גנץ נגד כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
בעניין
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם – 1980
ובעניין
אייל גנץ – החייב ע”י ב”כ עו”ד רועי אשכרי (הלשכה לסיוע משפטי)
ובעניין
1. כונס הנכסים הרשמי תל אביב
2. דוד גולדבלט-לוי (מנהל מיוחד) ע”י ב”כ עו”ד אודליה ג’רמילו
החלטה
כללי

1. החייב הגיש ביום 20 . 12 . 17 בקשה למתן צו כינוס, להכרזתו כפושט רגל וליתן לו הפטר מחובותיו; במסגרת בקשתו הצהיר על חובות ל- 9 נושים בסכום חובות כולל של 350 , 000 ₪.
3 4
ת
ס

2. ביום 22 . 2 . 18 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב, והושת עליו תשלום חודשי של
7
.₪ 450
30
במסגרת תצהיר ההסתבכות ציין החייב שהסתבכותו הכלכלית נבעה כתוצאה מהתמוטטות נפשית עקב הליכי סרק משפטיים אליהם נגרר, לטענתו, שלא בטובתו על ידי גרושתו, וכי במשך תקופה של 4 חודשים לא יכול היה לעבוד בשל מצבו הרפואי והנפשי הקשה ועל כן, לא יכול היה לעמוד בתשלומים החודשיים ועל כן ההלוואות שנטל לא שולמו.
9 10 11 12
13
14
המנהל המיוחד, שבדק את נסיבותיו של החייב, ציין במסגרת הדוח המסכם שההסתבכות הכלכלית החלה בשל ייסכסוך גירושין קשה מנשוא, כאשר החייב הציג פסקי דין מביהמ”ש לענייני משפחה … ולפיהם החייב סבל
15 16 17
1 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19

25. לא זו אף זו. הבחינה השוויונית בין חובת שני ההורים גם יחד במזונות ילדיהם הקטינים באה לידי ביטוי גם בפסק דינו של בית המשפט העליון ב- בע”מ 919 / 15 פלונית נ’ פלוני (פורסם בנבו, 19 . 7 . 17 ), עת שינה את ההלכה הפסוקה בהתייחס לפרשנות הדין העברי בכל הנוגע לחיוב אב יהודי במזונות ילדיו הקטינים, וקבע שמגיל 6 ואילך חובת המזונות תיקבע לפי יחס הכנסות ההורים, ליכולותיהם הכלכליות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות רכוש ושכר עבודה.
o oo vau hwn

אמנם פסק הדין בבעיימ 919 / 15 הנייל התייחס למקרה של משמורת משותפת, אולם מצאתי לציין שכבר נפסק שגם במקרים בהם לא נעשית חלוקת זמני שהייה שוויונית ממש בין ההורים, אין זה סביר שיהיה דין אישי אחד לילדים החולקים זמני שהייה בשוויוניות לאלו שלא (ראו: עמ”ש 14612 – 10 – 16 פ.ב. נ’ א.ב. (פורסם בנבו, 20 . 12 . 17 ) – כך שסוגיית החלוקה השוויונית בנטל המזונות היא עניין שיש להידרש לו, ככל שעסקינן בהקצבתם בהליך פשיטת רגל.
9 10 11 12 13

26. את האמור הבאתי וזאת על מנת לתמוך בכך שקיימת מגמה לעבר חלוקה שווה בחבות למזונות קטינים, כאשר החיוב במזונות לגבי הצרכים ההכרחיים לא יוטל בהכרח רק על האב (הוא החייב).
16 17
18
למען הסר ספק, בית המשפט של פשיטת רגל אינו מחליף את שיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה הדן במזונות; את עצם החיוב ואת הסכום הראוי קובע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, וממילא בהעדר פסק דין (או החלטה) למזונות לא ניתן להידרש כלל לשאלת ההקצבה, וגם לאחר שנפסקו יכול מי מהצדדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי בבקשה להפחתת המזונות או להגדלתם, אולם סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל הוא הסדר ספציפי במסגרת הליך קולקטיבי של חדלות פרעון בו נמצא חייב, המחייב מערכת איזונים רחבה ושונה, המביאה בחשבון את
19 20 21 22 23 24 25 26
11 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
1
ה
2
האמורה, ועל פיה החלו בית המשפט לענייני משפחה לפסוק על פי אמות מידה שוויוניות. לסיכום עניין זה, שאינו אלא בבחינת למעלה מהצורך, הרי בפסקי דין למזונות בהם לכתחילה נפסקו סכומי מזונות שוויוניים בין שני ההורים, שומה יהיה על בית המשפט של פשיטת רגל לשקול באופן שונה את הפרמטרים הנשקלים כיום.
4 5

אולם כאשר ממילא ענייננו הוא בפסק דין שיצא מלפני בית המשפט לענייני משפחה טרם תחולת הלכת בעיימ 919 / 15 ועל כן, הבחינה שנעשתה בעת הקצבת הסכום בתיק זה היתה שוויונית בין שני ההורים גם יחד מה שלא למדתי שעשה בית המשפט לענייני משפחה.
7 8 9

הפטר מחוב מזונות 30. יש לחלק את הדיון בסוגיית המזונות ל-3 תקופות מרכזיות:
14 15
תקופת העבר-חוב מזונות שנצבר לגבי כל התקופה שקדמה למתן צו הכינוס; תקופת הביניים – היא התקופה שממועד צו הכינוס ועד ליום מתן צו ההפטר, היינו כל התקופה בה שוהה החייב בהליך פשיטת הרגל; תקופת העתיד – חיובי המזונות החל מיום מתן צו ההפטר ואילך.
19 20
22
חוב מזונות לתקופת העבר, הוא חוב בר-תביעה, הנהנה גם מעדיפות בחלוקת כספי הנשייה (ראו סעיף 78(3)(ד) לפקודת פשיטת הרגל); ההפטר שניתן לא יחול לגביו – זולת אם הורה בית המשפט מפורשות אחרת. חוב המזונות לתקופת העתיד, איננו חוב בר-תביעה (ראו סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל) ולא ניתן לפטור ממנו. חוב המזונות בתקופת הביניים – כל עוד החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל, החייב מנוע מלשלם את סכום המזונות הפסוק ועל כן משלם את סכום המזונות הקצוב.
25
13 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
1
הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תפגענה זכויותיהם של החייב או של הזכאים לקיום מינימאלי בכבוד, וכמובן תום לב החייב.
בחינת הפסיקה מלמדת שעל אף שהמדובר בחוב מזונות, הרי שיהיו מקרים חריגים הקשורים בנסיבות האישיות של החייב עצמו שיצדיקו את מתן ההפטר מחוב מזונות עבר, וכחוט השני עולה המגמה לפיה שאם בראשית הדרך אנו מתבוננים בחוב המזונות מנקודת מבטו של הזכאי למזונות, צרכיו ונסיבותיו, הרי בחלוף השנים, משתנה נקודת האיזון והמטוטלת נעה לכיוון החייב וההתבוננות היא האם יש בנסיבותיו האישיות ונסיבות חייו כדי להצדיק מתן הפטר מחוב מזונות העבר.
3 4 5 6 7 8

הסכום שנקצב חלף הסכום שנפסק – האמנם?! 33. כאמור, הבקשה שלפני איננה לפטור את החייב מחוב מזונות העבר, ואיננה לפטור אותו מתשלום המזונות השוטפים לתקופת העתיד, זו שתבוא לאחר מתן צו ההפטר.
12 13
34. החייב מבקש
הביניין
בית המשפט שו
ס סכום

34. החייב מבקש שאך לגבי תקופת הביניים יקבע בית המשפט שתשלום סכום המזונות שהוקצב, דינו כדין תשלום על פי פסק המזונות.
16
19
כאשר המשמעות המעשית היא כי לא ניתן יהיה לגבות ממנו את ההפרש בסך של 81 , 600 ₪ כמפורט לעיל, לאחר סיום הליך פשיטת הרגל בהפטר.

35. אם כן – על מנת להידרש לבקשתו יש לפנות תחילה להוראות פקודת פשיטת הרגל, שם נקבע בסעיף 128 (ב) לפקודת פשיטת הרגל כי: “הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין’י.
23
15 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
למזונות שקבע בית המשפט לענייני משפחה, הרי ההפרש שנוצר שבין סכום המזונות שהוקצב לבין סכום המזונות הפסוק, הופך במצב דברים – לכל היותר – לסכום השבה אולם לבטח אין המדובר במזונות.
1 2

39. כאמור, סכום המזונות החודשי שנפסק הוא 3 , 200 ₪, בעוד שסכום המזונות שהוקצב הוא 2 , 000 ₪, הרי בפועל אם הקטינים, ההורה השני, חולקת בסכום מזונות הקטינים בשיעור ההפרש בסך של 1 , 200 .
ס המלונות הפס
י הוריהם גם יחד כ
חודש
בפועל, הקטינים אינם נפגעים מסכום ההקצבה. הם זכאים ומקבלים את מלוא סכום המזונות הפסוק ( 3 , 200 ₪) משני הוריהם גם יחד מדי חודש בחודשו, ועל כן, ההפרש בסך 1 , 200 ₪ כבר איננו עוד ייחוב מזונותיי אלא לכל היותר ייחוב השבהיי שעשוי לקום לטובת אם הקטינים (אם ייקבע שעל החייב להשיב להם אותו).
8 9 10 11

40. בתקופת הביניים סכום המזונות שהוקצב הוא סכום המזונות השוטפים שעל החייב לשלם, וההפרש הופך לייחוב רגיליי, אותו עשויה לתבוע האם מהחייב, האב.
15
18

41. לפרשנות זו – הרואה את המעבר של חוב מזונות שוטף ממעמד של בכורה למעמד של ייחוב רגיליי – אני גם מגיע מהיקש לפסק דינו של בית המשפט העליון, ב-בע”מ 7628 / 17 פלונית נ’ פלוני (פורסם בנבו, 25 . 9 . 19 ) בו חזר על הלכת שרגאי (שנפסקה ב-בר”ע 120 / 69 שרגאי נ’ שרגאי, פייד כג (2) 171 (1969)) לפיה לא ניתן לכרוך מזונות ילדים לתביעת גירושין, אלא רק ייתביעה להשבת יציאותיי שהיא – במובן הלכת שרגאי – אינה אלא התחשבנות כספית בין ההורים – לה הילד אינו צד כלל, ואין נקבעים במסגרתה החיובים המהותיים למזונות הילד, כאשר ההורה שהוציא הוצאות עבור מזונות הילדים בהם חייב ההורה האחר, תובע את השבתם.
20 21 22 23
25
17 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
1

הרגל), כשניתן לעשות כך בהתאם להוראה מפורשת בסעיף 128 (ב) לפקודת פשיטת הרגל. הלכה היא כי רק מקום שארע שינוי נסיבות מהותי ניתן יהא לשוב ולבחון את סכום המזונות שנפסק (ראו למשל: ע”א 511 / 78 דלהרוזה נ’ דלרוזה, פייד לג (1) 499). עיון בפסיקה הרווחת, מעלה כי על פרשנותו של המונח יישינוי נסיבותיי להיעשות באופן דווקני לשם שמירה על האיזון בין עקרון סופיות הדיון מחד גיסא, לבין הצורך לאפשר גישה חוזרת לערכאות על פי נסיבות החייב המשתנות מאידך גיסא (ראו: מ”א 410 / 94 הלוי נ’ הלוי ( 15 . 2 . 96 ), ע”א 363 / 81 פייגה נ’ פייגה, לו (3) 187 (1982).
3 4 5 6 7 8

44. רק שינוי משמעותי בנסיבות ששררו בעת מתן פסק דין למזונות יצדיק את השינוי בשיעור המזונות, וזאת מן הטעם שפסק הדין למזונות צופה פני עתיד (ראו: ע”א 177 / 81 גלעדי נ’ גלעדי, פייד לו (3)179, (1982).
11 12
14 15 16 17 18 19
הפניית חייב חזרה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להקטנת המזונות, תלויה בשאלה אם חל שינוי נסיבות שיצדיק שינוי בשיעור המזונות, ולא בנקל ייעתר לכך בית המשפט לענייני משפחה, כאשר ממילא בחינת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי היא בפריזמה הצרה של הדין האישי, ובכל מקרה תתייחס רק לתקופת הביניים, כאשר בכל הקשור למזונות שלאחר מתן ההפטר, ימשיך ויחול על החייב מלוא סכום פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה. עמדה זו גם מתעלמת מכלל יסוד בהליכי פשיטת רגל שחייב לא יכול לנקוט בהליך משפטי בלא קבלת אישור של בית המשפט, וספק שבית המשפט של פשיטת רגל יאשר לנקוט בהליך זה בבית המשפט לענייני משפחה, שהוא הליך משפטי שעלותו הכלכלית גבוהה, ושהתועלת לצדו נמוכה עד מאד, ועל כן, כאמור, תפיסה זו היתה נכונה לשעתה ולנסיבותיה, בלא להביא בחשבון את כלל הנסיבות המתחייבות.
2
21 22 23 24 25
19 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
1 2

לפועל, יודיע החייב על כך -ומקום שסך חובותיו נופל מ- 150 , 000 ₪ יראו את בקשתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ויינתן צו לפתיחת הליכים (ביחס לחובות גבוהים יותר המתנהלים אצל הממונה, יודיעו לחייב על האפשרות לפנות לממונה בבקשה לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש).
6 7

47. משמעות הדברים ברורה; הימים בהם נקבעו צווי תשלומים נמוכים במסגרת חקירת יכולת לחייב, שלא שירתו את מטרת מימוש פסק הדין בזמן קצר ולא סייעו לא לחייב, אלא רק העמיקו את חובותיו (כאשר פעמים רבות סכום הריבית החודשית על החוב הפסוק עלתה על צו התשלומים החודשי שנפסק), ולא לנושה שלא מקבל אלא סכומים זעומים, פסו ועברו מן העולם, ואין כל טעם בקביעת תשלומים זניחים על חשבון החוב, והמגמה כיום היא לסיים את הליכי ההוצאה לפועל ולאפשר לחייב לפתוח בהתחלה חדשה (FRESH
9 10 11 12
.(START

48. אם כן, החזרת החייב שוב ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לגבות את סכום ההפרש, אין בה כל תוחלת, לאור ההוראה המפורשת המעבירה אותו חזרה להליך של חדלות פירעון.
16
החזרת החייב להליכי הוצאה לפועל יוצרת אם כן, לאור חוק החדלות פירעון ותיקון הוראות חוק ההוצאה לפועל, יימעגל קסמיםיי בו יוחזר החייב להליכי הוצאה לפועל, הוא יודיע שאינו יכול לשלם את החוב, יופנה להליך חדלות פירעון (כאשר ממילא החוב היחיד יהיה חוב מזונות שלגביו, כאמור, לא יחול הפטר (אלא בנסיבות מיוחדות)) וחוזר חלילה. המדובר בתוצאה שאינה מתקבלת על השכל הישר, הגיונם של דברים והדין.
18 19 20 21
21 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
2

סיכום וסיום 51. מכל הטעמים האמורים, לשון החוק, תכלית החקיקה, וקריאה כוללת של הוראות הדין הרלוונטיות, אני מגיע למסקנה אחת – עם קבלת ההפטר, יש לראות את תשלום סכום המזונות הקצוב, כתשלום על פי סכום המזונות הפסוק, וכפועל יוצא, אין לגבות עוד את ההפרש שנוצר.
4

52. יש לאפשר לחייב במזונות שעומד באופן מלא בדרישות הליך פשיטת הרגל, ומשלם את המזונות שהוקצבו כסדרם לפתוח דף חדש, כשאינו נושא על גבו את הסכום ההפרש בין סכום המזונות שנפסק לבין סכום מזונות שהוקצב.
7 8

53. החייב ימשיך וישלם את סכום המזונות שהוקצבו ואת הסכום החודשי שנקבע כתנאי להפטר כסדרם ובמועדם. בעל התפקיד יודיע עם סיום התשלומים.
11 12
לאחר מתן צו ההפטר, ובכפוף מידה דווקנית של החייב בחובותיו בהליך, לרבות תשלום סכום המזונות הקצוב במלואו ובמועדו, יראו את תשלום סכום המזונות הקצוב כתשלום סכום המזונות הפסוק, בהתאם להוראות סעיף 128 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, ולא ניתן יהיה לגבות מהחייב את ההפרש שייווצר.
13 14 15 16
ניתנה היום, י’ כסלו תש”פ, 08 דצמבר 2019, בלשכתי, בהעדר הצדדים.
עודד מאור, שופט
23 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
1
כמזונות, וזאת בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: יסכום המזונות הקצוביי).

5. מעת שהוקצבו המזונות, נוצר הפרש של 1 , 200 ₪ לחודש בין סכום המזונות הפסוק ( 3 , 200 ₪) לבין סכום המזונות הקצוב ( 2 , 000 ₪) (להלן: “סכום ההפרשיי), סכום אותו החייב מנוע מלשלם כל עוד הוא בהליך פשיטת הרגל.
9 10
11

בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ולמתן צו הפטר 6. ערב הדיון בבקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל, הגיש המנהל המיוחד דוח מסכם, בו הוא פירט את נסיבות ההסתבכות הכלכלית, ואת נסיבותיו האישיות של החייב. התברר שתוך כדי ההליך נפגע החייב בתאונת עבודה קשה, כשבעקבותיה שהה בחופשת מחלה. נקבעה לו נכות רפואית של 100 % והוא אף הוכר כנכה מטעם המוסד לביטוח לאומי, ובתקופה זו התקיים החייב מקצבאות שונות בגין אובדן כושר עבודה.
12 13 14
16
חלק מהסכומים שקיבל החייב בגין פגיעתו בעבודה, הועבר גם לטובת קופת פשיטת הרגל שלו, לטובת הנושים.

7. המנהל המיוחד סבר שבשים לב לכספים שהתקבלו בקופה, לרבות מכספי ירושה להם היה זכאי החייב, ובשים לב לסכום החובות הכולל, ראוי שיינתן לחייב הפטר מחובותיו, בכפוף לכך שישלם את מלוא סכום החובות שנתבעו בהליך (100 % דיווידנד לנושים) ולכך יוסיף את הוצאותיו של ההליך, ובפועל – החייב יוסיף לקופת פשיטת הרגל 45 תשלומים חודשיים נוספים של 1 , 250 ₪ כל אחד.
19 20 21 22
3 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19

13. אֵם הקטינים הגישה התנגדות בכתב לבקשה עוד טרם הדיון, ואף אפשרתי לה להגיש טיעון משלים נוסף לאחר הדיון, ואכן, ביום 1 . 12 . 19 הגישה התנגדות מפורטת לבקשת החייב, וטענה שיש לדחות אותה. לשיטתה, על החייב לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה מתאימה, וכאשר בית משפט של פשיטת רגל אינו דן בעניינם של הקטינים, ולא דן לגופו של עניין בצרכיהם ובמזונותיהם, תוך שהיא מדגישה שעסקינן במזונות קטינים שנבחנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה ואין לשאלת המזונות לקטינים, כל קשר בין מערכת היחסים בין החייב לבינה, אם ילדיו.
1 2 3 4 5 6 7
9 10
11
12
13
14
אֵם הקטינים ציינה שסכום הקציבה אינו משנה את סכום המזונות הפסוק, אלא המדובר במעין סכום ביניים זמני שתוקפו כל עוד החייב בהליך פשיטת רגל. אֵם הקטינים מאשרת שכל תשלום ששולם וישולם במסגרת הליך פשיטת הרגל ינוכה מהתשלום המזונות, אולם לשיטתה, בית המשפט של פשיטת הרגל אינו מוסמך לקבוע את גובה החיוב במזונות, אלא עליו לקצוב את הסכום שישולם במהלך ההליך. אֵם הקטינים גם הפנתה לפסיקת בתי המשפט בעניין זה, ועמדתה היא בסופו של דבר כי אין להיעתר לבקשה, כאשר החובה לשלם מזונות היא חובה מוסרית ובסיסית ולטעמה, בקשת החייב חותרת תחת העיקרון לפיו ככלל, ההפטר לא חל על חוב מזונות. אמם של הקטינים סברה שבקשת החייב אף עולה כדי ניצול לרעה של ההליך ועתרה כי הבקשה תידחה.
16 17 18

השאלה העומדת לדיון 14. אם כן, הבקשה מעוררת את השאלה, האם ניתן לראות בתשלום סכום המזונות הקצוב חלֶף תשלום סכום המזונות הפסוק, וזאת לאחר שיינתן צו הפטר.
23 24
5 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19

דיון והכרעה מטרות הליך פשיטת הרגל 17. בקליפת אגוז נזכיר שמטרתו העיקרית של הליך פשיטת הרגל היא לרכז ולכנס את כלל נכסי החייב ולחלקם בין הנושים באופן שוויוני מחד, ומנגד לשמור על זכויות החייב וליתן לו הפטר מחובותיו (ראו: ע”א 6416 / 01 בנבנישתי נ’ כונס הנכסים הרשמי, פייד נז (4) 197 (2003).
3 4 5
7 8 9
0
מתן הפטר למי שנקלע לחובות ומתן האפשרות לפתוח פרק חדש בחייו הכלכליים היא ערך חשוב ומשמעותי, שאף נקבע מפורשות בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע’ים – 2018 (להלן: “חוק חדלות פירעוןיי) כאשר תכלית יישיקום החייביי היא אחת ממטרותיו המרכזיות של ההליך. הווה אומר, שאם נמצאנו למדים שחובותיו של החייב לא נוצרו בחוסר תום- לב, והתנהלותו בהליך פשיטת הרגל אף היא אינה נגועה בחוסר תום לב, או למצער ככזו המחייבת את ביטול ההליך, יש לשאוף לאפשר לחייב, לאחר שנחקר בדבר נכסיו מהם ניתן להיפרע לטובת החובות, לפתוח דף חדש, ולפטור אותו מחובות העבר. אין המדובר בהפטר גורף על כלל החובות. הוראות סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, קובעות כי מתן צו ההפטר פוטר את החייב מכל חוב בר-תביעה בהליך של פשיטת רגל, למעט החובות המוחרגים והמנויים בסעיף קטן (א), ובהקשר לדיון שלפנינו – ייחבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לפי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהוא”.
11 12 13 14
16 17 18
20

על מזונות בפשיטת רגל והקצבתם 18. חיוב במזונות ילדים קטינים מוסדר בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשייט – 1959 (להלן: “חוק המזונותיי), כאשר לפי סעיף זה, יחולו על מזונות קטין, ילדו של החייב או של בן-זוגו, הוראות הדין האישי של
24 25
7 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פש”ר 42116 – 12 – 17 גנץ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני כבוד השופט עודד מאור
8.12.19
1 2

תנאי ראשון להקצבת המזונות הוא קיומו של פסק דין למזונות, שיוצא מלפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי; לאחר מכן על בית המשפט של פשיטת רגל, שהוא הטריבונל המפקח על ניהול נכסי החייב, הכנסותיו וחיוביו, לבחון ולאזן בין האינטרסים המתחרים בעניין: ייהחלטה של בית המשפט לפשיטת רגל בדבר קציבת מזונות מצריכה עריכתו של איזון בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב. לפיכך על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מדי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של החייב”י (ראו: רע”א 7210 / 09 פלונית נ’ פלוני (פורסם בנבו, 3 . 1 . 10 ). ונפסק: יימלאכת איזון מעין זו, מטבעה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה”י (ראו: רעא 8756 / 15 וייס נ’ וייס (פורסם בנבו, 3 . 1 . 16 )).
4 5 6 7 8 9 10

22. אם אמרנו ששיקוליו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי הפוסק מזונות הוא צורכיהם ההכרחיים של הזכאים למזונות (בענייננו, הקטינים), הרי שיקולי בית המשפט של פשיטת רגל הם רחבים יותר ונוגעים לאיזון בין אינטרסים שונים כאשר נבחנים בו לא רק צורכיהם ההכרחיים של הזכאים למזונות, אלא גם הכנסותיו של החייב וכן הכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות (ראו: ע”א 8993 / 04 פלונית נ’ פלוני (פורסם בנבו, 20 . 9 . 07 ) והאינטרסים של הנושים בהליך.
13 14 15 16 17 18
21

23. ודוק, במסגרת הדיון להקצבת מזונות בית המשפט של פשיטת רגל בוחן גם את יכולותיו הכלכליות של ההורה השני, ולא רק של החייב עצמו (ההורה הראשון), כך שהאיזון נעשה תוך בחינת מכלול הנתונים הצרכים לעניין (ראו: פש”ר 24887 – 04 – 18 רווית שהרבני בן חיים נ’ הכונס הרשמי תל אביב (פורסם בנבו, 1 . 8 . 19 ).
23 24
9 מתוך 23