ל. נגד ל. ואח’

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
בפני
כב’ השופטת גלי רוסמן גליס
התובעת
כ.ל.
נגד
הנתבעים
1. ש.ל. 2. א.ל. 3. ע.ל.
פסק דין
עניינו של פסק דין זה בהשבת כספים שניתנו לבתה של התובעת לשם רכישת דירה וכן בהשבת כספים שנתנה התובעת לבתה ולנכדתה לשם רכישת דירה עבור התובעת והנכדה- אשר נרכשה מאחורי גבה של התובעת על שם נכדתה בלבד ומבלי שהיא משמשת אותה כלל ועיקר.
2
מעבר להשבת הכספים שניתנו לדירת הנכדה על פי דיני החוזים, עת נעשה בהם שימוש מטעה ושלא בהתאם לתנאי נתינתם, הרי שכפי שיבואר להלן, מכוח התנהגותן המחפירה של הבת והנכדה כלפי התובעת- עליהן להשיב את המתנות שקיבלו לרכישת הדירות, משעה שרישומן לא הושלם.
4 5
כפי שיובהר בפסק הדין, המדובר באחד המקרים הקשים והמובהקים בהם חומר הראיות שנפרש בפני ביהמ”ש הצביע בבירור על התנהגות מחפירה מצד מקבלי מתנה כלפי נותנה, והדברים אמורים מקל וחומר, עת ההתנהגות המחפירה נעשתה בעת היותה של התובעת במצב פיזי ונפשי מוחלש, נוכח אירוע מוחי קשה שעברה ובעת שזו מנסה להשתקם מאירוע זה, תוך ניתוקה מיתר ילדיה, הפחדתה ונקיטת אלימות רגשית ופיזית נגדה.
רקע עובדתי רלוונטי בתמצית
.1

התובעת, בת 83, ילידת 1 . 1 . 36 , היא אימה של הנתבעת 1 וסבתה של הנתבעת 2.
הנתבעת 1 (להלן – “הבתי) היא אימה של הנתבעת 2 (להלן – “הנכדהיי).
הנתבע 3 הוא בעלה של הבת, אביה של הנכדה.
לתובעת שלושה ילדים נוספים.
1 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
ש. מה הוא ביקש ממך! מה הוא אמר לך!
ת. בוא נאמר, שש. הייתה הרוח החיה, בעניין הזה, ודנו בעניין הזה אם לעשות צוואה לטובתה, איתו גם כן, והוא לא אמר כן ולא אמר לא. ”
65.
4 5
עדותו של עויידר. היתה מהימנה ותמכה לחלוטין בגרסת התובעת, לפיה הבת יזמה מהלך של החתמת בעלה המנוח על צוואה המורישה לבת את רכושו, וזאת בהיותו על ערש דווי . עדותו של עו”ד ר. הצביעה בבירור על מטרתה של התובעת ועל כך כי לא בחלה לנהוג בעורמה ובדרכי תחבולה עת סיכמה עם עורך דין שטיפל בענייניה שלה במשך שנים כי יציג מצג של “ביקור חוליס” תמים בניסיון להוביל להחתמת אביה על צוואה לטובתה, יום לפני פטירתו ובניגוד לצוואה הדדית אותה ערך עם התובעת, אשתו, קודם לכן.
8
. קודם לכן.
66.
לאחר שניסיון זה של התובעת כשל, החלה הבת לפעול על מנת לגרום לתובעת להעביר אליה את הרכוש שירשה מהמנוח, עוד בימי חייה של התובעת, ועל מנת להתגבר על הצוואה ההדדית אשר עתידה להיכנס לתוקף לאחר אריכות ימיה של התובעת.
10 11
12
.67
עדותו של עוייד ר. אם כן תומכת בטענת התובעת ולפיה היה לה בסיס סביר להאמין לבת שאיימה עליה שהיא מחזיקה בצוואה מאת המנות המעבירה אליה את כל רכושו ומותירה את התובעת חסרת כל, עובדה אשר גרמה לתובעת להיסחט כספית על ידי בתה.
14
68.
16
משכך, אני קובעת כי מכירת דירתה של התובעת בנווה W באופן בו נמכרה היתה תחת לחץ והצגת מצג מאיים מצד הבת.
17
.69
18
עם זאת ונוכח עדויות אחרות מצד התובעת, איני יכולה לקבוע כי לולא אותה התנהלות מאיימת ומלחיצה מצד הבת, התובעת לא היתה מסייעת לה ברכישת דירה בין כה ובין כה, וזאת נוכח רצונה כאם לסייע לבתה, אשר באמת ובתמים היתה שרויה במצוקה כלכלית וזקוקה לעזרה כספית ברכישת דירה.
19 20
70.
כך, למשל, הצהירה התובעת בעמוד 6 לפרוטוקול בשי 16 -17:
“אני נתתי לה ומכרנו את הבית הזה ולא היה לי פרנסה אמרתי אני אחיה בצמצום, הייתי מלכה אצל בעלי, כן רציתי לעזור לה מכרתי דירה ונתתי לה מיליון ש”ח, 920 , 00 ש”ח והיא הלכה איתה וסידרה הכל”י
71.
כן בעמוד 45 לפרוטוקול העידה התובעת, ש’ 31- 32:
ש: אבל את הסכמת לתת לה את הכסף שהיא תקנה בית!
ת: כן. אני על הדירה הזאת אני הסכמתי לה.
72.

כן בהמשך הצהירה התובעת בעמי 47 לפרוטוקול ש’ 3 – 8: 11 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
” הם קנו דירה שהייתה צריכה להיות גם על שמי ועל שמה, אמרתי לה למה את קונה רק על שמה! היא אמרה ככה כי את בגילך לא יתנו לך משכנתאיי.

בדיון מיום 1 / 3 / 17 העידה התובעת:
oooo van AW N
” אין לי חשבון בנק כבר, היא גמרה לי הכל. אפילו מנהל הסניף אמר לי- מה זה את כל הכסף של קופת הגמל את מוציאה! בעלי השאיר לי הרבה קופות והיא אמרה לי שאם אני אתן לה את הכסף היא תקנה לי דירה בבניין שלה. ”

בדיון מיום 28 / 5 / 17 העידה תובעת בעמ’ 50 – 53 לפרוטוקול הדיון :
13
14
15 16
17
“שהיה לי את האירוע ואחרי שהייתי צריכה לצאת הביתה, היא באה עם בעלה והבן שלה וקלחו אותי ואמרו לי היא אמרה לי, היא אמרה לי ש., שהרופא אמר אסור לך להיות לבד בבית. את צריכה להיות באצלי, אצלי ואני אשמור עליך’. אז אני אמרתי לה אבל אני לא רוצה. אני רוצה ללכת הביתה’. ‘לא’. אז הלכנו אלי הביתה לקחת את הבגדים שלי, ואמרתי לה שאני רוצה ללכת הביתה. אבל בכל אופן, בכל אופן היא אמרה לי ‘אני אשמור עליך’. לקחה אותי אליה הביתה. הייתי אצלה 4 – 5 חודשים כמו בסרט אימה. בדיוק בסרט אימה. למה? חשבתי שבאמת אם הילדה הזאת, אם הילדה הזאת שהיא רוצה ש., שאני ארוץ, אגור ביחד איתה, אז היא אמרה לי, ‘את יודעת, תוציאי את קופות הגמל ואנחנו נקנה לך בית גם על ידי, שבונים חדש. ואני אשמור עלייך’. … אז חשבתי שבאמת היא עושה לי נכון והיא לא משקרת אותי. היא תקנה את הבית על השם שלי. הלכתי לקבלן ביחד איה ואני נתתי שיק של עשרים… על חשבו ודירה שאני לא ראיתי. רק שניהם עלו למעלה לראות. כי אני לא יכולתי עם זה, לא לעלות במדרגות.
18 19 20
עכשיו קופות הגמל , מה שקרה מה שקרה, היא אמרה לי את יודעת הקבלן יבקש כסף עוד מעט בשביל שהדירה, הבניין עוד מעט יגמר, יגמר. אז אמרתי טוב, אני לא יכולה להוציא את כל קופות הגמל אולי, אני לא יודעת. אבל אני מפסידה כסף על זה. אבל את יודעת כבוד השופטת , אני כל כך פחדתי…
ש. לקחה אותי ככה ביד, היא לקחה אותי ככה למעלה, ואני מכרתי את קופות הגמל ונתתי
לה…
אז היא אמרה לי “את מוכחרה לבוא איתי, איתי לבנק שלי, לדבר עם המנהל שלך שיעביר את הכסף לחשבון שלי. לא בחשבון שלך’. אמרתי לה שיהיה שמה’. לא, לא, לא. זה צריך להיות פה אצלי. מתי שהקבלן יגיד צריך לקחת כסף בשביל הבניין, דירה , זה בשלבים, בשלבים. אז יהיה מוכן הכסף’. וככה אני עשיתייי.
ובהמשך החקירה בעמי 55 לפרוטוקול, העידה התובעת:
שם 5555555458848ee8
40
” אז קופות הגמל היו לדירה של ש. או לדירה של א.2 העדה, גב’ ל.: הדירה של א. ש.א. ת. ושהיו של א. שאמרו שזה בשבילי הדירה ש. טוב ת. על שמי ש. שנייה. בסדר ת. אז אמרתי לש., על שמי ועל שמה ביחד. אבל זה גם הכסף שלי.”
42
44
45
46
18
13 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
83. גם העד הנוסף מטעם הנתבעות, מר ל.ע., אשר הצהיר כי התובעת ביקרה בדירה השניה ברחוב
1
X לשם רכישתה, העיד כי למעשה הדירה היתה אמורה להירכש עבור התובעת.

בחקירתו מיום 13 / 11 / 17 , הצהיר העד (עמי 200 לפרוטוקול):
ייש. שאלה אותי אם יש לי דירת 4 חדרים בשביל אמא שלה, עניתי לה בחיוב שיש.”

84. כאן המקום לציין, כי לתצהירי הנתבעות צורף מסמך אשר נכתב לכאורה בכתב ידה של התובעת, על מנת לתמוך בגרסת הנתבעות ולפיה התובעת הסכימה כי הדירה השניה תירכש על שם הנכדה בלבד, בזו הלשון:
5 6

ייייאני החטומה מטה הגב’ ל.כ. רוצה לתת במתנה את הכסף לחשבון הבנק של א. 750 , 000 שקלים לנכדתי א. ל. שאותה אני אוהבת בשביל שתרכוש דירה בY שתהיה על שמה בלבד ואני יגור בדירה ביחד איתה עד לסוף ימיייי. 85. חרף צירופו של המסמך הנ”ל, בחר בייב הנתבעות במהלך החקירות הממושכות והסבוכות של התובעת שלא לחקור את התובעת על מסמך זה, קיומו נשמט מסיכומי הנתבעות והוא לא זכה להתייחסות כלשהי.
13 14
15
16
17

86. התנהלות זו מעלה מסקנה אחת והיא שהימנעות בייכ הנתבעות מלחקור את התובעת על מסמך זה שלכאורה נכתב בכתב ידה, מצביעה על כך כי חקירה לגביו היתה מעלה ממצאים לגבי פסלותו של המסמך, בין משום שהוא נחתם באווירה של פחד והפעלת לחץ ובין שהוא הוכתב לתובעת בדרך לא דרך, המתיישבת עם התנהלותו המחפירה של הנתבעות כלפיה, כפי שיבואר להלן.
18
19
21

87. כך או כך, עצם שתיקתן של הנתבעות לגבי מסמך זה במסגרת הסיכומים ועצם העובדה שבייך הנתבעות בחר שלא לאמת את התובעת עם מסמך זה, מחזקים אף הם את גרסתה של התובעת.
22
23

88. לפיכך אני קובעת, כי הכספים לדירה השניה בסך כולל של 750 , 000 ₪ ניתנו על ידי התובעת לחשבון על שם הנתבעות על מנת שתירכש דירה על שמה של התובעת, כאשר בסופו של יום הסכימה התובעת כי הדירה תירשם על שמה ועל שם הנכדה בחלקים שווים. תנאי נוסף עליו אין חולק באשר לרכישת הדירה השניה מכספי התובעת הוא כי התובעת והנכדה יתגוררו בדירה זו יחדיו.
24 25
26
28

89. בע”א 495 / 80 , ברקוביץ נגד קלימר, פייד לו(4), 57 (להלן: “הלכת ברקוביצ’י) נקבע כי :” מכיוון שמתנה היא חוזה, ממילא מתבקשת המסקנה, כי “על מתנה יש להחיל את הדין הכללי של חוזים בנושאים שלא הוסדרו על-ידי חוק המתנה, כגון קשירת החוזה, בטילותו והזכות לבטלו” (השופט י’ כהן בע”א 173 / 72 , בעמ’ 420″. 15 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
1

96. על בסיס כל אלו, דינו של חוזה המתנה להתבטל ביחס לדירה השניה, ועל הנכדה להשיב לתובעת את כל הכספים בהם עשתה שימוש לשם רכישת הדירה השניה על שמה.
4

97. למעלה מן הצורך, יובהר כי על פי הלכת ברקוביץ’, ניתן לראות במצב הדברים האמור גם חוזה מתנה על תנאי, כאשר התנאי חדל מלהתקיים, לאמור: על-פי אפשרות זו – כמו על- פי האפשרות השנייה – החוזה שבין הצדדים אינו חוזה “בתמורה”, אלא חוזה מתנה. עם זאת, חוזה המתנה אינו כפוף לתניה המטילה חיוב, אלא לתנאי מפסיק, לפיו המתנה תחדל להתקיים, אם תמנע מהמשיבה השימוש בדירה…. מהן התוצאות, הנובעות מכך שחוזה חדל מלהתקיים בשל התרחשותו של תנאי מפסיק! אין בעניין זה כל הוראות, לא בחוק המתנה ולא בחוק החוזים (חלק כללי). חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) אינו חל במישרין, שכן חוק זה עניינו בהפרת חוזה, דהיינו “מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה” (סעיף 1), ואילו התרחשותו של תנאי מפסיק וחדילת החוזה בעקבותיה, אינם מעשה שהוא בניגוד לחוזה. על רקע זה קמה ועומדת השאלה, האם זכאי נותן המתנה להשבה? לדעתי, התשובה על כך היא בחיוב.
7 8 9 10
עולה מהאמור כי אם החוזה שלפנינו הוא חוזה של “מתנה על תנאי”, הרי שמתקיים התנאי המפסיק – אי מתן אפשרות למשיבה לדור בדירה חדל חוזה המתנה מלהתקיים. על כן עומדת למשיבה זכות לדרוש השבת השקעתה.”.
15

98. כאמור הכספים לרכישת הדירה השניה הוענקו בשני תנאים: 1. כי הדירה תירשם על שם התובעת ולמצער עייש התובעת והנכדה. 2. כי התובעת תתגורר בדירה עם הנכדה. שני התנאים לא התממשו.
17 18
20
21

99. לגבי התנאי הראשון- קבעתי כאמור כי אני מקבלת את גרסת התובעת ואת התנאי השני הנתבעות כלל אינן מכחישות- ר’ סע’ 21 לסיכומיהן וכן עדות הבת עצמה בסעיף 14 לתצהירה ובעמי 172 שי 13- 15 לפרוטוקול (דיון מיום 24 . 9 . 2017 ) כמו גם עדות הנכדה עצמה בסעיף 13 לתצהירה ובעמי 160 ש’ 32- 35 לפרוטוקול (דיון מיום 24 . 9 . 2017 ).
22

100. שני התנאים אינן מתקיימים ונוכח התנהגותה המחפירה של הנכדה עצמה אף אינם יכולים להתקיים, כך שאף משום כך על הנכדה להשיב לתובעת את כספי המתנה לרכישת הדירה השנייה.
מהות המתנות
28

101. משקבעתי כי הכספים שנתנה התובעת לבת, לשם רכישת הדירה הראשונה- ניתנו במתנה ומשעה שלמעלה מן הצורך אקבע, כי לא רק בשל פגמים בחוזה המתנה- יש להשיב את הכספים שנתנה התובעת לשם רכישת הדירה השניה, הרי שיש לקבוע מהי מהות המתנה בנתינת כספים לשם רכישת הדירות, בטרם יבחנו התנאים מכוחם יש להשיב את המתנות, בהתאם לחוק. א 17 מתוך 35
30 31
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש

14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’

ש. מתי רכשת את הדירה? ת. ב 9 . 11 . 15 . ש. תספרי איך רכשת את הדירה? מאיזה כספים! ת. קודם כל, היא נתנה לי במתנה, סבתא נתנה לי במתנה 750 , 000 בשאר הסכום.
₪. אני לקחתי משכנתא

ש. פיזית. אין קיבלת! היא העבירה מחשבון בנק שלה לחשבון בנק שלי, כסף. ש. למה היא העבירה! ת. כי זה מה שהיא רצתה. היא רצתה להעניק לי במתנה את הכספים האלה, היא אהבה אותי, כך היא אמרה, היא אמרה שאני הנכדה האהובה עליה, היא הכי מסתדרת איתי מכל הנכדים, היא רוצה שיהיה לי טוב בחיים, היא רוצה שיהיה לי בית שהיא תוכל ביחד להתגורר איתי בו. זהו. ש. אם כך, ש 750 , 000 ₪ האלו ניתנו כדי לרכוש בית שתוכלו לגור יחד בו. נכון! בית שהוא יהיה בבעלותי והיא תוכל להתגורר בו יחד איתי. ”
11

108. מקובלת עלי עמדתו של הנתבעות אשר חזרו והצהירו הן בעדותן והן בסיכומיהם, כי המדובר במתנות עבור דירות או עבור חלק יחסי מדירות אלו. כאמור- דין המתנה לרכישת הדירה השנייה, להיות מושבת לידי התובעת, מכות דיני החוזים ולמעלה מן הצורך יובהר כי יש להשיב את המתנה גם לאור דיני המתנה.
17 18 19
109.
אודות מהות המתנה ניתן ללמוד גם מהגדרת דירה שניתנה במתנה לצורך מיסוי מקרקעין.
22 23

110. בשורה של פסקי דין שניתנו בביהמ”ש העליון נקבע כי גם העברת מתנה בשווי כסף לצורך רכישת דירה יכולה לגרום לכך שהדירה עצמה תיחשב כדירת מתנה וברבות הימים אף חוקק סעיף 149 (ג) (1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה), בו נקבע מפורשות כי ייראו קבלת 50 % לפחות ממחיר הדירה המתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלת מתנהיי
נייל
26
27

111. נוכח עדויותיהן של התובעת ושל הנתבעות, טענות הנתבעות בסיכומיהן וקביעת החוק הנייל בכל הנוגע להגדרת דירת מתנה, אני קובעת כי מהות המתנה שניתנה לבת היא למעשה הדירה הראשונה כדי שיעור הכספים שניתנו. כמו כן, מהות המתנה בהעברת הסך של 750 , 000 ₪ מאת התובעת לחשבון הבת והנכדה הנה הדירה השנייה כדי שיעור הכספים שניתנו.
28
האם המדובר במתנות שהושלמו ?
19 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
116. הדירות שתיהן טרם נרשמו על שם מי מהנתבעים והזכויות בהן רשומות על שם היזם “. A . M חברה קבלנית לבניין והשקעות בעיימיי כאשר לטובת רוכשי הדירות רשומות רק הערות אזהרה בגין התחייבות לעשות עסקה.
1 2

117. גם הנתבעים אישרו בסעיף 13 לסיכומיהם – כי הזכויות בדירות טרם נרשמו על שם הנתבעים לא בדירה הראשונה ולא בדירה השניה.
118.
לפיכך, מובן כי שתי עסקאות המתנה לא הושלמו.
8
9

119. גם דין טענת הנתבעים כי עסקת המתנה ייהושלמה מבחינה מהותיתי- דינה להידחות. פסקי הדין עליהם מסתמכים הנתבעים בסיכומיהם כפסקי דין שבהם המתנה הושלמה מבחינה מהותית דנו במקרים בהם זמן ביטול המתנה היה ארוך משמעותית מהמקרה דנן. ב-ע”א (מחוזי תייא) 2829 / 06 נתאי נדר נ’ רשות הפיתוח ע”י מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 22 . 06 . 2009 ) – דובר במקרה בו התביעה לביטול עסקת המתנה הוגשה לאחר כ-13 שנה, וב-עייא 954 / 93 חממה חג’בי נ’ ברכה בן-יונה, נ(1) 417 (1996) – דובר במקרה בו התביעה לביטול עסקת המתנה הוגשה כ-7 שנים לאחר עסקת המתנה.
10
11
12
13
14
15

120. מטבע הדברים, כאשר ביטול מתנה שטרם הושלמה שנים רבות לאחר נתינתה מהווה כשלעצמו נסיבה המשכללת מעין ייהשלמה”י של המתנה וליתר דיוק השלמה ייעם מתן המתנה”. עת עסקינן בבעלות במקרקעין הדברים מתחדדים אף יותר, זאת כאשר כל אימת שחולף פרק זמן רב יותר עד להסדרת הרישום בפועל, כאשר מקבלי המתנה מתנהלים במהלכו כלפי המקרקעין כמנהג בעלים, אזי ההנחה היא כי הרישום בפועל לא הוסדר מהבחינה הפורמאלית בלבד להבדיל מהבחינה המהותית. לא כך הם פני הדברים, כאשר הביטול נעשה בסמוך יחסית לאחר מתן מתנת המקרקעין שטרם הושלמה ברישום ובמקרה הנדון- בסמוך ממש לאחר שהתובעת נחלצה מבית הנתבעים ומהסיטואציה הקשה והמסרסת בה היתה נתונה, עת התגוררה עמם.
17 18 19
20 21

121. התביעה הוגשה כשנה ומחצה בלבד לאחר הענקת המתנה לגבי הדירה הראשונה וחודשים ספורים בלבד לאחר הענקת המתנה לגבי הדירה שנייה, כאשר בין שתי ההענקות- עברה התובעת את האירוע המוחי הקשה.
26

122. בנסיבות אלו, ברור כי גם מהבחינה המהותית לא חלף די זמן שיצדיק קביעה, כי עסקת המתנה הושלמה מהותית או כי התובעת ויתרה על הזכות לחזור בה מעסקת המתנה.

123. לאור האמור, נחה דעתי כי שתי עסקאות המתנה לא הושלמו ומשכך חל סעיף 5 לחוק המתנה על המקרה דנן, העוסק בהתחייבות לתת מתנה.
21 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
24. מאוד סבלתי בביתה של ש., שם הייתי תקופה קצרה אחרי האירוע המוחי. ש. נתנה לי לישון בסלון הבית, תוך זלזול מוחלט בי ופחדתי פחד מוות לפצות פה בכלל שהיא התעללה בי וגם שאר בני משפחתה התעללו ביי.
1 2
4

128. דוגמאות לאווירת הפחד והטרור שהשרו הנתבעות על התובעת ניתן אף למצוא בעדותה בפני מיום 5 . 7 . 2016 כאשר גוללה את מסכת העובדות אשר הובילו להגשת התובענה (העדות צוטטה בהרחבה בראשית פסק הדין- ר’ עמי 7 לעיל) ובין היתר ההשתלחות והאיום המזעזע מצד הנכדה:
“כל פעם הלכתי, אבל שהייתי באה ויושת (צייל יושבת – נ.ר.ג.) הנכדה אמרה לי תשבי על הכסא עד שתמותי פה, אמרתי לה למה את אומרת ככה? מה עשיתי לך. היא אמרה אני אקח את הכלב שלי ישים לך על הראש”.
12
13

129. לא רק שהצהרותיה של התובעת בדבר התנהלות הנתבעות כלפיה לא נסתרה כהוא זה, אלא שעדותה בחקירה הנגדית חיזקה את טענותיה, עת המדובר היה בעדות מדם לבה של התובעת, אשר היתה אותנטית, קוהרנטית ומהימנה, חרף כל הקשיים עמם נאלצה התובעת להתמודד בחקירה זו עקב ליקויי הדיבור שלה וההפרעות המכוונות והרבות מצד בייכ הנתבעות.
14
130.

כך לדוגמא העידה התובעת במסגרת חקירתה מיום 28 . 5 . 2017 (עמ’ 75 ש’ 18 לפרוטוקול):
ייתראה, קודם כל שלחנו, לקדמ, קב, קבלן, הקבלן שנתתי כסף אז הוא נתן להם פתקים. באנו הביתה אמרתי לש. תני לי פתק אחד לקרוא מה כתוב שסי. ש. החזיקה את הפתקים ככה, את הטפסים והבת שלה דחפה מהיד שלה את הפתק ואמרה לי את זה את רוצה? ועשתה את זה ככה, וזרקה על הרצפה. ואמרה ‘עכשיו תיקחי את זה’ אז אמרתי לה “אני לא רוצה לא לגור איתה, ואני לא רוצה לקנות בית על השם שלה, רק על שמי. זה כסף שלי. זה כסף של הילדים’. עכשיו מה שקורה, מה שקורה שהאמא הזאת לא אמרה לא אפילו למה את עושה ככה לסבתא? למה את מתנהגת ככה אליה! לא היה איכפת לה, היא שתקה.”.
28

131. בהמשך החקירה הבהירה התובעת כיצד התבצע ניתוקה מהמשפחה על ידי הנתבעות, כאשר הבת היא זו שמנהלת את הניתוק ואילו הנכדה היא הזרוע הביצועית שמפקחת עליה. ראה לדוגמא בחקירתה מיום 28 . 5 . 2017 (עמי 76 ש’ 4 לפרוטוקול ואילך):
29
ייש: כמה פחדת מהם?
23 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש

14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
הקטנה הזאת שמעה שאני מדברת איתה, היא אומרת: ‘לא, לא, לא. שלא יגיד, לא. לא. ככה היא עשתה לי ככה שאני לא אגיד לה את הכתובת. אמרתי לה ‘תראי שר. אני נורא מתביישת, לא נעים לי. אבל הם לא מרשים לי, לא מרשים לי להגיד את הכתובת שלהם ואני מצטערת מאוד. אני לא בבית שלי. אני בבית של הבת שלי בפתח תקווה. היא אומרת: “אני רוצה לבוא לראות אותך רק’. אמרתי ‘אבל לא מרשים לי להגיד’, ולא אמרתי לה. לא אמרתי לה. ובאמת זה נורא גועל נפש דבר כזה. כב’ הש’ רוסמן גליס: בבקשה. השאלה הבאה. עוייד כספי: הילדים שלך, אלה שנמצאים בחוץ. במשך 5 חודשים שאת אצל ש. בבית, לא באים לראות אותך! העדה, גב’ ל.: הם באו. הם באו. היא לא נתנה לפתוח את הדלת. ש. אז מה הם עושים? מה הם עושים כשהיא לא נותנת לפתוח את הדלת? ת. שום דבר. הם הולכים חזרה הביתה”.

133. התובעת תיארה בעדותה גם אירועי אלימות פיזית שחוותה מצד הבת. כך למשל העידה התובעת בחקירתה מיום 28 . 5 . 2017 (עמי 65 שי 17 – 21):
“אני פחדתי ממנה כי יום אחד היא נתנה לי פה תיני כיבטה, שעד המוות שלי אני לא אשכח את זה. אני הלכתי הביתה בוכה בחושך והיא הלכה עם הילדים שלה והיא נתנה לי כאן צביטה כזאת גד, גדולה. אמרתי לה למה? אז היא אומרת למה שאני אמרתי שילד של חברה שלה שנכנסים עם כרטיסים ללונה פארק כזה’. אני הלכתי בוכה הביתה ואני פחדתי ממנה. מאוד פחדתיי

134. מגוריה של התובעת בבית הנתבעים הסתיימו אשר העניים במוסד השיקומי בו שהתה התובעת בשעות הבוקר- ייבית L יזמה והתקשרה לילדיה האחרים של התובעת וביקשה מהם

שיאספו אותה מבית L אל ביתם (ר’ עדותה של התובעת בדיון מיום 28 . 5 . 2017 עמי 90 שי 3 –
:(12
ייעוייד כספי: איך הצלחת לצאת מהבית של ש. ולחזור לבית שלך! העדה, גבי ל.:מה! ש: איך הצלחת לצאת מהבית של ש. ולעבור לבית שלך! ת: לא הצלחתי לצאת מהבית של ש.. הייתי בבית L, אמרתי לך. ש: כן.
25 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש

14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
סיפרה לי סיטואציה שמישהו הגיע לבקרה, מהילדים מחולון, אני לא יודעת כמה הגיעו, אני באמת לא זוכרת את הפרטים הללו, ורצו להכנס לבת שגרה בפיית, ולא אפשרו, או שהיא… זה עוד יותר הדליק אצלי נורה אדומה, וממש לחצתי על כ. שאני רוצה את הטלפון והם הגיעו, ודיברו איתה ואח”כ אולי נסעו איתה, את ההמשך בדיוק אני לא יודעת… אני במקביל יצרתי קשר עם פקידת הסעד בחולון ואמרתי לה שאני ממש מבקשת שתנכסי ותיראי מה קורה והיא אמרה לי אני אכנס ואראה, אני לא יודעת מה קרה נכנסה לא נכנסה, איזה טיב של קשר היה, אין לי מושג’י.
137.

ובהמשך, שם, עמי 21 ש’ 3 – 22 :
ייש. שוב, תיארת מקודם איזה שהוא מצב מסויים שזיהית איזו שהיא מצוקה, אני שואל אם המצוקה היתה נפשית! פיסית? או שניהם ביחד, הסבירי לנו, את הרי אשת מקצוע?
ת. שנה ורבע עברו כבר. אני זוכרת שהייתה מצוקה, להגיד לך בדיוק מה מי מו ואיך? קשה לי להגיד בדיוק את המילים. אני זוכרת את הסיטואציה שרצו לבקר אותה ולא נתנו להם להכנס.
ש. את חשת באיזו שהיא כפייה שהיא עוברת? אלימות פיסיתי
ת. אני לא יודעת להגיד. אני לא זוכרת להגיד לך בדיוק אם היא אמרה לי שהיא מכה אותה או לא, אני זוכרת שהיא היתה במצוקה.
ש. מה המצוקה שהייתה לה! לא סיפרת
ת. אני זוכרת שהיה לה פחדיי.
138.
21

העוייס העידה שהמצוקה שהפגינה התובעת, חרגה ממצוקה רגילה שמפגינים מטופלים במצב דומה למצבה של התובעת. שם, עמ’ 22 שי 7 – 31 :
ייש. יכול להיות שהמצוקה שלה שאת מתארת שאת לא יודעת להסביר בפירוט בגלל הזמן והזיכרון יכול להיות שזה נבע מהאירוע המוחי? שהכל ביחד יצר אצלה מצוקה מנטלית של לאו דווקא קשורה באזור המגורים?

ת. מגיעים אלינו באמת המון אנשים, אחרי אירוע מוחי ולפעמים יש דברים בין הורים לילדים, קורים דברים וזיהיתי פה משהו שהוא היה קצת יותר קיצוני, ואני חושבת שבגלל שהיא מגיעה אלינו ולא מאושפזת אלא נמצאת אצל הבת, ואח”כ אני מאד דאגתי לגבי מה קורה, וגם באותו זמן שהייתה אצלי וגם לטווח הרחוק יותר מה יהיה והחלטתי לפנות לפקידת סעד, כי זה היה נראה לי משהו לפי מה שאמרה שהוא לא תקין, מעבר לממוצע”. 27 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
144.
1 2
ה
3

אמנם בסיכומי הנתבעים, מנסים הנתבעים להיבנות מן האמור בחלק מהמסמכים על מנת להפריך את גרסת התובעת. אולם, מעיון במסמכים, עולה בבירור כי הציטוטים המובאים בסיכומי הנתבעים בעיקר ברישא לפרק ייהתנהגות מחפירהיי (בין סעיף 28 לסעיף 29) הנם ציטוטים מגמתיים דווקא ממפגש ההיכרות הראשוני של העוייס בבית L עם התובעת וזאת בנוכחות הנכדה ומבלי שהתובעת יכולה היתה לשוחח עם העוייס בחופשיות וביחידות. ר’ בעמי 2 לסיכום הפגישה מיום 8 / 10 / 15 תחת הכותרת “ימידע שנתקבליי- ייהשיחה נערכה עם : החולה+ הנכדה א.י.
4
5
6
E ס
ס 0
145.
והנה דווקא תרשומת זו מצוטטת על ידי הנתבעים בסיכומיהם וזאת בהתעלם לחלוטין מתרשומות ההולכות ומחמירות לגבי השיחות שהתנהלו בין העו”ס בבית L לבין התובעת, החל מהמועד הראשון בו הצליחה התובעת לשוחח עם העובדת הסוציאלית ביחידות, ללא נוכחות הנכדה, כמפורט להלן :
12 / 10 / 15
חושבת לעבור לפיית קרוב לבת-הנכדה, תעבור לגור איתה….
2/11/15
בגלל ההשגחה הצמודה שוחחנו ביחד עם נכדתה א. שמלווה אותה לטיפולים על עובד זר…
9 / 11 / 2015
_תקציר: שיחה עם כ.
19
פירוט: הפעם הגיעה ללא ליווי נכדתה. לדבריה הבת שהיא מתגוררת איתה יש כעסים על האם. מסרבת להזמין את בתה לשיחה- עוד יומיים יגיעו מM לביקור בית- להכנסת ח.סיעוד. סוכם עם מ. מM שתעדכן אותי לגבי ביקור בית. אחרי יום רביעי אם יהיה צורך נערב את הבן שמרגישה נוח לדבר איתו.
20 21
12 / 11 / 2015
23
שיחה עם חברת M-עם מ.- הבת ש. שמתגוררת אצלה בטלה פעמיים את הביקור ביתי לא משתפת פעולה.
16 / 11 / 2015
מחכה לחזור לביתה בהקדם. הקשר עם הילדים מורכב בעיקר עם הבנות. קשה לה שהנכדה מגיבה לה יפה…(ככל הנראה יילאיי יפה- נ.ר.ג)
19 / 11 / 2015
27
הבן יגיע לשיחה מקווה למצוא תוך מספר ימים מטפלת שתהיה איתה בחולון…
23 / 11 / 2015

ילדים שמתגוררים בחולון מספרים שאחותם ש. לא אפשרה להם לבקר את האם בבית בפיית- נעלה את הקשישה באחד החדרים. ענתה הבת ש. שהאם שוהה אצלה זמנית מדברת איתה לא יפה. לדברי הקשישה קרעה 29 מתוך 35
31
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
1
דיווח אודות פגיעה בתובעת כחסרת ישע ודיווח למחלקת הרווחה בעיר אליה חזרה התובעת להתגורר אודות התנהלות אלימה כלפי התובעת בבית הנתבעים.
17.

בסמוך לאחר מכן, ביום 6 . 12 . 2015 ,, הגישה התובעת בקשה לצו הגנה כנגד הבת והנכדה ולאחר שאלו לא התייצבו לדיון שנקבע במעמד הצדדים, ניתן כנגדן צו הגנה לטובת התובעת למשך 3 חודשים.
3 4
18.
6

ביום 7 . 12 . 2015 , הגישה התובעת את התובענה נשוא תיק זה להשבת הכספים שנגזלו ממנה, לטענתה, שלא כדין על ידי הבת והנכדה, שכן הן שביצעו את המעשים הנטענים כלפי התובעת, העומדים בבסיס עילת התביעה.
19.
הנתבע 3, בעלה של הבת, צורף להליך לאחר שהתברר כי הדירה ברח’ X, אותה רכשה הבת בתמורת כספי מכר דירתה של התובעת בנווה W, נרשמה גם על שמו של הנתבע 3 ועל מנת לשמור על זכויותיו בגדר ההליך, כאחד מהבעלים הרשומים של הדירה ברח’ X.
9 10
11
.20
התובענה נידונה בתחילה בפני כב’ השופטת שפרה גליק, עד שהועברה לטיפולי במהלך חודש אפריל 2016, לקראת פרישתה הצפויה של כב’ השופטת גליק מכס השיפוט.
תמצית טענות התובעת
.21
15
התובעת טוענת שלאחר פטירת בעלה המנוח, החלו הבת והנכדה לנצל את מצבה הרעוע, אשר החמיר לאחר האירוע המוחי שעברה, על מנת להוציא ממנה כספים תוך כפיה, עושק רמיה הטעיה ואיומים.
16
.22
18
התובעת טוענת שבין היתר, הבת גרמה לה להאמין שהחתימה את המנוח, בהיותו על ערש דווי בבית החולים, על צוואה המעבירה אליה את כל רכושו.
.23
התובעת טוענת, כי הבת איימה עליה, כי ככל שלא תעביר אליה כספים, תפעל לממש את הצוואה שברשותה והתובעת תיוותר ללא אמצעי קיום ותיזרק לרחוב. התובעת טוענת שהדבר גרם לה לחרדה קשה, שכן בעלה המנוח סיפר לה טרם פטירתו שהבת אכן ניסתה לרמות אותו וללחוץ עליו שיוריש לה את כל רכושו.
21 22
.24

לטענת התובעת, מתוך לחץ ופחד שתיוותר חסרת כל, נכנעה לדרישות הבת למכור את הדירה בתל אביב ולהעביר לבת את מרבית כספי המכר בסך של 900 , 000 ₪, בהם השתמשה הבת בכדי לקנות לעצמה דירה חדשה ברח’ X בפתח תקווה (להלן – “הדירה ברח’ Xיי).
24 25
.25
27
לטענת התובעת, לאחר האירוע המוחי שעברה, החמירה מסכת האיומים מצד הבת והנכדה ועלתה לכדי התעללות נפשית ופיזית של ממש.
3 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
בפתח תקווה. הגעתי לשם, לא נתנו לה לרדת ודיברנו עם ש. בטלפון אחרי שהיא ענתה לאחותי, אחרי הרבה זמן ואמרה “אף אחד לא יכול לראות אותה, אין אף אחד בבית עכשיויי. מה הייתי צריך, לשבור את הדלתייי
ובהמשך עדותו :

יית. הודעתי לאחי ולאחותי ונסענו אליה בערב לשם, לקחנו דברים ונסענו, אבל לא פתחו לנו את הדלת ואחותי התקשרה המון פעמים, עד שש. ענתה לה ואמרה לה שאין אף אחד כאן ואי אפשר לפתוח את הדלת. ש. ומה עשיתם בסוף? חזרנו חזרה”.
150.

למרבה הצער, גם לאחר שהצליחה התובעת להתוודות בפני העו”ס אודות המתרחש בבית הבת והוחזרה על ידי יתר ילדיה להתגורר בדירתה בחולון, ארע אירוע אלימות חמור מצד הבת כלפי התובעת, כפי שתואר על ידי התובעת בעדותה מיום 25 . 8 . 2017 (עמי 84 ש’ 22 ואילך):
אבל את צריכה להחזיר לי את זה. זה כסף שלי. ואין לי, אין לי בעל שמו, שמפרנס אותי’. אז אני רציתי להגיד לה, ‘תשארי ככה, היא דחפה אותי ונפלתי על הרצפה. אני לא יכולה להראות לך מה יש לי פה עד עכשיו. והרופא כותב שזה מן, זה מנפילה. יש לי פה חור כזה שקבלתי מכה מהרצפה ומהכורסא, הכורסא שלי היה ליד זה. זרקה אותי על הרצפה ואני זעקתי ‘למה זרקת אותי, למה?י זעקתי יהצילו, הצילו’. אז היא לקחה מהר וזרקה את כל הד, וילונות וכיסויי התריסים שאף אחד לא ישמע את הצעקות שלי. היא אמרה לי יתקומי. מהר תקומי מהרצפה. אמרתי אני לא יכולה’. אז היא שכבה עלי ככה ושמה לי את היד ככה, ככה, היא אמרה ‘עכשיו, עכשיו’ עשתה את הצרות שלה ככה. יתקומי עכשיו, עכשיו תקומי’. אמרתי יאויי, את צו, צור, ‘את חונקת אותי עזבי אותי. את חונקת אותי. את חונקת אותי’. ואני נבהלתי נורא. פתאום צלצל הטלפון, הטלפון. היה לי פה את לחצן המצוקה, היא לקחה את זה וזרקה רחוק. הטלפון הזה כן, היא לקחה את הטלפון שלי הקטן ושמה את זה רחוק, זרקה, הכל היה רחוק ממני. ואני שוכבת על הרצפה וצועקת וצועקת נורא, ואף אחד לא שמע אותי כי היא סגרה את כל הבית. אחר כך צלצל הטלפון הגדול, והיא הלכה וראתה שכתוב י.. אז אמרתי לה כן, י. צריך לבוא עכשיו’. היא שמעה שי. צריך לבוא, היא לקחה מהר את התיק שלה וברחה. ברחה. הוא בא, הוא אומר לי מה קרה לך?י אמרתי יאל תשאלי. אז הוא עזר לי לקום. ואני אחר כך הלכתי למשטרה והגשתי תומה, תלונה. אבל הם לא עושים כלוסיי.
31 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
1
מקום לספק בדבר ההתעמרות הקשה בתובעת על ידי הנתבעים, החל מכליאתה בביתם, ניתוקה מיתר ילדיה, השפלתה, איום כי יניחו את הכלב על ראשה, ניצול חולשתה לאחר האירוע המוחי וכלה באירוע האלימות הקשה מצד הבת, לאחר שהתובעת שבה להתגורר בחולון כמפורט לעיל,
3
נחה דעתי כי הנתבעים כולם ובפרט הנתבעות התייחסו בצורה מחפירה אל האם.
158.
ההתנהגות המחפירה התבטאה הן ביצירת אווירה ממושכת של מצוקה ופחד אצל התובעת, כשהיא חולה ומוחלשת לאחר אירוע מוחי והן במעשים ספציפיים שנעשו כלפיה, כפי לדוגמא שסיפרה העוייס בחקירתה, לרבות הצהרה כי הבת נעלה את התובעת באחד החדרים וקרעה לה שקים.
7
159.
10
11
בנוסף לעדויות הנייל מצאתי לנכון להתייחס לדבריה הקשים של הבת עצמה כלפי התובעת בתצהירה. הבת ציינה בתצהירה אודות אופי נוקשה של התובעת, האשמת התובעת בפילוג משפחתי וכו’. הגם שדברים אלה נאמרו במסגרת תצהיר שהוגש לבית המשפט בתביעה הנדונה, מצאתי לנכון לראות בהם כחיזוק נוסף לכך שאכן התקיימה התנהגות מחפירה. לכל אלו יש להוסיף את רמיית התובעת בנוגע לשימוש בכספים שהעניקה לדירה השנייה, דירה אשר כפי שקבעתי לעיל היתה אמורה להירשם על שמה ולמצער על שמה ועל שם הנכדה במשותף, כאשר בסופו של דבר נרכשה בכספים אלו דירה על שם הנכדה בלבד, דבר המהווה התנהגות מחפירה כשלעצמו.
13
14
15
160.
17 18
לאור כול האמור לעיל נחה דעתי כי כפי שטענו הנתבעים בסיכומיהם- הדירות שתיהן נרכשו בין היתר בכספי המתנה של התובעת אשר ניתנו לשם רכישת הדירות ומשקבעתי כי המתנות לא הושלמו הרי שנוכח התנהגותם המחפירה של הנתבעים כלפי התובעת- עליהם להשיב לה את המתנה.
19
הסכומים שיש להשיב לתובעת
161.

בתצהיר עדותה הראשית המתוקן הציגה התובעת אסמכתאות לעניין העברת כספים לבת ביום 3 . 7 . 14 בסך של 540 , 000 ₪ (נספח ד’ לתצהיר), וכן אסמכתאות לעניין העברת כספים לנכדה, ביום 10 . 9 . 15 בסך של 750 , 000 ₪ (נספח ח’ לתצהיר). כן צירפה התובעת פתקית מפנקס השיקים עליה כתבה 20 , 000 ₪ (נספח ה’ לתצהיר).
162.

בחקירתה הודתה הבת כי קיבלה לרכישת הדירה הראשונה סך של 70 , 000 ₪ וסך של 540 , 000 ₪ (סהייכ 610 , 000 ₪), לאמור- עמי 170 לפרוטוקול:
ייש.

אני מציגה נספח ד לתצהיר של התובעת, אנחנו רואים העברה של 540 , 000

ב 3 . 4
.14.
ש.

זה נכון, אני מאשרת את העברה. אני לא מסתירה שום דבר. לשם מה היתה העברה? 33 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
168.
1

הנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסך של 610 , 000 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה למדד המחירים לצרכן, החל מיום 1 / 5 / 2014 ועד לתשלום בפועל.
169.
w

בנוסף, על הנתבעות 1 – 2 לשלם (ביחד ולחוד) לתובעת את הסך הכולל של 770 , 000 ₪ כאשר סכום זה יישא הצמדה למדד המחירים לצרכן, החל מיום 1 / 11 / 2015 ועד למועד התשלום בפועל.
4
170.

באשר להוצאות משפט – לאור תוצאת פסק הדין ובשקלול כולל של אופן ניהול ההליך על ידי הצדדים, בשים לב למספר הרב של הבקשות שהוגשו במסגרת ההליך והיקפן ובשים למספר דיוני ההוכחות שהתקיימו לפני ואורכם, זאת גם בשל העדת עדים רבים מצד הנתבעים, אני מחייבת את הנתבעות 1 – 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עוייד בסך של 70 , 000 .
6 7 8
171.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
172.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים
ניתן היום,
19 / 9 / 2019 , בהעדר הצדדים.
נלי רוסמן גליס, שופטת
35 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
1
התובעת, כאשר התחילה לבכות ולצרוח מכאבים, הבת לקחה ממנה את לחצן המצוקה המחובר אליה וזרקה אותו, על מנת למנוע ממנה להזמין רופא.
.34
3
כאשר הבת סירבה להשיב אליה את לחצן המצוקה, החלה התובעת לזעוק לעזרתה של בתה האחרת, המתגוררת באותו בנין. בתגובה, הגיפה הבת את התריסים וסגרה את כל חלונות הבית על מנת שלא ישמעו את התובעת, נשכבה עליה בתנועות פנים מאיימות ומפחידות ולחצה לה על הצוואר, עד שהתובעת חשבה שהבת עומדת להרוג אותה.
5
35.
התובעת טוענת שאז, בדרך נס, צלצל הטלפון הנייד שלה אולם הבת לא אפשרה לה לענות והכניסה את הטלפון שלה לתיק. כאשר הטלפון צלצל בשנית, והבת ראתה שהשיחה היא מאחד מילדיה הנוספים של התובעת, חששה שמישהו יגיע לדירת התובעת ויראה את האירוע האלים, ומשום כך לקחה את חפציה וברחה.
9
.36
11
התובעת טוענת, כי רק לאחר שהגישה את התביעה דנן, גילתה שהבת והנכדה השתמשו בכספים שהעבירה אליהן במטרה שירכשו עבורה את הדירה ברח’ Y, בכדי לרכוש דירה אחרת על שם הנכדה – ללא ידיעתה וללא הסכמתה.
.37
התובעת טוענת כי הבת והנכדה התנהגו כלפיה באופן מחפיר וגזלו את כספה.
.38

התובעת עותרת להורות לבת ולנכדה להשיב לה את סכומי הכסף שהוצאו ממנה תוך כפיה, עושק והטעיה, הראשון בסכום של 900 , 000 ₪ שהם כספי תמורת מכר הדירה בתל אביב, והשני בסכום של 770 , 000 ₪ שהעבירה אל הבת והנכדה על מנת שירכשו עבורה דירה ברחוב Y, דבר שלא נעשה אלא שנרכשה דירה אחרת ברחוב X על שם הנכדה.
15 16 17
39.
19
עוד עותרת התובעת להורות לנתבעות להשיב לה את הכספת אשר נטלו מהדירה בחולון, על כל הכספים שהיו בה.
תמצית טענות הנתבעות
40.
הנתבעות הגישו כתב הגנה אחד.
41.
לטענת הנתבעות, מי שהניעו את ההליך דנן הנם ילדיה הנוספים של התובעת, אשר השפיעו על התובעת לחזור בה מהתחייבותה לתת להן מתנה.
.42
25
הנתבעות טוענות שבמהלך השנים, נהגה התובעת לתת מתנות לילדיה כדבר שבשגרה. כך, לטענתן, העניקה התובעת לאחד מילדיה כספים על מנת שירכוש דירה משלו.
43.
הנתבעות טוענות שכאשר המנוח שכב על ערש דווי, הביע את רצונו האחרון שהבת תקבל מחצית מרכושו כהוקרה על הטיפול המסור שלה וכי לאחר לכתו מן העולם, ישמח אם התובעת והבת
27 28
5 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
1
נווה W בתל אביב, מניה של חבר בתחנת מוניות R בשדה התעופה שגם היא מושכרת וכן היא מקבלת קצבת ביטוח לאומי.
דיון והכרעה
טענת הנתבעים ולפיה לא התובעת היא שעומדת מאחורי הגשת התביעה
53.
7
כאמור, מראשית ההליך וגם במסגרת הסיכומים חזרו הנתבעים שוב ושוב על טענתם כי אין לייחס לתובעת את הגשת התביעה, כי אם ליתר ילדיה של התובעת. ר’ סעיף 42 לסיכומי הנתבעים. בסע’ 84 מגדילים הנתבעים ומפרטים כי יתר ילדי התובעת ייהחליטו לנפח לה את הראש בסיפור שלא היה ולא נברא בבחינת כל האמצעים כשרים וכפועל יוצא באה הדרישה להשבת הכספיס”. ר’ גם סעיף 94 לסיכומים.
54.
11

טענה זו, הפוגמת לכאורה בכנות התביעה, נבחנה על ידי בהסכמת הצדדים, כבר בדיון שהתקיים בפניי, ביום 5 / 7 / 16 . בדיון זה, ונוכח טענות הנתבעות כי גורמים אחרים הם העומדים מאחורי ההליך ולא התובעת עצמה ובהסכמת הצדדים, יצאו כל הנוכחים מאולם בית המשפט והתובעת נותרה באולם לבדה. התובעת גוללה באופן עצמאי ובלתי תלוי את סיפורה והביעה את מצוקתה באופן אותנטי וחף מגינונים משפטיים. התובעת תיארה במילותיה שלה כיצד נפלה קורבן למעשי הבת והנכדה (שם, עמ’ 6 ש’ 1 – עמי 8 ש’ 14):
12 13 14
15
“אני מבקשת סליחה שאני בוכה כי לא טוב לי… ישבתי בבית והייתי לבד, והייתי נרדמת ככה מול הטלוויזיה פתאום דפקו בדלת דפקו ואני כמו טיפשה הלכתי ופתחתי את הדלת היא באה עם שני גברים הייתי ככה חצי כזאתי, היא אמרה לי… היה לי בית בת”א בנווה W שהייתי משכירה וחיה מזה 3500 שח כל חודש, לאוכל חשמל מים מסים הכל, בקיצור היא באה איתם ואמרה את תמכרי את הבית הזה ותעזרי לי לקנות בית אז אמרתי לה יש לך בית אבא שילם לך משכנתא היא אמרה מכרתי אותו, ועכשיו קשה לי לשלם שכירות… הייתי מעורערת בלילה והיא באה אלי עם שני גברים הייתי לבד, והיא אמרה אמא תחתמי פה ופה, והיא פותחת את הפה. שהיה לי אירוע היא דחפה אותי על הרצפה בבית ויש לי לחצן מצוקה, למה? כי אמרתי לה תביא לי כסף שיהיה לי קצת כסף לקנות אוכל, היא זרקה אותי על הרצפה וצעקתי לבת שלי הדתיה שגרה מעלי והיא סגרה לי את כל החלונות שלא ישמעו והיא לקחה לי את לחצן המצוקה. נהיה לי בגב כאבים… עכשיו היא לא צריכה אותי, היא לקחה לי את כל הכסף עכשיו כבר לא צריכה אותי…
אבל מה שקרה זה שהילדה הזאת הקטנה, הנכדה הזו שגידלתי אותה, בבית היה לי את הכסף של בעלי שעבד עם תיירים היה לו דולרים הוא שם שס…
7 מתוך 35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 14100 – 12 – 15 ל. נ’ ל. ואח’
55.
1
התרשמתי מכנותה ומהימנותה של התובעת ונוכחתי כי דבריה נאמרים מדם ליבה והכאב שהיא חשה ממעשיהן של הנתבעות, הוא אמתי וכנה.
56.
Hw
התובעת גוללה במילים שלה כשהיא לבד באולם ואינה נתונה ללחץ כלשהו מצד גורם כזה או אחר את הקורות אותה בשנתיים שקדמו להגשת התביעה, החל מנסיבות מכירת דירתה בנווה W (ייבאישון לילהיי כששני גברים הגיעו יחד עם התובעת לביתה), המשך בנסיבות מגוריה בבית הנתבעים לאחר האירוע המוחי, המשך בנסיבות מתן הכספים הנוספים לשם רכישת דירה עבורה ועבור הנכדה, כספים אשר הסתבר כי מאחורי גבה שימשו לרכישת דירה על שם הנכדה בלבד וכלה בנסיבות הקשות והחמורות של התנהגות הבת והנכדה כלפיה, מאז נפטר בעלה המנות בכלל ומאז עברה את האירוע המוחי בפרט.
6
57.
10
אשר על כן- טענת הנתבעים בדבר העובדה שהתביעה לא הוגשה על ידי התובעת עצמה ו/או כתוצאה מלחץ וסיפורי בדיה של יתר ילדיה- נדחית.
הדירה הראשונה – פגמים בכריתת הסכם המתנה
15

58. התובעת טענה כי הבת גרמה לה להאמין שהחתימה את בעלה המנוח, בהיותו על ערש דווי על צוואה המעבירה לבת את כל רכושו, תוך נישולה של התובעת. בנוסף: התובעת טענה כי הבת איימה עליה כי אם לא תעביר לה כספים, היא תפעל למימוש הצוואה המנשלת אותה מרכוש האב המנוח, והיא תיוותר ללא אמצעי קיום.
16 17
18
19

59. עוד טוענת התובעת, כי נעשקה על ידי הבת וכי תחת הלחץ הנייל הוחתמה על מכירת דירתה בנווה W ועל העברת תמורת דירה זו לידי הבת לטובת רכישת דירה עבור הבת.

60. מנגד, הבת טענה כי לא הופעל לחץ על התובעת כדי לתת לה את המתנה, כי מצבה של התובעת היה תקין (העסקה הראשונה קרתה טרם האירוע המוחי), המתווך שערך את העסקה לא העיד על לחץ שראה וכי התובעת העידה כי רצתה לעזור.
22
24

61. מהימנים עלי דברי התובעת בדבר הלחץ בו היתה שרויה וניכר היה כי פטירת בעלה גם גרמה לה לצער רב, אשר החליש אותה מהבחינה הנפשית.

62. כמו כן, מקובלת עלי טענת התובעת ולפיה הבת איימה עליה כי תממש את צוואת אביה המנוח המנשלת את התובעת מכל רכושו לטובת הבת בלבד.

63. חיזוק לכך נמצא בעדותו של עוייד ר., אשר הובא על ידי הבת, יום בטרם פטירת המנוח לבית החולים בו היה מאושפז, שהעיד כי הבת הייתה ייהרוח החיהיי אשר דחפה את האב לערוך צוואה לטובתה, למרות שהמנות והתובעת כבר ערכו צוואות הדדיות.
28 29
9 מתוך 35