בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860- 05 – 13 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת אורית וינשטיין
המערער:
יעקב פאר ע”י ב”כ עו”ד רועי פלר ועו”ד זיו אור
נגד
המשיבים:
1. פקיד שומה חיפה 2. מנהל מע”מ חיפה ע”י ב”כ עו”ד ערן רזניק, יהודה גלייטמן וסוזן בוקוביצקי מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פסק דין
פתח דבר והרקע הנדרש לדיוננו:
1. “Hard cases make bad law” אמר השופט האמריקאי אוליבר הולמס בפסק דין משנת 1904. למרבה הצער, בחלוף 115 שנה – אמרה זו נכונה וחלה גם על הערעורים דנן, אשר מותב זה נאלץ, בלית ברירה, להידרש לכתיבת פסק הדין בהם.
2. ארבעה ערעורי מס הכנסה וערעור מעיימ אחד הם מושא פסק הדין דנן :
עיימ 56015- 12 – 11 עניינו פסילת ספרי המערער לשנת המס 2005 על ידי המשיב 1, פקיד שומה חיפה (להלן – המשיב 1 או פקיד השומה) בשל ניכוי הוצאות על פי חשבוניות פיקטיביות וכן שומת חוסר סבירות עסקית לשנות המס 2005 – 2007 , במסגרתה קבע המשיב 1 כי המערער הינו סוחר מתכות והרווח הגולמי המקובל בענף המסחר במתכות הינו 20 % , בעוד המערער דיווח על רווח גולמי של 1/ 39 % .
עיימ 16860- 05 – 13 (שנות המס 2008 – 2009 ), עיימ 55599- 09 -14 (שנת המס 2010) ועיימ 10086 – 12 – 15 (שנת המס 2011) עניינם שומות חוסר סבירות עסקית וקביעת שיעור הרווח הגולמי על ידי המשיב 1 בשיעור של 22 % , כאשר דיווחי המערער נעו מ- 1
/ 3 % ו- 1.2 % לשנים 2008 – 2009 בהתאמה, 1.18 % לשנת 2010 ו- 5 % לשנת 2011.
1 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
ערעור המעיימ – עיימ 21168- 01 – 15 – עניינו דחיית בקשתו של המערער להגיש דוחות מתוקנים לשנים 2004 – 2005 , בעקבות פסק דינו של כב’ השופט סוקול בערעור המעיימ נשוא עיימ 11173- 06 – 10 יעקב פאר נ’ מע”מ חיפה, אשר עסק בשומת תשומות שהוצאה למערער דיכאן, מר יעקב פאר (להלן – המערער) לתקופה שמיום 1.11.2004 עד ליום 31.12.2005 (להלן – ערעור מס התשומות). המערער פנה למשיב 2 (להלן – המשיב 2 או מנהל מע”מ) בבקשה לתיקון דוחותיו כך שמס העסקאות שישולם על ידו יהא תואם את הקביעה בפסק הדין בערעור מס התשומות, לפיו הוא לא קנה ולא מכר את המתכות אלא היה רק גורם מתווך. המערער פנה למנהל מעיימ בעקבות פסק הדין וביקש את תיקון מחזור עסקאותיו כך שיועמד על מחזור עסקאות התיווך בלבד, ופנייתו זו נדחתה.
3. אקדים ואציין, כי כשלים ופגמים רבים נפלו בניהול ההליך המשפטי דנן. יחד עם זאת, ועל אף כל המאמצים שננקטו על ידי מותב זה לשכנע את הצדדים, בשל הפגמים והכשלים האמורים שרק הלכו והצטברו, הלכו והתגברו, כי ראוי ונכון כי יגיעו להבנות וייתרו את הצורך בכתיבת פסק דין על כל המשתמע מכך –לא השכילו הצדדים לראות את הדברים נכוחה. הרושם שנוצר הוא כי רצונם של הצדדים היה אחד ויחיד ואין בלתו – ייקוב הדין את ההר ויהי מה, וזאת בין אם טענותיהם היו במסגרת הדין, בין אם לאו.
תפקידו של שופט אינו מתמצה רק בהקשבה לטענות הצדדים ומתן פסק דין. מתפקידו של השופט לשקף במהלך ההליך בפני הצדדים את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהולו של ההליך המשפטי עד תום, בהצבת מראה בפני הצדדים בדבר הקשיים המונחים לפתחם ובשיקוף הסבירות או היעדר הסבירות של טענות המועלות על ידם.
עיקר הקושי בערעורים אלו שבפניי נבע מעמדות עובדתיות שהוצגו על ידי שני הצדדים בערעורי מס ההכנסה שבכותרת, אשר עמדו בסתירה מוחלטת לעמדות העובדתיות שהוצגו על ידי אותם צדדים במסגרת ערעור מס התשומות.
4. בתמצית ייאמר, כי במסגרת ערעור מס התשומות טען המערער כי הינו סוחר מתכות ועל כן זכאי הוא לקזז את מס התשומות בחשבוניות המס שהוצאו לו על ידי חברת ג.נ.ה.ג.נ. מסחר כללי בע”מ (להלן – חברת גנהגנ), בגין רכישת מתכות ממנה ומכירתן לחברת נ.מ.א מתכות בע”מ (להלן – חברת נמא).
2 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
במתכות. הטענה כי המערער הרוויח 100 ₪ לטון במידה ומנטרלים את הוצאות ההובלות – היא טענה עובדתית חדשה. ממילא לגופו של עניין המשיב 1 אינו צודק בטענתו בעניין הוצאות ההובלה, שכן ההוצאות שולמו על ידי חברת נמא ועמדת המשיב 1 אינה לוקחת בחשבון עובדה זו, לפיה הכנסות המערער כוללות את התשלום ששילמה חברת נמא גם עבור ההובלות.
ב.
על אף שנקודת המוצא של המשיב 1 השתנתה ולפיה המערער הינו מתווך – אין בסיכומי ההשלמה כדי להשלים את החלל שבין הודאת המשיב 1 בתחום עיסוקו האמיתי של המערער ובין טענת המשיב לסבירות השומה המתייחסת לתחום עיסוק בסחר במתכות.
המשיב 1 הודה כי מעולם לא נתקל בעיסוק של מתווך במתכות, ולפיכך אין הוא יכול לתמוך את טענתו כי שומתו סבירה. המשיב 1 לא הביא כל ביסוס לייתאוריית 59 % העמלהיי וזאת מעבר לקולו של מר פאהמי (רכז חוליה במשרדי המשיב) שנשמע מיציע האולם בדיון קדם משפט בפני השופטת וסרקרוג, בעת שהמתין לדיון בתיק
אחר.
ד.
המשיב 1 נטל על עצמו את הסיכון שמא טענתו כי המערער הינו סוחר מתכות לא תתקבל, אך לא טרח להוציא שומה חלופית שתשקף את עיסוקו של המערער כמתווך במתכות.
ה.
באשר לפסילת הספרים – זו נעשתה בשל העובדה כי המשיב 1 קבע שהמערער עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות של חברת גנהגן, אך בפסק דינו של השופט סוקול לא נקבע כי המערער עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות אלא כי המערער לא קנה ולא מכר את המתכות. על כן, לא קיימת עילה לפסילת הספרים.
ו.
לאור הודאת המשיב 1 כי המערער עסק בתיווך, אזי דיווחיו השנתיים של המערער לשנים 2005 – 2011 הינם סבירים בהתחשב בתחום עיסוקו של המערער, ועל כן יש לדחות את שומות המשיב 1.
25. תמצית עמדת המערער בערעור המעיימ :
11 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
המערער מפרט את ממצאיו העובדתיים של השופט סוקול בפסק הדין בערעור מס התשומות המעידים על כך שהינו מתווך במתכות ולא סוחר.
תוצאת פסק הדין בערעור מס התשומות ללא תיקון מחזור עסקאותיו מביאה לתוצאה לא הגיונית לפיה המערער חב בתשלום מס עסקאות בגין עסקאות שנקבע שלא ביצע.
ג.
נימוקי הדחייה של המשיב 2 את בקשתו לתקן את הדוחות בגין העסקאות לשנים
2004 – 2005 הינם טכניים ואינם עולים בקנה אחד עם פסיקתו של כבוד השופט סוקול בערעור מס התשומות.
ד.
עמלת התיווך שקיבל המערער נקבעה על פי מפתח קבוע של 2/טון ולא על פי שיעור קבוע ממחזור מכירות. בתקופה הרלבנטית הפיק המערער חשבוניות עבור כלל העסקאות והתשומות, פעולה שהסתברה בדיעבד כשגויה, כאשר היה עליו להפיק חשבוניות רק על עמלת התיווך. ניהול ספרי החשבונות של המערער נעשה בהתאם להמלצת רואה החשבון שלו שמעון אמיר, אשר העיד והסביר כי לטעמו זו היתה הדרך הנכונה להציג את פעילות המערער כמתווך.
ה.
הפערים בין סכומי חשבוניות העסקאות ובין סכומי חשבוניות התשומות מבטאים נכונה את עמלת התיווך שהמערער קיבל בפועל.
ו.
עם מתן פסק הדין של השופט סוקול פעל המערער בכל המישורים כך שתוצאת המס שהתקבלה מפסק הדין של השופט סוקול תהא תוצאת מס אמת. הותרת סכום העסקאות שדווח למשיב 2 תביא לתוצאת מס שגויה, כאשר המערער שילם סכומים ניכרים בגין עסקאות שנקבע כי הוא לא ביצע.
עיתוי בקשת המערער לתיקון דיווחיו על עסקאותיו נעוץ בפסק הדין בערעור מס התשומות ועל כן יש לדחות טענות להתיישנות או שיהוי מצד המשיב 2, שכן זכותו של המערער לתקן את דוחות העסקאות קמה לראשונה רק עם מתן פסק הדין בערעור מס התשומות, ביום 8.1.2013 , שהוא המועד שבו החל מרוץ ההתיישנות.
12 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
אין לקבל את טענת המשיב 2 בדבר הנזק שייגרם לקופת המדינה אם תתקבל עמדתו, שכן קיימת בידי המשיב 2 אפשרות להוציא שומה למי שרכש בפועל את הסחורה – קרי לחברת נמא.
26. תמצית עמדת המשיב 2 בערעור המעיימ הינה כדלקמן:
המכשיר של יידויית משלים” בהתאם לסעיף 71 לחוק מעיימ, נועד לתיקון טעויות שנפלו בשגגה בדויים המקורי תוך זמן סביר. שימוש בתיקון דו”חות כדי לנטרל תוצאה של הגשת דויים כוזב ביודעין, מביא לתוצאה אבסורדית לפיה עוסק יוכל לעקר את התוצאה מפעילותו שלא כדין על ידי ייתיקונהי בדיעבד ולאחר מתן פסק דין חלוט, וזאת על אף שהמערער הציג מצגים שקריים בפני רשויות המס וערכאות שיפוטיות.
המשיב 2 מנוע מלגבות מס אמת מהקונה (חברת נמא) בשל התיישנות והפסקת פעילות בשנת 2007.
המשיב 2 מעלה טענות נגד עמדת המערער בדבר היותו מתווך במתכות וסבור כי השופט סוקול לא קבע כי המערער הינו מתווך עצמאי אלא ראה בו זרוע של חברת נמא. השופט סוקול אף הביע עמדתו כי אין לקבל את טענת המערער בעניין הקטנת חיובו במס עסקאות. יש לראות במערער כסוחר מתכות גם בשל מצגים שהוצגו מטעמו בערעור מס התשומות וגם במסגרת הליך מס ישן יותר עיימ 1120
/ 09 שם טען המערער כי הוא בעל עסק עצמאי למסחר בגרוטאות וכי הכנסותיו באוגוסט 2005 היו למעלה מ- 4 מיליון ₪. מצגי המערער גם במסגרת תייפ 8292/ 06 עומדים בסתירה לטענתו הנוכחית כי הינו מתווך מתכות.
ד.
בידי הרשות נתונה הזכות לבחור ממי היא גובה מס (מבעל העסק האמיתי המעלים הכנסות העסק או מאיש הקש) כל עוד היא אינה גובה כפל מס. המשיב 2 בחר להוציא שומת מס למערער, אשר ערך ודיווח על העסקאות עם גלאם, אף אם נחשד המערער להיות ייאיש קשיי של מועין נעימה. המשיב 2 הפעיל שיקול דעתו באופן סביר בנסיבות העניין.
ד.
אין עילה להתיר הגשת דויים מתקן בחלוף כעשור מהדיווח המקורי, תוך פגיעה באמצעי גבייה והרתעה של המשיב ובשלטון החוק, ואין להתיר לחוטא לצאת
13 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
נשכר. שיקולי תקנת הציבור עשויים לגבור על שיקולי גביית יימס אמת”י
מהמערער.
ה.
אין לקבל את טענת המערער לפיה זכותו להקטין את מס העסקאות עליו דיווח קמה ממועד מתן פסק הדין של השופט סוקול בערעור מס התשומות. שכן, המערער ידע כל העת כי אינו סוחר במתכות – עוד בתחילת התקשרותו עם חברת נמא. על כן, לא נעלמו מהמערער עובדות המהוות את עילת התובענה ואין תוקף לסעיף 8 לחוק ההתיישנות בענייננו.
על אף שאין מועד מפורש בדין להגשת דויים מתקן לפי סעיף 71 לחוק מעיימ, הרי שעל המועד להיות סביר בהתחשב בנסיבות העניין. במקרה דנן – מבוקש להתיר לתקן דויים שהוגש לפני למעלה מעשור לרשות המיסים. בחלוף פרק זמן כה משמעותי לא ניתן לבחון את בקשת המערער; אין באפשרות המשיב 2 להתחקות אחר מס התשומות שנוכה על ידי חברת נמא ולא ניתן להוציא לחברת נמא שומת תשומות מחמת התיישנות ומחמת הפסקת פעילותה; אין לראות במקרה דנן מקרה רגיל של הגשת דויית משלים, אלא יש לראות את הדברים בהקשרם הרחב, כאשר המערער היה חלק ממנגנון של העלמת מס רחבת היקף אשר גרמה נזק כלכלי עצום לקופת המדינה.
דיון והכרעה:
ערעורי מס ההכנסה:
27. נתחיל במושכלות יסוד: על פי סעיף 156 לפקודת מס הכנסה לבית המשפט הדן בערעור יש סמכות לאשר, להפחית, להגדיל או לבטל את השומה מושא הערעור וכן בסמכותו לפסוק באופן אחר כפי שיראה לנכון.
28. ומה הן השומות מושא הערעורים דנן אשר ביחס אליהן על בית משפט זה להפעיל את סמכותו זו שבסעיף 156 לפקודה! כפי שפורט בפתח הדברים – עסקינן בשומות של חוסר סבירות עסקית וקביעת שיעור רווח גולמי על פעילות המערער כסוחר מתכות. בנוסף, קיים ערעור על החלטת המשיב 1 לפסול את ספרי המערער לשנת 2005.
14 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
אלא, שאין ולא קיימת בפני בית משפט זה שומה שהוצאה למערער על ידי פקיד השומה שעניינה קביעת שיעור רווח גולמי על פעילותו של המערער כמתווך במתכות.
29. השומות מושא הערעור, שהוצאו למערער בשל עמדת המשיב 1 לחוסר סבירות דיווחיו על שיעור הרווח הגולמי מפעילותו כסוחר מתכות – אינן רלבנטיות הן לאור קביעתו העובדתית והמשפטית החלוטה של כבוד השופט סוקול בפסק הדין בערעור מס התשומות לפיה המערער לא פעל כסוחר במתכות אלא פעל כגורם מתווך במכירת המתכות מחברת גנהגן לחברת נמא, והן לאור העובדה כי המשיב 1 הסכים לחזור בו מעמדתו הקודמת והודה במסגרת הודעתו מיום 6.8.2017 כי המערער אינו סוחר מתכות אלא מתווך במתכות.
למעשה, המהות האמיתית של הודעתו הנייל של המשיב 1 היא כי הוא חוזר בו מהשומות בצווים שהוציא למערער בעניין חוסר סבירות דיווחיו כסוחר מתכות. אין עוד מקום לדון בשומות אלו שהתייתרו והפכו לבלתי רלבנטיות. ממילא, כפי שבואר לעיל – המשיב 1 לא טרם מלכתחילה להוציא למערער שומה חלופית בעניין סבירות דיווחיו כמתווך מתכות. לכל אורך הדרך המשיב 1 – עד לאותה הודעה מטעמו בדבר חזרתו מעמדתו – השליך את כל יהבו על טענתו כי המערער הוא סוחר מתכות, בלא לקחת בחשבון את האפשרות כי טיעון זה עשוי שלא להתקבל, או לעלות בקנה אחד עם הקביעות העובדתיות בפסק הדין בערעור מס התשומות. גישה זו של המשיב 1 לא התרככה כהוא זה, חרף הצעות חוזרות ונשנות להחזיר את הדיון לשלב השומה. רק בסיכומיו המשלימים הואיל המשיב 1 יילהסכים” להחזיר את הדיון לשלב ההשגה. כאמור, הסכמה זו באה לעולם מאוחר מדי ומוטב שלא הייתה מוצגת.
9 10 11 12 13 14 15 16 17 18
30. טוען פקיד השומה כי יש לקבוע את שיעור הרווח הגולמי של פעילות המערער כמתווך במתכות על שיעור של 5
%. על שום מה ולמה? אין בפי המשיב 1 תשובה עניינית לשאלה זו.
המקור לתיזה של שיעור רווח גולמי מקובל של 5
% לפעילות של תיווך במתכות הוא בדיון קדם משפט שהתקיים באולמה של כבוד השופטת וסרקרוג, ביום 16.9.2013 . במהלך דיון זה ביקשה כב’ השופטת וסרקרוג לקבל את עמדת הצדדים בשאלה מהו סכום המס שאינו שנוי במחלוקת, אם מתקבלת עמדת המערער כי הוא מתווך ולא סוחר. למשיב 1 – לא היתה תשובה לשאלה זו.
15 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
אך ראו מהלך הדיון כפי המשתקף בפרוטוקול הדיון בעמוד 18 שורות 18- 21 , שם מנסה המפקח מר ליבר לענות לשאלת בית המשפט ובדיון מתערב רכז חוליה אשר נמצא במקרה באולם וממתין לדיון בתיק אחר:
“מר ליבר: אני אינני יכול לומר בשלב זה מהו סכום המס לפי גרסת המערער. מר חמד פהמי – רכז החולייה: (מופיע בבית המשפט בתיק אחר) 5 % נטו מכלל המחזור, נראה לי סכום סביר לקביעת שיעור המס.יי
על סמך מה ייקבעיי מר פהמי הרכז את השיעור של 5
% כשיעור רווח גולמי סביר? לאלוהים ולפקיד השומה הפתרונים.
31. וכאן המקום להזכיר מושכלות ראשונים גם בנושא הבאת ראיות לבית המשפט:
ראשית, בערעור מס בית המשפט בוחן את שיקול הדעת של פקיד השומה בהוצאת השומה מושא הערעור, על בסיס הראיות שהיו בידיו במועד הוצאת השומה – ואילו במקרה הנדון בכלל לא טען המשיב 1 לשיעור רווח גולמי כזה ולא טען כלל לחוסר סבירות בפעילות המערער כמתווך, מן הטעם הפשוט שלא ראה במערער מתווך כלל, ועל כן ממילא לא היתה בידו כל ראיה בנושא שיעור רווח שכזה.
שנית, גם אילו הייתי נכונה להניח בצד את העובדה שהמשיב 1 לא הוציא כלל למערער שומה חלופית על סבירות דיווחיו לרווח גולמי בפעילותו כמתווך במתכות – הרי שבמסגרת הערעורים דנן היה על המשיב 1 להביא ראיה כדין – בדמות חוות דעת של מומחה כלכלי – לצורך ביסוס עמדה בדבר שיעור רווח גולמי של 5
%. אך זאת לא עשה המשיב 1 כלל. חוות הדעת הכלכלית של הכלכלן מר אורי הרוש מטעם המשיב 1 – לא עסקה כלל בשיעורי רווח גולמי לפעילות תיווך. גם חוות דעת משלימה של מר הרוש שהוגשה – לא נגעה כלל בעניין זה. מר הרוש עסק אך ורק בביסוס עמדת המשיב כי המערער הוא סוחר מתכות ובביסוס עמדת המשיב 1 בדבר שיעור הרווח הגולמי המקובל לפעילות של מסחר במתכות. זאת ותו לא.
שלישית, הפרחת טענה בעלמא בחלל אולם בית המשפט, באופן אגבי ושלא במסגרת של הבאת ראיה כדין לבית המשפט – בדמות תצהיר או חוות דעת – איננה בגדר ראיה.
16 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
האמירה שנאמרה על ידי הרכז מר פהמי בעל פה אך בשל נוכחותו האקראית באולמה של השופטת וסרקרוג אגב המתנה לדיון אחר – אין לה כל משקל ולא ניתן לייחס לה משקל כלשהו.
32. בנסיבות בלתי שגרתיות אלו – הרי שבפועל כל שקיים הם דיווחיו העצמיים של המערער, ומשלא קיימת שומה של המשיב 1 בעניין שיעור הרווח הגולמי בפעילות המערער בתיווך במתכות, שיכולה לשמש מושא לערעור דנן – ממילא לא קיימות אלא השומות העצמיות. המערער אף אינו צריך במצב דברים שכזה להצדיק את שומותיו העצמיות, שכן כנגדן לא הוצאה כל שומה רלבנטית, לא לפי סעיף 145 לפקודה ואף לא לפי סעיף 152 לפקודה.
33. בבחינת למעלה מן הצורך אציין, כי המערער הציג ראיות בפני בית משפט זה – הן בדמות תצהיר העדות הראשית שלו, הן בדמות תצהיר של מר מועין נעימה והן בדמות קלסרים רבים המכילים את פירוט המסמכים המעידים על היקף העסקאות והיקף ההוצאות (התשומות). יש בראיות אלה, למצער, כדי להרים את הנטל הראשוני ולהעבירו אל כתפי המשיב 1 כי הפער בין העסקאות לבין התשומות הוא הרווח של המערער מעיסוקו כמתווך במתכות וכי העמלות נקבעו כמספר קבוע של /טון. המשיב 1 לא הביא כל ראיה לסתור את עמדת המערער.
34. במצב הדברים דנן אין לו לבית משפט זה אלא לפסוק על פי הדין, להורות על קבלת שומותיו העצמיות של המערער וקבלת הערעורים בכל הקשור לסבירות דיווחי המערער ביחס לרווח הגולמי שנצמח לו מפעילותו כמתווך מתכות בשנות המס 2005- 2011 .
19 20
אני דוחה את טענתו החלופית של פקיד השומה בדבר רווח גולמי בסך 100 ₪ לטון מתכת כעמלת התיווך של המערער. טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה. בשום כתב טענות, תצהיר או חוות דעת שהוגשו מטעמו של המשיב – לא הועלתה טענה שכזו לעניין הרווח הגולמי בכלל ופעילות כמתווך בפרט. יתר על כן, בערעורים דנן, על נסיבותיהם המתוארות לעיל – אינני מוצאת כל בסיס, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, לעתירת המשיב 1 כי בית המשפט יפעיל סמכותו לפי סעיף 156 לפקודה ויקבע את שיעור הרווח הגולמי של המערער בפעילותו כמתווך במתכות על סך של 100 ₪ לטון מתכת.
ב
35. באשר לפסילת הספרים של המערער לשנת המס 2005: העילה לפסילת ספרי המערער לשנת 2005 נעוצה בניכוי תשומות של כדין מחשבוניות פיקטיביות של חברת גנהגנ.
17 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
כמפורט לעיל, בפסק דינו של השופט סוקול נקבע כי המערער ניכה שלא כדין את מס התשומות בחשבוניות של חברת גנהגן. פסק הדין והקביעות שבו הינם חלוטים.
אין בפי המערער כל טיעון ענייני כנגד פסילת הספרים. לא מצאתי כל ממש בהפניה שהפנה המערער לעדותו של המפקח מר ליבר בחקירתו הנגדית. האמירה שנאמרה על ידי מר ליבר איננה מתייחסת לפסילת הספרים. מר ליבר הודה בחקירתו כי אם מדובר במערער שעוסק בתיווך אזי אין רלבנטיות לשומות, ראו עדותו בפרוטוקול מיום 10.3.2015 עמוד 66 שורות
:4-10
נניח שטענתו של המערער ויקבע שעיסוקו בתיווך. האם יש אז משמעות לחשבוניות של ג.נ.ה.ג.ן לצורך קביעה? לצורך החישוב, אני מניח שמה שיתבצע זה אחוז הרווח המקובל בתיווך מול המחזור, ואז לא תהייה משמעות. גם אתה מסכים, שאם תתקבל הטענה, לא היו צריכים לפסול את הספרים לשנת
!2005
אני חושב שהיה ותתקבל טענת התיווך אנחנו נמצאים במצב שונה לגמרי ממה שהשומות מדברות עליהם, שזה עסק של סוחר. אז זה לא יהיה רלבנטי. “
36. אשר על כן, בכל הקשור והמתייחס לפסילת הספרים לשנת 2005 – נוכח העובדה כי עילת הפסילה (ניכוי תשומות מחשבוניות פיקטיביות של חברת גנהגנ) הינה חלוטה, נוכח העובדה כי עילה זו אינה טכנית ומהווה סטיה מהותית מהוראות ניהול ספרים, הרי שדין ערעורו של המערער בקשר עם פסילת הספרים – להידחות.
בנסיבות אלו, החלטת המשיב 1 בדבר פסילת ספרי המערער לשנת 2005 – בעינה עומדת.
ערעור המע”מ על דוחות מתקנים לדיווחי העסקאות של המערער:
37. סעיף 71 לחוק מעיימ שעניינו יידויים משלים”, קובע כי:
“נשמטו מדו”ח תקופתי נתונים שהיו צריכים להיכלל בו, יגיש החייב במס דו”ח משלים לאותה תקופה ולא יצרפם לדו”ח אחר.”
38. המערער מבקש לבסס את בקשתו לתיקון דוחות עסקאותיו על פסק דינו של השופט סוקול בערעור מס התשומות ועל השלכות פסיקה זו.
18 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
39. כפי הבהרתי כבר לעיל, תמוהה עד מאוד בעיני התנהלות המשיב 2, מנהל מעיימ, אשר הגיש את סיכומיו בערעור המעיימ ביום 14.11.2017 , והמשיך בקו הטיעון לפיו המערער הוא סוחר מתכות. זאת, בשעה שעוד ביום 6.8.2017 – שלושה חודשים לפני הגשת סיכומיו של מנהל מע”מ – הודיעו המשיבים כי הם חוזרים בהם מהעמדה לפיה המערער הוא סוחר מתכות, והודו כי המערער הינו מתווך במתכות.
דרך התנהלות זו הינה מוקשית ואף מעוררת תרעומת. כלום סבור המשיב 2 כי לאחר כל מסע התלאות עד להגעה להודאה כי המערער הינו מתווך במתכות – עדיין ישוב בית משפט זה וידון בשאלה אם המערער הינו סוחר מתכות או מתווך?! התשובה לשאלה זו הינה ברורה ושלילית.
40. על כן, המסד העובדתי שבבסיס הבחינה של זכאות המערער לתקן את דיווחי עסקאותיו אם לאו – נשען על קביעת השופט סוקול כי המערער אינו סוחר מתכות אלא מתווך ועל הודאת המשיב 2 עצמו כי המערער אינו סוחר אלא מתווך במתכות.
מנקודת מוצא זו יש לבחון אם ראוי לאפשר למערער לתקן את דיווחי עסקאותיו.
41. אכן, דיווחיו המקוריים של המערער על עסקאותיו כללו דיווח על מלוא מחזור העסקאות של מכירת מתכות ולא על עמלות התיווך בלבד. המערער מודה כי בדיעבד – מתכונת דיווח זו לא היתה נכונה אך מקורה בייעוץ שניתן לו על ידי ריית שמעון אמיר שייעץ למערער בשנות המס הרלבנטיות. עם זאת, ברי כי בזמן אמת, במועד הגשת דיווחי העסקאות, התייחס המערער לעצמו כאל סוחר במתכות ולא כמתווך.
הצורך בשינוי הדיווח ותיקונו נובע מפסק הדין של השופט סוקול בערעור מס התשומות.
42. בסייפת פסק דינו התייחס השופט סוקול לטענה שעלתה מפי המערער בסיכומיו בקשר עם חיובו במס עסקאות על מלוא מחזור עסקאות מכירת המתכות בה בעת שלא יותר לו בניכוי מס התשומות בגין עסקאות רכישת המתכות:
“המערער סבור כי לא ניתן לשלול ממנו את הזכות לניכוי מבלי לבטל את חיובו במס העסקאות. על כך נשיב כי אין כל מניעה שעוסק ימכור מוצרים ויחויב בתשלום מס עסקאות מבלי שתהיה לו אפשרות לנכות את מס התשומות ששילם, שהרי תנאי לניכוי הוא כי החשבונית הוצאה כדין. יתרה מזו, ככל שהמערער סבור כי יש לשנות גם את חיוב העסקאות, הרי שעליו לנקוט בהליך נפרד ומתאים. “
19 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
ראשית, אציין כי המקרה הנדון אינו יכול ליפול בגדרה של החלופה הראשונה אליה התייחס השופט סוקול בפסקה שצוטטה לעיל. דהיינו – אין זה המקרה בו עוסק אכן עסק במכירת מוצרים (או שירותים) ושילם את מס העסקאות במכירתם, אך מנגד לא הותר לו קיזוז של מס תשומות בגין חשבוניות מסוימות, שהסתבר כי הן חשבוניות פיקטיביות שאינן מותרות בניכוי כדין.
6 7
ככל שקבע השופט סוקול כי המערער לא עסק במכירת המתכות לחברת נמא וברכישת המתכות מחברת גנהגן, אלא היה רק גורם מתווך – הרי שאין לנו כאן עניין בטיעון במישור עיקרון ההקבלה. הטיעון הוא במישור של עצם החיוב במס עסקאות בהיקף ששולם מס זה, כאשר אין מכירה וקניה של מתכות ואין הצדקה לתשלום מס עסקאות בהיקף ששילם המערער, כאשר נקבע כי הוא אינו סוחר במתכות. לשון אחר, קשה לקבל עמדה לפיה המערער מכר משהו שנקבע כי מעולם לא קנה.
43. ברי, כי המערער לא היה מבקש את תיקון דוחות עסקאותיו שהוגשו למנהל מעיימ אלמלא פסק הדין של השופט סוקול. על כן, מקובלת עליי טענת המערער לפיה העילה לבקשה לתיקון הדוחות נולדה רק במועד שבו ניתן פסק הדין בערעור מס התשומות.
סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשייים – 1958 העוסק בייהתיישנות שלא מדעת”י קובע:
“נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלו.”
לעמדתי, יש מקום להחיל את הוראת סעיף 8 הנייל לחוק ההתיישנות בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן. העובדות המהוות את עילת התביעה הן למעשה העובדות שנקבעו בפסק דינו של השופט סוקול. עובדות אלו יינעלמויי מעיני המערער מסיבות שלא היו תלויות בו, קרי: קשה עד לא ניתן לומר כי המערער יכול היה לדעת מראש מה תהיה קביעת השופט סוקול בפסק דינו. משקבע השופט סוקול כי המערער אינו סוחר במתכות – ברי כי תשלום מס עסקאות על ידי המערער כסוחר מתכות – אינו תואם עוד את קביעת השופט סוקול ששלל את ניכוי התשומות בחשבוניות חברת גנהגן על ידי המערער.
אינני יכולה גם לקבל את טענת המשיב 2 לפיה ייהמערער ידע כל העת כי אינו סוחר מתכות”י ועל כן לא נעלמה שום עובדה מעיניו במשמעות סעיף 8 לחוק ההתיישנות.
20 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
התרשמותי היא כי המערער, באמצעות רואה החשבון שלו, אכן סברו כי דרך הדיווח בה דיווח המערער על עסקאותיו – שיקפה את התנהלותו העסקית של המערער. אולם, בית המשפט בערעור מס התשומות לא קיבל מתכונת דיווח זו וקבע כי המערער אינו סוחר מתכות.
לפיכך, איני סבורה כי זכותו של המערער לבקש את תיקון הדוחות על עסקאותיו התיישנה, בנסיבות הקונקרטיות והייחודיות של המקרה דנן.
44. השאלה היחידה שבאמת עומדת לדיון בעניין תיקון דיווחי המערער על עסקאותיו היא שאלת תקנת הציבור. המשיב 2 סבור כי מתן היתר למערער לתקן את דיווחי עסקאותיו בהתאם לפסיקת השופט סוקול בערעור מס התשומות תפגע בהרתעה של המשיב 2 ובשלטון החוק, וכי בנסיבות הנדונות עדיף שלא לתת לחוטא לצאת נשכר ויש לתת לשיקולי תקנת הציבור לגבור על השיקול של גביית יימס אמתיי.
דעתי אינה כדעתו של מנהל מע”מ בעניין זה.
45. תפקידו של בית המשפט בערעור מס, הוא בראש ובראשונה להגיע ככל הניתן ובהתאם לממצאים והראיות שבפניו – לשומת מס אמת.
.הה
סמכותו של בית המשפט בערעור מס אינה סמכות מהדין הפלילי ותפקידו אינו תפקיד עונשי. ככל שמנהל מעיימ סבור היה כי המערער פעל בזדון בדיווחיו וכי מטרתו היתה העלמת מס או הקטנת חבות המס שלו שלא כדין – יכול היה לפעול נגד המערער במישור הפלילי, אך לא עשה זאת.
46. על פי אותו עיקרון, איני סבורה כי העובדה שהמשיב 2 לא פעל במישור שומתי או אחר נגד חברת נמא – משמעה כי יש להטיל על המערער תשלום מס עסקאות בהיקף שמעבר למהות העסקאות שקבע פסק הדין החלוט של השופט סוקול שהמערער עשה.
אוסיף ואציין כי לא שוכנעתי שהמשיב 2 לא יכול היה לפעול נגד חברת נמא. המשיב 2 לא פעל נגד חברת נמא משיקולים ששקל ושהובילוהו לתוצאה זו של העדר הוצאת שומה לחברת נמא. אך אין לגלגל את השלכות החלטה זו של המשיב 2 על כתפי המערער.
47. לטעמי, הפגיעה בשלטון החוק ובתקנת הציבור דווקא תתרחש אם לא נאפשר את תיקון דיווחי העסקאות של המערער.
21 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
האינטרס הראשי והמרכזי העומד לנגד עיניו של שופט הדן בערעור מס הוא האינטרס של מיסויו של המערער בשומת מס אמת. הטלת מס – שאינו מס אמת היא זו הפוגעת בשלטון החוק, והיא זו הפוגעת בתקנת הציבור.
48. בל יטעה מאן דהוא ויסבור כי בית המשפט אינו רואה נכוחה את התנהלותו של המערער. המערער אינו בגדר ייטלית שכולה תכלתי. המערער העלה טענות סותרות בהליכים שנוהלו על ידו והתנהלותו אינה חפה מכשלים ופגמים.
אך עם זאת, בנקודת זמן מסוימת נקבע באופן חלוט וסופי האופן שבו יש להתייחס לפעילות המערער ונקבע כי פעילותו היתה כגורם מתווך ולא כסוחר. מנקודה זו ואילך מחויב המערער בקביעות העובדתיות והמשפטיות החלוטות בפסיקת השופט סוקול, ובהתאם – מחויב גם מנהל מעיימ בקביעות אלו ובהשלכותיהן.
49. המשמעות של פסיקתו של השופט סוקול בערעור מס התשומות היא כי המערער הוא מתווך, ועל כן עליו לשלם מס עסקאות על מחזור עסקאות התיווך שלו, ולא על מלוא מחזור המכירות של המתכות. כל מסקנה אחרת משמעה – גביית מס שאינו מס אמת, בנסיבות העניין.
לטעמי, גם הנסיבות המתוארות בהחלט נכנסות בגדרו של סעיף 71 לחוק מעיימ ולא מצאתי בהחלטות המשיב 2 כפי שבאו לידי ביטוי במכתביו של מנהל מעיימ מהימים 8.8.2013 ו 19.10.2014 , אשר דחו את פניות המערער לתיקון דוחותיו, כי הופעל שיקול דעת סביר בנסיבות העניין.
50. אשר על כן, אני קובעת כי על מנת למנוע עיוות מס חמור ועל מנת להגיע לתוצאת מס האמת הנובעת מהעובדות הייחודיות והספציפיות של המקרה הנדון, הרי שיש לקבל את ערעור המעיימ המתייחס לבקשת המערער לתיקון דיווחי עסקאותיו לשנים 2004- 2005 , כך שישולם על ידו מס עסקאות על עמלות התיווך שקיבל המערער לידיו, הבאות לידי ביטוי בפער שבין סך כל המכירות לבין סך כל התשומות בגין המכירות.
סוף דבר:
51. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי דין ערעורי מס ההכנסה שהוגשו על ידי המערער, הנוגעים לשומות חוסר הסבירות העסקית לשנים 2005- 2011 – להתקבל.
22 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
אני קובעת כי דין ערעורו של המערער על פסילת ספריו לשנת המס 2005 – להידחות.
אני קובעת כי יש לקבל את ערעור המעיימ ולהתיר למערער לתקן את דיווחי עסקאותיו לשנים 2004 – 2005 כפי שנקבע בפסקה 50 לעיל.
52. בשים לב להיקף ההוצאות שכבר נפסקו נגד המשיבים עד כה במהלך ניהול ערעורי המס דנן במסגרת בקשות מקדמיות ובמסגרת הסאגה שנגעה לסיכומים המשלימים, ובשים לב לתוצאה הסופית לפיה הערעור על פסילת הספרים בכל זאת נדחה – אני קובעת כי המשיב יישא בנוסף בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו”ד בסך כולל של 35,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תיידע את ב”כ הצדדים טלפונית אודות מתן פסק הדין ותשלח אותו בדואר רשום.
ניתן היום, יייח כסלו תשייפ, 16 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
Ē ū
אורית וינשטיין, שופטת
23 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
המשיב בערעור מס התשומות – מנהל מעיימ חיפה – טען שם כי המערער איננו סוחר מתכות, שכן לא הוא זה שקנה ומכר את המתכות, וכי המערער הוא גורם מתווך ועל כן אינו זכאי לנכות את מס התשומות בחשבוניות מושא ערעור מס התשומות.
מנגד, במסגרת ערעורי מס ההכנסה נשוא פסק דין זה – טען המערער כי הוא מתווך במתכות ואיננו סוחר במתכות ועל כן דיווחיו על הרווח הגולמי שלו הינם נכונים וסבירים לפעילותו כמתווך במתכות. ואילו פקיד השומה טען בערעורים אלו כי המערער הינו סוחר מתכות והוציא לו שומות חוסר סבירות עסקית, בקובעו כי הרווח הגולמי המדווח על ידי המערער הינו נמוך ואינו תואם את הרווח המקובל בענף הסחר במתכות.
אם כן – בשני הליכי מס – ערעור מעיימ וערעורי מס הכנסה – נטענו על ידי שני הצדדים טענות הפוכות בכל אחד מן המקרים.
5. די היה לכאורה באמור לעיל כדי להבהיר לצדדים כי המוצא הנכון, הנבון והמתבקש במקרה כזה – הוא מוצא הפשרה. אך כאמור, הצדדים לא מצאו לנכון לנהוג בדרך זו, והמשיכו לעמוד על ניהול הערעורים עד תום.
6. נתונים נוספים וחיוניים לצורך הבנת הרקע לפסק דין זה, הם העובדה כי המערער ביקש את איחוד הדיון בערעור מס התשומות עם ערעורי מס ההכנסה דנן, אך המשיב 1 התנגד לבקשה זו ומטעם זה בקשת האיחוד נדחתה על ידי כבוד השופט סוקול, כמו גם על ידי כבוד השופטת וסרקרוג (אשר דנה בערעורי מס ההכנסה טרם שהועברו לשמיעה בפני המותב דנן עם פרישתה של כב’ השופטת וסרקרוג לגמלאות). פועל יוצא של העדר איחוד הדיון הוא כי ערעורי מס ההכנסה נותרו לשמיעה בפני כב’ השופטת וסרקרוג בעוד ערעור מס התשומות נדון והוכרע על ידי כבוד השופט סוקול, וזאת אף כי ראוי היה כי אותו מותב ידון במכלול ערעורי המס של המערער, לצורך הקוהרנטיות וההגעה להכרעה עובדתית אחידה.
7. נתון חשוב לא פחות הוא העובדה כי הצדדים לערעורי מס ההכנסה הגיעו להסדר דיוני ביום
12.3.2012 לפיו מאחר וערעור מס התשומות מצוי בשלב כתיבת הסיכומים, ומאחר והבקשה לאיחוד הדיון נדחתה – ימתינו הצדדים לפסק דינו של כב’ השופט סוקול בערעור מס התשומות על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ולמנוע את הצורך בהבאת ראיות, וכי פסק דין זה יהווה מעשה בית דין לצורך ערעורי מס ההכנסה.
3 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
ואם ישאל השואל, הכיצד ייתכן כי פסק הדין בערעור מס התשומות יהווה מעשה בית דין בערעורי מס ההכנסה, כאשר הטענות העובדתיות של שני הצדדים בו הפוכות לטענותיהם בערעורי מס ההכנסה? על כך נשיב – כי הרושם הברור העולה מאותו הסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה הוא כי באופן מצער, טרם חתימתו של אותו הסדר דיוני – לא טרח איש מן הצדדים להפנים את משמעותו של הסדר דיוני זה בנסיבות הטיעון העובדתי ההפוך הנטען על ידי שני הצדדים בכל אחד מערעורי המס הנייל.
8. במצב דברים זה, כשכל צד אוחז בגירסה עובדתית הפוכה לזו שהוצגה על ידו במסגרת ערעור מס התשומות – יצאו הצדדים לדרכם בניהול הערעורים דנן, וכאמור כל אמירות בית המשפט שנועדו לשקף את הקושי שבהתנהלותם של הצדדים – נפלו על אוזניים ערלות.
כפי שיפורט להלן, מותב זה נדרש לשמיעת ראיות במסגרת ערעורי המס דנן, וזאת על אף אותו הסדר דיוני בין הצדדים שצוין לעיל, אשר כביכול נועד לחסוך בזמן שיפוטי כמו גם בצורך לשמוע ראיות בשנית, שכן בנסיבות האמורות של עמידת הצדדים על גרסאות עובדתיות הפוכות, ברי כי לא ניתן היה לקיים את ההסדר הדיוני. ושוב, על אף שברור היה כי לא ניתן ליישם את ההסדר הדיוני בשל הטענות הסותרות, בכל זאת פנה המשיב 1 לבית המשפט (עוד בהיות התיקים נדונים בפני כבוד השופטת וסרקרוג) וביקש להחיל את פסק הדין בערעור מס התשומות על ערעורי מס ההכנסה דנן. בקשתו זו של המשיב 1 נדחתה על ידי כבוד השופטת וסרקרוג.
10. אקדים ואציין, כי על אף ההכרעה בפסק הדין בערעור מס התשומות והקביעות העובדתיות הברורות העולות הימנו, כפי שיובאו להלן, לפיו המערער לא היה מי שסחר במתכות – לא קנה מחברת גנהגן ולא מכר לחברת נ.מ.א מתכות, אלא היה גורם מתווך בלבד – התעלם המשיב 1, פקיד שומה חיפה, מן המשמעויות הנובעות מהכרעה עובדתית זו, ולכל אורך שלב הבאת הראיות, התמיד בהבאת ראיות שנועדו לבסס את טענתו המקורית בשומות מס ההכנסה, לפיהן המערער הינו סוחר מתכות. כך, בין היתר, הובאה מטעם המשיב חוות דעת של הכלכלן מר אורי הרוש, אשר נועדה לבסס את אחוז הרווח הגולמי שקבע המשיב בשומות בצווים נשוא הערעורים למערער – על בסיס עמדת המשיב כי המערער הינו סוחר
מתכות.
התעלמות זהה מפסק הדין בערעור מס התשומות וממשמעותו קיימת גם בניהולו של ערעור המעיימ שבפניי בנושא תיקון הדוחות בעניין מס העסקאות.
4 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
גם בערעור זה התמיד מנהל מעיימ בטענתו כי המערער הינו סוחר מתכות, ובהתאם לכך הוגש תצהירו של מר סוקמן, מנהל מעיימ חיפה. לא למותר אף לציין, כי גם סיכומי המשיב 2 בערעור המעיימ עסקו בטענתו כי המערער הינו סוחר מתכות.
מצער עד מאוד לומר, כי עמדתו זו של המשיב בסיכומיו בתיק המעיימ, בדבר היות המערער סוחר מתכות, המשיכה ונטענה על אף שבסופו של דבר, לאחר נהרות של דיו שנשפכו על ידי הצדדים בערעורים דנן ודיונים רבים אליהם זומנו הצדדים ובאי כוחם על ידי בית משפט זה במאמץ להביאם לכלל הסכמה, הואיל המשיב סופסוף לחזור בו מטענתו כי המערער הוא סוחר מתכות והסכים להודות כי המערער הינו מתווך בענף המתכות (ראו הודעה מטעם המשיבים מיום 6.8.2017 ).
11. בהחלטתי מיום 6.3.2016 בבקשתו של מנהל מעיימ לדחייה ו/או מחיקה על הסף של ערעור המעיימ בשל התיישנות, שיהוי או השתק שיפוטי [פורסמה במיסים און-ליין] התייחסתי למצב הדברים לפיו כל אחד מן הצדדים טוען טענות עובדתיות הפוכות לטענות שנטענו על ידי אותם צדדים בערעור מס התשומות :
“מבלי לקבוע מסמרות לעת הזו, ניתן רק לומר כי הדעת אינה נוחה ממצב דברים בו, על פניו, המערער טוען לכאורה טענות סותרות בהליכים משפטיים שונים. אך באותה מידה, ואף ביתר שאת, יש לצפות מהמבקש, בהיותו רשות שלטונית להציג גירסה עובדתית סדורה, אחידה וקוהרנטית ביחס לפעילות המערער – האם מתווך או סוחר.”
ציפייתו של בית משפט זה – לא התממשה ביחס למשיבים. בוודאי שלא בתיק המעיימ, בו המשיך מנהל מעיימ להתעלם מפסק הדין של כבוד השופט סוקול, ואף התעלם מהודעתו שלו עצמו יחד עם פקיד שומה חיפה בדבר הכרתם במערער כמתווך ולא כסוחר מתכות.
אציין, כי הגם שנמתחה על ידי ביקורת גם על המערער בעניין הסתירה בין טענותיו בהליכים השונים, הרי שלאחר מתן פסק הדין בערעור מס התשומות ייהתיישרי המערער עם הקביעות העובדתיות שנקבעו על ידי השופט סוקול וטענותיו בערעורים דנן היו, בסופו של יום, בהתאמה למסד העובדתי שנקבע בפסק הדין בערעור מס התשומות.
לא כך פעלו המשיבים – ועל כך יש להצר עד מאוד. לא ניתן לקבל התנהלות לפיה רשות שלטונית – רשות המיסים על אגפיה השונים – אינה אומרת את דברה בקול אחד, אחיד וקוהרנטי.
5 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
מעל 15 שנה חלפו מאז אוחדו אגפיה של רשות המיסים, אך אחידות לא נראתה לעין בערעורים אלו. אך מעל לכל זאת – לא יעלה על הדעת כי רשות שלטונית כרשות המיסים לא תכבד פסקי דין והחלטות של בית המשפט, לא תיישם את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין בערעור מס התשומות ולא תתאים את טיעוניה למצב הדברים שנקבע בפסק הדין הנייל. מצב דברים זה הדעת אינה סובלת.
ו
12. לאור הודעת המשיבים בדבר חזרתם מעמדתם כי המערער הינו סוחר מתכות ונכונותם להודות כי המערער הינו מתווך בענף המתכות – ניתנה למשיב 1, לבקשתו, האפשרות להגיש סיכומים משלימים בנושא היות המערער מתווך במתכות. המערער הגיש אף הוא סיכומים משלימים בהתאם.
ס
בסיכומיו המשלימים עותר המשיב 1, בראש ובראשונה, להחזרת הדיון בנוגע לשיעור הרווח הגולמי בתיווך – לשלב ההשגה. לחילופין, ביקש המשיב 1 כי בית משפט זה יפעיל סמכותו לפי סעיף 156 לפקודת מס הכנסה – אך סתם ולא פירש מה בדיוק מבקש הוא כי בית המשפט ייעשה שאינו בגדר דחיית הערעור או קבלתו.
ייאמר כבר עתה, כי פסק דין זה, שניתן, כאמור, בלית ברירה נוכח התנהלותם של הצדדים שעיניהם טחו מראות את הבעייתיות שבטענותיהם העובדתיות הסותרות, נועד להביא לסופיות של הדיון. על כן, ניסיונו של המשיב 1 בסיכומיו המשלימים יילהחזיר את הגלגליי לאחור, הוא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. והדברים נכונים ואף ביתר שאת לגבי ניסיונו של המשיב 1 לגלגל לפתחו של בית משפט זה את המלאכה של עריכת שומה הולמת – בשל מחדלו שלו מלעשות כן.
רק בכדי לסבר את האוזן, אציין כי לאחר שהמשיבים מסרו את הודעתם לפיה חזרו בהם מעמדתם כי המערער הינו סוחר מתכות והודו כי המערער הינו מתווך בענף המתכות, נעשה מאמץ נוסף מצד בית המשפט להביא את הצדדים לכלל פשרה. גם מאמץ זה לא צלח, ובסופו של דבר, הודיע ב”כ המשיבים ביום 1.10.2017 כי המויימ כשל ועוד הוסיף כי המשיבים סבורים כי אין מקום לחזור לשלב ההשגה וכי יש למצות את ההליך שבבית המשפט.
13. בנסיבות אלו, אני מוצאת את בקשת המשיב 1 לחזור לשלב ההשגה, כפי שהועלתה במסגרת סיכומיו המשלימים – כבקשה מקוממת ובלתי ראויה.
6 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
הזדמנויות אין סוף ניתנו למשיבים לחזור אחורנית לשלב השומה ולבצע הליך שומתי תקין ומסודר על בסיס עובדת היות המערער מתווך בענף המתכות, כפי שנקבע על ידי כב’ השופט סוקול בערעור מס התשומות. המשיבים דחו, שוב ושוב, כל הצעה כזו. לאחר חלוף זמן כה רב בניהול הערעורים דנן ונוכח עמידת המשיבים על כך שהערעורים יתנהלו עד תום – דרושה מידה בלתי מבוטלת של עזות מצח כלפי בית המשפט, בפנייה בבקשה לחזור לשלב ההשגה במסגרת סיכומים משלימים. Enough Is Enough.
על כן, מובהר כבר עתה כי בקשת המשיב 1 בסיכומיו המשלימים לחזור לשלב ההשגה – נדחית ומוטב היה אילו לא היתה מתבקשת כלל.
פסק דין זה, אשר כאמור בפתח הדברים, ניתן ביחס ל- hard case,יינתן על בסיס החומר המונח בפני בית משפט זה, תוך בחינת השומות וההחלטות שהובאו להכרעתו.
14. טרם פרק הדיון וההכרעה – יש להציג את עיקרי פסק הדין בערעור מס התשומות והשלכתם על הערעורים דנן.
פסק הדין בערעור מס התשומות:
15. פסק הדין בערעור מס התשומות ניתן על ידי כב’ השופט סוקול ביום 7.1.2013 . בפסק דין זה נדונה השאלה האם המערער ניכה כדין את מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו לו על ידי חברת גנהגן, ובאופן ספציפי – האם המערער ביצע עסקאות לרכישת מתכות מחברה
העובדות המתוארות בפסק הדין בערעור מס התשומות הן כי המערער היה רשום כעוסק במסחר בענף המתכות ובתקופה הרלבנטית לפסק הדין הועסק כשכיר בחברת נמא, אשר נשלטה ונוהלה על ידי מר מועין נעימה. המערער טען בהליך שם כי במקביל להיותו שכיר בחברת נמא עסק גם באופן אישי ברכישת מתכות ממר פנחס גלאס זייל ובנו ניסים גלאם, אשר בשלב מסוים החלו לפעול באמצעות חברת גנהגנ. המערער טען כי את רוב רובן של המתכות שרכש, מכר לחברת נמא, אשר ייצאה את המתכות לחוייל.
בדוחות התקופתיים למעיימ שהגיש דיווח המערער על מס העסקאות ביחס חמלוא מחזור העסקאות הכלול בחשבוניות שהוא הוציא לחברת נמא, וביקש בהתאם לנכות את מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוציאה לו חברת גנהגנ.
א
א
7 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
16. ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
כנגד פנחס וניסים גלאם התנהלה חקירה פלילית, במסגרתה נחקרו גם עסקאותיהם עם המערער, והמשיב הגיע למסקנה כי המערער עצמו לא ביצע כל עסקאות עם חברת גנהגן אלא שימש כאיש ביניים בין ניסים גלאם למשפחת נעימה. בשל כך קבע המשיב כי המערער לא זכאי לנכות את מס התשומות שהיה כלול בחשבוניות שהוצאו לו על ידי חברת גנהגנ. לא למותר לציין כי במסגרת ערעור מס התשומות הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יואב אזולאי מטעם מנהל מעיימ, אשר בו הוצהר במפורש כי מנהל מעיימ רואה במערער כאיש ביניים, מתווך.
ף
17. o
השופט סוקול קבע, לאחר ניתוח העובדות ויישומן על הוראות החוק והפסיקה, כי המסקנה המתחייבת היא כי חברת גנהגן לא סחרה עם המערער – לא רכשה מתכות ולא מכרה מתכות כלשהן למערער (ראו פסקה 23 לפסק הדין).
בית המשפט קבע כי המערער נכשל בהוכחת זהות העוסק עמו ביצע את העסקאות ולא הוכיח כי רכש תשומות כלשהן מחברת גנהגנ. על כן, נקבע כי ניכוי התשומות נעשה שלא כדין.
יתר על כן, נקבע כממצא עובדתי כי למערער לא היה כל מנגנון משל עצמו לניהול עסק עצמאי (פסקה 27 לפסק הדין) ולא הוצגה כל ראיה להסכם כלשהו בין המערער לחברת נמא. בית המשפט קבע כי מרישומי ההמחאות שהוצגו בפניו עולה כי קיימת זיקה ישירה בין חברת נמא לבין חברת גנהגן, ללא קשר למערער.
18. בסיכומו של דבר נקבע (פסקה 32 – 33 לפסק הדין) כי המערער לא הצליח לשכנע לא בזהות ספק הסחורה ולא בזהות רוכש הסחורה:
ייהראיות מצביעות כי בפועל מי שרכשה את המתכות היתה חברת נ.מ.א מתכות; היא זו ששילמה עבורם, עובדי נ.מ.א מתכות קיבלו את הסחורה, שקלו אותה וכל הרכישה נעשתה בחצרי נ.מ.א. מתכות.”
19. בנוסף, בסייפת פסק הדין התייחס השופט סוקול לטענת המערער לפיה לא ניתן לשלול ממנו את הזכות לנכות את מס התשומות מבלי לבטל בהתאם את חיובו במס העסקאות:
ייעל כך נשיב, כי אין כל מניעה שעוסק ימכור מוצרים ויחויב בתשלום מס עסקאות מבלי שתהיה לו אפשרות לנכות את מס התשומות ששילם, שהרי תנאי לניכוי הוא כי החשבונית הוצאה כדין. יתרה מזו, ככל שהמערער סבור כי יש לשנות גם את חיוב העסקאות, הרי שעליו לנקוט בהליך נפרד ומתאים.”י
8 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
20. יצוין, כי המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של כבוד השופט סוקול בערעור מס התשומות, אך בסופו של דבר, נוכח רצונו לדון בערעור המעיימ דנן, מחק את הערעור לבית המשפט העליון. כך, יוצא כי קביעותיו העובדתיות של כב’ השופט סוקול בפסק דינו – הפכו חלוטות.
תמצית טענות הצדדים:
21. אקדים ואומר, כי כאמור לעיל, לקח פרק זמן ממושך ונכבד עד שהודיעו המשיבים כי הם חוזרים בהם מעמדתם בדבר היות המערער סוחר מתכות.
עד לאותה הודעה בה הודיעו המשיבים על השינוי בעמדתם – התקיים ההליך המשפטי בערעורים דנן על בסיס העמדה מצד המשיבים כי המערער הינו סוחר מתכות. בהתאם לכך, דבק המשיב 1 בשומת חוסר הסבירות העסקית שהוציא למערער ובשיעור הרווח הגולמי שקבע למערער בשנות המס שבערעור (20
% ו- 22
% ) בגין פעילותו כסוחר מתכות, והעדויות שהובאו מטעמו – התמקדו בשומה זו ובטענה כי המערער הוא סוחר מתכות. בשום שלב לא הוציא המשיב 1 למערער שומה חלופית באשר לסבירות דיווחיו כמתווך במתכות.
המערער מצידו טען כי עוד למן ההליך השומתי חזר וטען כי הרווח שהופק על ידו הוא רווח מתיווך, אשר בא לידי ביטוי בפער שבין מחזור העסקאות של מכירת המתכות לבין היקף ההוצאות שהיו בגין רכישת המתכות. המערער אף חזר וטען, והובאה עדות של מר מועין נעימה בעניין זה, לפיו עמלת התיווך שלו לא היתה בשיעור מסוים מהעסקאות, אלא הוא קיבל עמלה בסכומים קבועים: בין 10 – 20 ₪ לטון מתכת קלה, ו- 30 ₪ למתכת כבדה.
22. לצרכי פסק דיני זה, ולאור חזרת המשיבים מעמדתם כי המערער הוא סוחר מתכות והודייתם כי המערער הוא מתווך במתכות – הרי שאינני מתייחסת לסיכומים שהוגשו מטעם הצדדים בערעורי מס ההכנסה, אלא רק לסיכומים המשלימים. בערעור המעיימ – אין בפני אלא הסיכומים של הצדדים כמות שהוגשו – ושאין בהם השלמה עם העמדה המתוקנת של המשיבים לפיה המערער אינו סוחר מתכות.
23. עמדת המשיב 1 בסיכומיו המשלימים בערעורי מס ההכנסה היא בתמצית כדלקמן:
9 מתוך 23
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע”מ 56015- 12 – 11 פאר נ’ מס הכנסה- חקירות חיפה ע”מ 16860 – 05 – 13פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 55599- 09 – 14 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 10086- 12 – 15 פאר נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 21168- 01 – 15 פאר נ’ מנהל מע”מ חיפה תיק חיצוני:
א.
גם אם המערער הוא יירקיי מתווך בענף המתכות, הרי שהתוצאה העסקית המדווחת על ידו היא בלתי סבירה בעליל ויש לחייבו במס לפי שיעור רווח גולמי של 5
% מהכנסותיו המדווחות, ולמצער ולחלופין בלבד לחייבו במס בסכום של כ- 100 ₪ לטון מתכת.
המערער אינו זכאי לכלול עלויות הובלה בחישוב הרווח הגולמי המוצהר על ידו. חישוב עלויות ההובלה נעשה במכוון לשם הפחתת הרווח הגולמי של המערער והקטנת חבות המס.
ספרי המערער לשנת המס 2005 נפסלו בשל השימוש בחשבוניות פיקטיביות של חברת גנהגן. יש לקבוע כי הפסילה שרירה ותקפה. פסק הדין בערעור מס התשומות יוצר מעשה בית דין בעניין עילת הפסילה. משנקבע כי המערער עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות בניכוי מס התשומות – אין המדובר בסטייה לא מהותית ויש לקבוע כי פסילת הספרים תקפה.
ד.
המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לשכנע שהשומה מופרזת או שגויה, כך שהמשיב 1 כלל אינו נדרש להצדיק את החלטתו לגבי שיעור הרווח הגולמי בתיווך וכאשר המשיב 1 עמד בנטל ההצדקה להוכיח תוצאה עסקית בלתי סבירה.
ה.
המערער הציג גרסאות משתנות וסותרות בנוגע למחיר הקבוע לטון מתכת לפי סוגי המתכות, אשר לפיו קיבל את העמלות. אין ליתן אפוא אמון בעדות המערער, אשר משתנה לפי הצורך ובהתאם לנסיבות.
יש מקום לעשות שימוש בסמכות לפי סעיף 156 לפקודת מס הכנסה, מכיוון שהמערער ייהנמיךיי רווחים על בסיס קבוע ומכיוון שדיווחיו אינם סבירים. על כן, על בית המשפט לקבוע כי העמלה של המערער עומדת על סך של 100 ₪ לטון.
24. עמדת המערער בסיכומי ההשלמה מטעמו בערעורי מס ההכנסה היא בתמצית כדלקמן:
א.
המשיב 1 מעלה בסיכומי ההשלמה טענות עובדתיות המועלות לראשונה ומהוות הרחבת חזית אסורה והפרה של החלטת בית המשפט מיום 1.10.17 אשר התירה לו להעלות טענות משפטיות בהתבסס על המסד העובדתי שהוצג בפני בית המשפט בתצהירים, חוות הדעת והחקירות, כלפי טענת המערער בדבר היותו מתווך
10 מתוך 23
