גאנם נגד חמוד ואח’

בית המשפט המחוזי בחיפה

היים 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי
המבקש
חאתם גאנם, ת.ז. 026228007
על ידי ב”כ עוהייד גולדהמר ואח’
נגד
המשיבים
1. ג’בר חמוד, ת.ז. 056875149 2. ועדת הבחירות למועצה מקומית סאג’ור 3. מנהל הבחירות למועצה מקומית סאג’ור 4. סאמח אבראהים, ת.ז. 033050329
המשיבים 1, 2 ו-4 ע”י ב”כ עוהייד דקואר ואח’ המשיב 3 – ע”י ב”כ עוהייד דאוד – פמיית
פסק דין
רקע כללי –

1. ביום 30 . 10 . 2018 , נערכו הבחירות לרשויות המקומיות ולראשי הרשויות ובהן למועצה המקומית סאג’ור (להלן: “המועצהיי ו-ייהיישוביי). על תפקיד ראש הרשות התמודדו שלושה. המבקש, מר חאתם גאנם (להלן: “המבקש”), מר חמוד ג’אבר (להלן: “המשיב”) ומר סמאת איברהים (להלן: “איברהיםיי). התוצאות לאחר ספירת הקולות היו כדלקמן: המשיב זכה ל- 1 , 311 קולות, המבקש זכה ל- 1 , 301 קולות ואילו איברהים זכה ל-239 קולות. מכאן, שהמשיב הוכרז כמנצח וכמי שיכהן כראש הרשות, וזאת בפער של 10 קולות בלבד. 2. אין מנוס, אלא לסקור את ההליכים המשפטיים שהתקיימו עד כה, בכל הנוגע לבחירות כאמור מעלה ואעשה זאת בקצרה ככל שאפשר.

ההליך הראשון שבו פתח המבקש הייתה עתירה מנהלית – עמיין 22341 – 11 – 18 אשר התבררה בבית משפט זה בפני כב’ השופט ברלינר (להלן : ייהעתירה המנהליתיי). במסגרת הליך זה טען המבקש שהוא סבור שיש מקום לאפשר לו לעיין בפתקי ההצבעה שנספרו בשלוש מתוך חמש הקלפיות שקיימות ביישוב, שכן לטענתו נפלו ליקויים בחלק מן הפתקים והוא מבקש לעיין בפתקים עצמם ,על מנת לראות אם יש מקום לבקש את פסילתם של הקולות. העתירה המינהלית הוגשה מכוח סעיף 96אי לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ”ה-1965 (להלן : ייהחוקיי). ביום 19 . 11 . 2018 נדחתה העתירה המנהלית (להלן : ייפסק הדין בנוגע לעיוויי), והמבקש הגיש ערעור לגבי פסק דין זה לבית המשפט העליון (עעיימ 8327 / 18 ).
1 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
כי לא אדע מי זה). מהעותק שהוגש כראיה (לא הפרוטוקול המקורי אלא צילום שלו) עולה כי בתחתית העמוד יש עוד רישום בכתב יד אחר, כדלקמן :

“הצהרה של ש’ א’ ח’ הצביע בבסיס יום לפני הוא הצביע בכפר ??
“87
ויוער כי 87 היה המספר הסידורי של החייל אי בייזהותוויי וביימחיקויי.

31. לכן, מבחינה ראייתית המצב הוא הבא: יש שני מסמכים של ועדת קלפי 2 לפיהם החייל אי הצביע בקלפי ושמו מחוק בשני המסמכים. אין בקלפי 2 חוסר במעטפת הצבעה יחסית למספר היימחוקים”. הטענה לגבי כך שהחייל אי לא יכול היה להצביע ביישוב סומכת רק על הטענה של האבא שלו, לפיה הוא לא הצביע ביישוב אלא בבסיס, טענה שלא נטענה בבית המשפט אלא רק מופיעה בפרוטוקול הוועדה כמצוטט מעלה. יש אף קושי לגבי הטענה של האבא, שכן, לפי דברי האבא – ביום הבחירות החייל אי בכלל היה בחו”ל והוא הצביע עוד יום לפני כן (ביום 29 . 10 ). אלא שאין כל ראיה לגבי כך שניתן היה להצביע בבסיסי צה”ל השונים כבר ביום 29 . 10 , יום לפני יום הבחירות הכללי ( 30 . 10 ). כמו כן, אין כל ראיה שהחייל אי אכן הצביע עוד ביום 29 . 10 (וראו כי על המעטפה הכפולה שלו אין כל ציון של התאריך). יתרה מכך – הטענה של האבא של החייל אי סותרת את הטענה של המבקש, שכן המבקש טוען כי החייל אי לא הצביע לא בבסיס ולא ביישוב ואילו האבא טוען כי החייל כן הצביע בבסיס.

32. לכן, הטענה העובדתית של המבקש בהקשר זה לא הוכחה. הגרסה של המבקש למעשה מנוגדת לנתונים העולים מהיימחיקויי, מהייזהותוויי, מפרוטוקול ועדת קלפי 2 (אשר ממנו לא עולה שיש סימני שאלה לגבי ההצבעה של החייל אי) ומפרוטוקול הוועדה שספרה את קולות החיילים (בה נכח המבקש עצמו, אשר החליטה בעצמה שלאור המסמכים של קלפי 2, המעטפה של החייל לא נספרת). בשים לב לכך שהנטל להוכיח טענה עובדתית שסותרת את שלל המסמכים האמורים רובץ על שכמו של המבקש – ברי כי הוא לא עמד בכך (וראו באשר לנטל לסתור את הנחזה מפרוטוקולי וועדות הקלפי את עמיין (מחוזי נצרת) 2232 – 12 – 13 סלאם נ’ מנהל הבחירות נצרת ( 22 . 1 . 2014 ); עמיים (מחוזי חיפה) 15493 – 11 – 08 הזימה נ’ ועדת הבחירות למועצה המקומית אבו סנאן ( 8 . 12 . 2008 ); עמיין (מחוזי חיפה) 53499 – 11 – 13 פומרנץ נ’ מנהל הבחירות מעלות תרשיחא ( 26 . 12 . 2013 )( להלן : “עיניין פומרנץ”); ועע”מ 8800 / 13 רוב העיר רשימת הצעירים של תל אביב נ’ מנהל הבחירות תל אביב-יפו ( 29 . 1 . 2014 )).
33. אבקש להבהיר כי אינני יכולה לקבוע חד משמעית אם החייל אי הצביע בבסיס, או ביישוב או בכלל ובוודאי שאין בפי כל ביקורת לגבי החייל אי עצמו, ונאחל לו כולם כל טוב. עם זאת,
11 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

ה”פ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
38. ככל הנראה החללי פי אכן הצביע בבסיס, והיה מקום לפתוח את המעטפה שלו. החלטת וועדת הקלפי שדנה בקולות החיילים התבססה על הייזהותוויי והיימחיקון” של קלפי 3, מהם עולה כי באחד מהמסמכים, השם של החייל פי מחוק ובשני יש ליד השם שלו סימן שאלה. במצב זה, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה ייבזמן אמתיי שעה שקבעה כי יש אינדיקציה לכך שהוא הצביע ביישוב והמעטפה שלו לא תיפתח. עתה, לאחר שמיעת עדותו – שוכנעתי שיכול להיות שהייתה טעות לגביו, אלא שאין בכך כדי לסייע למבקש. המדובר בקול בודד, אשר אינו יכול להשפיע על התוצאה הסופית (כפי שעוד אפרט בהמשך), ופתיחת המעטפה של החייל פי בשלב הנוכחי תפגע קשות בחשאיות הבחירות – כיון שרק המעטפה שלו ייעל הפרקיי וכאשר תיפתח וישונה מניין הקולות – ניתן יהיה לדעת בוודאות למי הוא הצביע.
סיכום ביניים שני –
39. אשר על כן ואם נסכם את טענות המבקש בכל הנוגע לשני החיילים – אזי שלא ניתן להיעתר לטענותיו בהקשר זה ואין מקום לגרוע קול ממניין קולות קלפי 2 לטובת המשיב ואין להורות על פתיחת המעטפה של החייל פי.
הצבעה של בעלי מוגבלויות מחוץ לקלפי –
40. טענת המבקש – לטענת המבקש, התגלו שלושה מקרים, בהם בעלי מוגבלויות הצביעו מחוץ לקלפי, כאשר הם הגיעו לאזור הקלפי ברכבם, נשארו ברכב, נציגים מוועדת הקלפי יצאו אליהם, זיהו אותם ולאחר מכן נציג מטעם בעל המוגבלות נכנס אל תוך הקלפי וביצע את ההצבעה.
41. עמדת המשיב – המשיב טען כי עובדתית, לא הוכח שאכן היו שלושה מקרים שכאלה. עמדת מנהל הבחירות – הינה כי יש לפסול קולות של מצביעים ,אשר בכלל לא נכנסו את הקלפי, ככל שמוכח כי כך היה.
הכרעה –

42. במחלוקת העובדתית – מצאתי שעלה בידי המבקש להראות שאכן היו שלושה מקרים כאמור. הוצגו ראיות אשר מחייבות את המסקנה שאכן, למרבית הצער, שלושה מקרים שכאלו התרחשו. בראש ובראשונה אפנה בהקשר זה לעדות של שחר לוי, מנהל הבחירות, שמאשר שאכן התרחשו מקרים שכאלו. עד זה היה אובייקטיבי ואין כל סיבה לסבור שהוא יעיד עדות שקר בכל הנוגע לתקרית שכזו. אף העד שאדי מנסור, מזכיר קלפי 2, העיד בהקשר זה (עמי 19 שורות 9 – 27), ואישר כי שניים מהמקרים היו בקלפי 2.

43. מבחינה משפטית – במצב הדברים שהוכח, ברור כי יש לפסול את אותם שלושה קולות. כבר כתבתי בפסק הדין בעמיים (מינהליים חי’) 34682 – 12 – 18 עוני מרזוק נ’ מנהל הבחירות בכפר ערערה, פסקה 23 ( 14 . 1 . 2018 ) כי אין ספק שהצבעה של מוגבלים באופן שבו הם לא נכנסים כלל אל הקלפי ונשארים ברכבם, מהווה ליקוי בחירות, שכן כל מצביע אמור להגיע בעצמו לחדר המהווה את
13 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
“(א) (ב)

מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא אתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה – (1) לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע; (2) לא ילווה ביום הבחירות יותר מ-2 בוחרים; התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (ב), יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי”.
(ב1)
47. לטענת המבקש, היו בכמה קלפיות מצביעים אשר הסתייעו במלווים, למרות שהם כן היו יכולים לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדי. לכן העובדה שהם הסתייעו במלווה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, עולה כדי ליקוי של ממש, יש בה כדי לפגוע בעיקרון החשאיות שלא לצורך וכי יש לפסול את הקול של המצביעים אשר ניסו לעשות שימוש לרעה בהוראות החוק האמורות.
48. על מנת לבסס טיעונו זה, פירט המבקש בתצהיר שהוגש מטעמו בתמיכה להמרצת הפתיחה ובהמרצת הפתיחה (סעיף 43), שמות של חמישה עשר (15) מצביעים אשר לטענתו הצביעו בסיוע מלווים ,למרות שלשיטתו אין להם מוגבלות זו או אחרת, והם יכלו לבצע את פעולת ההצבעה לבדם. עוד צירף המבקש דויים של חוקר פרטי מטעמו (להלן: “החוקר הפרטייי) אשר קיים חקירה לגבי אחד עשר (11) מתוך חמישה עשר (15) המצביעים האמורים, אשר הגיע למסקנה ולפיה הם מבצעים פעולות יום יומיות ללא כל קושי. עמדת המבקש הינה שיש לפסול את הקולות של המצביעים האמורים ומדגיש כי חמישה עשר קולות הם יותר מההפרש בין המבקש לבין המשיב.
49. עמדת המשיב – המשיב, העלה שורה ארוכה של טענות בכמה מישורים. תחילה נטען, כי לא יעלה על הדעת לקיים פעולות של בילוש אחר מצביעים, אגב פגיעה משמעותית בפרטיות שלהם וזאת על מנת לנסות ולהראות את היקף המוגבלות שלהם. בהקשר זה נטען כי למעט מצביע אחד, המדובר במצביעים מבוגרים וחלקם קשישים, אשר סובלים משורה ארוכה של מגבלות גופניות וכי הבילוש אחריהם, הצילום שלהם וההתחקות אחריהם, אינה ראויה, פוגעת ברגשותיהם וכי יש לדחות על הסף כל ניסיון לאפשר סוג זה של טיעון. עוד נטען, כי לגופם של דברים, אותן פעולות בילוש לא הניבו ממצאים רלבנטיים ממילא, שכן השאלה הדרושה להישאל הינה מה היה מצבם של אותם מצביעים בשעה שבה ביצעו את ההצבעה וכל חקירה לגבי מצבם בתקופה שלפני יום ההצבעה או אחרי יום ההצבעה, אינה רלבנטית כלל ועיקר. בנוסף נטען, כי כולם אכן סובלים ממגבלות, מומים, קשיי ניידות, קשיי שמיעה, חוסר שיווי משקל, ובעיות רפואיות אחרות אשר הצדיקו הסתייעות במלווים. המשיב אף טוען כי גם במקרה ובו מצביע זה או אחר יימגזים” בכל הנוגע למצבו הגופני ומבקש להסתייע במלווה ,למרות שייבמאמץיי הוא יכול לבצע את פעולת ההצבעה לבד, עדיין אין המדובר בליקוי, בוודאי שלא ליקוי שמצדיק את פסילת הקול שלו . הוא
15 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

ה”פ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
53. בשלב הסיכומים, חזר המבקש על הטענות שנסקרו מעלה באשר לאותם מצביעים, אך ביקש להוסיף ולטעון טענה נוספת שקשורה בתצהירים. בתצהירים, בכולם, טענו המצהירים כי מצבם הרפואי ביום הבחירות היה כזה אשר מצדיק הסתייעות במלווה ויחד עם זאת הצהירו (כולם) כי המלווה ליווה אותם עד הפרגוד וכי הם הכניסו לבד את פתקי ההצבעה למעטפות לפי מיטב שיקול דעתם ולפי רצונם החופשי. לאחר מכן המלווה ליווה אותם חזרה לתיבת הקלפי והם שלשלו את המעטפות אל תוך התיבה. המבקש טען שאם נכונים הם הדברים שעליהם הצהירו ששת המצביעים האמורים, כלומר שהם הכניסו לבד את הפתקים למעטפות ולאחר מכן הכניסו לבד את המעטפות לתיבת הקלפי, אזי שהם בעצמם מעידים שהם כן מסוגלים לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבד ולכן הם לא זקוקים להסתייע במלווים.
כלומר, שלשיטת המבקש, דווקא מהתצהירים שהגישו אותם ששת המצביעים, בתמיכה לבקשתם שלא להתייצב לדיון, עולה כי לא התקיימו הוראות סעיף 61(ב) לחוק ולכן יש להורות על פסילת הקולות שלהם.
במענה לטענה זו (אשר מטבע הדברים עלתה רק בסיכומים ולא בהמרצת הפתיחה ,שכן היא סומכת על תצהירים שהוגשו רק במהלך הדיון), טען מנהל הבחירות כי היא אינה יכולה לסייע ביד המבקש, שכן – אחת מהשתיים: ככל שהאמור בתצהירים מדויק, אזי שיכול להיות שאותם ששה מצביעים באמת לא נזקקו לליווי, אלא שאם המלווה ליווה אותם רק עד הפרגוד, והם ביצעו לבד את פעולת ההצבעה כשהם לבד מאחורי הפרגוד, אזי שהמלווה לא ראה את תהליך בחירת הפתק ותהליך הכנסת הפתק למעטפה ואז – לא נפגע עיקרון החשאיות ולכן , אין עסקינן בליקוי כלל ועיקר, שכן, במצב זה, כל מה שעשה המלווה שלא כדין” היה ללכת עם המצביע אל אזור הפרגוד, אך הוא לא היה עם המצביע מאחורי הפרגוד ואין כל סיבה לפסול את הקולות של אותם מצביעים. לחילופין, ככל שהמלווה כן סייע בידי המצביע גם מאחורי הפרגוד, אזי שהאמור בתצהיר אולי אינו מדויק והמצביעים אכן היו זקוקים לסיוע של המלווה ובכך התקיימו הוראות סעיף 61(ב) ואין לפסול את הקול שלהם. מנהל הבחירות טען כי יכול להיות שהמצביעים לא דייקו בתצהירים (אשר הוגשו במטרה לפטור אותם מהתייצבות) אך אין מקום “להעניש”י אותם בשל כך, שכן החשיבות הינה אך ורק אם יש בסיס לפסילת הקול שלהם, אם לאו. המשיב העלה טענה דומה.
הכרעה –
54. בנקודה זו עמדתי עם המשיב ומנהל הבחירות ואני מוצאת שיש לדחות מכל וכל את כל הטענות של המבקש בהקשר זה, הן העובדתיות והן המשפטיות מחמת כמה טעמים מצטברים.
55. ראשית, אפתח בכך שאני שותפה לעמדה של המשיב ושל מנהל הבחירות ולפיה יש קושי משמעותי (בלשון המעטה) בהעלאת טענות כנגד מצביעים מוגבלים (אשר אין ספק שסובלים ממחלות ומקשיים פיזיים בדרגה זו או אחרת) בניסיון לטעון כלפיהם שהם לא יימספיק מוגבליםיי עד כדי כך שיהיו זקוקים לסיוע. המבקש למעשה העלה טענות של ייהתחזותיי כלפי אותם חמישה
17 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה
הייפ

50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
באמצעות מלווים אינה משקפת את רצון הבוחר לאמיתו ; וכי הייתה בהקשר זה התייחסות עניינית, הוגנת ושווה לכל המצביעים בכל הקלפיות, של כל הרשימות ושל התומכים במועמדים השונים.
58. שלישית, אף אם חלק מהמצביעים שהסתייעו במלווים היו יכולים, במאמץ עילאי, תוך גיוס כוחות פיסיים, לבצע לבד את הכנסת הפתק למעטפה מאחורי הפרגוד ואף לשלשל לבד את המעטפה לתיבת הקלפי – יש לראות כי חברי ועדת הקלפי אישרו למלווים לסייע לאותם מצביעים.
אזכיר שוב כי באף אחד מהמקרים לא התעורר כל ספק בלב חברי ועדת הקלפי בנוגע לצורך בליווי ואף אזכיר כי וועדת הקלפי מנתה בעלי תפקיד אובייקטיבים מטעם משרד הפנים וגם נציגים מטעם המועמדים השונים והם – כולם – התרשמו ייבזמן אמתי שהמצביעים הרלבנטיים זקוקים למלווה ואישרו את הליווי.
יתרה מכך. לא רק שהמחוקק לא דרש הצגת תיעוד רפואי או אסמכתאות מתאימות לגבי המגבלה הנטענת בפני וועדת הקלפי, אלא שאף נקבע במפורש שככל שמתעוררת מחלוקת בהקשר זה, יכריע בדבר מזכיר ועדת הקלפי. אף בכך יש כדי ללמדנו שאין מקום לבחון בחינה רפואית את מצבו של המצביע וככל שמתעוררת מחלוקת, שיקול הדעת של המזכיר בוודאי שאינו כרוך בבדיקת מסמכים רפואיים שהרי הוא נטול הכשרה בהקשר זה ממילא.

אפנה בהקשר זה לבריימ 3235 / 09 עמאש נגד מנהל הבחירות למועצה המקומית ג’סר אל זרקא ( 1 . 3 . 2011 ), פסקה 29 ואילך, לאמור –
“בבואו לערוך את האיזון האמור, תוך מתן עדיפות למימוש זכות הבחירה על-ידי בעלי מגבלות פיזיות, נמנע המחוקק מלהציב מכשלות נוספות בדרכו של המצביע – הסבור כי הוא אכן בעל מגבלה פיזית כאמור – ומבקש עזרת מלווה. כפי שציין בית המשפט הנכבד קמא, המחוקק הסתפק בסעיף 61(ב) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות בהגדרה כללית של הזכאים לליווי (“מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו”), בלא לפרט את טיב המגבלה המדויקת. המחוקק אף לא הטיל על המצביע, הטוען כי הוא זקוק לליווי, כל חובה להצטייד באישור מוקדם, תעודה רפואית, או כל אסמכתא אחרת, כתנאי למימוש זכות הבחירה שלו באמצעות מלווה, ולא הטיל מגבלות נוספות כלשהן על המלווים, כמו למשל שיהיו אלה רק בני משפחה, כנדרש, לעתים, במדינות אחרות בעולם – ראו פיסקה 33 שלהלן …
בנוסף, לא מסר המחוקק בידי ועדת הקלפי כלים כלשהם להחליט האם מצביע אכן זכאי חוקית למלווה, כטענתו. …
19 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

ה”פ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
של אותו מצביע. אין המדובר במי שביקש לבצע עבירה, או לבצע מהלך של מרמה, או לפגוע בטוהר הבחירות וכו’. לא הועלו טענות שכאלו ובוודאי שאין כל ראיה לכך שמי מהמצביעים האמורים ביקש לבצע הונאה של ועדת הקלפי או לפגוע במהלך התקין של הבחירות. לכן, אין כל מקום לפסול את הקול של אותם מצביעים ולשלול מהם את זכותם להצביע ולהשפיע אף אם מצבם ייטוב יותר”י ממה שהם סבורים. ויודגש, למען הסר כל ספק, כי אין כל טענה (ובוודאי שלא ראיה) לכך שמי מהמלווים ביקש להשפיע על המצביעים וניצל לרעה את מוגבלותם, על מנת להצביע במקומם או להשפיע עליהם במהלך הסיוע והליווי.

לכן, סבורני, כי אף אם המצביעים היו ייבריאים מספיקיי לא הוכח שעסקינן בייליקוי של ממשיי, שיש בו כדי להביא לפסילתם של הקולות (ובטח שלא לפסילת הבחירות – ועל כך בהמשך). ואבהיר. קיום דווקני של הכלל המחייב חשאיות מוחלטת של ההצבעה עלול לחסום את דרכם של מוגבלים מלהשתתף בבחירות וכבר נפסק כי הזכות להצביע אינה נופלת בחשיבותה מן הזכות לשמר את חשאיות ההצבעה. לכן, המחוקק ערך איזון בין שתי הזכויות, וקבע כי מוצדקת גריעה מסוימת מהחשאיות לצורך התרת הליווי, וראו לגבי תכליתו של ההסדר שבסעיף 61(ב) לחוק את בריימ 2610 / 09 עמרם אפרים נ’ ועדת הבחירות המקומיות למועצה מקומית ( 18 . 05 . 2009 ), לאמור:

“תכלית ההוראה היא להגשים את זכותו של הבוחר המוגבל בפעולותיו המעשיות לבחור בבחירות. בבסיס הדברים ניצבת הזכות לבחור, לרבות בבחירות לשלטון המקומי (על חשיבות הזכות לבחור בבחירות לשלטון המקומי ראו בג”ץ 753 / 87 בורשטיין נ’ שר הפנים, פ”ד מב(4) 462, פסקאות 18 ו-19 לפסק דינו של השופט ברק (1989)). הליווי והסיוע בפעולות המעשיות של ההצבעה נועדו לאפשר לבוחר להתגבר על מגבלותיו הפיזיות בדרכו לממש את הזכות לבחור ולהגשים את רצונו. המחוקק ביקש להבטיח כי הבחירה (הרצונית) תהיה עצמאית וחופשית אף אם ההצבעה (הפיזית) אינה כזו. לצורך זה נכון היה המחוקק לאפשר פגיעה מסוימת בעקרון החשאיות … הקובע כי “תובטח חשאיות מוחלטת” של הנמצאים בתוך תא ההצבעה, ולאפשר למלווה לסייע לבוחר בפעולות המעשיות של ההצבעה בקלפי.” ככל שלא הוכח כל ניסיון להשפיע על המצביע אשר הסתייע במלווה, אזי שלמעשה הקושי היחיד בכך שבוצע ליווי למצביע שאינו מוגבל ,הינו שעיקרון החשאיות נפגע יישלא לצורך”. אלא שאף אם כך היה, בנסיבות הקונקרטיות של ליווי מוגבלים, אין המדובר בייליקוי של ממשיי שיורד לשורשם של דברים ופוגע אנושות בטוהר הבחירות ,עד כדי פסילת הקולות האמורים.
60. חמישית, כעניין של מדיניות שיפוטית, אין מקום לאפשר העלאת טענות שכאלו, שכן מסקנה אחרת הייתה מביאה לתוצאה לפיה בכל אימת שמועמד פלוני מפסיד בבחירות וחסרים לו קולות בודדים, הוא מיד יפנה לרשימת המצביעים שהסתייעו במלווים, וככל שמספרם של מצביעים אלו יימספיקיי למועמד על מנת להתגבר על הפער של הקולות לחובתו, הוא יוכל תמיד לפקפק במצב הרפואי של המצביעים שהסתייעו במלווים – ותמיד יוכל לנסות ולהראות שחלקם ייפחות מוגבלים” ממה שהם טוענים, או שחלקם יילא מוגבל מספיקיי ,על מנת שתקום זכאותו
21 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה
הייפ

50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
64. מכאן, שיש טעם של ממש בטענות של מנהל הבחירות ושל המשיב ,לפיהן יש משמעות לכך שהמבקש בחר למשוך את ערעור הבחירות ולא למצות את הדיון בטענות הללו כבר במסגרת הערעור שהוגש בסמוך לאחר הבחירות. ניתן היה להציג את הנתונים לגבי שלוש הטענות האמורות ולהגיע להכרעה לגביהן, עוד במסגרת 30 הימים הקבועים בחוק לצורך הכרעה בערעורי בחירות וזאת נוכח החשיבות שהמחוקק מייחס להכרעות מהירות בערעורים שכאלו ,על מנת לאפשר תפקוד רציף ושוטף של הרשות המקומית. נכון הוא כי דויית החקירה של החוקר הפרטי אולי לא היה עדיין בידי המבקש שעה שהוא הגיש את ערעור הבחירות, אלא שבכך אין ולא כלום ולשיטתי עדיין יש משקל לכך שהמבקש בחר שלא להמשיך ולברר את ערעור הבחירות, אף אם יכול היה המבקש לטעון שהוא רוצה לברר את מכלול הטענות כמקשה אחת ולא לפצל את הדיון.
65. ויובהר, שכאשר ביקש המבקש למחוק את ערעור הבחירות הוא הבהיר שהוא עומד על כל הטענות שלו וכי במידת הצורך הוא יגיש המרצת פתיחה בעתיד, כך שאין לומר שהוא ויתר על טענה זו או אחרת, אך הדברים מעלה מתייחסים לכך שכאשר קיימת האפשרות למצות בירור של ערעור בחירות יש צורך לעשות זאת על מנת שלא להשאיר את הרשות המקומית תחת סימן שאלה למשך פרק זמן ארוך מהנדרש ויש להחלטה בדבר משיכת הערעור משקל.
האם זהו המקרה המתאים להגשת המרצת פתיחה?
66. הפסיקה אכן לא שללה את האפשרות להגיש המרצת פתיחה ,חלף הגשת ערעור בחירות או את האפשרות להגיש המרצת פתיחה לאחר משיכה של ערעור בחירות, אלא שיש לבחון את הנסיבות המצדיקות מהלך שכזה בכל מקרה ומקרה באופן פרטני. זאת נוכח העובדה שיישום האפשרות להגיש המרצת פתיחה שמור למקרים מיוחדים. הכלל חייב להיות שיש למצות את ההסדר החוקי שעליו הורה המחוקק והוא הגשת ערעור בחירות על אף שהמדובר בלוחות זמנים קצרים ביותר. האפשרות להגיש המרצת פתיחה חייבת להיות מיושמת רק במקרים נדירים וחריגים ולא ניתן להגיש המרצת פתיחה במצב דברים רגיל, כאשר כל הטענות ידועות, רק בגלל שהמבקש לא הספיק להכין תצהירים או במקרה שלנו – לא קיבל עדיין לידיו את הדויים של החוקר הפרטי אשר נזקק לזמן ,לצורך בילוש אחרי התושבות והתושבים וצילומם מבצעים פעולות יום יומיות אלו ואחרות. 67. שני הצדדים מסכימים כי האפשרות להגשת המרצת פתיחה חלף ערעור בחירות מעוגנת בהלכה שנפסקה ברעייא 83 / 94 חרזאללה נ’ פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר, פייד מט(3) 793 (להלן: “עניין חרזאללה”י), וכי שם נפסק כי היימסלולי של המרצת הפתיחה שמור למי שמבקש לבטל בחירות בשל שוחד בחירות.
עד כה, המקרים שנדונו בפסיקה, בהם הוגשה המרצת פתיחה במקום ערעור בחירות (או שהוגשה המרצת פתיחה אחרי מחיקת או משיכת ערעור בחירות), היו מקרים בהם הטענה הייתה בדבר שוחד בחירות, או שלפחות זו הייתה הטענה הדומיננטית, אשר בירורה אכן חרג מההיקף
23 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’

אף בע”א 275 / 10 דני מורביה נ’ זאב שלמה ( 16 . 3 . 2010 ) התברר ערעור על פסק דין שניתן בהמרצת פתיחה אשר הוגשה, לאחר שעל תוצאות הבחירות לא הוגש ערעור ולאחר חלוף המועד להגשתו של ערעור כזה, בטענה למתן שוחד בחירות, וכך היה גם בעניין שהתברר ברעייא 659 / 06 עאדל גריפאת נ’ חסן הייב ( 2 . 7 . 2006 ). מקרים דומים התבררו בפסקי הדין הבאים: הייפ (מחוזי חיפה) 183 / 04 ז’קי סבג נ’ רון פרומר ( 14 . 3 . 2005 ), שעסק בטענות לשוחד בחירות; הייפ (מחוזי נצרת) 38722 – 09 – 15 מוניר חמודה נ’ סאלח סולימאן ( 9 . 8 . 2016 ); הייפ (מחוזי חיפה) 14227 – 02 – 16 גלאל אבו חוסין נ’ רביע מקלדה, מנהל הבחירות לעיריית באקה אלגרביה ( 31 . 1 . 2017 ), שהתברר לפני, שם המרצת הפתיחה הוגשה לאחר מחיקת ערעור בחירות והדיון נסב סביב טענות לגבי מתן שוחד בחירות בצורות שונות; הייפ (מחוזי נצרת) 38722 – 09 – 15 סאלח סולימאן נ’ מוניר חמודה ( 5 . 6 . 2017 ), וראו אף את ההערות שבפסק הדין בעמיים (מינהליים חיפה) 53499 – 11 – 13 ארקדי פומרנץ נ’ מנהל הבחירות במעלות תרשיחא ( 8 . 12 . 2013 ), ואת שנכתב בבש”א (מחוזי תל אביב יפו) 7462 / 06 ציון ישראל אשוואל נ’ שר הפנים ( 5 . 7 . 2007 ), לאמור:
“על מנת שניתן יהיה לעבור מההליך ה”רגיל” [ערעור בחירות] להליך החילופי (והחריג) [המרצת פתיחה], יש להניח תשתית ראייתית מתאימה, לפיה מדובר בטענות חדשות, שלא ניתן היה לדעת אותן בזמן אמיתי ולפרט את השלב בו נודעו למבקש, באופן שיאפשר כניסה בגדר ההליך החילופי.”

ברע”א 1098 / 99 ודיע עאסי נ’ ועדת הבחירות לשנת 1998 בכפר פסוטה, פסקה 4 ( 29 . 7 . 1999 ) התבררה בקשה למתן רשות לערער לגבי ערעור בחירות, ונקבע כי לגבי הטענות של המערער אודות שוחד – אזי שבהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי, הטיפול בחשד זה יועבר למשטרה וכי לפי תוצאות החקירה יינקטו צעדים מתאימים – אגב הפנייה לעניין חרזאללה. כלומר, אף שם לא הייתה הרחבה של האפשרות להגשת המרצות פתיחה – אלא ההיפך.

בדומה, בפסק הדין בבריים 1837 / 09 משלב נ’ הזימה ( 18 . 3 . 2009 ), בפסקה 31, מתייחס בית המשפט לאפשרות כי ככל שבעתיד ממצאי המשטרה יהיו כאלו אשר מחייבים שיקול דעת מחודש. יתכן ותהיה אפשרות להגיש המרצת פתיחה, אך שוב – גם שם הטענות התייחסו למעשים פליליים הכרוכים במניפולציות בחומר הבחירות (כאשר אף שם המדובר היה במעשים פליליים חמורים).

בבריים 582 / 14 עלי סלאם נ’ ראמז ג’ראייסי, פסקאות 75 – 76 ( 11 . 2 . 2014 ), (להלן: “עניין גראייסייי) נקבע כי:

“העדיפות שניתנת בסופו של דבר לטוהר הבחירות באה לידי ביטוי בהלכת חרזאללה, אשר בה נקבע כי קיים אפיק דיוני נוסף להשגה על תוצאות בחירות, גם לאחר המועדים הקובעים בחוק להגשתו של ערעור בחירות, וזאת על דרך פניה לבית המשפט המוסמך בבקשה לפסק דין הצהרתי (ראו גם: בר”מ 1837 / 09 משלב נ’ הזימה, פסקה 31 ( 18 . 3 . 2009 )). אכן, דרך המלך לבירור טענות בענייני בחירות היא ערעור בחירות. אולם, בית משפט זה לא סגר את הדלת בפני האפשרות של העלאת טענות הנוגעות לטוהר הבחירות שהתגלו במועד שבו כבר לא ניתן להגיש ערעור. אכן, עניין חרזאללה עצמו
25 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

ה”פ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’

70. טרם סיום אוסיף עוד כי המבקש לא עותר להכריז עליו כעל הזוכה בבחירות, אלא מבקש להורות על ביטול הבחירות וקיומן מחדש. אלא, שכפי שנקבע לא אחת, ביטול בחירות הוא סעד קיצוני וקשה, אשר עלול לפגוע באינטרסים חשובים של יציבות השלטון ושמירה על סופיות הכרעת הבוחרים (רעייא 6456 / 99 רשימת אלופאק “פא”י נ’ ועדת הבחירות למועצה המקומית ג’לג’וליה ( 10 . 10 . 1999 ); רע”א 30558 / 05 פרומר נ’ סבג ( 21 . 8 . 2005 ); בריים 691 / 14 מוחמד שאמי נ’ דייר עומר כיאל ( 26 . 2 . 2014 )). ביטול בחירות גורם לכך שהתושבים חווים שוב את ייהמערבולת הפוליטיתי, מאבקי הכוח שבים לשלוט בשיח ובעשייה. הדבר אף גורם לבזבוז אדיר של הכספים שהושקעו בבחירות המקוריות, הן מטעם הרשות והן מטעם המתמודדים והתומכים. משכך, בתי המשפט אינם ממהרים להורות על ביטול בחירות והמקרים הבודדים שהדבר התבצע היו כאשר הוכחו מעשים פליליים חמורים, כגון מתן שוחד, זיוף ומרמה – שאז עקרון טוהר הבחירות גובר.
71. במקרה שבפנינו, מעבר לכל שנאמר לעיל – יש לראות שלכל היותר עסקינן בשלושה בוחרים שהכניסו שני פתקים של אותו מועמד למעטפה (האחד עם כיתוב רק בעברית והשני עם כיתוב בעברית וגם בערבית), בשני חיילים שיתכן וקולם נספר או שלא נספר, בטעות – אך בוודאי שלא בכוונת מכוון או מתוך כוונה למרמה, בשלושה מצביעים שהצביעו מחוץ לקלפי שלא כדין (והקולות אכן יגרעו ממניין הקולות) ובעוד 15 או 11 או 6 אזרחים מבוגרים, חולים ומוגבלים שהטענה כלפיהם היא שהם לא יימספיק מוגבליםיי ושהם היו יכולים וצריכים להצביע לבד ללא מלווה.
אינני מבקשת להכשיר ליקויי בחירות, אינני מבקשת להכשיר סטייה מהחוק, ברור כי ההלכה החד-משמעית היא שיש להקפיד על קיומן של כל הוראות החוק קלות כחמורות ובוודאי שאין לקרוא אל תוך הדברים הבעת עמדה לגבי כך שעסקינן בזוטי דברים; אך אין המדובר ייבתמונה קשה שהתבררה באשר לחשדות של ממש לטוהר הבחירותיי (כפי שהיה בפרשת גראייסי) או ייבתופעה רחבת היקף של הפרת חוק ומסכת מאורגנת ושיטתית של ייהשתלטותיי על הבחירותיי (כמו שהיה בפרשת בלעיש).
מכאן, שכאשר בוחנים אנו את מכלול הטענות המצטברות, אף לו היו מוכחות (ורובן לא הוכחו) – למול הפסיקה בנוגע לביטול בחירות, המסקנה הינה שאין במקרה הזה הצדקה יילטרוף מחדש את הקלפים”י, לבטל את הבחירות ולקיימן מחדש – וזאת שמונה חודשים לאחר הבחירות המקוריות.
סיכום –
72.
על יסוד כל האמור מעלה מצאתי לדחות את העתירה.

73. אני מחייבת את המבקש לשלם למנהל הבחירות הוצאות בסך 10 , 000 ₪ ולמשיב הוצאות בסך 30 , 000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
27 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

ה”פ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
הסעד המבוקש הינו מתן סעד הצהרתי בדבר בטלות הבחירות ועריכתן מחדש מכות סעיפים 72(א) ו-73(ב)(1) לחוק.
8. המשיבים, למעט איברהים, הגישו תשובות בכתב להמרצת הפתיחה. במסגרתן הם פירטו טענות מקדמיות באשר לצורך לסלק את ההמרצה על הסף, ולחילופין, לדחות אותה לגופה.
9. לאחר האמור, התקיימו כמה ישיבות אשר במהלכן שמענו עדויות של כמה מצהירים ועדים נוספים .בתום הדיון סיכמו הצדדים בעל פה את טיעוניהם.
דיון –
10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיות שנפרשו לפניי ובחנתי את הפסיקה שאליה הפנו הצדדים – עמדתי כי יש לדחות את המרצת הפתיחה.
11. אתחיל דווקא בהתייחסות לארבעת הליקויים הנטענים לגופם ורק לאחר מכן אתייחס לטענות המקדמיות שהעלו המשיבים. סדר הדיון יהיה לפי הסדר בו הועלו טענות המבקש: הפתקים הכפולים, הצבעת החיילים, הצבעה מחוץ לקלפי והצבעה בסיוע מלווים ולגבי כל סוג של ליקוי נטען, אפרט את עמדות הצדדים ולאחר מכן, את עמדתי.
פתקים כפולים –
12. טענות המבקש – הטענה הראשונה שמעלה המבקש הינה שהיו שלוש מעטפות ובהן שני פתקים לאותו מועמד, שאינם פתקים זהים, שכן שם המועמד על פתק אחד הודפס בעברית בלבד ועל הפתק השני שם המועמד היה מודפס גם בעברית וגם בערבית (להלן: “הפתקים הכפולים”). מוסכם על הצדדים כי במהלך הבחירות נעשה שימוש בשני סוגי הפתקים – (ראו מוצג נ/1 שהוגש לתיק וכולל ארבעה פתקים לדוגמא – שניים של המבקש ושניים של המשיב, אחד בעברית בלבד והשני בעברית ובערבית). המבקש סומך טענתו לגבי הצורך לפסול את הקולות הכפולים, על סעיף 63(7) לחוק, אשר קובע אלו פתקי הצבעה יש לפסול ומורה, כדלקמן:

“מעטפת הצבעה שנמצאו בה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפת ההצבעה לא יותר מ-3 פתקי הצבעה זהים לרשימת מועמדים אחת, לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון” – (וראו כי אין מחלוקת כי סעיף זה מתוך החוק, חל גם על הבחירות לראש הרשות, מכות סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשלייה-1975, להלן : ייחוק בחירת ראש הרשותיי).
13. לטענת המבקש, החוק מתייחס לפתקים ייזהיםיי ומכך יש ללמוד שאין להסתפק בכך שהפתקים מתייחסים לאותו מועמד, אלא שעל הפתקים להיות זהים לחלוטין מבחינה פיזית/צורנית, שהרי בסעיף כתוב שלא ייפסלו “פתקי הצבעה זהים לרשימת מועמדים אחתיי.
3 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה
הייפ

50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
כי אין לקבל את הפרשנות של המבקש ,לפיה יש חובה שהפתקים יהיו זהים מבחינה פיזית וכי הדרישה של החוק הינה שהמדובר באותה רשימה של מועמדים (או אותו מועמד). עוד טוען המשיב, כי יבכוורותיי ששימשו את הבוחרים ביום הבחירות היו פתקים משני הסוגים בערבוביה ולכן ,יכול מאד להיות שבוחר מסוים לקח בטעות גם פתק עם כיתוב בעברית בלבד וגם פתק עם כיתוב בשתי השפות ולכן במעטפה שהוא שלשל אל הקלפי נמצאו 2 פתקים שהם אינם זהים מבחינה צורנית ,אך ברור שהכוונה של אותו בוחר הייתה לבחור באותו המועמד והמדובר הלכה למעשה בשני פתקים זהים לאותו מועמד ,מבחינת תכלית החוק. עוד טוען המשיב, כי הוראת החוק מונה את החלופות שבהן ייפסלו קולות של בוחרים וכי מדובר ברשימה מצומצמת שיש בה כדי לפגוע בזכות הבחירה ולכן יש לפרש את החלופות באופן הדווקני והמצומצם ביותר האפשרי. משכך הואיל ולא מצוין שיש לפסול קולות במקרה והפתקים הם לא זהים מבחינת השפה שבה רשום שם המועמד (או הרשימה), אזי שלא ניתן להוסיף מקרה זה אל בינות אותם מקרים שמחייבים פסילת קולות.
16. המשיב עוד טוען, כי אין כל חשש מהאפשרות שהמדובר בייהצבעה מסומנתיי וזאת בניגוד למקרים שבהם קיימים פתקים עם קיפולים או סימונים או בכתב יד וכיוצייב. פתקים אשר לעתים נפסלים מן הטעם שקיימת אפשרות שהמדובר במצביע שביקש לסמן את בחירתו, כיוון שהבטיח למועמד זה או אחר להצביע לטובתו והמצביע מעוניין “להוכיח”י שהוא קיים את הבטחתו.
17. עמדת מנהל הבחירות – בתשובתו לגבי נושא זה טען כי אין מקום להתערב בהחלטת חברי ועדת הקלפי אשר אישרו את אותן שלוש מעטפות ההצבעה והפנה לעמדתו כפי שהוגשה בהקשר זה בהליכים הקודמים שתוארו מעלה. עיון בעמדת מנהל הבחירות ,כפי שהוגשה לביהמ”ש העליון (סעיף 16) וכפי שהוגשה בערעור הבחירות (סעיף 29), מראה כי עמדתו הייתה כעמדת המבקש, כלומר ששני פתקים שאינם זהים צורנית לאותו מועמד – פסולים.
הכרעה –
18. עמדתי בסוגיה זו הינה שבמקרה הנוכחי – אין מקום לפסול את הקולות שהיו בשלוש המעטפות, כאשר פתק אחד מודפס בעברית ופתק שני מודפס בעברית ובערבית.
19. מקדמית, נתייחס לטענה שעלתה לגבי ייהשתק פלוגתאיי לגבי סוגיה זו. שהרי, במסגרת העתירה המנהלית שהגיש המבקש, הוא עתר לכך שיתאפשר לו העיון בפתקי ההצבעה, בין היתר, על מנת להוכיח את טענתו לגבי קיומם של פתקים כפולים לא זהים. כב’ השופט ברלינר, ציין (בסעיף 9 לפסק דינו) כי היעדר זהות בין שם המועמד בוודאי שיפסול את ההצבעה ,אך אם פתק אחד מודפס בעברית ופתק שני בשתי שפות – הפתקים צריכים להיחשב כזהים וככאלה אשר לא נפל בהם פגם. במסגרת הערעור לבית המשפט העליון הושגה הסכמה בין הצדדים לבצע את העיון בפתקים, ולכן בית המשפט העליון לא הכריע בטענות הצדדים לגופן (למעט בנושא צבע העט לצורך רישום פתקים בכתב יד). כך שמצד אחד, קיימת בפנינו הקביעה שבפסק הדין של כב’ השופט
5 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

הייפ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’

“ך. (א) …. (ב) …. (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), יחולו על פתק ההצבעה לבחירות ראש הרשות הוראות אלה: (1) הפתק יהיה בצבע שונה מפתק ההצבעה למועצה; צבעו וצורתו ייקבעו בתקנות; (2) הפתק יישא את שם המועמד בדפוס, בעברית או בעברית ובערבית, ותו לא, לפי דוגמה שאישר מנהל הבחירות; (3) מנהל הבחירות יאשר לכל מועמד דוגמת פתק אחד בלבד הנושא את שם המועמד בדפוס בעברית, ואם נתבקש, גם דוגמת פתק אחד בלבד הנושא את שם המועמד בדפוס בעברית ובערבית; (4) במקום פתק מודפס יכול בוחר להשתמש להצבעה גם בפתק ריק, שצבעו וצורתו נקבעו בתקנות, ועליו ירשום הבוחר, בכתב ידו, בעברית או בערבית את השם הפרטי של המועמד ושם משפחתו בצורה המאפשרת לזהותו בוודאות, ותו לא; כל בוחר רשאי לקבל מוועדת הקלפי פתק ריק; (5) פתק שאין עליו שם של מועמד כפי שאישר מנהל הבחירות – הקול פסול; (6) פתק בכתב יד שעליו שם מועמד בשפה שאינה עברית או ערבית – הקול פסול; (7) פתק בכתב יד שלא ניתן להבין ממנו את שם המועמד או שלא ניתן להבין לאיזה מועמד ניתן הפתק – הקול פסול; נמצא במעטפת הצבעה לבחירת ראש הרשות פתק הצבעה למועצה – הקול פסול; (9) נמצאו במעטפת הצבעה לבחירת ראש הרשות פתק הצבעה לראש הרשות ופתק הצבעה למועצה – פסולים שני הקולות; (10) פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות סעיף זה – הקול פסול; (11) נמצאו בכלל פתקי ההצבעה של מועמד אחד מספר פתקי הצבעה בכתב יד אשר לא נפל בהם פסול מהפסילות האמורות בסעיף קטן (ב) ובפסקאות (1) עד (10), ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר ויתר הפתקים בכתב יד של אותו אדם ייפסלו.”
22. סבורני, שממכלול הוראות סעיף 63 לחוק וסעיף 7 לחוק הבחירות לראש הרשות, עולה כי הכוונה הייתה שיהיו שני פתקים יימאושרים”י, יירשמיים” לגבי אותו מועמד – הן פתקים בעברית והן פתקים דו-לשוניים, וכי הפתקים שיש לפסול הינם כאלו אשר מעוררים ספק לגבי כוונת הבוחר או פתקים אשר אינם מאושרים על ידי מנהל הבחירות. כאשר ישנם שני פתקים מאושרים (האחד רק בעברית והשני גם בעברית וגם בערבית), הם אינם זהים מבחינה צורנית, אך הם לאותו המועמד, ולשיטתי אין לפסול אותם. יש לפרש את עילות הפסלות לגבי הפתקים באופן דווקני, שכן
7 מתוך 28
בית המשפט המחוזי בחיפה

ה”פ 50595 – 02 – 19 גאנם נ’ חמוד ואח’
25. יתרה מכך. במקרה הנוכחי, לא נטען ובוודאי שלא הוכח, כי סיטואציה שבה מצביע מסוים שם במעטפה שני פתקים כפולים מלמדת על כוונתו לסמן את ההצבעה.
סביר יותר להניח שהדבר נובע מטעות ומכך שהפתקים משני הסוגים נמצאו בייכוורותיי שבקלפיות בהן עסקינן , בערימה אחת. בהקשר זה – מבחינה עובדתית, הוגש תצהירו של העד אמיר ג’מאל חמוד (נ/6), אשר שימש מזכיר ועדת הבחירות ותיאר בתצהירו כי בבחירות היו שפע של פתקים, נוכח ריבוי המועמדים והסיעות ונוכח העובדה כי לכל מועמד ומפלגה היו שני סוגים של פתקים – אחד רק בעברית והשני בשתי השפות: עברית וערבית (כך שבסך הכל היו 30 סוגי פתקים). העד ממשיך ומצהיר כי לא היה מקום בייכוורת’י לכל הפתקים, שכן היו בה רק 18 ייתאיסיי ולכן הוחלט (ביחד עם מנהל הבחירות), לשים בייתאיי של כל מועמד או של כל מפלגה פתקים יימשתי הווריאציותיי (כלשונו), כלומר גם פתקים בעברית וגם פתקים בשתי השפות – ולתת לחברי הועדה מטעם כל מפלגה להחליט אם הם מעדיפים פתק מסוג מסוים. ממשיך ומסביר העד, כי במהלך יום ההצבעה, התקשרו אליו כמה פעמים מזכירים של קלפיות וביקשו שיספקו להם עוד פתקי הצבעה כי ייהפתקים נגמרויי, וכי הוא אישית דאג להגיע אל הקלפיות להשלמת החוסרים, כאשר בסעיף 10 לתצהירו הוא אף מצהיר כי “לפעמים שמתי סוגים שונים בכל תא לכל מועמד או רשימה (פתקים בעברית יחד עם פתקים בעברית ובערבית), העיקר שיש פתקים להצבעה כי לא היה מספיק מקום בכוורת הפתקים לכל סוגי הפתקים”. בחקירתו של העד הוא לא נשאל בכלל שאלות לגבי סעיפים אלו אשר בתצהירו (עמ’ 93 עד 96 לפרוטוקול), ולכן אני מאמצת את האמור בתצהירו מבחינה עובדתית בהקשר זה.
עוד יש לראות כי גם מנהל הבחירות, העד מר שחר לוי, נשאל אם נכונה הטענה לפיה לכל מועמד היה יימקום אחדיי בכוורת שמאחורי פרגוד ההצבעה, הוא לא שלל טענה זו, והעיד כי הוא לא היה בכל הזמן בכל הקלפיות, ורק ביצע סיורים יילראות שהכל בסדר” (עמ’ 12 לפרוטוקול שורה 24 עד עמי 13 שורה 12).
לכן, מבחינה עובדתית, הוכח כי הפתקים בעברית הונחו בערבוביה עם הפתקים הדו לשוניים, באותה ערימה, האחד על השני, באותו ייתאי בתוך הכוורת, לפחות בחלק מהזמן בחלק מהקלפיות. מכאן, שאם כוונת המחוקק לגבי סעיף 63(7) לחוק הייתה שלא לפסול קולות שעה שיינדבקים” פתקים האחד לשני, נוכח האפשרות שפתקים יינצמדיסיי האחד לשני, אזי שהוכח שאפשרות של ייהידבקות” שכזו קיימת במקרה הנוכחי וכל עוד יש להעניק פרשנות המקיימת את רצון הבוחר עד כמה שניתן – המסקנה הינה שאין להורות על פסילת שלושת הקולות בהם עסקינן.
סיכום ביניים ראשון –
26. מכאן שיש לדחות את הטענות לגבי הקולות הכפולים. נזכיר כי כל הדיון הארוך מעלה מתייחס לקול בודד מבחינת הפער בין שני המועמדים, שכן היו בסך הכל שלוש מעטפות ובהן קולות
9 מתוך 28