לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

ישראלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב

יפו

תמ”ש 52761-09-19ב. נ’ א.

16 יוני 2020

לפני כבוד השופט ארז

שני

התובעת:

ל. ב.

נגד

הנתבעת:

א. א.

נוכחים: התובעת ובאת כוחה הנתבעת ובא כוחה

עו”ד רויטל מגל (מטעם הסיוע המשפטי) עו”ד יוסי אלקריף

– א א פ ט N00

פסק דין

לפניי תובענה של אם, שעניינה קיום הוראות צוואה אשר ניתנו לטובת ילדיה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע במפורש כי הורה מייצג את ילדיו לעניין זכויות וחובות משפטיות עד אשר יגיע הקטין לגיל הבגרות.

הוראות הצוואה העניקו לילדיה של התובעת זכויות לקבל כספים גם מוצרי אלקטרוניקה כאמור בסעיף 62. לצוואה.

הנתבעת היא בתו של המנוח ואין עורר כי זו הציגה עצמה כלפי התובעת כמוציאה וכמביאה של הוראות הצוואה, בבחינת מנהלת עיזבון.

בסעיף 6 לכתב ההגנה הצהירה הנתבעת כי המנוח הלך לבית עולמו עוד בסוף חודש נובמבר 2018, לשיטתה הצוואה היא ברורה והיא מונתה לשמש כמנהלת עיזבון.

מאליו ברור שההצהרה שבסעיף 7 לפיה הנתבעת, בעיני עצמה, שימשה ומשמשת כיימנהלת עיזבון מן המעלה הראשונהיי אינה נכונה, שכן הנתבעת כלל לא טרחה לבקש מינוי רשמי כמנהלת עיזבון, מכאן שלא מונתה על-ידי הרשם כמנהלת עיזבון גם לא על-ידי בית המשפט ומשמכנה עצמה יימנהלת עיזבון מן המעלה הראשונהיי כמובן גם לא טרחה להגיש פרטה או לפעול בדרך שמנהל עיזבון חייב לפעול.

אדם אינו יכול לקחת לעצמו את מה שהוא רואה כזכויות של מנהל עיזבון, תוך שהוא זונח את כל חובותיו של מנהל העיזבון בנימוק “לא ידעתייי.

בסעיף 8 טענה הנתבעת כי אכן, כספי המנוח אשר הגיעו לשליטתה, לא הועברו למעט עבור בת אחת כיוון שלטעמה רשאית הנתבעת, כלשונה כיימנהלת עיזבוןיי, להעביר את הכסף לקטינים רק כשיבגרו.

ישראלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב

יפו

תמ”ש 52761-09-19ב. נ’ א.

16 יוני 2020

אלא שהנתבעת בעצמה אמרה, למעשה, כי היא רשאית לעשות מה שהיא רוצה והיא עצמה הצהירה שכספים אשר הגיעו לאחת מן הקטינות שאינה מצויה במשמורת האם, דווקא הועברו לידיה בגיל 16 וכפי שהשלימה והסבירה לי הנתבעת היום, אזי היא יימכירה את האישה הזאתיי, קרי התובעת ולכן, אגב עשיית דין עצמית החליטה היא שלא מעבירה את הכספים.

אומר, כי הנתבעת לא היתה רשאית לעכב כספים המגיעים לילדים ופעולתה בעניין זה היא בלתי חוקית לחלוטין.

לקטינים יש אפוטרופא ולמנהל עיזבון, בלא רשות מבית המשפט גם אם היתה הנתבעת מתמנה כמנהלת עיזבון, אין זכות שלא להעביר את הכספים לאפוטרופוס של הקטינים ללא רשות מבית המשפט, אפילו חושב הוא שאמם היא האישה הזאתיי.

הנטל שלא לבזבז כספיו של קטין מוטל במקרה הזה על האם ולא על ייזר מתערביי שלא טרח להתמנות כמנהל עיזבון, מחזיק את הכספים בחשבונות בנק על שמו, אינו מדווח לאיש על אשר נעשה בהם ומחליט, בינו לבינו, למי יעביר מה ומתי.

הדין הישראלי אינו מאפשר לבתו של מנות יילפסוק ולהחליטיי בינה לבינה מי היא אם ראויה, מי תציית להוראות החוק מי לאו, הוא גם לא מאפשר לאדם שלא מונה לתפקיד כלשהו ושאין עליו כל פיקוח, לעשות בכספי קטין שאינו ילדו שלו – כרצונו. התנהגות בלתי חוקית היא.

סעיף 62. לצוואה הורה על מתן מוצרי אלקטרוניקה לאחד הילדים. שעה שאותו נכד או ילד מצוי אצל הייאישה הזאתיי, הודיעה הנתבעת שהיא מוציאה לפועל של הצוואה ומנהלת עיזבון, אך היא משהה את קיום הוראות הצוואה עד אשר תלך אלמנת המנוח לבית עולמה. מאליו ברור כי מוצרי אלקטרוניקה הוא נכס פסיד המאבד מערכו מדי יום.

או הנתבעת היתה אומרת שאינה מנהלת עיזבון ואין הדבר מעניינה ומשכך, מה עושים כספי הילדים בחשבונה? או שהיא רואה עצמה כמנהלת העיזבון או כמוציאה לפועל – אלא שמסתבר שהנתבעת נטלה לעצמה גם סמכויות של לא מוציאה לפועל, קרי בלא צו משפטי החליטה היא, בינה לבינה, שלא תפעל למימוש מי מהוראות הצוואה.

אי אפשר יילאחוז את המקל משני קצותיויי. או היתה הנתבעת מצייתת למעמדה החוקי ולא מתערבת או שהיא חבה באחריות של מנהל עיזבון ואז אין היא יכולה שלא לקיים מי מהוראות הצוואה בלא

אישור מבית המשפט.

ישראלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב

יפו

תמ”ש 52761-09-19ב. נ’ א.

16 יוני 2020

אם היינו מגיעים עד כאן הייתי אומר שהעובדה שהתובעת מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי אינה אומרת שאני ושאר כ- 9 מיליון תושבי ישראל צריכים לממן את הסיוע המשפטי על דרך ויתור על

הוצאות.

סיוע משפטי, עניין חשוב מאין כמותו, הוא למעשה החלפת הגורם המממן שכר טרחת עורך דין כך

שהמממן הוא הציבור.

המעיין בתקנה 512, בבג”צ 891/05 ועוד, יגלה כי בכך לא רק שדין התביעה להתקבל, אלא שדין הנתבעת להתחייב בהוצאות ובמה שאנו קוראים לו ייהוצאות מוגברותיי, שכן מדובר בהתנהגות שהיא מחוסרת תום לב דיוני לחלוטין. אמרתי אגב הדיון שמדובר בהוצאות בשיעור של 5 ספרות ולא התכוונתי לצד הנמוך של חמשת

הספרות.

והנה, הגיעו הצדדים להסכמה בפתח הדיון, אותה אני מסמן בחתימתי וחותמתי ומאשר אותה, הסכמה אשר הובילה אותי לומר שטוב תעשה אם תכיר תודה רבתי לבא כוחה.

אלא שאת ההסכם מאשר אני בהסתייגות. אמם של הקטינים – התובעת – אינה רשאית לוותר על מוצרי האלקטרוניקה בשמם של הקטינים. כדי לוותר על הוראה שבצוואה צריך אפוטרופוס לרשות מבית המשפט ולכן, אם לא תשיב הנתבעת לידיה של התובעת עבור בנה את מוצרי האלקטרוניקה נשוא הצוואה תוך 15 ימים מהיום, תיפתח הדרך בפני התובעת להגשת תובענה כספית כנגד הנתבעת ולא כנגד האלמנה.

על אף הוראות סעיף 1 להסכם, חשבון הבנק ייפתח עם ההוראה של המתנה עד גיל הבגרות על-ידי האם לבדה ולנתבעת לא יהא כל שיח וסיג עם חשבונם של הקטינים, למעט חובתה להעביר את פרטי החשבון לצורך העברת הכספים.

סברתי ביני לביני כי על אף ההסכם יש לעשות הוצאות ולו לטובת אוצר המדינה ולטובת הסיוע המשפטי ובחריקת שן בחרתי שלא לעשות כן, בתקווה שהנתבעת כפי שאומר בא כוחה, תיקח את דבריי לתשומת ליבה.

ניתן והודע היום כ”ד סיוון תש”פ, 16/06/2020 במעמד הנוכחים.

ארז שני, שופט

לחזור למשהו ספיציפי?

Picture of פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!