האיש נגד האישה

28/12/2019
52235-06-17, בתי המשפט לענייני משפחה, האיש, האיש נ' האישה, האיש נגד האישה, האישה, מחוז תל-אביב, משפחה, פסק דין, שופט/ת תמר סנונית פורר, תמר סנונית פורר

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
התובעת/ נתבעת:
האישה ת.ז. —– (אדם שמונה לו אפוט’) באמצעות האפוט’ תקווה וחדווה ע”י ב”כ עו”ד דיין-וולפנר ועוייד סגמן-דקל
נגד
הנתבע/ תובע:
האיש, ת.ז. —- ע”י ב”כ עו”ד גייזלר
הקטינות:
היי, ת.ז. —- —, ת.ז. ….. ע”י האפוט’ לדין, עו”ד עזרא
au AWN
פסק דין
א.
רקע עובדתי וההליכים המשפטיים
1.
12

עניינו של פסק דין הוא הכרעה בשלוש תביעות אשר הוגשו על ידי הצדדים: תלהיימ 16497 – 05 – 17 – תביעה לביטול מזונות שהוגשה על ידי התובע (להלן: “האיש” או יהאביי) (להלן: “התביעה לביטול המזונותיי). תלהיימ 16581 – 05 – 17 – תביעה כספית שהוגשה על ידי התובע (להלן: “התביעה הכספיתיי). תלהיימ 52235 – 06 – 17 – תביעה לביטול הסכם הגירושין שהוגשה על ידי התובעת באמצעות האפוטרופסיות שמונו לה (להלן: “האישהי או ייהאסיי) (להלן: “התביעה לביטול הסכסיי).
14
הצדדים להליכים
18
2.
הצדדים לתיק זה הם בני זוג לשעבר, אשר נישאו ביום -.-.2000, והתגרשו ביום -.-.2012.
3.
לצדדים שתי בנות משותפות: —, בת 18 ו- — בת 14 (להלן: “הקטינותיי או ייהבנות”).
4.
להשלמת התמונה יצויין כי לאב עוד 4 ילדים (3 ילדים קטינים מאשתו הנוכחית וילדה נוספת קטינה בגינה הוא משלם מזונות).
1 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
51.
האפוט’ לדין טוען כי לא הוכחה עילת העושק ושאר העילות שנטענו על ידי האישה.
52.
האפוט’ לדין מדגיש כי כספי האיש שהיו כהלוואה אצל גיסו והניבו פירות, אינם רלוונטיים מאחר שאם הלוואה זו הייתה יורדת לטימיון לא יכול היה האיש לתבוע את האישה על ההפסדים.
5
53.
האפוט’ לדין מדגיש כי בהסכם הגירושין יש הוראות לטובת הקטינות ועל כן ביטול הסכם שנערך לטובת צד שלישי קשה שבעתיים מביטול הסכם גירושין, שגם ביטולו אינו בנקל.
2. דיון והכרעה
54.
לאחר בחינת טענות הצדדים, ראיותיהם ועדויותיהם, דין התביעה להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן.
א.
המו”מ להסכם הגירושין
55.
טענתה המרכזית של האישה כי האיש הסתיר בזדון ובאופן מכוון את רכושו במויימ, לא רק שלא הוכחה אלא שנסתרה. כל אחד מהצדדים היה מיוצג על ידי עו”ד מטעמו בעת המויימ. האיש באמצעות עוייד X והאישה באמצעות עוייד Y. שני עורכי הדין העידו בהליכים בפני ונשאלו לגבי המויימ ובפרט לגבי גילוי או גילוי של המצב הרכושי וכן לגבי גיבוש ההסכמות הכוללות בהסכם הגירושין. המויימ ערך חודשים ארוכים והוחלפו במסגרתו טיוטות רבות.
18 19 20
56.
עו”ד X, שייצג את האיש במו”מ, פירט בתצהיר עדות ראשית מטעמו ארוכות את נסיבות המויימ בין הצדדים וכן התייחס לסוגיית גילוי הרכוש:

“4. המשא ומתן ארך כתשעה חודשים, בין היתר מאחר שהאישה באמצעות עו”ד Y העלתה דרישות רבות ועמדה עליהן בנחישות. האישה עמדה על כך שתקבל דירת גן גדולה ומרווחת למחייתה (נקיה מהתחייבויות או משכנתא), וכן תשלומים חודשיים גבוהים שיבטיחו את הטיפול בשתי בנותיהן של הצדדים, שלפי הסכם הגירושין היו אמורות להישאר במשמורתה של האישה. כמו כן, האישה עמדה על קבלת רכוש (רכב, כמעט כל תכולת בית המגורים המשותף) וסכומים נוספים במזומן. 11 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
9.
במסגרת אחת הטיוטות האחרונות שנשלחה ערב הפגישה בין הצדדים ויתרה עוייד Y על הדרישה לפירוט זכויותיו ורכושו של האיש ועל סעיף הקנס כאמור לעיל אולם חזרה ודרשה הצהרה לפיה היה גילוי מלא ונאות של מלוא הרכוש, הנכסים והזכויות […]. לאחר מכן, נעשה ויתור על ידי האישה ועוייד Y גם על דרישה זו […], ולהיפך – הן הסכימו להכללת סעיף 38 שמבהיר כי היתה לאישה הזדמנות לבחון את טענותיה בנוגע לרכוש או רכוש פוטנציאלי נוסף וכי ההסדר הרכושי כולל איזון של מלוא טענותיה בעניין זה.
10.
אציין, כי אני בעצמי לא ידעתי לפרטים איזה רכוש או רכוש פוטנציאלי נוסף יש בידי האיש באותה תקופה, אולם היה ברור כי לאיש השקעות ועסקים שהאישה אינה בקיאה בפרטיהם, אך האישה הסכימה לוותר על טענות בעניין בתמורה לעיגון זכויות וודאיות, בהיקף לא מבוטל, שנועדו להעניק לה ביטחון כלכלי. למיטה זכרוני הטענה בסעיף 9 לתצהירה לפיה הויתור של האישה נובע מטענתו של האיש לגבי קיומם של חובות אינה נכונה שהרי כאמור לכל אורך הדרך עוייד Y טענה בפניי כי היא והאישה יודעות היטב שיש לאיש רכוש רב ביותר, כולל בפגישה האחרונה.
11.
לאור האמור לעיל, התרשמותי היתה שהסכם הגירושין שנחתם מבטא את רצונה החופשי של האישה וכי היא עשתה את ההסכם תוך הבנת תוצאותיו ומשמעותו של ההסכם בו הסכימה לוותר על טענות בענין רכוש ורכוש פוטנציאלי נוסף של האיש בתמורה להישגים כספיים בהתאם לדרישותיה במהלך המו”מ בין הצדדים.”
27

57. גם בחקירה הנגדית של עו”ד X הוא חזר על עיקרי תצהירו וגרסתו לא קועקעה. עדותו הייתה מהימנה, מפורטת והיא מקבלת חיזוק בדבר אמינותה מהתרשומות והטיוטות שהוחלפו בזמן אמת אליהם הפנה בתצהירו וצירף כנספחים.
58.
31
בחקירה הנגדית עוייד X שב והדגיש כי על אף הקונספציה שהוצגה בפניו של הסתרה של האיש, הרי שבמסגרת המויימ היה ויתור של הצד השני על דרישה לקבלת גילוי רכושי:
13 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
8.
שהיה אז לאיש. לו הייתה האישה מוותרת על זכויות כלשהן מזכויותיו של האיש, הרי שאין כל ספק שעניין זה היה נכתב באופן ספציפי בהסכם המפורט שערכנו. זכור לי, כי אמרתי לאישה, שקשה מאוד להתחקות אחר רכוש וכספים של אדם, שמראש ביקש להסתירם ולהעלימם בארץ וכל שכן בחו”ל, ובמיוחד נכון הדבר אצל יהלומנים, וכי עלול להיות לנו קושי גדול להוכיח את שוויו הריאלי של עסק היהלומים של האיש בבית המשפט. העסק היחיד שידענו עליו ואשר ניהלנו לגביו שוויו משא ומתן, היה עסק היהלומים של האיש בארץ בלבד. לא היה ידוע לנו על שום עסקי נדליין או על השקעות שביצע האיש. במהלך ניהול המשא ומתן הוחלפו טיוטת הסכם רבות, כאשר באף טיוטה ואף פגישת משא ומתן שנערכה, לא הובא לידיעתי או לידיעתה של האישה, ולו במילה, רכושו של האיש כמפורט בסעיף 6 לעיל – ההיפך הוא הנכון – האיש טען לכל אורך הדרך שיש לו חובות ושענף היהלומים מצוי בקשיים דבר המשפיע מאד על עסקיו ויכולתו להתפרנס.”
61.
18
L
20
יצויין לגבי הטענות כי האיש הסתיר את הרכוש במהלך המויימ כי דווקא מהתצהיר שהוגש על ידי עוייד Y עולה כי העניין נדון ודובר בין עוייד Y לאישה. אם לא סברה האישה כי יש רכוש נוסף בארץ ובחוייל מדוע ניהלה שיחה עם עוייד שלה לגבי הסתרת רכוש וכיצד להגיע אליו! אם האישה סברה כי האיש מסתיר ממנה את רכושו יכולה הייתה להגיש תביעה. היא יכולה הייתה גם לעמוד על זכותה להשאיר את נוסח הסעיף בהסכם כי היה ויתגלה רכוש נוסף תהיה סנקציה על כך. אולם הסעיף הורד מפורשות בטיוטות המתקדמות.
62.
25
27

דווקא מגרסתה המלאה והאמינה של עוייד Y עולה כי הנושאים היו על שולחן המו”מ וכי הקושי להוכחה הוסבר למרשתה והיא בחרה בחירה מושכלת להגיע להסכם מבלי לקבל תצהירי גילוי ומבלי לקבל מסמכים. עוייד Y נשאלה על כך בחקירתה וחזרה על האמור בתצהירה וטענה כי לא היה ידוע לה כי יש נכסים מעבר לעסק היהלומים (ראו: פרוט’ מיום 24 . 5 . 18 , עמ’ 97 – 99 ). עם זאת לא הסבירה לגבי התיאור בתצהירה כי שוחחה עם האישה לגבי האפשרות של הסתרת רכוש וכספים (כך צויין מפורשות בתצהיר).
28
63.

מעדותה הכנה של עוייד Y עולה כי נושא היקף הרכוש עמד בלב ליבו של המוניימ, דובר בו ממושכות, גם בינה לבין מרשתה, וגם במויימ מול האיש ומול בייב. נושא הסתרת/ גילוין 15 מתוך 63
32 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1

משא ומתן שהתנהלו אמרו מפורשות כולל בשיחה האחרונה, שהם יודעות שקיים רכוש רב נוסף.” (ראו: פרוטי מיום 23 . 5 . 18 , עמ’ 32 שורות 11 – 16 ).
69.
ו

מעדויות שני עורכי הדין ובחינת טיוטת ההסכם עולה כי היה רצון עז של הצדדים לסיים את המו”מ ולחתום על הסכם כולל. עוייד Y ציינה מספר רב של פעמים כי היה לחץ של האישה ומשפחתה להגיע להסכם (ראו: פרוטי מיום 24 . 5 . 18 , עמ’ 86 שורות 22 – 26 ). עם זאת, היא אישרה כי היו טיוטות רבות שהוחלפו בין הצדדים ולא מדובר בהסכם שנחתם במהירות (עמי 85 שורות 2 – 16).
ס
ף
7
20
ס
70.
10
11

עוייד Y הדגישה בחקירתה מספר פעמים את מעורבות אחותה של האישה, חדווה , ואימה של האישה, לרבות בהגעה לפגישות במשרדה (ראו למשל: פרוטי מיום 24 . 5 . 18 , עמ’ 81 שורות -5 6, שורות 10 – 14 ; עמ’ 86 שורות 22 – 25), ובהמשך חקירתה ציינה מפורשות: “יש לי לקוחה עם תמיכה משפחתית שרואים את מצבה, והם רוצים לסיים” (עמ’ 109, שורות 24 – 25 ).
12 13
14
71.
ב 15
עו”ד Y נשאלה מפורשות בהמשך חקירתה לגבי בדיקת מצבו הכלכלי של האיש והמצג שהציג, אולם לא זכרה פרטים הקשורים לכך:
16
17
18
19
20
1
)
05
26

ייעוייד Y: הוא הציג מצג שהמצב אצלו לא טוב. עו”ד לורי גייזלר: איך בפה? בנייר! עוייד Y: בפה. עו”ד לורי גייזלר: בפה? בנייר! במסמך! ברואה חשבון! עו”ד Y: אני לא זוכרת. עו”ד לורי גייזלר: בדוחות רווח והפסד? עוייד Y: לא זוכרת, אבל זה נבדק. עו”ד לורי גיילר: אז את לא ראית דוחות רווח והפסד! עוייד Y: לא זוכרת, לא זוכרת. עו”ד לורי גייזלר: לא ראית הצהרת הון? עוייד Y: לא זוכרת. אבל אני זוכרת עו”ד לורי גייזלר: אז איך ידעת! איך ידעת להגיד לאישה: תקשיביי, אני אשאל אותך Y, ידעת שיש חוב של 8 , 700 , 000 ₪? עוייד Y: לא. עו”ד לורי גייזלר: לא ידעת. ידעת שהייתה הלוואה של האיש על 1 , 600 , 000 ₪ לחברת — ? עו”ד Y: לא. 17 מתוך 63
31
34
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
75.
1
2
3 4

עוייד X פירט בחקירה הנגדית כי ההסכם אליו הגיעו הצדדים היה פשרה ותוצאה של מויימ כולל וכי לא נעשה איזון משאבים של נכס אחד מול השני: “עוייד Y דרשה רשימה ארוכה של דרישות, אם אני זוכר נכון אחר כך דרשה דרישות נוספות היות והוא לא הסכים לתת או לא רצה לתת את הפירוט של הזכויות השונות. בסופו של דבר נסגר הסכם כולל. זה לא היה זה כנגד זה, לכן אני לא יודע להגיד לך.” (ראו: פרוטי מיום 23 . 5 . 18 , עמי 27 שורות 17 – 22 ). ובהמשך חקירתו שב והבהיר: “אני חושב שהסיפור פה הוא סיפור יותר פשוט, שהתנהל משא ומתן כמו שיש בהרבה מאוד תיקים. מצד אחד ידע היטב ועוה”ד שלה ידעה היטב והיא אמרה את זה מפורשות, שאפשר לנהל הליכים משפטים יקרים, ארוכים ומתישים בבית המשפט. הצד השני נדרש לשלם סכומי כסף כאלה ואחרים תוך כדי המשא ומתן, ובזאת הסתכם הסיפור. המשא ומתן הסתיים בהסכם כולל.” (עמ’ 21 שורות 23 – 25 , עמ 32 שורות 1 – 4).
7 8 9
10
11
12
13
76.
14
האחיות נחקרו גם הן לגבי המויימ בין להסכם בין הצדדים. מחקירותיהן ניכר כי לא היו מודעות להיקף הרכוש של הצדדים, לפרטים שהיו ידועים לאישה, וכי לא הצליחו להוכיח את ההסתרה של האיש במניימ.
15
77.

תקווה ציינה כי לא הייתה מעורבת ישירות במויימ וכי לא הועברו אליה טיוטות של ההסכם: “הייתי פחות מעורבת, לא הייתי באף אחד מהפגישות, יותר מעורבת מהקטע החיצוני והתמיכה הרגשית”י (ראו: פרוט’ מיום 1 . 8 . 18 , עמ’ 206, שורות 12 – 17 ).
18 19

78. תקווה ציינה כי: “לא, לא ידעתי כלום, לא היה לי שום ידע בעסקים של האיש, לא היה לייי (ראו: פרוט’ מיום 1 . 8 . 18 , עמ’ 199 שורות 20 – 21). בהמשך חקירתה נשאלה תקווה מפורשות לגבי טענתן כי האיש הסתיר את רכושו מהאישה במסגרת המויימ. תשובותיה הכנות העידו כי היא לא ידעה פרטים מהותיים הקשורים למצבו הכלכלי של האיש וכן לא ידעה מה אחותה יודעת ומה לא: “עו”ד לורי גייזלר: אבל יש לי בעיה ואני חושבת שגם לבית המשפט יש בעיה, מהסיבה הפשוטה ששנייה אחת לפני כן אני שואלת אותך שאלה שהיא בעצם מסכמת את כל התיק הזה, מה ידעת לגבי המצב הכלכלי של האיש והאישה, מה ידעת לגבי עסקים, מה ידעת לגבי חברות, מה ידעת לגבי
זכויות ואת עומדת פה האמת בשיא הכנות ואת אומרת: “לא ידעתי כלום’? תקווה: נכון, לא ידעתי.
19 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
עו”ד לורי גייזלר: את מנסה להציג עכשיו בפני בית המשפט כאילו כל זה קרה תקווה: לא, את שאלת עו’יד לורי גייזלר: בלילה אחד, כאילו היא לא ידעה כלום לפני כן?
[…]

עו”ד לורי גייזלר: לא, אז אני שואלת אותך שאלה אחרת, כמה זמן את יודעת שאחותך יודעת על כל הפרשייה הזאת! תקווה: אני לא יודעת, היא לא סיפרה לי, היא לא שיתפה אותי. עוייד לורי גייזלר: היא לא סיפרה, תודה רבה. תקווה: אני לא ידעתי שהאיש נמצא בחקירות.” (ראו: פרוט’ מיום 1 . 8 . 18 , עמ’ 217, שורה 25, עמ’ 218 שורות 1 – 20).
10
11 12
13
14
81.
15
16

האחות חדווה (שהינה גם עוייד) ציינה בראשית חקירתה, כי בניגוד לטענות על מעורבותה הרבה במויימ, לא הייתה מעורבות כפי שנטען והיא נכחה רק בפגישה אחת אצל עוייד של האישה (ראו: פרוטי מיום 1 . 8 . 18 , עמי 249 – 250 ). לגבי גרסת עוייד Y כי הייתה מעורבת מאוד השיבה בחקירה הנגדית כי הדברים אינם נכונים וכי: “היא לא משקרת. היא טועה, היא לא זוכרת נכון.” (עמ’ 252, שורה 16).
17
17
18
82.
21
בהגינותה ציינה גם האחות חדווה כי לא הייתה בקיאה לגבי מצבם הכלכלי והרכושי של האישה והאיש: ייעו’יד לורי גייזלר : [..] אז מה ידעת לגבי הכיסים של הסובבים שלך מבחינת הרכוש, הזכויות, החובות של האישה ושל האיש בשנות נישואיהם? חדווה : לא הרבה. עו”ד לורי גייזלר: מה את יודעת? חדווה : לא הרבה.
[…]

חדווה : חובות בטח שלא ידעתי. עו”ד לורי גייזלר: אבל זכויות כן ידעת! חדווה : מה זה זכויות? אני יודעת מה הזכויות של אישה, שיודעת חצי חצי במידה ומתגרשים. אני לא יודעת מה היה לה פיזית או מה היה לאיש.” (ראו: פרוטי מיום 1 . 8 . 18 , עמי 249 – 250 ). היא ציינה מפורשות בהמשך החקירה: ייכי כמו שאני מצפה שהיא לא תכנס לי
31 32 33
21 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

בחקירתה לאפוט’ לדין טענה כי לא ידעה כי האיש סירב לחתום על תצהיר גילוי מסמכים (עמי 298, שורות 10 – 13 ).
86.

האיש נחקר לגבי המו”מ וחזר על טענתו מכתבי הטענות כי האישה ידעה בעת המו”מ על העסקים הנוספים שלו לרבות חברת — והלוואות שנתן (ראו: פרוטי מיום 17 . 7 . 18 , עמ’ 186, שורות 1 – 7).
4 5
87.
8
10 11

האיש הדגיש בחקירתו הנגדית כי במסגרת המויימ האישה העדיפה לקבל רכוש וודאי ומוחשי : ייעוייד רות וולפנר דיין: [..] בסעיף 10 בתצהיר השני, בתביעה לביטול הסכם, אתה מצהיר שהאישה העדיפה לקבל רכוש מוחשי וודאי, שיבטיח לה ביטחון כלכלי ותנאים נוחים להמשיך לגדל את הבנות במשמורתה, על פני חלק בעסקים ובהשקעות הכרוכים בסיכונים. האיש: מממ (נשמע מהנהן). עו”ד רות וולפנר דיין: איזה רכוש מוחשי האישה קיבלה בהסכם! האיש: קיבלה דירה בשווי 2 . 5 מיליון שח, קיבלה 100 , 000 שח במזומן, קיבלה אוטו, קיבלה תכולה של בית בשווי 100 , 000 שח. קיבלה את הזכות להישאר בבית שלנו שנתיים, כולל כל ההוצאות שאני שילמתי במשך שנתיים, שרק זה שווה כמה מאות אלפי שח. קיבלה מלא זכויות. מה זאת אומרת? […] קיבלה מזונות גבוהים.” (ראו: פרוט’ מיום 17 . 7 . 18 , עמי 201, שורות 1 – 13).
17 18
88.

בהמשך חקירתו פירט האיש לגבי התנהלות המו”מ והמעורבים בו : [..] אני אחזור ואגיד, שנוהל משא ומתן של 9 חודשים בין האישה לעורכי דין שלה, ואפילו שמענו פה את עוייד Y, אני אזכיר, זה קפץ לי לראש, שכל תכתובת וכל מייל, עבר דרך האחות, העורכת דין, היועצת המשפטית של המשפחה. [..] אז זה נוהל לא רק על ידי האישה ועורכת הדין, כל המשפחה תמכה בה והתעדכנה ואישרה את ההסכם והכל. נוהל משא ומתן, ולשם הגענו.” (ראו: פרוטי מיום 17 . 7 . 18 , עמ’ 201, שורות 11 – 18 ).
24
25
26
27
89.
29
האיש נשאל מפורשות האם בעת המויימ ידעה האישה כי יש לו עסקים נוספים על עסק היהלומים והשיב: ייעו’ד רות וולפנר דיין: [..] אתה טוען בסעיף 20 לתצהיר שלך, שהאישה ידעה בפירוש שיש לך השקעות נוספות מעבר לעסקי היהלומים. האיש: נכון.
23 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

עו”ד רות וולפנר דיין: למה? או “את יודעת שיש לי זכויות בתמייא ואת מוותרת עליהן’. ה האיש: האישה ידעה הרבה דברים. היא ידעה על זכויות וחובות. ידעה שיש לי חובות אדירים ויש לי בעיות במס הכנסה, ושעצרו אותי, ומס הכנסה רודף אותי. היא ידעה את הדברים האלה, היא גם נחקרה בעצמה, וידעה שאני הולך להיעצר […]”י (ראו: פרוטי מיום 17 . 7 . 18 , עמי 252 שורות 17 – 25 , עמ’ 253).
7

92. בהמשך החקירה הסביר האיש כיצד ההסכם הוא תוצאה של פשרה שבה הוא לקח על עצמו גם חובות והתחייבויות אך בהסכם יש סעיף כללי של איזון ולא זכויות מול חובות: ייאת קודם שאלת על זכויות וחובות. בהסכם יש סעיף, אני חושב 38 שהוזכר, שהוא אני חושב מאגד בתוכו גם את הבדיקה של 2 הצדדים, שהם בדקו את כל הזכויות ואת כל החובות. בהסכם שנחתם, היו לי גם זכויות וגם חובות אדירים שנטלתי על עצמי, ולקחתי את כל הסיכונים, גם עם מס הכנסה, וגם עם הבנקים, ועם ההוצאות לפועל עליי.” (ראו: פרוטי מיום 17 . 7 . 18 , עמ’ 262, שורות 9 – 14).
10
11
93.
16
17 18
19
20
בעת חקירתו של האיש הוצגה לו קונספציה כי בשל המשכנתאות הגבוהות שנרשמו על בית המגורים המשותף של הצדדים הרי שיש בכך להוכיח כי שווי הבית היה גבוה יותר, זכויותיו גבוהות בהרבה ממה שהציג וכי הדבר מהווה הוכחה להסתרתו מהאישה את רכושו. האיש סיפק הסברים מפורטים כנגד טענה זו. אין בידי לקבל את עצם ההנחה הגלומה בשאלה שהוצגה לאיש. ראשית, מנסח הטאבו לא ניתן ללמוד על שווי הנכס ועל שווי המשכנתא שניתנה. שנית, העובדה כי נרשמה יימשכנתא לא מוגבלת בסכום” הינה פרקטיקה מקובלת בחלק מקבלת משכנתאות והדבר גם הוא אינו מוכיח את הטענה בדבר שווי נכס גבוה ממה שהוצג. שלישית, גם אם נניח כי שווי בית המגורים המשותף של הצדדים היה גבוה יותר – בוודאי אין מדובר בנכס שהוסתר מהאישה אלא בנכס הרשום מחצית על שמה והיא יכולה הייתה לברר את שוויו בנקל, כך שלא ניתן לטעון כי מדובר בהסתרה של האיש. יתרה מכך, לו היה רצון לברר טענה זו במדוייק נדרש היה לראות כמה משכנתאות שולמו בפועל על ידי האיש אל מול שוויו של הנכס דאז.
24
)
27
94.
29
30

אשר על כן מכל העדויות והראיות עולה כי המו”מ בין הצדדים היה מספר חודשים וכלל החלפת טיוטות רבות. במסגרת הטיוטות ניתן לראות גם את התפתחות ההסכמות. מהראיות והעדויות הרבות עולה כי במסגרת המויימ היה ויתור מושכל של האישה כי במקום להיכנס לגילוי מסמכים ובדיקה, הוסכם כחלק מהסכמות כוללות ולאחר שיפור ההצעות הכספיות על ידי האיש כי האישה תקבל וודאות ורכיבים רכושיים וכספיים שפורטו בהסכם. 25 מתוך 63
32
33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
99.
1

גם בסופו של ההסכם קבעו הצדדים שורה של הוראות המבהירות כי ההסכם סופי וממצה את כל המחלוקות ביניהם. כמו כן הוסיפו והכניסו סעיף כי היה ותעלה טענה בעתיד לגבי פגמים בכריתת ההסכם תהיה חובה בתשלום פיצויים מוסכמים: “66. פרט לקבוע בהסכם זה, אין ולא תהיה לצדדים כל תביעה, מכל מין וסוג שהוא, האחד כלפי משנהו הנובעת מנישואיהם ו/או הכרוכה בגירושיהם
ו/או מיחסיהם.
[..]
.68
כל אחד מהצדדים מצהיר בזה כי הוא הגיע להסכם זה מרצונו הטוב והחופשי, כי הוא קרא והבין את תוכנו, את משמעותו ותוצאותיו, כי הוא הסכים לו וחתם עליו מרצונו הטוב והחופשי ללא שום לחץ, כפייה, או אונס מכל סוג שהוא לאחר שהתייעץ עם עו”ד מטעמו ובדק את זכויותיו.
69.

מוסכם על הצדדים כי במידה ומי מהצדדים יטען בעתיד בכל הליך משפטי נגד משנהו כנגד תוקף ההסכם, למעט בגין הפרה מאוחרת, לרבות כי ההסכם למראית עין, נוגד את תקנת הציבור, או ניתן לביטול מחמת פגמים בכריתתו, ישלם אותו צד למשנהו פיצויים מוסכמים בשווי 10 , 000 $ (עשרת אלפים דולר ארה”ב) וכן את הוצאות המשפט הריאליות שייגרמו למשנהו וזאת מבלי לפגוע בזכויות הצד השני לפי כל דין.”י

100. העולה מבחינת לשונו של ההסכם כי הייתה התייחסות ברורה גם להסכמות שעלו במויימ כי ההסכם מהווה הסכם רכושי כולל, לרבות הסכמה מפורשת ומושכלת כי אין איזון פרטני של רכוש אלא איזון כולל וכי לכל צד ניתנה ההזדמנות לברר את מצבו של משנהו.
21
טענת הרמיהו אי הגילוי עשיית יד אחת של האיש עס גיסו

101. הטענה המרכזית עליהן נסמכות האחיות עלתה ונובעת ממידע שקיבלו מגיסו של האיש. גרסתן הינה כי הגיס סיפר להן כי האיש ביקש ממנו להסתיר רכוש מהאישה והתכונן לגירושין מבעוד מועד.
102. ויאמר ברורות כבר עתה – לוו
ז נמצא כי גרסה זו הינה מהימנה
יא מו
הנמנע כי התובעת

102. ייאמר ברורות כבר עתה – לו היה נמצא כי גרסה זו הינה מהימנה לא מן הנמנע כי התובעת הייתה מצליחה לעמוד בנטלים הנדרשים לביטול ההסכם. אולם לא זו תמונת המצב הראייתית שהתבררה בעת ההליכים המשפטיים.
30 31
27 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר

כב’ השופטת: תגידי, זה איש שהיה לכם קשר איתו במהלך השנים? תקווה: לא. כב’ השופטת: בכלל לא! תקווה: הכרתי אותו בזה שהוא היה אח של, בעלה של אחות של האיש ובימים טובים יותר יצא לנו מדי פעם להיפגש באירועים משפחתיים, אבל לא הייתה איזה שהיא אינטראקציה נוספת.” (ראו: פרוטי מיום 1 . 8 . 18 , עמי 230, שורות 11 – 20 ).

110. ראובן נשאל לגבי הנסיבות של פנייתו לאחיות ואישר כי הוא זה שפנה אליהן (ראו: פרוטי מיום 24 . 5 . 18 , עמ’ 152).
11

111. תקווה נשאלה מפורשות לגבי מקור הידיעה של האחיות לגבי טענתן לגבי רמיית האיש את האישה והשיבה מפורשות כי המידע שיש לאחיות מקורו בראובן וכי אין לה מידע ממקור
אישי:
14
ייעו’יד לורי גייזלר: תקווה, את נמצאת פה בהליך משפטי שמדבר על טענות קשות. […] של דברים עובדתיים וראיות שאין לך בכלל מושג לגביהן, ואת עומדת פה ואת מדברת שאת מטפלת באחותך ואנחנו כולם מצדיעים לך. אבל אני רוצה להבין דבר מאוד פשוט, איך את יודעת להגיד היום שמישהו שיקר, רימה, הונה, העלים, […], תקראי לזה איך שאת רוצה
אם את לא היית חלק! […] חלק מהמשא ומתן?
[…]

תקווה: אני אענה שוב, משום ששלוש שנים, במשך שלוש שנים כנראה על פי- לא כנראה, שלוש שנים הוא מתכנן את הגירושים שלו מהאישה, הוא פונה לראובן, הוא אומר לו: “תסתיר עבורי את הכספים, תיקח על שמי את החברותי. סליחה, אני לא אשת עסקים, אז אם אני לא מדייקת בטרמינולוגיה הנכונה. הוא מתכנן, הוא מתכנן אז אני יודעת. עו”ד לורי גייזלר: איך את יודעת תקווה, ראובן סיפר לך את כל הדברים האלה? תקווה: ראובן סיפר לי את כל הדברים. עו”ד לורי גייזלר: [..] את יודעת שמתנהל הליך משפטי ארוך וקשה בין האיש לבין ראובן לגבי כספי ההלוואה שראובן מסרב להחזיר לאיש? תקווה: אני יודעת שהוא מנהל על זה איתו הליך משפטי, כן. אני לא מצויה בפרטים המדויקים. עו”ד לורי גייזלר: את לא יודעת שחמש שנים הם מנהלים הליך משפטי! 29 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
– ט
12.
יצויין כי דבר מחלתה של האישה היה ידוע וקיבל התייחסות בהסכם הגירושין.
ה
13.
יצוין עוד כי בסמוך לחתימת ההסכם נחקרו האיש והאישה בשל טענות ליי——-“י בו היה האיש וטענות של רשות המיסים להעלמת מיסים בסכומים גבוהים ביותר.
ת
ס
14.
אין מחלוקת כי הצדדים פעלו על פי הסכם הגירושין במשך מספר שנים.
ף
0 % ס
15.

בית המגורים של הצדדים ברח’ — (להלן: “בית המגורים המשותף של הצדדים”) הועבר אגב גירושין על שמו של האיש, לרבות העברת מלוא המשכנתא על שמו. בעת חתימת הסכם הגירושין, המשכנתא על הבית הייתה בסכום כולל של 1 , 327 , 207 ₪ וההחזר החודשי עמד על סך של 9 , 458 ₪.
10 11
16.
בעקבות הסכם הגירושין נרכשה דירה בת 6 חדרים ב— שנרשמה על שם האם ועל שם הקטינות (להלן: יידירת האם והקטינותיי).
17.
17

לדאבון הלב, מצבה של האם החמיר בשנים לאחר אישור הסכם הגירושין. לאור מצבה של האם, עברו הבנות, בהסכמה בין הצדדים, בחודש 4 / 2015, קרי לפני למעלה מ-4 שנים למשמורתו המלאה של האב. הבנות שוהות עם האם ובני משפחתה באופן קבוע.
18
קבוע.
19
20
18.
21
מעת עברו הבנות למשמורתו של האב, הוא הפסיק לשלם מזונות עבור הבנות. יצויין כי האם (וגם האפוטרופסיות לאחר שמונו) לא פעלה בהתאם גם לגביית המזונות. בנוסף, האב נושא מאז מעבר הקטינות אליו במלוא הוצאות הקטינות, לרבות הוצאות אשר נקבעו בהסכם כי ההורים ישאו בהם בחלקים שווים.
23
14
25
19.
26
ניסיונות הצדדים להגיע להסכם מאז מעבר הקטינות לאב שישקפו את העברת המשמורת והמזונות, לא צלחו.
20.
6 . 6 . 17
כאמור לעיל אחיותיה של האם מונו כשנתיים לאחר מעבר הקטינות לאב, ביום כאפוטי על גופה ורכושה. הן שהגישו את התביעה בשם ועבור האישה.
ההליכים המשפטיים
21.
3

ביום 9 . 5 . 2017 הוגשו שלוש תביעות על ידי האיש: התביעה לביטול המזונות והתביעה הכספית, וכן תביעה לשינוי משמורת הקטינות (תלהיימ 16531 – 05 – 17 ).
3 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1 2

114. בחקירתו של ראובן הוא אישר כי בשנת 2008 החל לעשות עסקים משותפים עם האיש וכי נפתחה חברה בשם י— ” שהייתה בבעלותו, לטענתו לבקשת האיש. הוא אישר כי שם החברה הוא צירוף שמות בנותיהן של האיש והאישה: ייעו’יד לורי גייזלר: כן. ואתה ב- 2008 כמשפחה לכל דבר, הכל גלוי, הכל פתוח. אין קרבות, אין מלחמות, אין בתי משפט, אין כספים מר ראובן: רק בואי נדייק על הכל גלוי והכל פתוח. כשהקמנו את החברה האיש אמר לי שהוא רוצה שהחברה תהיה בבעלותי. עו’יד לורי גייזלר: כן, איך קראו לחברה? מר ראובן: — .[…] — היא השמות של שתי הבנות של האיש.” (ראו: פרוט’ מיום 24 . 5 . 18 , עמי 136, שורות 10 – 21 ).

115. קריאת החברה בצירוף שמותיהן של הבנות של הצדדים: — ו– , ממוטטת כבר את טענת ההסתרה. שהרי אין כל הגיון לקרוא לחברה בשם הבנות אם חפץ האיש להסתיר זאת מהאישה.
13
14
16 17

116. בחקירה ראובן נשאל על האופן התמוה שלא מתיישב בין קריאת שם החברה על שם הבנות עם טענת ההסתרה והסברו לכך לא היה סביר (ובמובנים רבים חזרה מטענתו הראשונה). כמו כן התברר בחקירה כי ראובן כלל אינו יודע האם האישה ידעה על החברה אם לאו. ואם אינו יודע פרט כה מהותי לא ניתן לטעון כי הפרט הוסתר מהאישה:
18
21
יימר ראובן: [..] האיש כשפתחנו את החברה וזה רק מתחבר למה שאמרת קודם, קבע מה יהיה שמה, קבע איפה היא תשב, וביקש ממני שאני אחזיק בהתחלה עבורו את המניות בנאמנות, מתוך כוונה ואני עוד פעם אומר את זה, שהאישה לא תדע מזה. עו’יד לורי גייזלר: רגע, שנייה. ראובן, משהו לא מסתדר. לוקח בן אדם, השמות של שתי הבנות של האישה ושלו, לא אומר לך: יבוא נקרא לזה עלי בבהי, לא אומר לך: יבוא נקרא לזה מר ראובן: עלי בבה זה היה רעיון לא רע. עו”ד לורי גייזלר: חבל. לא אומר לך: יבוא נקרא לזה חסמבה’, אומר לך: “אני רוצה חברה על שמות הבנות שלי, ועכשיו אתה אומר שהוא עשה את זה דרכך כי הוא רצה להסתיר את זה מהאישה? מר ראובן: לא, לא. עו”ד לורי גייזלר: אז מה אתה אומר?
28
31 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

119. ראובן אישר בחקירתו את הסכסוך המר בינו לבין האיש וכן כי האיש הלווה לו כספים ועל רקע החזר ההלוואה הסכסוך ביניהם (ראו: פרוטי מיום 24 . 5 . 18 , עמ’ 143 – 145 וכן עמי 151 שורות 4 – 5 ).
1 2
5

120. מר -.- שהעיד מטעם האיש, והיה חבר של שני הצדדים ומכיר גם את ראובן, העיד כי ראובן דווקא סיפר לו בזמן אמת כי האיש מסכים לכל דרישה שהועלתה במו”מ על ידי האישה וכי הוא לא אהב את ההתנהלות הזו ייראובן מאוד לא אהב אותה בלשון המעטה (קיימת טעות הקלדה בטקסט הפרוטי) או אפילו יותר מזהיי (ראו: פרוטי מיום 23 . 5 . 18 , עמי 60 שורות -11 25, עמי 61 שורות 1 – 3). בנקודה זו עדותו הייתה אמינה ועל אירועים שהיו בזמן אמת.
6 7 8

121. גם אמו של האיש, נחקרה בחקירתה לגבי הסכסוך בין האיש לראובן (שהוא חתנה, נשוי לבתה) וסיפרה על מערכת היחסים המשפחתית שהייתה: ” היינו משפחה קרובה והכל נעשה והכל היה גלוייי (ראו: פרוטי מיום 23 . 5 . 18 , עמי 69, שורות 23 – 24 ). היא ציינה לגבי הסכסוך ביניהם כי מדובר בסכסוך עסקי משפחתי (עמי 70, שורות 3 – 6).
11 12 13
15
Th

122. בין גרסתו של ראובן – שהוא שפנה לאחיות בשל הסכסוך עם האיש – לבין גרסתו של האיש, אני מעדיפה את גרסתו של האיש, שהייתה מהימנה יותר. ראובן לא הביא כל מידע מהימן, סדור ומפורט מזמן אמת לתמיכה בגרסתו.
21

123. כמו כן ודווקא בחקירה החוזרת של ראובן התברר כי הרווחים להם זכאי האיש מראובן מתייחסים לשנת 2014 – 2015 שהם לאחר חתימת הסכם הגירושין בשנת 2012 (ראו: פרוטי מיום 24 . 5 . 18 , עמ’ 179 – 180 ).

124. אשר על כן, אני דוחה את טענת הרמיה/ אי הגילוין עשיית יד אחת של האיש עם גיסו – מאחר וטענה זו לא הוכחה.
טענת החיוב במס כמוכיחה את הסתרת הרכוש על ידי האיש
30

125. לטענת האחיות בהסתמך על מסמך שהציג האיש בתחילה בכתב התביעה שלו (תלהיימ 16581 – 05 – 17 ), הוצא לו חיוב על ידי מס הכנסה בשנת 2016 המתייחס לשנת 2011 ממנו עולה כי הכנסותיו בשנה זו היו 10 מיליון ₪. זו לטענתן ההוכחה הניצחת כי האיש הציג מצג שווא
32
33 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
129. לתצהיר עדות ראשית מטעמו של האיש צורפו מסמכים מרשות המיסים והפרקליטות המאשרים כי התיק נסגר בחודש 4 / 2018 (ראו: נספח כייט לתצהיר עדות ראשית של האיש).
130. תשובותיו של האיש בעניין זה היו מפורטות ומהימנות וגובו במסמכים חיצוניים.
131. האחיות בחרו שלא להתייחס ולא להתמודד עם מסמכים אלה.

132. יתרה מכך, האחיות לא התמודדו עם הטענה כי לו היה האיש מחוייב לבסוף במיסים אלה או מועמד לדין פלילי ואזרחי בהקשרים אלה, האם כפי שהן טוענות שהאישה זכאית לשיתוף בהכנסות האם היה עליה להשתתף גם בחובות? לכך בוודאי הן לא התכוונו. אולם – לא ניתן לראות רק את ייצד הזכותי בהתעלם יימצד החובהיי.
8 9 10
13

133. שעה שהראיה המהותית עליה התבססו האחיות לתמיכה בטענתן הייתה החיוב במס, ושעה שחיוב זה בוטל, לא ניתן להסתמך על ראיה זו כמוכיחה את טענת ההסתרה.
14
15
ה.
טענת ביטול ההסכם בשל עילת העושק
16
18

134. סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג -1973 קובע: ימי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.
19
135. האחיות לא פירטו באופן מספק את התקיימות תנאי סעיף זה.

136. כל העדים שנשאלו בעת החקירות לרבות האחיות ציינו כי בעת חתימת ההסכם היה ידוע מעל לעשור כי האישה חולה בטרשת נפוצה. עניין זה גם קיבל התייחסות בהסכם עצמו.

137. גם האחיות וגם עוייד Y ציינו כולן כי האישה לא הייתה במצב של מצוקה או חולשה שכלית או גופנית והיא זו שניהלה מול עורכת הדין שלה את המויימ, הציבה דרישות, עמדה על קבלתן והביעה עמדות נחרצות לגבי הנושאים השונים. היא קיבלה תמיכה וליווי ממשפחתה אך הדבר לא היווה תחליף לשיקול דעתה והחלטתה העצמאית.

138. מעבר הבנות לאיש בשל החמרה במצבה של האישה היה בחודש 4 / 2015. הבקשה למינוי האפוטי לאישה של אחיותיה הוגשה בחודש 5 / 2017. שנים לאחר החתימה על ההסכם.
34
35 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

מההיכרות שלי איתה.” (ראו: פרוטי מיום 23 . 5 . 18 , עמי 60 שורות 11 – 25 , עמי 61 שורות 1 – 3).
4

143. אשר על כן ולאחר בחינת הטענות העדויות והראיות אני דוחה את הטענה לביטול ההסכם בשל עילת העושק.
טענת ביטול ההסכם בשל עילת טעות והטעיה

144. סעיף 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג -1973 קובע: יימי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. יי
10
11
13

145. סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג -1973 קובע: ימי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, ייהטעיהיי – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.”
14 15

146. לגבי טענות אלה הן נטענו בהסתמך על רכיבים שכפי שפורטו לעיל לא הצליחו האחיות לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש להם.
21

147. מאחר ומחומר הראיות לא עולה כי האיש הסתיר ורימה את האישה אין מדובר במצב של אי גילוי של עובדות אשר היה על האיש לגלותן לאישה. יתרה מכך, וכפי שפורט לעיל, האישה ויתרה ויתור מושכל ומחושב על הצורך כי יגלה לה כל נכס ונכס והעדיפה ובחרה במסגרת ההסכם לקבל נכסים וודאיים ומוחשיים על פני התארכות הליכים ובירור עובדתי מקיף של גילוי.
23 24
ור
28

148. האישה בחתימתה על ההסכם מאשרת בסעיף 38 מפורשות כי: “כל אחד מהצדדים מצהיר כי הייתה לו כל הזדמנות לברר את פרטי רכושו של הצד שכנגד בכל דרך אפשרית וכי ההסדר הרכושי לעיל כולל איזון של כל טענה מכל סוג ומין כולל כושר השתכרות, מוניטין אישי, חברות, נכסים קיימים או עתידיים שיש למי מהצדדים.” כאשר זו ההסכמה הנטל להוכחת רכיב של טעות והטעיה גבוה אף יותר. ברף זה לא עמדו האחיות.
29
30
37 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

156. עם תום ההליך ולאחר הגשת סיכומים על ידי הצדדים בכל התביעות, הגישה ב”כ התובעת ביום 14 . 4 . 19 בקשה למחיקת סיכומי האפוט’ לדין והעלתה טענות חמורות נגדו. בשל חשיבות הדברים להלן הטענות שהועלו נגד האפוטי לדין :
3
יי10. באופן תמוה, ומחוץ לגבולות סמכויותיו, מתעקש האפוטרופוס לדין לפרוש בעיני בית המשפט הנכבד את חוות דעתו המשפטית בנוגע לתביעה שבנדון וסיכוייה – זאת כאמור מבלי שנתבקש כלל לעשות כן. 11. אם לא די בכך, האפוטרופוס לדין מרחיב חזית ומשתמש בשאלות בהן חקר את הנתבע (שגם הן נשאלו שלא כדין וכיון מובן מדוע כלל שאל שאלות אליו), בשאלות אלו מנסה האפוטרופוס לדין לעזור לנתבע ולמעשה עורך מקצה שיפורים בגרסתו הרעועה תוך שמפנה את בית המשפט הנכבד יילמקור” הכספים אשר הוברחו מהתובעת.
9
.
[…]
15
13. הרחבת חזית זו, לא רק שהינה אסורה, אלא כאמור מעלה תהיות קשות ביותר בנוגע לאינטרס שיש לאפוטרופוס לדין לגבי תביעה זו, שעה שרק מונה בכדי לשמור על אינטרס הקטינות – קרי דירת המגורים הרשומה במחציתן על שמן. 14. בסיכומיו אלו חושף האפוטרופוס לדין את העובדה כי אינו אובייקטיבי וכי נטיית ליבו, הינה לעזור לנתבע להותיר את ההסכם תקף ומבחינתו כל האמצעים כשרים להשגת מטרה זו.
18
[…]
17. לפיכך לא נותר אלא לתהות איזה אינטרס יש לאפוטרופוס לדין “לסייע” לנתבע באופן כל כך נחרץ, וחסר פשרות. 19. [..] והדברים חמורים עד כדי שניתן לחשוב בנקל, כי מדובר בסיכומים מוזמנים” (ההדגשות בקו – הוספו ; ההדגשה של המילים: “סיכומים מוזמנים” – במקור).

157. בתגובה לבקשה זו הוגשה תגובת ב”כ הנתבע בה עתרה לדחיית הבקשה וחיוב האחיות בהוצאות לדוגמא על אופן ההתנסחות והטענות כלפי האפוט’ לדין.

158. בתגובה לבקשה הגיש האפוט’ לדין תגובה מפורטת בה התקומם קשות כנגד הניסוחים, ההאשמות והרמיזות הקשות נגדו ועתר לדחיית הבקשה וחיוב בהוצאות מתאימות:
39 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
2

164. יודגש, האפוטי לדין מונה על ידי בית המשפט להביע עמדתו לטובת הקטינות בנפרד מהוריהן במסגרת כל התביעות.

165. במהלך כל ההליכים האפוטי לדין נכח ולא נשמעה כל טענה על ידי בייכ התובעת על נוכחותו בדיונים ועל שאלות ששאל. יצוין כי השאלות שנשאלו על ידי האפוטי לדין בחקירות לא היו רבות. חלק מהעדים לא נשאלו דבר על ידי האפוטי לדין. השאלות שנשאלו על ידי האפוט’ לדין היו ממוקדות לנושא התביעות.
7

166. יתרה מכך, הבקשה מתייחסת רק לסיכומים שהוגשו ע”י האפוטי לדין בתביעה לביטול הסכם ולא לסיכומים שהגיש בתביעות הנתבע, בהם הוצגה עמדה אחרת מורכבת יותר ולא לטובת האיש. לכך לא הייתה כלל התייחסות בבקשה שהוגשה.
11
12
13
14

167. יצויין כי בתחילת ההליך תמך האפוטרופוס לדין בבירור התביעה של האישה (ראו פירוט נרחב בפרק ההליכים המשפטיים לעיל) ולא נשמעה טענה על כך מצד מי מהצדדים. רק כעת כאשר הביע עמדה המנתחת את חומר הראיות והעדויות בתיק עלו הטענות.
168. גם בחינת הטענות לגופן מעלה כי אין בהן ממש.

169. דין הטענה בדבר הרחבת חזית, להידחות. סיכומיו של האפוט’ לדין היו בנושאי התביעה ולגביהם התבקשה התייחסותו ולגביהם היה גדר מינויו.

170. דין הטענה כי האפוט’ לדין חרג מתפקידו, להידחות. סיכומיו של האפוט’ לדין לא נוסחו באופן אישי כנגד האישה או בעד האיש אלא שמרו על התייחסות מקצועית משפטית לנסיבות ולראיות שבתיק.
29 30

171. דין הטענה בדבר חד צדדיות של האפוטרופוס לדין, להידחות. בחינת כל הסיכומים שהוגשו על ידי האפוט’ לדין, עמדתו בראשית ההליכים והתנהלותו בכל ההליך מעלה כי הוא התנהל ללא דופי וכי הדבר היחידי שהדריך אותו הוא גילוי האמת ולשמש בתפקידו נאמנה, לטובת הקטינות.
31

172. מטבע הדברים בעת הגשת כתבי טענות לבימייש, יש להביע עמדה ויש לנתח את חומר הראיות שהוגש והוצג לבימייש. לשם כך מונה האפוטי לדין, לשם כך נדרשה עמדתו, במנותק מעמדת 41 מתוך 63
34 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה

בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר 180. הוצאות התביעה לביטול הסכם – לאחר בחינת היקף ההליכים בתביעה זו, האישה תישא בהוצאות האיש בתביעה לביטול הסכם בסך של 35 , 100 ₪. האישה תישא בהוצאות האפוטי לדין בתביעה לביטול הסכם בסך של 23 , 400 ₪.
1
ס
מ
א ו
181. המזכירות תסגור את תהייס
52235 – 06 – 17 .
ס ב 30
ג.

פסק דין בתלת”מ 16497 – 05 – 17 – התביעה לביטול מזונות
ס
182. במסגרת תביעה זו עתר האיש בסעיף 32 לכתב התביעה לסעדים הבאים:
ס
ס
12
א. להורות כי החל מחודש 4 / 2015 הוא פטור מתשלום מזונות הקטינות שפורטו בסעיפים 40 ו-42 להסכם הגירושין.
₪ לחודש עבור
15

ב. להורות כי סעיף 35 להסכם הגירושין בו נקבע כי האב ישלם סך של 4 , 000 העובדת הסיעודית של האישה, בטל רטרואקטיבית החל מחודש 4 / 2015.
18

ג. להורות כי סעיף 41 להסכם הגירושין תקף ואם האם תסרב להשתתף במחציות הוא זכאי לפנות להוצלייפ לגביית המחציות.
ד. להורות כי על האם להשיב לו את קצבת המלייל ששולמה עבור הקטינות החל מחודש
.4/2015
ה. להורות כי קצבת המלייל עבור הבנות תעבור לידיו.

ו. להורות על ביטול סעיף 47 להסכם הגירושין שם ניתנה הוראה כי הבנות תהיינה מוטבות בלתי חוזרות בביטוח החיים של האב.
29

183. ביום 11 . 7 . 2017 במסגרת הקדיימ הסכימה בייב האם כי יינתן פסק דין המפסיק את תשלום המזונות מכאן ואילך בלבד.

184. ביום 16 . 7 . 2017 במסגרת התביעה לביטול מזונות הוריתי כי לאור ההסכמה יופסקו המזונות בהם חב האב על פי הסכם הגירושין החל ממועד הגשת התביעה בחודש 5 / 2017 ואילך. עוד צויין כי: ייהמחלוקות נוגעות לתשלומי המזונות מחודש 4 / 2015 ועד לחודש 4 / 2017. מחד – האב לא שילם את המזונות לאור מעבר הקטינות אליו. מאידך – האם או אחיותיה לא פנו 43 מתוך 63
33 34 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
א.
העתירה כי החל מחודש 4 / 2015 האב פטור מתשלום מזונות הקטינות שפורטו בסעיפים 40 ו-42 להסכם הגירושין
4

190. כאמור לעיל הוריתי ביום 16 . 7 . 2017 על הפסקת תשלום המזונות השוטפים בהם חב האב על פי הסכם הגירושין החל ממועד הגשת התביעה בחודש 5 / 2017 ואילך.
עת עברו הקטינות

191. התקופה שנותרה במחלוקת הינה מצומצמת ביותר: חודש 4 / 2015 למשמורת האב ועד לחודש 4 / 2017 (טרם שהוגשה התביעה על ידי האב).
10

192. כאשר לכך יש להוסיף שבפועל מעת שעברו הקטינות למשמורת האב בחודש 4 / 2015 ועד להכרעתי בחודש 7 / 2017 המזונות לא שולמו והאם ולאחר מכן האפוטי – לא פעלו לגבייתם ולמעשה הייתה הסכמה בפועל, עד אשר המויימ עלה על שרטון, כי זה יהיה המצב.
11
14

193. אין לאפוטי כל נימוק משכנע מדוע יש להותיר את המזונות, שהן כלל לא פעלו לגבייתן, על כנס לתקופה זו. גם בסיכומיהן לא הרחיבו בנקודה זו.
15
16
17 18

194. תקווה ציינה בהגינותה את עמדתה לגבי המזונות, המראה גם כמה ניתן היה לפתור עניין זה ללא הליך משפטי: ” בואי נזכיר שברגע שהבנות עוברות לאיש, אנחנו גם לא דורשות ממנו מזונות, אנחנו לא דורשות ממנו מזונות והוא לא משלם מזונות. משום שנראה לנו הוגן בהחלט שברגע שבבנות נמצאות אצלו שהוא לא יצטרך לשלם מזונותיי (ראו: פרוטי מיום 1 . 8 . 18 , עמ’ 235 שורות 5 – 9 ).
19
20
ה
8
א

195. על כן אני מורה כי האב יהיה פטור מתשלום מזונות הקטינות החל מחודש 4 / 2015 עת עברו הקטינות למשמורתו.
א
א
א
27

196. פטור מחובת מזונות יחול גם על האמור בסעיף 42 להסכם הגירושין בו נקבעו המזונות מעת הגיעה כל בת לגיל 19 או גיוסה לצהייל (לפי המוקדם מבין השניים) ועד לגיל 21 או מועד שחרורה משירות סדיר (לפי המאוחר מבין השניים). הבנות מתגוררות עם האב והן במשמורתו בפועל והוא שנושא בהוצאותיהן, ועל כן יש מקום לפטור גם בתקופה זו.
28
ב.
₪ לחודש עבור

העתירה כי סעיף 35 להסכם הגירושין בו נקבע כי האב ישלם סך של 4 , 000 העובדת הסיעודית של האישה, בטל רטרואקטיבית החל מחודש 4 / 2015
45 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
2
תשלומים לעובדת הסיעודית וכמה משכרה מכוסה על ידי המלייל/ משרד הבריאות, ביטוחי האם. אי הצירוף האמור פועל כמשקל נגד לטענותיהן. חזקה על האפוטרופסיות כי לו יכלו להוכיח כי מצבה הכלכלי של האם בכי רע ולו יכלו להוכיח כי הוצאותיה גבוהות מהכנסותיה היו מוכיחות זאת בצורה פשוטה וברורה.
3

205. תקווה העידה כי לאם הכנסות חודשיות של 22 , 000 – 24 , 000 ₪ לחודש (ראו: פרוט’ מיום 1 . 8 . 18 , עמ’ 249, שורה 1). בעת ההליך התברר כי השכירות שמשלמת האם עבור ביתה ב– היא בסך של 4 , 500 ₪. לכך יש להוסיף כי האם משכירה את דירת האם והקטינות ויש פער חיובי בין ההשכרה לשכירות. בעניין זה אדון להלן, אולם אין מחלוקת כי יש הכנסה נוספת לאם הנובעת מהפרש זה (גם אם מחציתו שייכת לבנות).
12

206. פרטים אלה אין בהם די על מנת שניתן יהיה להתרשם נאמנה ובאופן ישיר ואובייקטיבי ממלוא מצבה הכלכלי של האם והכנסותיה השוטפות ולבחון האם בשל כך יש להותיר את החיוב על כנו על אף מעבר הקטינות למשמורת האב.
13
16

207. אשר על כן, אני מקבלת את טענות האב ומורה על הפסקת חיובו על פי סעיף 35 להסכם הגירושין רטרואקטיבית החל מחודש 4 / 2015 וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
ג.
העתירה כי סעיף 41 להסכם הגירושין תקף ואם האם תסרב להשתתף במחציות האב זכאי
לפנות להוצל”פ לגביית המחציות

208. אין מחלוקת כי האם לא משתתפת במחציות הקטינות עוד טרם עברו הקטינות למשמורת האב וגם לאחר שעברו.
25

209. האב עותר כי יוכרע כי הוא זכאי להשתתפות זו של האם וכי אם לא ישולמו ההוצאות הללו יוכל לפנות להוצאה לפועל לגבותן.

210. האחיות אישרו כי האם או הן לא משתתפות במחציות הקטינות, גם כאשר האב פנה אליהן בעניין זה.

211. האב פירט הוצאות שהוציא עבור הקטינות לרבות קונסרבטוריון, צופים, חוגים והוצאות חינוך, וכן תכתובות לגבי דרישת חלק מההוצאות מהאחיות.
47 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ה. הרחבת חזית בסיכומי האם כי הבנות שוהות עם האם או האפוטרופסיות – 54 % מהזמן
3 4

219. בסיכומי האם נטען לראשונה כי הבנות שוהות עם האם או עם האפוטרופסיות – 54 % מהזמן במשך שנה קלנדרית. בסעיף 11 לסיכומי האחיות הן עורכות תחשיב מספרי של זמני השהות של הבנות עימן ולטענתן הוכח במסגרת ההליכים המשפטיים כי הבנות שוהות 216 ימים בשנה עימן או עם האם.
220. מדובר בהרחבת חזית שלא נטענה קודם לכן.

221. פסק הדין למשמורת ניתן עוד ביום 16 . 7 . 2017 לאחר שמיעת הצדדים (תלהיימ 16531 – 05 – 17 ). לא נטענה אז כל טענה כי הבנות שוהות עם האם פרקי זמן העולים על פרקי הזמן עם האב. על פסק הדין לא הוגש ערעור. לא הוגשה בקשת ביניים אחת בעניין זה.
11
12
13
14

222. האב לא נחקר על עצם הטענה כי הבנות שוהות עם האם או האחיות יותר מזמני השהות עימו אלא רק נשאל בכלליות לגבי שהות הבנות עם האם ואישר את עצם הדברים, אך לא את פרקי הזמן הנטענים כעת לראשונה (ראו: פרוטי מיום 17 . 7 . 18 , עמי 210, שורות 14 – 25 ).
15
16
17
18

223. אני בספק אם הדברים היו אכן כאלה אם לא הייתה תביעה לשינוי המשמורת מהאב, ואם לא הייתה עולה הטענה לחיובו במזונות הקטינות גם כבקשת ביניים.
19
20 21
224. על כן אני דוחה טענה זו שהינה הרחבת חזית.
3. סיכום
23
24
225. אשר על כן ולאור כל הנימוקים שפורטו לעיל אני מורה כדלקמן:
25
26
27
א. אני מורה כי החל מחודש 4 / 2015 האב פטור מתשלום מזונות הקטינות שפורטו בסעיפים 40 ו-42 להסכם הגירושין.
30

ב. אני מורה כי סעיף 35 להסכם הגירושין בו נקבע כי האב ישלם סך של 4 , 000 ₪ לחודש עבור העובדת הסיעודית של האישה, בטל רטרואקטיבית החל מחודש 4 / 2015.
49 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
15.
16.
בפועל מזה למעלה משנתיים האב וזוגתו מגדלים את הקטינות. הקטינות ממשיכות לקיים קשר קבוע עם האם ובני משפחתה. ב”כ האם עתרה למעורבות של עו”ס, הגשת תסקיר וכי היא מתנגדת כי עד להגשת תסקיר מקיף וקביעת הסדרי שהות קבועים, לא ינתן פסייד למשמורת. אין בידי לקבל טענה זו.
17.
עד להגשת הליך המשמורת עיי האב, לא הגישו האם או אחיותיה לאחר מינוין כל בקשה/ תובענה הנוגעת למשמורת הקטינות או ההסדרים
עימן.
18.
הקטינות עברו למשמורת מלאה של האב לפני למעלה משנתיים. מדוע לזעזע את עולמן, מעבר לזעזוע האובייקטיבי הקשה שהן חיות בשל מחלת אימן, איזו טובה תצמח מהמשך ההליכים המשפטיים ועירובן יותר במחלוקות בין הצדדים! לא שוכנעתי כי זו טובתן ולו לכאורה. יתרה מכך, במשך למעלה משנתיים ובפועל הדברים התנהלו על מי מנוחות בין הצדדים.
19.
אני סבורה עוד כי טובתו של הקטינות הינה הוצאתן, עד כמה שניתן, מהסכסוך בין הצדדים והמשך ההליכים יסב להן נזק ולא יסייע להן.

20. דלתו של בית המשפט פתוחה ולו יסברו האפוט’ כי יש צורך בשינוי התאמה של ההסדרים הקיימים יוכלו לעתור לכך בכל עת.

21. אשר על כן אני מורה על קבלת תביעת המשמורת של האב וקובעת כי משמורתן הקבועה של הקטינות תהא אצל האב. ההסדרים הקבועים הקיימים בין הבנות לאם ומשפחתה ימשכו כפי שהיו עד עתה. ”
24.
לאחר מתן פסק הדין איש מהצדדים לא ערער עליו, ולא עלו בכל ההליכים המשפטיים טענות או מחלוקות הקשורות למשמורת הקטינות או זמני השהות שלהן עם אימן או בני משפחתה.
30
25.

ביום 16 . 7 . 2017 במסגרת התביעה לביטול מזונות הוריתי כי לאור ההסכמה יופסקו המזונות בהם חב האב על פי הסכם הגירושין החל ממועד הגשת התביעה בחודש 5 / 2017 ואילך. עוד 5 מתוך 63
32 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

(ובסהייכ 63 , 250 ₪) + 4 , 000 ₪ לחודש אחזקת הדירה (ובסהייכ 22 , 000 ₪) או בכל סכום אחר לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
ג. להורות על השבת סכום של 8 , 000 שייח ששילם האיש עבור העובדת הזרה של האישה.
8

ד. להורות על חיובה של האם בתשלום “מחציות” הוצאות של הקטינות המפורטות בהסכם הגירושין ושולמו על ידי האב החל משנת 2013 ואילך – האב עותר כי בהתאם לסעיף 41 להסכם הגירושין האם תשיב לו מחציות ששילם כחלק ממזונות הקטינות. בסעיף 43 לסיכומים פירט האב את ההוצאות עבורן הוא מבקש השבת מחצית מהאם: קונסרבטוריון – 25 , 000 ₪, צופים (מי ) – 1 , 200 ₪, חוג קרמיקה – 500 שייח, הוצאות חינוך ושיעורים פרטיים – 10 , 500 ₪.
9
15

229. להשלמת התמונה יצויין כי בתחילה כללה התביעה הכספית גם עתירה לחיובה של האישה בתשלומי מיסים. לאחר קריימ מיום 11 . 7 . 2017 ושמיעת הערות בית המשפט, חזר בו האיש מעתירה זו ואושר לו להגיש כתב תביעה מתוקן. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 18 . 9 . 17 , ולאחריו הוגש כתב הגנה מתוקן ביום 26 . 10 . 2017 . בהתאם להחלטת כב’ הרשמת חוייב האיש בהוצאות האישה בתיקון בסך של 2 , 000 ₪.
16
230. לאור הסעדים שנתבעו הם ייבחנו ויוכרעו אחד אחד.
1. דיון והכרעה
חיוב האם לשלס לאב מחצית מדמי השכירות המתקבלים מדירת האם והקטינות מאז חודש
4 / 2016
ואילך, בגין חלקן של הבנות בדירה –
28

231. האב טוען כי דירת האם והקטינות מושכרת על ידי האישה החל מחודש 4 / 2016, אך חלקן של הקטינות לא מועבר להן על ידי האפוטרופסיות.

232. האב טוען כי מחוזי השכירות שצורפו עולה כי דירת האם והקטינות הושכרה מיום 1 . 7 . 2016 6 . 7 . 2017 בשכירות חודשית של 6 , 500 ₪ ומיום 25 . 7 . 2017 הושכרה ב- 6 , 800 ₪ לחודש ושכר הדירה אינו משמש עבור מדור הקטינות בהתאם לסעיף 12 להסכם הגירושין. האב טוען כי
31 32 33
51 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
ד
4
ה 5

240. אין מחלוקת כי האם משכירה את דירת האם והקטינות החל מחודש 4 / 2016 תמורת שכירות של סביב 6 , 500 לחודש ולמעלה מכך. בגין שכירת דירתה הנוכחית ב— היא משלמת סך של 4 , 500 ₪. קרי נוצר פער חיובי של לכל הפחות 2 , 000 ₪ לחודש, וחלקן של הקטינות 1 , 000 ₪ בחודש.
6
–
o
ס

241. יודגש, האם לא צירפה את מלוא חוזי השכירות, החל מהמועד בו היא משכירה את דירת האם והמדור ושוכרת שירה אחרת למגוריה. גם בסיכומיה לא פירטה כל רכיב עובדתי של נתונים הקשור לסעד זה למעט הטענה כי אין זכאות לקטינות לקבלת ההפרש
9 10
13
14

242. לאחר בקשת האיש ביום 10 . 4 . 18 צורפו על ידי האחיות חוזי השכירות הבאים: הסכם שכירות מחודש 9 / 2015 של — – ובו תשלום שכירות של 8 , 250 ₪ לחודש; הסכם שכירות מחודש 12 / 2017 של — – ובו תשלום שכירות של 4 , 500 ₪ לחודש; הסכם שכירות מחודש 7 / 2017 של דירת האם והקטינות – ובו תשלום שכירות של 6 , 800 ₪ לחודש. טיוטת הסכם שכירות שנת 2016 של דירת האם והקטינות – ובו תשלום שכירות של 6 , 500 ₪ לחודש.
16
17
20

243. האם לא התייחסה בסיכומיה כלל להפרש בין השכרת שני הנכסים, ולהנאה שצומחת לה בשל ההפרש. היא לא הציגה סיכום של טיעוניה מבחינה כספית.
23
25

244. אין מחלוקת כי כאשר הקטינות שוהות עם האם הן שוהות בדירה ב—, בכך יש מענה למדורן אצל האם. מדורן של הקטינות מסופק על ידי האם עת הן שוהות עימה. אין בידי לקבל את טענת האב כי מאחר והקטינות עברו למשמורתו המלאה אין מקום לראות בכך סיפוק של מדורן כלל. הקטינות שוהות עם האם באופן קבוע בדירתה. הפרשנות הנכונה העולה גם מלשונו של הסכם הגירושין הינה כי הדירה ב— משמשת כמדורן של הקטינות ובהתאם השכירות מדירת האם והקטינות משמשת לסיפוק השכירות הנייל והיא מספקת את מדורן בהתאם להסכם הגירושין.
26
2T
28
31

245. כמו כן אין מקום לקבלת הפרשנות של האב כי על האם להעביר את הפרשי השכירות המגיעה לקטינות לידי האב. הדירה רשומה על שם הקטינות. מדובר בזכות קניינית עצמאית שלהן, והכספים ככל שמגיעים – מגיעים להן ולא לאב.
53 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

253. ההפרש שנצבר מחודש 4 / 2016 ועד לחודש 8 / 2019 (כולל) יופקד על ידי האם בחשבונות ייעודיים על שם כל אחת מהבנות, בתוך 60 יום, ולא – יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין.

254. בנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב את האם בתשלום הפרשי ריבית והצמדה לגבי ההפרשים שלא הועברו.
o va a AW N
8
9
10

255. האפוט’ בחרו וטעמיהן עימן שלא לפרט את מלוא התמונה העובדתית הקשורה להשכרה ולשכירות ולא צירפו את מלוא ההסכמים שייתכן והיו שופכים אור אחר על המצב העובדתי והמשפטי. על כן ככל ותהיה מחלוקת לגבי גובה ההפרש, יבורר הדבר בהוצאה לפועל. ככל שהאפוט’ לא יציגו תמונת מצב מלאה אני קובעת כי ההפרש יעמוד על הסך של 3 , 000 ₪, וחלקן של הקטינות 1 , 500 ₪ לחודש (750 ₪ לכל קטינה לחודש). ימציאו האפוט’ את מלוא המסמכים המתאימים יוכל ר’ ההוצלייפ – היה והצדדים לא יגיעו להסכמה – לקבוע מה גובה החוב. יגיעו הצדדים להסכמה ללא מעורבות של ההוצלייפ, כפי שנדרש וראוי לעשות, ירוויחו הצדדים כולם.
11 12
13
14
15
256. כמו כן החל מחודש 9 / 2019 על האם להעביר מדי חודש בחודשו את מחצית ההפרש לחשבון בנק שייפתח על שס כייא מהבנות.

חיובה הכספי של האישה בסך של 85 , 250 ₪ בגין הישארותה בבית המגורים המשותף של הצדדים לאחר הסכם הגירושין בתוספת חיובה בהוצאות אחזקת הבית בהן נשא האיש בתקופה שעד יציאתה מבית המגורים המשותף 257. האיש טוען כי האם לא עזבה את בית המגורים כפי שנקבע בהסכם הגירושין עד ליום 16 . 1 . 2013 , ונשארה לגור בבית עוד שנה נוספת ועד לחודש 1 / 2014. בסיכומיו צמצם את העתירה (שעמדה בתביעה על סך של 138 , 000 ₪) לסך של 85 , 250 שייח על פי החישוב הבא עבור 5 . 5 חודשים: 11 , 500 ₪ לחודש שכייד בגין המשך מגוריה בדירה (ובסה”כ 63 , 250 ₪) + 4 , 000 ₪ לחודש עבור הוצאות אחזקת הדירה בהן הוא נשא (ובסה”כ 22 , 000 ₪) או בכל סכום אחר לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
27

258. האישה טוענת כי יש לדחות רכיב זה ומפנה למסמך שצורף על ידה מיום 19 . 7 . 12 עליו חתומים האיש והאישה ובו צויין מפורשות כי האישה יכולה להתגורר בבית המגורים המשותף של הצדדים עד לקבלת החזקה בדירת האם והקטינות.
30 31
55 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
264. אשר על כן ולאור הסכמת האיש ייבזמן אמת’י דין התביעה לגבי רכיב זה, להידחות.
4

265. לכך יש להוסיף כי לא הוכחו גם לגופו של עניין שיעור הכספים הנתבע כעת. אין מקום להתייחס לגרסת האיש לגבי דמי שכירות ראויים והוצאות אחזקה שעה שאלה לא הוכחו.

266. בעניין זה אני מקבלת במלואה את גרסת האישה כי לאור המסמך שצורף וכן לאור כך שהאיש הוא שרכש את הדירה והיה מודע למועדי המסירה ולאור כך שלא העלה כל טענה בעניין זה בזמן אמת ולאור אמירותיו בחקירתו, כי דין סעד זה בתביעה להידחות.
חיובה של האישה להשיב לאיש סכום ששילם האיש עבור העובדת הזרה של האישה בסך של
11
₪ 8,000
13

267. עתירה זו נזנחה על ידי התובע בסיכומיו ועל כן אני דוחה את הסעד לגביה. היא נדונה בהקשרים אחרים לגבי המשך התשלום במסגרת התביעה לביטול מזונות.
16

חיובה של האם בתשלום מחציות של הקטינות המפורטות בהסכם הגירושין ישולמו על ידי האב החל משנת 2013 ואילך 268. האב טוען כי מיום חתימת הסכם הגירושין האישה אינה משתתפת ביימחציותיי בניגוד לסעיף 41 להסכם הגירושין על פיו על ההורים לשלם עבור יימחציותיי בחלקים שווים. האב עתר לחייב את האם להשיב לו כספים ששילם בגין יימחציותיי החל משנת 2013 ואילך. האב מכחיש את הטענה כי נדרשת הסכמה מראש של האם להוצאות ומפנה לסעיף 41 שאינו דורש הסכמה מראש של מי מההורים להוצאה.
18 19 20
21

269. האב עותר לחיוב האם בהוצאות ששילם עבור הקטינות בגין המחציות הבאות: קונסרבטוריון, צופים, חוג קרמיקה, הוצאות חינוך ושיעורים פרטיים, משלחת לפולין, טיפולי שיניים והתקנת גשר למי, שיעורי נהיגה.

270. האם עותרת לדחיית התביעה ברכיב זה. היא טוענת כי לא ברור לאילו מחציות מתכוון האב ובאיזה שיעור וכן כי לא צירף אסמכתאות כנדרש.

271. האם טוענת כי לא התבקשה הסכמה מראש לחוגים אליהן הלכו הקטינות ובפרט לא בעלויות הגבוהות מאוד הנדרשות כעת.
57 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

277. גם בחקירה של האחיות הן אישרו כי הן לא משתתפות בשם האם בהוצאות הקטינות. הן לא טענו כי הוצאות אלה לא קיימות.

278. כאשר נשאלה תקווה לגבי פניית האב אליה לגבי השתתפות בנסיעה של הקטינה לפולין אישרה כי הן סירבו לתשלום והסבירה כי צרכיה של האם קודמים. עם זאת, תשובתה בחלקים ממנה הייתה מיתממת עד שאישרה כי לא הסכימו להשתתף בהוצאה על אף בקשת האב:
6
ייעו’יד לורי גייזלר: […] תגידי לי, מישהי מכן את ואחותך משתתפות בהוצאות של הילדות! תקווה: כן, כן, אם צריך משהו בטח, איזה שאלה.
[…]
18
21

עו”ד לורי גייזלר; הילדות האלה עולות לאיש ול—- עשרות אלפי שקלים, אוקיי? הילדות האלה חיות ברמת חיים גבוהה, לילדות האלה יש המון הוצאות. היה בת מצווה, טיול לפולין, רק תזכירי פנו אליכן לעניין השתתפות בנסיעה לפולין? תקווה: פנו אליי, כן. עו”ד לורי גייזלר: סירבתן, נכון? תקווה: את רוצה שאני אסביר? עו’יד לורי גייזלר: לא, אני לא רוצה שתסבירי, אני רק רוצה שתגידי אם סירבתן או לא סירבתן? שילמתן או לא שילמתן? תקווה: לא שילמנו. עו”ד לורי גייזלר: לא שילמתן אוקיי, אז בעצם בניגוד למה שכתוב בהסכם שכל ההוצאות מתחלקות בחלקים שווים, אתן בוחרות להתעלם מהסעיף הזה בהסכם ואף אחד לא משתתף בשום הוצאה של הילדות, נכון? תאשרי לי בבקשה! תקווה: אני לא מאשרת לך. עו”ד לורי גייזלר: את לא מאשרת. תקווה: אני אסביר. עו”ד לורי גייזלר: כן! תקווה: האיש בהחלט פונה בעניין של פולין דרך —את הפנייה הישירה, ואני מסבירה ל — בצורה מאוד שקופה שאני צריכה להחליט על מה לוותר עבור אמא, אוקיי? האם זה אביזרים חדשים … על מנת שהיא תוכל לאכול, האם זה טיפולי הידרו או פיזיותרפיה והסברתי ל—.” (ראו: פרוטי מיום 1 . 8 . 18 , עמ’ 244, שורות 16 – 25 , עמ’ 245, שורות 1 – 18).
59 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

285. האפוט’ לא צירפו כל אסמכתא על הוצאה עצמאית קבועה ושוטפת המשולמת על ידן לטובת הקטינות.
א 2
N
o
co
9

286. לאחר בחינת טענות הצדדים ולאור ההכרעה בתביעה לביטול המזונות אני קובעת כי החבות בתשלומי מחציות על ידי האם תהיה אך ורק החל מחודש 5 / 2017 עת הוגשה התביעה על ידי האב. עת הוגשה התביעה יכולה הייתה להיות ציפיה כי ייתכן והעתירה תתקבל ויש מקום להעתר לה והיא מהווה לטעמי גם איזון לנסיבות המיוחדות שבתיק.
0

287. לגבי התקופה בעבר ששילם האב, אני פוטרת את האם מחובת התשלום של מחציות הקטינות.

288. אני סבורה כי קביעה זו מאזנת בין טענות הצדדים והצורך לספק את ההוצאות עבור הקטינות.
18
19

289. הקביעה כי על אף שמשנת 2013 האב נשא לבדו במחציות עבור הקטינות וכי כעת תהיה השתתפות האם אך ורק מהגשת התביעה מהווה איזון בין טענות הצדדים ולוקחת בחשבון את אופי ההוצאות שנדרש וכן את גילו של הקטינות (לרבות בגרותה של הבכורה כבר).

290. יודגש – כי לו היו האחיות מוכיחות את מצבה הכספי הנוכחי של האם, ייתכן כי גם לגבי כך הייתה מתקצרת התקופה או מתבטלת כליל. אולם עיקר טענותיהן התמקד באי קבלת אישור על ידי האם מראש להוצאה ולא לגבי נושאים אחרים.
2. סיכום
291. אשר על כן אני מורה כדלקמן:
א. העתירה להורות לאם לשלם לו עבור מחצית דמי השכירות המתקבלים מדירת האם והקטינות מאז חודש 4 / 2016 ואילך, בגין חלקן של הבנות בדירה – מתקבלת חלקית. מחצית ההפרש בשכירות בין דירת האם והקטינות לדירת — תופקד מדי חודש בחודשו החל מיום מעבר האם ל— בחודש 4 / 2016 לחשבונות על שם כל אחת מהבנות. ההפרש
32 33 34 35
61 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
295. פסק הדין ניתן לפרסום ללא כל פרטים מזהים, לרבות אי פירוט שמות כל העדים.
4

296. ככל שיסבור האפוט’ לדין כי הוא זכאי להוצאות נוספות או שכייט מעבר להוצאות ההליך שנפסקו כעת, ולאור ההוראות בעת מינויו כי שני הצדדים ישאו בשכר טרחתו בחלקים שווים, יואיל ויגיש בקשה מתאימה ואדון בה בהתאם.
10

297. טרם חתימה – הצדדים השכילו בעבר, לטובת שניהם ולטובת בנותיהן, להגיע להסכם כולל. לאחר מכן ובשל נסיבותיה הרפואיות המצערות של האם, עברו הבנות למשמורתו המלאה של האב. זמן רב התנהלו הצדדים על מי מנוחות בהסכמה וללא צורך במעורבות בית המשפט. אחיותיה של האם, שההתרשמות הינה חיובית משתיהן וניכר כי הן כואבות מאוד את מצבה של האם ועושות עבורה ללא הרף, הסתמכו על ראיות מהותיות שלא הוכחו בסופו של יום (בחלקן בשל סכסוך משפחתי שהן אינן צד לו). הצדדים נקלעו לניהול הליכים משפטיים שניתן היה ליתר אותם ולמנוע הגשת כל התביעות שהוגשו. ניכר היה כי הסכמות היו כפסע בין הצדדים. אני תקווה כי טרם יחלו הצדדים ייבסיבוב משפטייי נוסף ישקלו הדברים שוב, במיוחד לטובת הבנות.
11 12 13
14
298. המזכירות – תסגור את כל התיקים שבכותרת.
ניתן היום, כ’ אב תשע”ט, 21 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
תמר סנונית פורר, שופטת
כל השמות שנכתבו בפסק הדין הינם שמות בדויים
63 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
קבלת תגובות הצדדים ובחינת הבקשה הוריתי כי עניין זה ייבחן בעת פסק הדין. ראו הרחבה בהמשך בפרק הדיון והכרעה של התביעה לביטול הסכם.
29.
7
9
10
י 11
12
14
15
בכל הנוגע לטענת האיש לגבי אי העדת האישה בהליכים – האיש טוען כי בשל אי העדתה ואי הופעתה של האישה בהליכים המשפטיים לא יכול היה בית המשפט לשמוע את עמדתה הישירה והאותנטית והדבר גרם לפגיעה בזכויותיו הדיוניות מאחר ולא יכול היה לחקור אותה ומאחר והיא בקיאה (להבדיל מאחיותיה) בהתנהלות שהייתה בין הצדדים בפרט לגבי התביעה לביטול הסכם. האיש עותר כי אי העדת האישה תזקף לחובתה הראייתית לאור הפגיעה באופן ניהול ההליך על ידו. לאחר בחינת טענות אלה – דין הטענה להידחות. במהלך כל ההליכים המשפטיים לא רק שלא ניכר כי לאיש יש רצון להעדתה של האישה אלא שבמהלך ההוכחות נחקרו האחיות על כך שדברים רבים אינם בידיעתן ובסיכומיו האיש הסתמך על כך ובאופן נרחב. האחיות מציינות כי מצבה של האם אינו מאפשר העדתה והיה גורם לה גם בשל מצבה הרפואי עוגמת נפש רבה מאוד וכי הן פועלות לטובתה ועבורה בהתאם למינוי שניתן להן על ידי בית המשפט. לא התרשמתי כי במהלך ההליכים המשפטיים סבר האיש כי יש צורך בהעדת האישה ופעל לשם כך. יתרה מכך הוא הפנה בסיכומיו פעמים רבות להעדר ידיעתן של האחיות, כמחזקת דווקא את טענותיו. בנסיבות הללו אין מקום ועם תום ההליכים המשפטיים יילהיבנותיי מאי העדת האישה. וזאת מעבר לכך שהנימוק לאי העדתה על ידי האחיות, מקובל עליי במלואו. עם זאת, ובהתאם לדין ייבחנו כמובן בכל נושא ונושא העדויות והראיות (או העדרן) שהביא כל אחד מהצדדים. יצויין עוד כי יישליחתיי העד, חברו של האיש, לשוחח עם האישה על מנת להוכיח את מצבה הטוב כביכול לא הייתה במקומה, והשיגה בדיוק את הרושם ההפוך שביקש האיש ליצור. העד והאיש יודעים בשלב הזה כי לאיש מונו אפוטרופסיות ולא היה מקום לשיחה זו שהוגשה לבית המשפט.
16 17 18 19 20

30. לאחר כל זאת, ניתן כעת פסק הדין. מאחר והתביעה ייהמרכזית” בין הצדדים הינה התביעה לביטול הסכם היא תידון ראשונה, ולאחריה ידונו התביעה לביטול מזונות והתביעה הכספית.
27
7 מתוך 63
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תה”ס 52235 – 06 – 17 האישה נ’ האיש תלה”מ 16497 – 05 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 16581 – 05 – 17 האיש נ’ האישה
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
36.
האישה טוענת כי מאחר ולא ידעה על היקף הנכסים, שהוסתרו ממנה ביודעין ובכוונה תחילה, לא יכולה הייתה לוותר עליהם במסגרת הסכם הגירושין ועל כן יש להורות על ביטול ההסכם.
1 2
–
37.
מ
האישה טוענת כי עדותו של הגיס הייתה מהימנה ביותר ויש ליתן לה את המשקל המירבי. עדות הגיס הוכיחה לטענתה את ההסתרה המכוונת של האיש מהאישה שבעטייה יש להורות על ביטול ההסכם.
ס
–
ס co
38.
האישה מסתמכת בין היתר על מסמך שצורף על ידי האיש לתביעותיו בנספח ג’ שבו עולה כי בשנת 2011, טרם גירושי הצדדים, הכנסותיו החייבות במס הינן למעלה מ-10 מיליון ₪. האישה טוענת כי הכנסות אלה הוסתרו ממנה ועל כן יש להורות על ביטול ההסכם.
10
39.
האישה עותרת לביטול ההסכם בשל עילת העושק, טעות והטעיה.
תמצית טענות האיש
40.
17 18
20

האיש עותר לדחיית התביעה. האיש טוען כי הצדדים חתמו על הסכם גירושין לאחר מויימ ממושך, במסגרתו כל אחד מהם היה מיוצג על ידי עוייד מטעמו. האיש חוזר ומדגיש כי האישה ידעה על עסקים והשקעות בהם היה מעורב וכי במסגרת המו”מ בין הצדדים ויתרה האישה ויתור מושכל על הדרישה להצגת היקף הרכוש לרבות תצהיר גילוי רכוש. ויתורה של האישה במסגרת הסכם הגירושין נעשה במסגרת מויימ מסחרי, כנגד היענותו של האיש לדרישות האישה לוודאות וביטחון כלכליים בדמות נכסים וזכויות מוחשיים, לרבות דירת גן בת 6 חדרים, רכב, כספים והתחייבות לתשלום סכום חודשי של כ- 10 , 000 ₪ לחודש. זאת כאשר האישה לא תהיה חשופה לסיכונים הגלומים בעסקיו של האישה (פתח דבר בסיכומי האיש).
21 22 23
24
41.
האיש טוען כי הוא מילא אחר הוראות ההסכם, לקח על עצמו חובות וסיכונים כתוצאה מעסקיו השונים (שחלקם התממשו) כי הוראות ההסכם מטיבות עם בנותיהם של הצדדים ובנסיבות הללו אין עילה לביטול ההסכם.
42.
31
האיש טוען כי אין ליתן אמון בעדותו של גיסו, המסוכסך עימו קשות על רקע עסקי, וכי הסכומים שצויינו על ידי העד לא נתמכו בראיות ואינם משקפים את מצבו הכלכלי בעת הגירושין. האיש טוען כי עדות הגיס הייתה מגמתית ומלאה סתירות וכי הוא בעל אינטרס אישי נגדו.
9 מתוך 63