בית משפט לענייני משפחה בירושלים
08 ספטמבר 2019
תלה”מ 42349 – 01 – 18 ה’ נ’ ה’ ואח’
בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
תובעים
נגד
נתבעים
ט.ה
פסק דין
ה
ר
לפניי תביעה לגדמי שימוש ראויים בסך של 118 , 250 ₪, אותה הגיש מר ה.ר (להלן-“התובע”) כנגד גרושתו הגבי ה.ט (להלן-“הנתבעת”).
ד
מ
רקע עובדתי רלוונטי
ס
א
1. התובע והנתבעת (להלן-“הצדדים”) נישאו זלייז כדמוי ביום 21 . 02 . 08 והתגרשו ביום
ס
. 21.12.15
2. במהלך חיי הנישואין, רכשו הצדדים במשותף דירה בישוב ++++ (להלן-“יהדירהיי).
11
3. בין הצדדים התנהל הליך רכושי במסגרת תמ”ש 417 – 11 – 15 (להלן – “ההליך הרכושייי) בגדרו מונו בייכ הצדדים נכסים למכירת הדירה.
14
15
4. במסגרת הליך הכינוס, התקיימה ביום 19 . 07 . 17 התמחרות בה זכתה הנתבעת.
16
1T
עיקר טענות התובע
18
19
20
5. מאז קיום ההתמחרות ועד למועד הגשת התביעה, מסרבת הנתבעת להעביר לתובע את חלקו בדירה ובכך מונעת את מימוש הדירה.
1 מתוך 7
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
08 ספטמבר 2019
תלה”מ 42349 – 01 – 18 הי נ’ ה’ ואח’
16. התובע עזב את הדירה לפני הגירושין. אין אמת בטענת התובע כי הוא עזב בעקבות האלימות. כעולה מכתב התביעה, חיי הצדדים ידעו עליות ומורדות מלכתחילה.
17. התובע עזב את הדירה לטובת פילגשו ולא בשל כל סיבה אחרת. עובדה זו הוכחה בבית הדין הרבני. במילים אחרות, התובע עזב את הדירה מרצון, והוא לא זכאי לדמי שימוש ראויים.
18. מועד הגשת התביעה לפירוק שיתוף – כשנה וחצי לאחר המועד בו עזב התובע את הדירה – מעידה על ויתור על דמי שימוש ראויים. הדבר נכון ביתר שאת לאור העובדה שהתובע היה מיוצג על ידי עוייד בתקופה הרלוונטית.
19. הנתבעת הכחישה את גובה דמי השכירות.
11
12 13
דיון והכרעה
14
20. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
16
21. הבסיס המשפטי לחיוב בעלים משותפים (לרבות בן/בת זוג) בתשלום דמי שימוש בגין שימוש בלעדי בדירת מגורים מצוי, בראש ובראשונה, בסעיף 33 לחוק המקרקעין, התשכ”ט – 1969 (זאת לצד חיוב מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט ומכוח חובת תום הלב המוסדר בס’ 39 ו-61 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג – 1973 ראה תמיש -1006 06 – 11 מיום 1 . 5 . 13 ; תמ”ש 42381 – 01 – 14 מיום 7 . 12 . 14 ) הקובע את חובתו של שותף, המשתמש במקרקעין משותפים לשלם ליתר השותפים שכר ראוי עבור השימוש, עפיים חלקיהם במקרקעין, ובלשונו:
17 18 19
20
21
י תשלום בעד שימוש שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש”.
26
22. בית המשפט העליון בע”א 1492 / 90 נאיפה סעיד זרקא נ’ סלמאן [פורסם בנבו] (1990) (להלן: “הלכת זרקא”י) סייג את החובה המוטלת עפ”י סעיף 33 לחוק המקרקעין וקבע, כי חובה זו קיימת, רק כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שמנע מייתר השותפים להשתמש אף הם במקרקעין.
28
3 מתוך 7
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
08 ספטמבר 2019
תלה”מ 42349 – 01 – 18 ה’ נ’ ה’ ואח’
1 2
30. התובע טען בסיכומים כי התלונות שהגישה הנתבעת הן בבחינת תלונות סרק ראו: ס’ 6 לסיכומי התובע וכי הן לא הבשילו לכדי הגשת כתב אישום ראו: ס’ 9 לסיכומי התובע. טענה זו לא הוכחה בראיות. ההפך הוא הנכון. העובדה כי המשטרה הרחיקה את התובע מהדירה ראו: סעיף 8 לסיכומי התובע, מלמדת על התרשמותה כי התובע פעל באלימות כלפי הנתבעת.
7
31. לפיכך, טענת התובע כי הוא נאלץ לעזוב את הדירה על רקע האלימות של הנתבעת, לא הוכחה בכל דרך שהיא.
32. מנגד, טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת היא כי התובע עזב את הדירה מרצון, לטובת החיים המשותפים עם בת זוגו החדשה.
11
2
33. עיון בראיות מוביל למסקנה כי יש ממש בטענת הנתבעת.
13
14
15
34. ראשית, התובע העיד כי הוא עזב את הדירה בחודש יוני 2016 ראו: עמ’ 13 ש’ 35 עמ’ 14 ש’ 1 לפרוט’. את בת הזוג +++++ הכיר התובע כשנה לפני מועד עזיבת הדירה ראו: עמ’ 14 ש’ 15 – 16 והוא מתגורר עם בת הזוג, עד היום, בדירתה ראו: עמ’ 12 ש’ 24 עד עמ’ 13 ש’ 2.
16
17
18
35. שנית, התובע הצהיר בפניי בית הדין הרבני כי הוא אינו מוכן לשוב ולגור עם הנתבעת בשום אופן וכי הוא חיי עם אישה אחרת ראו: נספח ו’ לסיכומי הנתבעת.
36. לפיכך, טענת הנתבעת כי התובע עזב את הדירה מרצון, הוכחה כדבעי.
37. על פי הפסיקה, גם אם בן זוג עזב את הבית מרצונו החופשי, אין סיבה לומר כי יש בכך מחילה על דמי שימוש ראויים ראו: בע”מ 9126 / 05 מיום 26 . 01 . 06 (פורסם בנבו6).
38. בעמ”ש (ת”א) 7396 – 12 – 09 נפסק כי בין היתר כי הגשת תביעה לפירוק שיתוף על ידי בן זוג שאינו מתגורר בדירה, היא גילוי דעת לכך שהוא אינו מסכים לשימוש ייחודי בדירה של בן הזוג השני וכי הוא אינו מוותר על דמי שימוש ראויים. לצד קביעה זו צויין כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק האם הנסיבות מצביעות על ויתור מצד בן הזוג שעזב את הדירה, על עיכוב מכוון בפירוק השיתוף או על עיכוב הגירושין על ידי בן הזוג שנותר בבית המגורים המשותף ראו: עמ”ש 3703 – 11 – 17 מיום 03 . 12 . 18 (פורסם בנבו).
28 29 30 31
5 מתוך 7
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
08 ספטמבר 2019
תלה”מ 42349 – 01 – 18 ה’ נ’ ה’ ואח’
אמריקה שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע”מ נ’ מליבו ישראל בע”מ מיום 08 . 11 . 09 (פורסם
1
“נבו”).
49. מכל הנימוקים דלעיל, התביעה נדחית.
6
50. לאור התוצאה, התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 20 , 000 ₪. סך זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד לתשלום המלא בפועל.
51. מתיר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.
10
11
המזכירות תסגור את התיק.
13
14
ניתן היום, ח’ אלול תשעייט, 08 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
15
16
פליקס גורודצקי, שופט
17
18
21
)
7 מתוך 7
