בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע
תמ”ש
45808 – 01 – 14
בפני: כב’ הנשיא, השופט אלון גביזון
התובעת
חי ע”י ב”כ עו”ד י’
נגד
הנתבעים
1. מי
ע”י ב”כ עוה”ד מי
2. יורשי המנוח ג’ זייל
ע”י מנהל העיזבון עו”ד א’
3. סי
4. ש’ (קטין)
באמצעות אימו א.ר ע”י ב”כ עו”ד בי
5. זי
6. אי
ל. די
8. ח.עי 9, שי
ע”י ב”כ עו”ד ג’
10. האפוטרופוס הכללי במחוז דרום
11. ג’
12. רשות מקרקעי ישראל-מחוז דרום
ע”י ב”כ עו”ד ח’
13. הסוכנות היהודית החטיבה להתיישבות
ע”י ב”כ עו”ד א’
14. XXX מושב עובדים
15. ד.צי
ע”י ב”כ עו”ד פי
16. נ.צ’י
ע”י ב”כ עו”ד ע’
החלטה
רקע תמציתי:
1. במסגרת התובענה שבתיק זה עתרה התובעת הגב’ חי (להלן: ייגב’ ח”), בין היתר, לפירוק השיתוף במשק מס’ XXX במושב XXX (להלן: “הנכסיי ו/או ייהמשקיי).
2. הזכויות במשק רשומות בספרי רמיי על שם ההורים המנוחים, XXX ו XXX זייל (ראה לעניין זה סעיף 15 לכתב ההגנה מטעם רמייר).
3. במסגרת ההליכים שנוהלו בתיק זה, מונו ערייד אי ובייב הגב’ ח’, עו”ד יי, כמנהלי עזבון לצורך מכירת המשק וזאת בהתאם לפסיקתא שנחתמה ביום 06.11.14 .
4. בהתאם להחלטות בית המשפט מיום 21.09.16,21.06.2017 ומיום 29.06 2017. אושר הסכם המכר מיום 21.06.17 (להלן: “הסכם המכריי) לפיו זכה נתבע 1, מר מי (להלן: יימר מייי) בהתמחרות שנערכה על ידי מנהלי העיזבון. על הסכם המכר חתמו שני מנהלי העיזבון, ערייד יי ועו”ד אי, וכן הקונה – מר מי.
בהתאם להסכם המכר שווי המשק הועמד על סך כולל של 2,320,000 ₪, ותוך שצויין כי מאחר ומר מי הינו יורש של שליש מהמשק, הרי עמדתו היא כי הוא רוכש מכוח הסכם המכר את שני השלישים הנותרים של היורשים במשק בסך כולל של סך של 1,546,666 .
לבקשת מנהל העיזבון עוה”ד אי, ביום 13.07.17 נחתמה פסיקתא מתאימה המאשרת את מכירת המשק למר מי.
5. ביום 03.07.18 , ולאחר קבלת עמדת בייכ היועמייש, ביום 03.07.18 נחתמה פסיקתה המבטיחה את כספי התמורה של הקטין שי – נתבע 4 מתמורת מכירת המשק.
6. (מועד
ביום 27.8.2018 הוגשה לתיק הודעת עו”ד מי על פטירתו של מר מי זייל פטירה :XXX), תוך שעתר לביטול הדיון שנקבע ליום 17.09.18 .
ביום 24.10.2018 הוגשה על ידי מנהלי העיזבון, עו”ד י’ ועו”ד אי, בקשה לחלוקת חלק מכספי מכירת המשק.
הצדדים אשר הגישו תגובתם, נתנו הסכמתם לבקשת מנהלי העיזבון לחלוקת חלק מכספי התמורה, למעט עוה”ד מי אשר בתגובתו מיום 17.01.19 הודיע כי נוכח פטירתו של מרשו, המנות מי זייל, הרי הוא חדל לייצגו, ויהיה זה נכון לעכב את חלוקת כפסי התמורה עד לקביעת זהות יורשי המנוח מי זייל.
בתגובתו מיום 06.02.19 טען עוה”דיי כי אין להיעתר לבקשתו של עוה”ד מי לעיכוב חלוקת הכספים, ועתר שוב להיעתר לבקשתם הראשונית של מנהלי העיזבון לחלוקת תמורת המכירה.
8. בהחלטתי מיום 12.02.19 הורתי לעו”ד יי ולערייד אי להגיש דויים מפורט של הכספים שהתקבלו ממכירת המשק, התשלומים ששולמו, ואופן החלוקה המבוקשת. ביום 12.03 19. וביום 01.04.19 הגיש ערייד יי דויים ותחשיב בהתאם להחלטתי.
9. ביום 11.04.2019 , וטרם הדיון שנקבע ליום זה, הגיש ערייד מי תגובה מפורטת ביחס לבקשת מנהלי העיזבון לחלוקת כספי התמורה, וממנה עלה, בין היתר, כי בין מר מי זייל למר נ.צי (להלן: יינ.צ’יי) נחתם הסכם נאמנות לפיו מי זייל (הנאמן) רכש עבור מר נ.צי (הנהנה) 2 /3 מהזכויות במשק.
לתגובתו צירף עו”ד מי, בין היתר, את הסכם הנאמנות מיום 20.03.2016 (להלן: “הסכם הנאמנותיי), בין מר מי זייל לבין מר נ.צי.
בסיום הדיון שהתקיים באותו מועד ( 11.04.2019 ) התבקשו הצדדים למסור עמדתם להודעת עו”ד מי בדבר קיום הסכם הנאמנות.
הבקשה לביטול ההתמחרות והסכם המכר:
10. ביום 12.05.2019 בתגובתו בהתאם להחלטתי מיום 11.04.19 , עתר מנהל העיזבון, עו”ד יי, לביטול ההתמחרות ועסקת המכר, וזאת לטענתו בשל קיומו של הסכם נאמנות אשר לא הובא לידיעת מנהלי העיזבון במועד חתימת הסכם המכר.
בין היתר טען עו”ד יי, בכובעו כמנהל העיזבון, כי מדובר במעשה תרמית, הטעית מנהלי העיזבון והרשויות הרלוונטיות, רמייר ורשויות המס.
11. ביום 10.6.2019 הגיש מר ד.צי (להלן: ייד.צ’יי) בקשה ” לעיכוב ההליכים והדיון בבקשה לביטול ההתמחרות והסכם המכר ….”.
לטענתו מאחר והנו הזוכה היחיד בצוואת המנות מי זייל, הרי שיש לעכב ההליכים בבקשת עורך דין יי לביטול ההתמחרות והסכם המכר, וזאת עד להכרעת בית המשפט בבקשתו לקיום צוואת המנות (בתיק תיע 70508- 12 – 18 ) נוכח ההתנגדות שהגישה הגב’ ח’ (בתיק תייע 70629- 12 – 18 ), שכן עד להכרעה בהליכים אלה טרם נקבע מי בא בנעלי המנוח מי זייל.
12. ביום 07.11.2019 וביום 01.12.2019 התקיימו דיונים במסגרתם העלו הצדדים הנוכחים טענותיהם לעניין בקשתו של עו”ד יי לביטול ההתמחרות והסכם המכר. הצדדים התבקשו להגיש טיעוניהם בכתב ביחס לבקשתו של עוה”ד יי בכובעו כמנהל העיזבון (ולעניין זה ראה הבהרתו של עו”ד י’ בעמ’ 78 שורות 10- 11 לפרוטוקול מיום 01.12.19 כי בקשתו לביטול ההתמחרות והסכם המכר הוגשה בכובעו כמנהל העיזבון בלבד).
יוער כי במסגרת הדיון מיום 07.11.2019 ולבקשתו, צורף מר נ.צי (הנהנה מכוח הסכם הנאמנות מיום 20.03.2016 ) כצד להליך בבקשת עו”ד יי לביטול ההתמחרות והסכם המכר.
13. בהתאם להחלטות ביהמייש הוגשו לתיק שתי תעודות עובד ציבור – מיסוי מקרקעין מיום
01.12.19 ומיום 05.12.19 ביחס להסכם המכר.
14. ביום 11.12.2019 הוגשו סיכומי עו”ד יי ביחס לבקשתו לביטול ההתמחרות והסכם המכר.
בסעיף 1 לסיכומיו ציין עו”ד יי כי “התובעת מבקשת את בטול הליך ההתמחרות …”, אך חתם על סיכומיו כ”מנהל עזבון” (להבדיל מבייכ התובעת).
ביום 09.01.2020 הגיש מר ד.צי את סיכומיו, תוך שהוא דוחה את טענותיו של עו”ד יי, ועתר לקיים את הסכם המכר כבר עתה ומבלי להידרש לשאלת זהות יורשי המנוח מי זייל. כן ציין, כי ככל שביהמייש סבור שיש להיעתר לבקשתו של עו”ד יי, הרי שיש לעכב ההליכים בבקשת הביטול וזאת עד לבירור יורשי המנוח מי זייל.
ביום 12.01.20 הגיש מר נ.צי את סיכומיו, וגם הוא דחה את טענותיו של עו”ד י’, ועתר לדחיית בקשתו לביטול ההתמחרות והסכם המכר.
מנהל העיזבון הנוסף, ערייד אי, התנגד לבקשתו של עו”ד יי וביקש לקיים את הסכם המכר (ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון מיום 1.12.19 עמ’ 72 ש’ 16 – 19 ועמ’ 78 ש’ 14 – 17 ).
בייב רמיי הבהירה כי “מבחינת רשויות המס העסקה כשרה ….” (שורה 6 עמ’ 72 לפרוטוקול הדיון מיום 01.12.19 ).
יודגש כי היחידה שהצטרפה לבקשתו של עוה”ד כי בכובעו כמנהל העיזבון לביטול ההתמחרות והסכם המכר היתה מרשתו , התובעת- גבי חי, ולמעשה כל יתר הצדדים שנכחו בדיון שהתקיים ביום 01.12.19 סברו בניגוד לדעתו של עו”ד יי (ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון מיום 01.12.19 ).
הכרעה בבקשה לגופה:
15. עו”ד יי, בכובעו כמנהל עזבון, עתר לביטול ההתמחרות והסכם מכר המשק בשל ייתרמיותיי אשר לטענתו נקט מר מי זייל בהתמחרות, ובין היתר, תרמית כלפי הגבי חי (כאשר נמנע ממנה להשתתף בהתמחרות), תרמית כלפי רשויות המס, תרמית כלפי בית המשפט, תרמית כלפי מנהלי העיזבון ותרמית כלפי רשות מקרקעי ישראל.
ביסודן של התרמיות הנטענות על ידי עו”ד י’, עומדת טענתו כי היה על מר מי לחשוף מבעוד מועד את קיומו של הסכם הנאמנות בינו לבין הנהנה – מר נ.צי.
יצוין, כי עו”ד יי לא ביסס טענתו בפסיקה מתאימה (וזאת על אף האמור על ידו בפרוטוקול הדיון מיום 01.12.2019 עמ’ 77 ש’ 27 – 28 ) אלא טען באופן כללי כי מדובר בעקרון תום לב המופיע בחוק החוזים וכן בחובת גילוי כנהוג בכללי המכרזים.
אדגיש כי הביסוס הפסיקתי (וכך גם הזהירות המתבקשת) מתחייב לא רק בהמשך להתחייבותו של עו”ד יי לעשות כן, אלא גם מאחר ויש בבקשתו כדי להשפיע על צד שלישי שאינו צד להליכים בתיק העיקרי, ושומה על מנהלי העיזבון, לשכלל בשיקוליהם גם את עיקרון ההסתמכות של צדדים שלישיים הלוקחים חלק בהליכי התמחרות. ולעניין זה אוסיף כי בבקשה מסוג זה לא ניתן להסתפק בטענות כלליות מבלי שהן יבוססו כדבעי.
16. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ובאשר הוגש בתיק ביחס לבקשה שבפני, סבורני כי דין בקשתו של עוה”ד לי להידחות. לטעמי, לא עלה בידו של עו”ד יי להוכיח טענותיו בדבר תרמית וחוסר תום לב, ואלו נטענו באופן כללי מבלי שהן יבוססו כדבעי.
17. נוכח טענתו של עוה”ד י’ כי חובה היה על הנהנה לחשוף פרטיו בזמן אמת, במועד ההתמחרות ובמועד החתימה על ההסכם, אציין כי לא מן הנמנע שאחד השימושים הנפוצים במוסד הנאמנות הוא בעסקאות מקרקעין בהן הרוכש מבקש להישאר בעילום שם (וגם מפני המוכר), ופעמים רבות זו תכלית ומטרת הנאמנות.
יפים לעניין זה הדברים האמורים בערר שנדון בוע (נצ’) 26697- 08 – 17 כם – דלר טריידינג בע”מ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין נצרת (נבו, 17.2.19 ) בו צוין על ידי כב’ השופטת הוד כדלקמן:
“הגישה לפיה אין להכיר בנאמנות אשר לא הייתה ידועה למוכר מונעת את האפשרות לעשות שימוש נפוץ ושגרתי במוסד הנאמנות. ברי, כי חלק משמעותי מעסקאות הנאמנות מתבצעות במטרה להסתיר מהמוכר את זהות הקונה.”
18. סעיף 5 לחוק הנאמנות, תשלייט-1979, קובע כי ייכוחה של נאמנות יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו לדעת עליה, ומשנרשמה הערה.. כלפי כל העולם” (הדגשה שלי א.ג). המחוקק עצמו מכיר באפשרות כי רכישת מקרקעין תעשה באמצעות נאמן, וזאת אף בלי ידיעה ממשית של המוכר. לא מצאתי כל סימוכין לטענתו של מנהל העיזבון, עו”ד יי, כי היה חובה על המנות מי זייל לחשוף בפניו בזמן אמת כי הוא מבקש לרכוש את המשק עבור אחר ובמסגרת נאמנות.
19. עריידיי עמד על כך כי התבצעה תרמית כלפי רשויות המס וכלפי רמייי, אולם ב”כ המדינה טענה באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים כי לא בוצעה כל תרמית, לא כלפי רמייר ולא כלפי רשויות המס.
התקשיתי להבין את עמדתו החוזרת והנחרצת של מנהל העיזבון, עו”ד יי, כי עסקינן בתרמית כלפי רמייי וכלפי רשויות המס, שעה שהן עצמן אינן חשות מרומות, וזאת גם לאחר שבהתאם להחלטותיי הוגשו לתיק תעודות עובד ציבור מרשות המיסים המלמדות כי עסקת הנאמנות דווחה בזמן אמת וכדין.
20. אינני מקבל את עמדתו של עוה”דיי כי הוא חש מרומה בכובעו כמנהל עיזבון עת מר מי זייל לא חשף בפניו בזמן אמת כי הוא פועל כנאמן עבור אחר, וזאת כאשר מנהל העיזבון הנוסף, עוה”ד אי, לא חש כך.
תחושתו הסובייקטיבית של עו”ד יי, מבוססת ככל הנראה על הנחתו השגויה כי חובה על רוכש לעדכן את מנהל העיזבון כי הוא פועל כשלוח של אחר וכנאמן.
21. אף ביחס לטענה כי בוצעה תרמית כלפי הגב’ ח’ שעה שלא לקחה חלק בהתמחרות לטובת אחיה מר מי זייל, דומני כי אין לקבל טענה זו.
יודגש כי לא נמנעה מגבי חי האפשרות לקחת חלק בהליך ההתמחרות שקדם לחתימה על הסכם המכר. בחירתה שלא לעשות כן הינה בחירתה שלה. חזקה כי עוה”ד י’ בכובעו כבא כוחה של גב’ ח’, עדכן אותה בכל פעולותיו כמנהל העיזבון, וזו בחרה משיקוליה שלה שלא לקחת חלק בהליך ההתמחרות.
בשים לב לכך שעסקת מכר יכול ותעשה כעסקת נאמנות תוך הסתרת פרטי הנהנה, היה על גבי חי במבחן ייהאדם הסביריי לדעת זאת, וככל שחפצה להשתתף בהליך רכישת המשק, היתה יכולה לעשות כן.
ידיעתה הקונקרטית הנטענת של גבי חי אינה מעלה ואינה מורידה, קל וחומר שידוע לכול כי בהליכי מכירת נכס במסגרת הליכי כינוס ו/או ניהול עיזבון יכול ויהיו מעורבים צדדים שלישיים.
מעבר לכך, הרי שהבקשה שבפני לביטול הסכם המכר הוגשה על ידי עוה”ד י’ בכובעו כמנהל עיזבון, ולא הוגשה כל בקשה שכזו מטעמה של גב’ ח’.
22. נוכח המפורט לעיל, וכאמור אני דוחה את הבקשה לביטול ההתמחרות ולביטול הסכם המכר.
23. ביחס לבקשתו החלופית של מנהל העיזבון, ערייד יי, להורות על חיוב עתידי של מס שבח/רכישה על הנהנה וזאת כדי למנוע חשיפת המוכרים/היורשים לתביעה מצד מס שבח או רמייי, הרי ששאלה זו אינה רלוונטית לבקשה לביטול הסכם המכר. אדרש לכך, ככל שתוגש בקשה בעניין, במסגרת בקשת מנהלי העיזבון לחלוקת הכספים.
24. בשים לב לאמור לעיל, נוכח העובדה כי עו”ד יי עמד על בקשתו חרף עמדות יתר הצדדים, לרבות מנהל העיזבון הנוסף, ערייד אי, אדרש לסוגיית הוצאות ההליך במסגרת שכר טרחתו של מנהל העיזבון, עו”ד יי, במסגרת בקשה מתאימה שתוגש לפסיקת שכר טרחת מנהלי העיזבון.
מאחר וגבי חי לא הגישה הבקשה מטעמה, אלא רק הצטרפה לבקשתו של מנהל העיזבון, אינני עושה צו להוצאות ביחס אליה.
25. הצדדים יודיעו בתוך 10 ימים כיצד הם מבקשים להמשיך את ניהול ההליך.
נוכח מצב החירום השורר במדינה, ת.פ ליום 15.5.20 .
המזכירות תמציא ההחלטה לב”כ הצדדים. ת.פ. בהתאם.
ניתנה היום, ו’ ניסן תשייפ, 31 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
Iblad Ic
אלון גביזון, נשיא
