בית המשפט המחוזי בירושלים 11 ספטמבר 2019 53365 – 02 – 19 בן לולו ש.נ.י בניה ושיפוצים בע”מ נ’ בית המכס ומע”מ ירושלים
ע”מ
בפני
כב’ השופט אביגדור דורות
המבקש:
מנהל מע”מ ירושלים ע”י ב”כ עו”ד אמיר שקר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
נגד
המשיבה:
בן לולו ש.נ.י בניה ושיפוצים בע”מ ע”י ב”כ עו”ד יעקב קסטל
פסק דין
לפניי בקשה לסילוק על הסף של הערעור, אשר הוגש על ידי המשיבה, על החלטת המבקש בהשגה שהוגשה על ידי המשיבה. ההחלטה בהשגה נוגעת לשומת תשומות לתקופה שבין אפריל 2014 ועד אפריל 2018.
.1
9
חקירת מע”מ והליך השומה במהלך השנים 2014 ועד 2018 קיזזה המשיבה מס תשומות על פי חשבוניות שהוצאו על שם 5 חברות. חקירת מעיימ העלתה כי כל החשבוניות הרלבנטיות לערעור הינן חשבוניות מזויפות שאינן משקפות עסקה אמיתית בין אותן חברות, שכביכול הנפיקו את החשבוניות, לבין המשיבה. על פי כתב התשובה של המבקש, בעלי החברות מסרו בחקירה כי החשבוניות מזויפות; כי הם אינם מכירים את המערערת ואת בעליה; וכן כי הם לא ביצעו עבודה כלשהי בעבורה.
10 11 12
14
2. בהתבסס על מכלול הראיות שנצברו במהלך החקירה הגיע המבקש למסקנה שמדובר בחשבוניות מזויפות, שהוצאו למערערת שלא כדין ולפיכך, היא לא הייתה זכאית לנכות את מס התשומות על פי אותן חשבוניות.
15 16
18
19
21
22
3. בהשגה שהוגשה מטעם המשיבה טען בא כוחה כי היא אינה טוענת שהיא עומדת בחריג הסובייקטיבי שנקבע בפסיקה וכי אם תיבחן השומה בהיבט זה בלבד, ייתכן שדינה של ההשגה הוא דחיה. יחד עם זאת, נטען בהשגה כי לאחר שתוקן חוק מעיימ, המחייב עוסקים מסוימים להגיש דוייחות מקוונים, יש בידי המבקש יכולת ניטור של חשבוניות כוזבות ויכולות חדשות אלו הופכות את המבקש לשותף של העוסקים באחריות למניעת קיזוז מס תשומות שלא כדין. ב”כ המשיבה דרש לקבל מן המבקש דוחות הצלבה שהצביעו על אי התאמה בין דיווחי החברות לבין החשבוניות הרלבנטיות שכללו את מס התשומות שנוכה ייועם קבלת הנתונים העובדתיים ניתן יהיה לדון ספציפית לגבי כל חברה במידת אחריותה של רשות המיסים לכשל ולנזק שארע בתיק זהיי.
23
24
25
1 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בירושלים 11 ספטמבר 2019 53365 – 02 – 19 בן לולו ש.נ.י בניה ושיפוצים בע”מ נ’ בית המכס ומע”מ ירושלים
ע”מ
1
2
3
8. המבקש הגיש כתב תשובה ובקשה לסילוק על הסף של הערעור. נטען על ידי המבקש כי הערעור אינו מגלה עילה ודינו להידחות על הסף . נטען כי אפילו יוכח, כטענת המשיבה, כי המבקש לא הצליח לגלות ייבזמן אמת”י כי מדובר בחשבוניות מזויפות ולהתריע על כך בפני המשיבה, אין בכך כדי לשנות מאומה לעניין העדר זכאות המשיבה לנכות מס תשומות על סמך אותן חשבוניות. לטענת המבקש, אין מחלוקת כי החשבוניות שהוצאו למשיבה אינן חשבוניות מס שהוצאו כדין בראי המבחן האובייקטיבי ואף לא בראי החריג הסובייקטיבי, ולכך מסכימה המשיבה. נטען כי טענותיה הנזיקיות של המשיבה, כמפורט בהודעת הערעור, אינן רלבנטיות לשאלה שבמוקד שומת מס התשומות ואין בהן כדי לשנות מאומה מאותה שומה, או כדי לזכות אותה בניכוי מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו שלא כדין.
6
7
do ס
11
12
13
14
15
9. לטענת המשיבה, אין היא טוענת כי היא עומדת במבחן האובייקטיבי או בחריג הסובייקטיבי על פי הלכת מ.א.ל.ר.ז וכי הטענה היחידה בערעור היא הטענה ייהנזיקיתיי, בדבר האשם התורם של המבקש, כמפורט בכתב הערעור. לטענת ב”כ המשיבה ההלכות שנפסקו בעניין סלע ומ.א.ל.ר.ז הכניסו את שאלת קיומו של נזק ואת המבחן האובייקטיבי עם החריג הסובייקטיבי להעדר רשלנות, כמרכיבים בשאלה המשפטית בדבר האחריות לנזק והזכות לנכות חשבוניות אף שלא הוצאו כדין. בייס המשיבה הצביעה על כך כי בעניין מ.א.ל.ר.ז נדרש הנישום להוכיח כי הוא לא התרשל וכי נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא כי החשבוניות הוצאו כדין. נטען כי שאלת ניכוי המס אינה שאלה מיסויית גרידא, אלא היא נבחנה בפסיקה במונחים של נזק ורשלנות. לפיכך נטען, כי אין מניעה לבחון במסגרת ערעור המס את מידת רשלנותו של המבקש עצמו לנזק, במיוחד משום שזהו נזק שנגרם לו (לקופת האוצר) ויש לו אשם תורם לגביו. לבסוף, נטען כי סילוק תובענה על הסף הוא אמצעי דרסטי וכי מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהערעור יתקבל, אין מקום למחיקת הערעור על הסף.
16 17
18
19 20
דיון והכרעה 10. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובות המשיבה, הן בכתב והן בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולדחות את הערעור על הסף.
25
28 29
30
11. כידוע, עוסק רשאי לנכות מס תשומות בהתאם לסעיף 38(א) לחוק מעיימ, הקובע כי עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין. על פי סעיף 47 לחוק מעיימ ותקנה 9א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל”ג-1973, נדרש כי החשבונית תוצא על ידי עוסק מורשה הזכאי להוציאה וכי כל הפרטים המצויים בחשבונית צריכים שיהיו נכונים. מכאן, שכאשר לא קיימת זהות בין מוציא החשבונית לבין הגורם שסיפק את הטובין, או שנתן את השירות, הרי שמדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין, המכונה ייחשבונית פיקטיביתי. מס תשומות שנוכה בגין חשבונית פיקטיבית, אינו מותר בניכוי.
33
3 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בירושלים 11 ספטמבר 2019 53365 – 02 – 19 בן לולו ש.נ.י בניה ושיפוצים בע”מ נ’ בית המכס ומע”מ ירושלים
ע”מ
15. באותו הקשר ראוי גם להפנות לפסק הדין בעיימ (חי’) 2255 – 01 – 17 פ.ר. עבוד עבודות פיתוח תשתיות ובניה בע”מ נ’ מנהל מע”מ חיפה ( 13 . 5 . 19 ) (להלן: “עניין פ.ר. עבוד), שניתן על ידי כב’ השופטת אי ויינשטיין, שם נקבע כדלקמן :
1 2
י35. המערערת השליכה למעשה את כל יהבה בערעור דנן על טענותיה, כפי שפורטו לעיל, בעניין הדיווח המקוון וחובות הזהירות והאחריות, אשר לגישתה חלות על המשיב בשל קיומו של הדיווח המקוון, כלפי עוסקים ככלל וכלפיה בפרט, בכל הקשור והמתייחס לזכאות לניכוי מס תשומות. למעשה, ניתן לומר כי המערערת לא הביאה כל ראיה ממשית בכדי לעמוד בנטל הראיה החל עליה בערעור דנן (ראו: רע”א 3646 / 98 כ.ו.ע. לבנין בעיימ ני מנהל מס ערך מוסף) להוכיח את זכאותה על פי הדין לנכות את מס התשומות הכלול בייחשבוניותיי שהוצאו כביכול על ידי חברת מ. מוסא. זאת ועוד, סיכומי טענותיה בכתב של המערערת התמקדו רובם ככולם בטענות בעניין הדיוות המקוון.
0
13
14
15
16
17
36. עמדתי היא כי אין לקבל את ניסיונה של המערערת להסיט את כובד המשקל בערעור על החלטת המשיב בהשגה על שומת מס תשומות לכיוון של דיון בעניין הדיווח המקוון, ויש לבחון את זכאותה של המערערת לניכוי מס התשומות נשוא הערעור בהתאם לעובדות הקונקרטיות במקרה הנדון תוך יישומם של הוראות הדין.
[8
02
23
04
54. באשר לטענות המערערת בעניין הדיווח המקוון ומשמעויותיו – הרי שאין בידי לקבל גם טענות אלו. כפי שהובא לעיל בפרק התשתית המשפטית, מתוך דברי ההסבר של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס”ט-2009, עולה כי מטרת התיקון לחוק מע”מ שהכניס את הדיווח המקוון היתה ליתן כלים טובים יותר בידי רשות המיסים במלחמתה בתופעה הנפוצה של החשבוניות הפיקטיביות. מדובר בכלי עזר אשר אמור לסייע לרשות המיסים לבצע הצלבות בין חשבוניות של ספק לבין הלקוח. אלא שבניגוד לנטען על ידי המערערת, התיקון לחוק מעיימ והדיווח המקוון לא נועדו לגרוע במאום מהאחריות המוטלת על פי הדין על כתפיהם של עוסקים לבדוק ולוודא את תקינותן של חשבוניות המוצאות להן, ועוד לפני כן, טרם ביצוע התשלום וקבלת החשבוניות – עומדת שרירה וקיימת חובתם של עוסקים לעמוד ולברר באופן אקטיבי ומקיף את זהותו של הגורם עימו הם
30
35
34
35
5 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בירושלים 11 ספטמבר 2019 53365 – 02 – 19 בן לולו ש.נ.י בניה ושיפוצים בע”מ נ’ בית המכס ומע”מ ירושלים
ע”מ
מעיימ אזוריות אחרות; והאם הוקצו מספיק משאבים ואמצעים על מנת להזהיר עוסקים (גם כאלה שפעלו ברשלנות ובעצימת עיניים ולא בדקו דבר בעת קבלת החשבוניות המזויפות) בזמן אמת. עמדת המשיבה אף מעלה קושי נוסף, במידה ורשות מעיימ תתריע בפני עוסקים בדבר חשד ביחס לתקינות חשבוניות שיצאו על שם חברה מסוימת, מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה בדבר אותו חשד. הדבר עלול לחשוף את רשות המעיימ לתביעות של אותן חברות הן בגין מסירת מידע בדבר חשד שלא נבדק ביסודיות והן לנוכח הוראת הסודיות שבסעיף 142 לחוק מעיימ (רע”א 68 / 88 זילברמן נ’ בנק אמריקאי ישראלי (1988). כן ראו, בהקשר זה של חובת הסודיות ובעיקר בהקשר הכללי, את החלטת כב’ השופט י’ עמית ברע”א 9153 / 12 מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ’ הקורנס מפעלי עופרת בע”מ ( 25 . 2 . 13 ). באותו מקרה היה מדובר בחשבוניות שהונפקו שלא כדין ובשומה לפי מיטב השפיטה, בגדרה פסל מנהל מעיימ את ניכוי מס התשומות שנכלל בחשבוניות של מספר חברות. גם באותו עניין נטען על ידי העוסק, אשר יוצג על ידי ב”כ המשיבה בענייננו, כי מנהל מעיימ התרשל בהתנהלותו מול החברות שעל שמן יצאו החשבוניות. כב’ השופט י’ עמית התייחס לעניין במילים הבאות:
1 2 3 4 5 6 7
9 10 11
13
14
15
16
17
ייאני נכון לקבל טענתו של המבקש [מנהל מעיימ] כי גם אם התרשל לאורך שנים בהתנהלותו מול החברות, כטענת המשיבה, אין לכך רלוונטיות לענייננו. זאת, באשר איננו עוסקים בתיק נזיקין ואין ברשלנות התורמת של המבקש, אם בכלל, כדי להשליך על השאלה אם החשבוניות הוצאו ונוכו כדין אם לאו. עם זאת, לרשלנותו הנטענת של המבקש לאורך השנים – בכך שאישר למשיבה החזרים גדולים על פי חשבוניות שייתכן כי לא דווחו כלל בדוייחות התקופתיים של החברות – עשויה להיות השלכה לטענתה של המשיבה כי היא נכנסת בחריגים שנקבעו בהלכות סלע ומ.א.ל.ר.זי.
02
דברים אלה מחזקים את עמדת המבקש בערעור זה, שהרי בניגוד לעוסק בעניין הקורנס מפעלי עופרת, המשיבה בענייננו אינה מעלה טענה בדבר עמידתה בחריג הסובייקטיבי על פי הלכות סלע ומ.א.ל.ר.ז.
26
28 29
30
17. אומנם דברי ההסבר להצעת החוק בדבר הדיווח התקופתי המקוון מתייחסים לאפשרות לבצע הצלבה ממוחשבת בזמן אמת של חשבוניות העסקה וחשבוניות הקניה, לצורך גילוי מקרים שבהם חשבונית קניה הוצאה בלא שהוצאה כנגדה חשבונית עסקה, אולם מטרת ההסדר הנייל נועדה לשפר את יכולת רשות המיסים להתגבר על תופעת החשבוניות הפיקטיביות. אין בהסדר הנייל כדי להטיל חובות על רשות המיסים כלפי עוסקים המתעלמים מחובותיהם ומהאחריות המוטלת עליהם, באופן שיפטור עוסקים רשלנים וכאלה הנוהגים בעצימת עיניים, מתשלום שומות בגין ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית פיקטיבית. אין לקבל את טענת ב”כ המשיבה כי יש לבחון את שאלת ניכוי מס התשומות, על פי חשבוניות שהוצאו שלא כדין, במונחים נזיקיים של נזק ורשלנות. הכלל הקבוע בסעיף 38(א) לחוק מעיימ הוא ברור ועל פיו ניכוי מס תשומות יותר רק אם מדובר בחשבונית שהוצאה כדין. המדיניות הרצויה היא להטיל אחריות על מקבל החשבונית, המצוי בלב העסקה מול מוכר
ניכוי מס
31
32
33
34 35
7 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בירושלים 11 ספטמבר 2019 53365 – 02 – 19 בן לולו ש.נ.י בניה ושיפוצים בע”מ נ’ בית המכס ומע”מ ירושלים
ע”מ
9 מתוך 9
