בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
לפני כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד
התובעות
1. ישיר חברה לביטוח חברות 513910703 2. שלומית מנצור ת.ז. 024408429
נגד
הנתבעת
מדינת ישראל
נוכחים: ב”כ התובעות עו”ד אורין בלאס שלום התובעת 2 בעצמה, מלווה ע”י מר שי מנצור בעלה נציגת הנתבעת גבי אביגייל פז, מתמחה מטעם פרקליטות ירושלים נציג הנתבעת רסייר תומר פ
פרוטוקול
העד מטעם הנתבעת ממתין מחוץ לאולם.
N
w
ביהמ”ש מציין כי בדיסק שהוגש לביהמ”ש לא היה סרטון מהקסדה של השוטר.
בהסכמת ב”כ הצדדים: ביהמייש רואה את הסרטון, ורואה שהשוטר רוכב על אופניו בכביש חד סטרי. משני הצדדים חונים רכבים, האופנוע נוסע וממולו מגיע רכב במהירות גבוהה נגד כיוון התנועה, הרכב נעצר לפני האופנוע. רוכב האופנוע מסמן עם ידו לרכב לנסוע לאחור והרכב נוסע אחורה. האופנוע מתקדם לצד ימין של הרכב, הרכב ממשיך בנסיעה. הרכב מתקדם, סוטה שמאלה ועוקף, ונראה שהאופנוע נוטה הצידה. הרכב ממשיך בנסיעה מהירה ונוסע מהמקום בדהרה. לאחר מכן ביהמ”ש רואה שהשוטר עומד ומחזיק נשק בשתי ידיו, מכוון ויורה על הרכב המתרחק.
ב”כ התובעות: בעלה של התובעת 2 מבקש להעיד במקומה כיוון ששניהם לא היו עדי ראיה לאירוע.
ב”כ הנתבעת: אני מסכימה.
מר שי מנצור, לאחר שהוזהר כדין: מעיד בראשית: אני לא זוכר את התאריך. בשעות הצהריים היינו בבית פתאום דופקים לנו בדלת שוטרים עומד לי שוטר בפתח הבית ישר אתה נבהל, אומר לי שהכל בסדר תירגע, אמרו לי מספר ודגם של הרכב, וביקשו שאבוא לאוטו עם מפתח, ירדתי לאוטו פתחתי להם את האוטו באו שוטרים עשו בדיקה ותוך כדי דיבורים שדיברו הבנתי ששוטר ירה על הרכב שהיה גניבה של רכב ברחוב, ואז הם אספו את הקליע
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
ה
שלהם מהרכב, ראיתי נזק בזכוכית הקדמית על הדשבורד ועל משענת ראש של המושב ליד הנהג. באותו זמן הודיתי לאלוהים שאני ואשתי שבד”כ חוזרים מהים בזמן הזה שלא היינו באוטו, זה היה מוות בטוח איך שהכדור חדר שם ומצד שני אני חושב שלשוטר שהיה היה לו מזל גדול אם חויית היה קורה מקרה. לאחר המקרה היינו נסערים. הבנתי שהיו שתי יריות אחת בחצר של השכנים אמרו שלא אספו את הקליע, אני לא ראיתי שאספו אולי אספו אחר כך. אני חושב ובטוח גם לפי הנהלים של המשטרה היה אסור לפתוח באש במקום כזה צר, לשוטר פיזית לא היתה סכנה בדייכ בכל ירי אמורים לירות קודם לאוויר ולא לרחוב זה פשוט פשע שירו שם. לשאלת בית משפט, שילמתי השתתפות עצמית 2,800 ₪ ודמי כינון עוד 300 ומשהו ם . השוטר עשה טעות היה אסור לו לירות. יש להם מזל שלא נתבעים על מוות.
( 14 : 06 ) חקירה שכנגד: ש. היית ברכב בשעה שזה קרה? ת. לא. ש. איך אתה יודע שהשוטר לא חש מאוים. הרי רק עכשיו ראית את הסרטון בפעם הראשונה. ת. כי מהאירוע אני הבנתי מהשוטרים שניסו לדרוס אותו ואז הוא נפל ואז הוא קם ואז הוא ירה. זה מה שהבנתי מהאירוע. בסרטון אני רואה שבכלל לא ניסו לדרוס אותו. ש. לא היית נוכח באירוע ואת מה שאתה אומר זה ממה שהשורטים אמרו לך וממה שאתה הסקת? ת. נכון. הם סיפרו לי שהם ניסו לדרוס את השוטר. נראה לי שגם הם בהתחלה לא ידעו.
ב”כ התובעות: אבקש לפסוק הוצאות לשני העדים.
החלטה בשלב זה תישא התובעת בהוצאות כל אחד מהעדים בסכום של 300 ₪, סהייכ 600 ₪.
ניתנה והודעה היום כ”ט שבט תש”פ,
24 / 02 / 2020 במעמד הנוכחים.
אביגיל ון-קרפלד, רשמת בכירה
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
van aw N
ניתן היום א’ אדר תש”פ, 26
/ 02 / 2020 בהעדר הצדדים
%
אביגיל ון-קרפלד, רשמת בכירה
6 o co הE
הוקלד על ידי בת אל עמיאל
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
רס”ר תומר פינקלשטיין, לאחר שהוזהר כדין: מעיד בראשית: אני הייתי בדרך למשמרת צוהריים ביום שבת, אני בא מתייא לגבעתיים, בתחילת הרחוב עצרתי בצד עם האופנוע שלי אני מחייג למספר טלפון שפותח לי את השער של החניה של התחנה שנמצאת בקצה הרחוב שבו צילמה הקסדה את הסרטון. לאחר מכן אני ממשיך בנסיעה ואז אני רואה מולי רכב שמגיע במהירות מאד גבוהה ובניגוד לכיוון התנועה, שזה רחוב שלא ניתן בטעות להיכנס אליו זה כבר היה מוזר, אבל מבחינתי כל מה שעניין אותי איך אני מפנה וגורם לו לצאת מהרחוב כמה שיותר מהר לפני שיגיע רכב מאחוריי ואז ייווצר מצב בעייתי. הרכב מגיע מולי ונעצר בחריקות בלמים אני מסמן לו שילך אחורה, הוא נעצר ונוסע כמטר לאחור, בשלב הזה אני מתכוון להמשיך בנסיעה גם כן ולפנות לו את הדרך ואז אני מבחין בכפפות שנראות מעור וארוכות על הידיים שלו, וזה לא אופייני לחודש אוגוסט, מה שגרם לי להבין מכלל הנסיבות שהרכב הזה שמגיע נגד כיוון התנועה וברחוב צר אשר בשני הצדדים ישנם רכבים שמשהו לא תקין. בשלב הזה עצרתי ונעמדתי במקום, ומרגע שעצרתי במקום הוא פשוט המשיך בנסיעה ודרס אותי תוך כדי שהוא ממשיך בנסיעה לוחץ על הגז ודורס אותי. אני נפגעתי באחת הרגליים מהרכב, כנראה שהחלק של המנוע הקדמי אני לא זוכר איזה רגל. אני לא זוכר אם קיבלתי טיפול רפואי באותו יום. יכול להיות שלא קיבלתי טיפול רפואי. האופנוע נפל על הרצפה נגרמו לו נזקים תיקנתי חלק מהנזקים פנסים שנשברו לי ויש חלקים שלא תוקנו. אני שילמתי על התיקון ולא התעסקתי בעניין החזר מהמשטרה. בשלב זה הבנתי שלא משנה מה הרכב הזה עשה ובמה הוא קשר, הוא בורח והוא יפגע בכל מי שבא בדרכו כגון ילדים וחפים מפשע. לאחר שהוא סיכן את חיי רציתי רק לעצור אותו ולמנוע פגיעה באנשים אחרים. אחרי שהרכב הזה פוגע בי דורס אותי וממשיך בנסיעה ניסיתי למנוע ממנו להמשיך כאשר ביצעתי ירי של כדור בודד לכיוון הצמיגים של הרכב במטרה לעצור אותו. זה אחרי שראיתי שאין עוברי אורח או אנשים שיכולים להיפגע, לא ביצעתי ירי באוויר כי האזור היה בנוי ולכן הגעתי להחלטה לבצע ירי סלקטיבי לכיוון הצמיגים באופן מהיר. אם הייתי יכול לבחור שהאירוע יתרחש במטווח סטרילי הייתי עושה את זה, אבל המציאות היא שקובעת את המציאות. הם ביצעו עבירה בשכונת מגורים.
( 14 : 20 ) חקירה שכנגד: ש. אני מניחה שיש במשטרה נוהל פתיחה באש. ת. נכון. נוהל פתיחה באש במשטרה לצורך ביצוע מעצר אומר, שכאשר בוצעה עבירה מסוג פשע שסיכנה ומסכנת, או האם החשוד מסכן או יסכן. הנוהל מדבר רק על ירי במצב של עבירה מסוג פשע וירי לצורך ביצוע מעצר ולא מדובר על הגנה עצמית. אני ביצעתי ירי לצורך מעצר. אז הנוהל אומר שלכיוון רגליים ופלג גוף תחתון וצמיגים. ש. אז הסיבה שירית לצורך ביצוע מעצר. ת. נכון. ש. אז לא חשת סכנה!
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
ת. חשתי סכנה לחיים שלי אבל הירי לא היה לצורך הגנה על חיי. ש. יש נוהל ספציפי לבצע ירי בשטח מגורים בעיר? ת. לא. זה אותו נוהל ובמידה ולא ניתן לבצע ירי באוויר טרם הירי אז מבצעים את הירי בהתאם. ש. אני מניחה שהיו עוד שוטרים מעורבים באירוע מלבדך. ת. נכון. ש. מי ניהל את האירוע. ת. אני הגעתי מהבית אני לא הייתי חלק מהאירוע. ש. מי ניהל את האירוע? ת. לא יודע. ש. האם עידן מנסור ? ת. אני יודע שהוא היה מעורב באירוע, אני לא יודע אם הוא ניהל את האירוע.
השעה כעת 14 : 25 – הפסקה לצורך איתור דוח פעולה של עידן מנסור
בייכ הצדדים: אין דוח פעולה של עידן מנסור, מדובר בדוח פעולה של יוסף מנשה המתייחס לעידן מנסור.
המשך חקירה שכנגד ( 14: 27 ): ש. מדוע לא נמצא כאן מנסור! ת. אני לא יודע. ש. באיזה תאריך היה האירוע? ת. אני לא יודע. ש. זה היה ביום שבת 13.8.16 בשעה 14 :00 . ת. זה היה בשעה 14 : 00 אני זוכר שזה היה באוגוסט. ש. מה היה המצב בתנועה ברחוב. ת. באותו רגע של הדריסה שלי וביצוע הירי לא היו כלי רכב ברחוב אך כדקה לאחר מכן כבר הצטברו מספר כלי רכב שהמתינו שאפנה את האופנוע שלי . ש. מפנה לסעיף 6 לכתב ההגנה מטעם המשטרה (מקריאה) – תאשר לי בבקשה. ת. השוטר היורה שלוש יריות הוא עידן מנסור הוא ירה שלוש יריות לפני שאני יריתי. אני יריתי כדור אחד. ש. קיבלת איזה שהוא דיווח בקשר על אירוע? ת. לא היה לי מכשיר קשר כי עוד לא נכנסתי למשמרת, לא הגעתי לתחנה. ש. הוצג סרטון לביהמייש שצולם מהמצלמה שהייתה לדעתי בקסדת האופנוע, בסרטון רואים בברור שהרכב מתקדם לעברך, נעצר, לא רק שהוא לא מנסה לדרוס הוא מנסה להימלט משם ולהמשיך ולאחר שהוא מסתובב מתחיל לנסוע ואתה יורה לעברו, תאשר לי את זה. ת. אני לא מאשר את זה.
עי
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
ש. אני מציגה לך את הסרטון. ת. צופה בסרטון.
ביהמייש וגם העד צופים בסרטון, נערכת הפסקה 14
: 30 . ביהמייש שומע ירייה אחת בעת שהוא צופה בסרטון עם קול
14:34
המשך חקירה: ש. אתה מסכים איתי אחרי שצפינו בסרטון שרואים בברור שלא נשקפה כל סכנה בעת הירי לעברך חייך. ת. בעת הירי זה נכון, מקודם את אמרת שהוא זז הצידה ועבר אותי, פספסת את החלק שהוא דורס
אותי.
ש. אתה יורה בו בזמן שחלפה הסכנה. איך הסתיים האירוע במשטרה! היה דוח פנימי, תחקירי אירוע? ת. מבחינת הירי שלי בוצע תחקיר פנימי.
ב”כ התובעות: אני מפנה את ביהמ”ש למסמכים ודוח האירוע שהם חסויים.
ש. אתה יכול לומר לנו מדוע כל המסמכים הללו חסויים ולא הוגשו לביהמייש? ת. אני לא יודע להגיד לך. ש. הועמדת לדין משמעתי! ת. לא. לאחר 9 חודשים התיק נסגר ונאמר שהירי היה מוצדק. ש. השתמשת בעדות שלך במילה ייד לדרוס אותייי אתה מאשר שהרכב ניסה לדרוס אותי! ת. הרכב דרס אותי. ש. הוגש כתב אישום נגד הנהג החשוד, המילה דריסה עבירת ניסיון לדרוס וניסיון לפגוע בשוטר, אין היזכור ולא במילה. ת. מזל שיש לי מצלמת קסדה. ש. אם מדינת ישראל שהיא המעסיקה שלך לא ראתה לנכון להרשיע את הנהג זה אומר שלא היה כל ניסיון דריסה. ת. את יודעת להגיד לי מה היה הנהג? ש. ברכב? ת. כן. אני אשמח לדעת את שמו של הנהג כי לפי מה שאמרו לי שמו לא ידוע. ש. אתה מספר לנו שביצעת ירי לכיוון גלגלי הרכב נכון? ת. כן. ש. אני מצטטת לך מדות הפעולה של פקד ירון כהן ייבהמשך לאירוע הנל..” מצטטת, ידוע לך שהקליע פגע בשמשת הרכב ובמשענת שליד הנהג ולא בגלגלי הרכב! ת. כן.
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
ש. בזמן שביצעת ירי יכול להיות שלא ווידאת שאתה מכוון לגלגלי הרכב ואם היה עובר ילד הוא היה נפגע קשות. ת. כיוונתי לגלגלי הרכב, מכיוון שמדובר ברחוב משופע והרכב החונה עמדה כמה מטרים מרכב בתנועה, אז עם כיוון הירי הקליע פספס ומצאת את דרכו לשמשת הרכב כאשר לא ידוע במי הוא פגע קודם ומה היה המסלול הפגיעה שלו לאחר פגיעה ראשונית. ברגע שהקליע פוגע משהו הוא מקבל סטייה חדשה וכיוון שונה, אנחנו לא יודעים במה הוא פגע קודם אבל אנחנו יודעים שאחרי שהוא פגע בשמשה של הרכב הוא קיבל כיוון ופגע במושב. ש. מצפייה בסרט ולאור הדברים אני אומרת לך שהירי לא היה נחוץ ורק בנס מישהו לא נפגע. ת. במידה והרכב הפוגע היה דורס אדם נוסף, ילד לא משנה שלי מי, כנראה שלא היית אומרת את המשפט הזה שהירי לא היה נחוץ.
בייכ התובעות: אני רוצה את המסמכים החסויים בכתב ההגנה.
ב”כ הנתבעת: לא הוגשה בקשה.
ביהמ”ש: התובעת תסכם בעניין.
בייכ הנתבעת: לעניין חוות דעת השמאי כבר בכתב ההגנה הכחשנו את סכומי הנזק. היה על התובעים להביא את השמאי כי הוא מצהיר מטעמם.
ט
ביהמייש: האם בכתב ההגנה הייתה בקשה לחקור את השמאי?
ב”כ הנתבעת: לא הייתה בקשה, הוכחשו סכומי הנזק.
14:46
ב”כ התובעות מסכמת: אין מחלוקת לעניין העובדה שרכב התובעות נפגע כתוצאה מירי משטרתי. הנטל עובר לידי הנתבעת להוכיח שלא התרשלה. צפינו בסרטון ושמענו את עדותו של השוטר תומר פינקלשטיין, במסגרת הסרטון ניתן לראות בברור שהירי בוצע לאחר שהרכב עבר וחלף מפני האופנוע של השוטר ובטעות בהפעלת שיקול הדעת בוצע ירי בצהרי יום בלב שכונת מגורים. נראה כי השוטר הפעיל שיקול דעת בלתי סביר בעת פתיחה בירי וכך התרשל בתפקידו. במהלך ביצוע פעולת שיטור אנשים משטרה חייבים לנהוג ברמת ביצוע זהירה ביותר וללא גרימת נזק. משלא הורם הנטל אבקש לקבל את התביעה במלואה ולחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ואגרה.
14:48
ב”כ הנתבעת מסכמת: הנתבעת עומדת על כל טענותיה כפי שהובאו במסגרת כתב ההגנה. מבקשת ולהוסיף ולהדגיש גבולות האחריות הנזקית של המדינה על מעשיה נקבעו בסעיף 3 לחוק הנזקים
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
האזרחיים המתייחס בין היתר לאירועים דוגמת המקרה דנן וקובע כי אין המדינה אחרית בנזקים על מעשה שנעשה בתחום הרשעה חוקית מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשעה חוקית הולם אחראית היא על רשלנות במעשה. אבקש להדגיש כי מדובר בתביעת שיבוש כאשר בהתאם לחוק הנזקים לעיל לא בכל מקרה יכולה חברת הביטוח לחזור למדינה ולהגיש תביעת שיבוב. בתביעה זו לא הייתה כל רשלנות בפעולות הנתבעת . כפי ששמענו גם בעדותו של השוטר שביצע את הירי, בנסיבות האירוע השוטר פעל כפי שנדרש ממנו ובסמכות והכל בהתאם לחוקים ולנהלים ולצורך מילוי תפקידו ושמריה על הציבור. מדובר בחברת ביטוח, זה התפקיד שלך מתוקף חוק חוזה הביטוח עליה לשלם למבוטח שלה. אדם משלם פרמיות חודש בחודשו וזאת שאם יקרה משהו חברת הביטוח תשלם למובטח ותעמוד לצידו. מפנה לפסיקה תומכת תא”מ 14681- 09 – 09 בעניין הפניקס חברה לביטוח, לאייע 4371 / 13 בוא נקבע שבחינת סבירות ההתנגדות נבחנת על פי מכלות הנתונים שעמדו בפני הרשות בזמן קבלת ההחלטות ועשיית הפעולות בהתאם לנסיבות ולא בדרך של חכמה בדיעבד ולאחר מעשה.
ה 6
ל
החלטה
פסק הדין יישלח בדואר לצדדים.
ניתנה והודעה היום כ”ט שבט תש”פ, 24
/ 02 / 2020 במעמד הנוכחים.
אביגיל ון-קרפלד, רשמת בכירה
פרוטוקול נמסר לצדדים ופסק הדין ניתן בהמשך
פסק דין
לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות ניתן פסק דין בתמצית בהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמייד -1984.
התובעת 1 מבטחת את רכב התובעת 2. התובעים הגישו תביעת שיבוב ותביעת הפסדים בגין נזק שנגרם כתוצאה מירי שירה שוטר לרכב.
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
לא הייתה מחלוקת שאירוע הירי ארע בכביש חד סטרי בעל נתיב אחד שמשני צדדיו חונים מכוניות. השוטר תיאר את הכביש כרחוב צר (ע’ 5 ש’ 11) ושלא ידע על אירוע גניבת הרכב מהחניון שקדם להיתקלות שלו עם רכב צד ג’.
ל 8 9
הוגש סרטון מהקסדה של השוטר בו נראה האופנוע עומד בצד ימין של הכביש. השוטר אמר שבעודו עומד חייג למספר טלפון שיפתח לו את השער של החניה של התחנה שנמצאת בקצה הרחוב. לאחר מכן נראה האופנוע מתחיל בנסיעה במרכז הכביש. מרחוק נראה רכב (להלן –רכב צד ג’) מגיע ממול במהירות נגד כיוון התנועה. האופנוע נעצר ונעמד בכביש. במקום שבו נעמד האופנוע עמדו במקביל אליו, מימין ומשמאל, רכבים. רכב צד ג’ נעצר בחריקת בלמים מול האופנוע. השוטר נראה מסמן בידו לרכב צד ג’ לנסוע לאחור. הרושם הוא שהסיבה שהשוטר ביקש מרכב צד ג’ לנסוע לאחור היא כדי לאפשר לאופנוע מעבר מהצד. לציין שבהמשך כיוון נסיעתו של האופנוע, אחרי הרכב שעמד במקביל לאופנוע משמאל הייתה חניה ריקה ונראה שהאופנוע רצה לעבור משם ולהמשיך בנסיעתו. דהיינו הסיטואציה היא שרכב צד ג’ נעצר באמצע הכביש מול האופנוע כנגד כיוון התנועה לאחר שנסע מעט לאחור. לאחר שרכב צד ג’ נסע לאחור ונעצר, ניתן לראות שהאופנוע מתקדם בזהירות בנסיעה איטית קדימה לכיוון צד שמאל ומנסה להשתחל בין הרכב העומד משמאלו לבין רכב צד ג’ שעצר באמצע הכביש. האופנוע נעצר.
לדברי השוטר, ייאז אני מבחין בכפפות שנראות מעור וארוכות על הידיים שלו, וזה לא אופייני לחודש אוגוסט, מה שגרם לי להבין מכלל הנסיבות שהרכב הזה שמגיע נגד כיוון התנועה וברחוב צר אשר בשני הצדדים ישנם רכבים שמשהו לא תקין. בשלב הזה עצרתי ונעמדתי במקוסי (עי’ 5 ש’ 12). על אף החשד שהתעורר בליבו, השוטר אינו פועל לבצע מעצר בשלב זה.
לאחר שהאופנוע נעצר, בסרטון נראה בבירור כי רכב צד ג’ סוטה שמאלה (בכיוון נסיעת רכב צד ג’) ומתקדם לאט ולאחר מכן מעט יותר מהר ובאגרסיביות כדי לעבור ותוך כדי האופנוע נפגע מצד שמאל של רכב צד ג’ ונופל שמאלה. התרשמות היא שרכב צד ג’ חייב היה להבחין שהוא פגע באופנוע, אך למרות זאת הוא אינו נעצר, נהפוך הוא. רכב צד ג’ מגביר מהירות וממשיך בנסיעה שאפשר לכנותה נחושה ואף אגרסיבית כדי לעבור את האופנוע ולהמשיך בנסיעה. האמנתי לדברי השוטר שהוא נחבל ברגלו אם כי הייתה מדובר בחבלה מינורית / רגישות כפי המצויין בכתב האישום.
השוטר העיד שאף שהיה מוזר שהרכב נכנס נגד כיוון התנועה יימבחינתי מה שעניין אותי איך אני מפנה וגורם לו לצאת מהרחוב כמה שיותר מהר לפני שיגיע רכב מאחוריי ואז ייווצר מצב בעייתייי (ע’ 5 שי
7 – 8; שי 9 – 10). כך אכן נראים הדברים בסרטון. דהיינו, מלכתחילה השוטר לא התכוון לעצור את רכב צד ג’ בגין סיכון חמור של עוברי הדרך או סיכון שלו עצמו.
בכתב ההגנה נטען שרכב צד ג’ ייהחל לפתע לנסוע קדימה, תוך שהוא דורס את האופנוע…” (סעיף 8 בהגנה ההגנה) ובדיון השוטר טען ייהוא פשוט המשיך בנסיעה ודרס אותי תוך כדי שהוא ממשיך
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
בנסיעה לחוץ על הגז ודורס אותייי (עי’ 5 ש’ 14 – 15 ). כתב ההגנה וגם עדות השוטר חסרות את שעולה בבירור מהסרטון – שרכב צד ג’ סטה שמאלה כדי לתת מעבר לאופנוע וכדי שהוא עצמו יוכל להתקדם בנסיעה. לו לא היה מוצג לפני הסרטון, אכן היה ניתן לחשוב שרכב צד ג’ החל בנסיעה קדימה ודרס את השוטר כטענתו, אך לא כך ארע בדיוק. בשלב זה העולה מהסרטון אינו ניסיון דריסה אלא ניסיון מעבר של רכב צד ג’ שלא עלה יפה.
לגרסת השוטר ייבשלב הזה הבנתי שלא משנה מה הרכב הזה עשה ובמה הוא קשור, הוא בורח והוא יפגע בכל מי שבא בדרכו כגון ילדים וחפים מפשע. לאחר שהוא סיכן את חיי רציתי רק לעצור אותו למנוע פגיעה באנשים אחרים. אחרי שהרכב הזה פוגע בי דורס אותי וממשיך בנסיעה ניסיתי למנוע ממנו להמשיך כאשר ביצעתי ירי של כדור בודד לכיוון הצמיגים של הרכב במטרה לעצור אותו. זה אחרי שראיתי שאין עוברי אורח או אנשים שיכולים להיפגע, לא ביצעתי ירי באוויר כי האזור הוא בנוי ולכן הגעתי להחלטה לבצע ירי סלקטיבי לכיוון הצמיגים באופן מהיר” (ע’ 5 ש’ 21- 24 ). השוטר נתן הסבר מניח את הדעת לכך שלא ירה באוויר (עי 5 ש’ 23- 24 ).
ע
האמנתי לדברי השוטר שברגע שרכב צד ג’ המשיך בנסיעה ופגע באופנוע החשש שכבר עלה בליבו בשלב יותר מוקדם כשראה את הכפפות התגבש להבנה כי רכב צד ג’ בורח ממשהו והרכב היווה סיכון לעוברי דרך. לאחר שבדק שאין אף אחד ברחוב הוא ירה לצורך ביצוע מעצר של רכב צד ג’.
התובעים טענו לרשלנות ולביצוע ירי בניגוד לדין (סעיף 10.7 בכתב התביעה), הטענה לירי בניגוד לדין הייתה כללית. למעשה טענת התובעים היא שעצם הירי והנזק הם המעבירים את הנטל לנתבעת. איני מקבלת טענות אלה. התובעת לא טענה באופן ספציפי מה ביישום נוהל הפתיחה באשר של המשטרה על ידי השוטר היה שלא כדין ואף לא צרפה לכתב התביעה את פקודת המשטרה לעניין השימוש בכלי ירייה על מנת שביהמייש ינסה לבחון בעצמו אם היה ירי בניגוד לדין.
המסקנה מהראיות היא, שמדובר באירוע מתפתח ובהחלטה שהיה על השוטר לקבל בפרק זמן קצר ביותר. בתחילה אכן נראה היה שמדובר באירוע שגרתי של מעבר כלי רכב. כל מה שהשוטר רצה להשיג זה שרכב צד ג’ יצא מהרחוב כמה שיותר מהר לפני שתיווצר בעיה. עד לרגע זה גם לא התרשמתי מכוונת דריסה או דריסה. לו רצה רכב צד ג’ לדרוס את השוטר הייתה לו הזדמנות נוחה לעשות זאת בעודו נוסע במהירות כמתואר, כנגד כיוון התנועה אל מול האופנוע שנסע מולו. לו הייתה כוונת דריסה רכב צד ג’ לא היה עוצר לפני האופנוע, לא היה נוסע לאחור בהתאם להוראות השוטר, לא היה עומד ומאפשר לאופנוע לנסות ולהשתחל מצד שמאל ולא היה מסיט את רכב צד ג’ שמאלה.
ואולם, בשלב מסוים האירוע קיבל תפנית, כאשר רכב צד ג’ פגע באופנוע, הגביר מהירות ונדחק לעבור למרות שהוא פגע באופנוע ואז נמלט מהמקום במהירות חריגה. בשלב זה צבר העובדות – שרכב צד ג’ נסע במהירות נגד כיוון התנועה, שעורר חשד בליבו של השוטר עוד קודם כשראה כפפות עור על ידי נהג רכב צד ג’ דבר המוזכר גם בדוח הפעולה, והעובדה שהרכב למעשה פגע באופנוע ובמקום להאט
בית משפט השלום בירושלים תא”מ 72669- 01 – 18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ מדינת ישראל
24 פברואר 2020
הגביר מהירות והמשיך לעבור בנחישות ואף באגרסיביות כדי לעבור את האופנוע כדי להימלט מהמקום, כל אלה גיבשו אצל השוטר בשלב זה את ההבנה שעליו לפעול לביצוע מעצר וכך עשה.
מרגע שנוצר סיכון לעוברי דרך ובכלל זה לשוטר עצמו והתגבשה אצל השוטר ההבנה שמדובר ברכב שמנסה לברוח, צדק השוטר שניסה לבצע פעולת שיטור של ביצוע מעצר. האמנתי לדברי השוטר שרצה לעצור את רכב צד ג’ כדי שלא ייפגע בכל מי שבא בדרכו כגון ילדים וחפים מפשעיי וכדי למנוע פגיעה באנשים אחרים (ע5 ש118 – 19 ). הירי בוצע לאחר שראה שאין עוברי אורח או אנשים שיכולים להיפגע (ע’ 5 ש’ 22 – 23 ). האמנתי לדברי השוטר שחש סכנה לחייו לאחר שרכב צד ג’ פגע באופנוע (ע’ 5 ש’ 19) ואני מקבלת את דבריו שאף שחש סכנה לחייו הירי לא היה לצורך הגנה עצמית אלא לביצוע מעצר (ע’ 5 שי 30 עד ע’ 6 ש’ 1). לאור הסרטון אני קובעת כממצא עובדתי שהשוטר ירה רק כדור אחד וקיבלתי את הסברו לאמור בסעיף 6 בכתב התביעה (ע’ 6 ש’ 28- 30 ).
13 14
מדברי השוטר עולה שנערכה בדיקה פנימית של האירוע ולאחר 9 חודשים נאמר לו שהירי שלו היה מוצדק. לדבריו, הוא לא הועמד לדין משמעתי. דוח הבדיקה לא הוצג לביהמייש או לצד השני אך הוא אוזכר ברשימת המסמכים של הנתבעת שצורפה לכתב ההגנה. למיטב עיוני לא באה דרישה מצד התובעים, במהלך ההליך או בישיבה המקדמית לקבל את דוח הבדיקה. דרישה זו עלתה בשלב מאוחר מדי, לקראת סיום ההוכחות. אין לזקוף את אי גילוי המסמך לחובת הנתבעת בנסיבות בהן התובעים לא עשו דבר מבעוד מועד כדי לגלות דעתם שיש להם עניין בדוח.
בפסיקה שהביאו התובעים, 14681- 09 – 19 הפניקס חברה לביטוח בע”מ נ’ מדינת ישראל נאמר לגבי חובת הזהירות הקונקרטית, שכעולה מגישת הפסיקה, גרימת נזק אגב ביצוע פעולה משטרתית, כשלעצמה, אינה מעידה בהכרח על הפרת חובת הזהירות של המשטרה. לפיכך, הנטל על התובעים להוכיח התרשלות של המשטרה באחד משניים, בעצם נקיטת הפעולה כנגד רכב התובעים או בגרימת נזק מעבר לנדרש במסגרת נקיטת הפעולה האמורה. לא עלה בידי התובעים להוכיח שהשוטר התרשל בהפעלת נוהל הפתיחה באש של המשטרה או כי הנזק שנגרם לרכב התובעים חרג מעבר לנדרש בנסיבות הקונקרטיות של המקרה. גם משיקולים של אי התערבות, הרתעת יתר, שיבוש מערכות, עיוות שיקול הדעת של המשטרה וכו’ אין לקבל את התביעה.
סוף דבר – משלא הוכחה התרשלות בירי הרי שבהתאם להוראת סעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) התשיייב -1952 אין הנתבעת אחראית בנזיקין לפיצוי התובעים על נזקיהם והתביעה נדחית.
התובעים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות המדינה בסכום של 4,000
₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום.
