד היה מוכן לעזור בכל, גם לאנשים שלא הכיר.
נוכח תמונת הנזקים הקשה לבני משפחתו של המנוח, המתוארת בתסקיר, הומלץ על הטלת פיצוי
כספי משמעותי לבני המשפחה, כהכרה בפגיעה האנושה של הנאשם במנוח, בקשיים הרבים שהם
חווים בהתמודדותם עם אובדנו, ובסבלם העמוק.
6. הוגשה הצהרת נפגע עבירה, של אח אחר של המנוח. האח מתאר את גודל האסון ואת שברון הלב שנגרם לבני המשפחה, ולדבריו ייהחיים לעולם לא יחזרו למסלולם”; הוא מתאר את אחיו,
שלדבריו היה ייבן מסור ונפלאיי, היה עם לב טוב ושופע אהבה; תמיד ידע להיות אוזן קשבת, לייעץ
ולעזור; אח מוערך ודוד אהוב. לדבריו, עם פטירתו של המנוח יינפער חלל גדול שממאן להתמלאיי,
גרוע מזה לא יכול היה לקרות.
7. יעל, אמו של המנוח, העידה על המנוח כמוזיקאי מוכשר שלדבריה יאין כדוגמתויי. לגבי המנוח כבן ואח, ציינה כי הוא היה הבן הרווק היחידי, לכן היה פנוי יותר מאחרים לעזור לה. לדבריה הוא היה הבן ייהכי טוב שבעולסיי, אח טוב, חבר טוב, דוד אהוב על אחייניו. לדברי האם, בראש השנה אמר לה חיים ז”ל ייהשנה הזאת זו תהיה השנה הכי טובה בחיים שלי, זו
תהיה פריצת דרך בהכליי. הוא עמד להתארס, הוא עמד לחתום חוזים ולנסוע להופעות בכל העולם,
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
לדבריו הנאשם ייאדם מאוד רחמן, מאוד אוהב… הוא תמיד נמצא שם בשבילך”.
14.
גב’ אלינור סאטלו, העידה כי היא שכנה וחברה של הנאשם, אשר נמצא מזה כמעט שנה
במעצר בית בביתה. את הנאשם הכירה בשנת 2012, כשהגיע לגור עם חברתו באותו בניין בו היא
מתגוררת, ועם הזמן הם נהיו חברים. העדה תיארה כי הנאשם מתאכסן בביתם, הוא עוזר בעבודות
הבית ומשתתף איתם בארוחות ערב. הנאשם מקפיד מאוד על תנאי השחרור שנקבעו ומקפיד לתת
להם פרטיות.
טיעונים לעונש
15.
ב”כ המאשימה התייחסה בטיעוניה לעונש לעובדות כתב האישום ולסרטונים המתעדים את
האירוע.
לגבי הערכים המוגנים שנפגעו, התייחסה לערך של ייקדושת החיים”, ולערבות ההדדית לאדם, הבאה
לידי ביטוי בהושטת עזרה למי שנפגע במטרה להציל את חייו. לדבריה, לא בכדי העונשים שנקבעו לצד
העבירות הללו חמורים מאוד – 12 שנות מאסר לצד העבירה של הריגה בקלות דעת, וזאת לאחר התיקון לחוק העונשין, ו- 14 שנות מאסר לעבירת ההפקרה, בחלופה המחמירה שלה החלה בענייננו.
כן נפגעו ערכים של שלום הציבור, בטחון המשתמשים בדרך, וציות להוראות החוק.
לגבי נסיבות ביצוע העבירה, טענה ב”כ המאשימה כי בשל התנהגות פושעת של הנאשם, הלך לעולמו,
ברגע אחד, אדם צעיר שכל עתידו לפניו. לאחר הפגיעה, הותיר הנאשם את המנות מתבוסס בדמו
במקום. המנוח, חיים זייל, היה לדבריה, מוזיקאי מחונן ברמה הבינלאומית, ועמד להתחיל את חייו
המשותפים עם בחירת ליבו. לדברי ב”כ המאשימה ייאלו חיים שנגדעו באיבם, מנגינת חייו של חיים, מנגינתו בכל המובנים, נפסקה באחתיי. השבר כתוצאה ממותו של המנוח גדול, הן במשפחה והן בקרב
חבריו של המנוח.
לטענת ב”כ המאשימה, למרבה הצער, לא מדובר באירוע בודד, אלא בחלק מתופעה מגונה של ינהגים פושעים” שנוטלים חיים בשל העדפה לנוחות הרגעית שלהם על פני ערך החיים של אחרים. הללו
MUJV
בתי משפט
בית המשפט המחוזי ירושלים
ת”פ 13887 – 10 – 18
לפני כב’ השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
22 ספטמבר 2019
כן התייחסה ליכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ולמידת השליטה שלו במעשים הללו. הנאשם יכול
היה להקפיד על חוקי התנועה, לעצור באור אדום, לנסוע במהירות המתאימה לתנאי הדרך, כשהוא
לא נתון להשפעת אלכוהול – אילו עשה זאת, המנוח היה בחיים.
לאחר מכן בחר הנאשם לעזוב את המקום ולא להושיט עזרה למנוח שהתבוסס בדמו.
לדבריה, כל אחת מהנסיבות בפני עצמה חמורה, וכאן ישנה הצטברות של כל אותן נסיבות קשות,
הצטברות של עבירות שכל אחת מהן מגדילה את אשמו של הנאשם.
אשר לכך שבזמן התאונה החל המנוח לחצות במעבר החציה כשהיה אור אדום ברמזור להולכי הרגל,
טענה כי מעשיו של המנוח, שעבר במעבר חציה בצומת מרכזי ומואר, אינם מהווים יינסיבה מקלהיי.
מעשיו של הנאשם, שכללו נסיעה באור אדום, במהירות גבוהה העולה על המותר, בשכרות, לא הותירו
למנות כל סיכוי.
ב”כ המאשימה התייחסה לתסקירי נפגעי העבירה, בעניין אמו ואחד מאחיו של המנוח, ולהצהרת
הנפגע של אח אחר.
לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 9 לבין 12 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת פיצויים למשפחה.
לגבי מקומו של הנאשם בתוך המתחם, התייחסה לקולה לכך שהנאשם הודה ולקח אחריות על
המעשים, להבעת חרטה כנה וצער רב המתואר בתסקיר שירות המבחן, ולכך שהנאשם חסך מזמנו של
בית המשפט. עוד התייחסה להיעדר עבר פלילי. לחומרה התייחסה להתרשמות שירות המבחן,
כמפורט בתסקיר, לגבי שימוש באלכוהול ולכך שהדבר מהווה גורם סיכון להישנות של מעורבות
פלילית נוספת בעתיד. לפיכך ביקשה למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה, ולגזור
עליו מאסר בפועל של תשע שנים וחצי, לצד מאסר על תנאי ופיצוי. לדברי בייכ המאשימה, פיצוי לא
יפחית את כאבה של המשפחה על מותו של המנוח, אולם יהיה בכך כדי לסייע להם במימון טיפול בבני
המשפחה הזקוקים לכך.
