מדינת ישראל נגד נתניהו ואח’

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 52605 – 06 – 18 מדינת ישראל נ’ נתניהו ואח’
בפני
כבוד הנשיא אביטל חן
בעניין:
מדינת ישראל
המאשימה
נגד
1.שרה נתניהו – הסתיים 2.עזרא סיידוף
הנאשמים
גזר דין בעניינו של נאשם 2
הנאשם 2 (להלן – הנאשם) הורשע על יסוד הודאתו בכתב האישום המתוקן, בשלוש עבירות שעניינן קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת – ללא מרמה, לפי סעיף 416 סיפא לחוק העונשין, התשלייז-1977 (להלן – החוק).
השתלשלות ההליכים בתיק הנאשם אשר שימש בעברו בתפקידים שונים במשרד ראש הממשלה (להלן- המשרד), הואשם במסגרת כתב האישום המקורי שהוגש נגדו ביום 21 . 6 . 2018 , בעבירות שעניינן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק (ריבוי עבירות), ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 415 סיפא ו-25 לחוק (ריבוי עבירות), ומרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק (ריבוי עבירות) בצירוף סעיפים 29 ו-34ב לחוק, כאשר שווי היידבריי שקיבל במרמה, לפי הטענה עמד על כ
.₪ 470,000

הצדדים הופנו לגישור בפני כב’ השופט כדורי, ובסיומו הגיעו הצדדים להסכמות, אשר בעקבותיהן הוגשו ביום 25 . 6 . 2019 הודעה על הסדר טיעון וכתב אישום מתוקן.
עמוד 1 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 52605 – 06 – 18 מדינת ישראל נ’ נתניהו ואח’
במעון הועסקו מבשלות אשר שובצו על תקנים של ייעובדות כלליותיי, באופן שיצר כלפי המשרד מצג לפיו מדובר בעובדות כלליות נוספות, ולא במבשלות. למרות שבמעון הועסקו מבשלות, הורתה הגבי נתניהו לעובדי המעון כדבר שבשגרה, להזמין עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם, ארוחות מוכנות ממסעדות, תוך שהנאשם והגבי נתניהו נמנעים מלומר לגורמים הרלבנטיים, שבמעון מועסקות מבשלות. במספר מקרים, הורתה הגבי נתניהו להזמין שפים ממסעדות, על מנת שאלו יבשלו ארוחות במעון, כל זאת תוך ניצול מכוון של טעות אנשי החשבות במשרד.

הזמנת הארוחות המוכנות והשפים, אשר עמדה על סך 175 , 000 שייח נעשתה בידיעת הנאשם, והוא פעל לאישורם ולמימונם ע”י המשרד.
בנוסף, במענה לבקשת הגבי נתניהו להעסקת מלצרים מסוימים במעון, הסדיר הנאשם את העסקת

אותם מלצרים דרך חברת כוח אדם חיצונית, בלא ידיעת החשבות במשרד, כשהוא דואג לתשלום תעריף גבוה מהמקובל על ידי המשרד לאותם מלצרים. תשלום היתר ששולם עבור שכר המלצרים עמד במצטבר על סך 20 , 000 ₪.
הנאשם והגב’ נתניהו פעלו בצוותא חדא לנצל במכוון את טעות הגורמים הרלוונטיים במשרד, שסברו כי במעון לא מועסקת מבשלת, ובעקבות זאת, נשא המשרד בתשלומים עבור ארוחות מוכנות ממסעדות ושפים שהוזמנו למעון, כמו גם בשכרן של העובדות שהועסקו כמבשלות, ובתשלומים עבור מלצרים שהוזמנו למעון לבקשת הגב’ נתניהו.
על יסוד המתואר לעיל, קיבל הנאשם מהמדינה עבור הגב’ נתניהו, בני משפחתה ואורחיהם ארוחות

מוכנות ושירותי שפים בשווי של 175 , 000 ₪ ושירותי מלצרות בתשלום יתר בן 20 , 000 ₪.
במעשיו ביצע הנאשם שלוש עבירות לפי סעיף 416 סיפא לחוק העונשין שעניינן קבלת דבר בניצול
מכוון של טעות הזולת.
עמוד 3 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 52605 – 06 – 18 מדינת ישראל נ’ נתניהו ואח’
הנאשם נעדר עבר פלילי. בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, תיאר הנאשם את המורכבות שהייתה כרוכה בתפקידו כאחראי על הספקת הצרכים החומריים במעון ראש הממשלה. הנאשם הסביר כי היה ער לנהלים, אך חש אי-בהירות ביחס לאופן בו נדרש לנהוג אל מול דרישות נשות ראשי הממשלה השונים,
אותן נהג למלא מתוך יראת כבוד. להערכת שירות המבחן, הנאשם נוטה לצמצם מאחריותו לפעולותיו המפורטות בכתב האישום המתוקן, וחווה את עצמו כמי שהיה נתון תחת השפעתם של גורמים אחרים.
שירות המבחן סבור שהנאשם אימץ דפוס של ריצוי אחרים, לעיתים תוך טשטוש גבולות. נתונים אלו
עמדו ברקע לביצוע העבירות.
לסיכום, מציין שירות המבחן בתסקיר כי מדובר באדם מתפקד, בעל עולם ערכים נורמטיבי,
והמעשים שבהם הורשע אינם מאפיינים את מהלך חייו. השירות סבור כי עונש בדמות שירות לתועלת הציבור יהווה עונש חינוכי אשר יקטין את הסיכוי להישנותן של עבירות נוספות.
תמצית טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני התביעה בטיעוניה לעונש התייחסה התביעה לחומרה העולה ממעשיו של הנאשם, אשר באה לידי ביטוי בהיותו עובד ציבור. לצד זאת, ציינה לקולא את העובדה לפיה הנאשם לא פעל מיוזמתו אלא מילא אחר הוראותיה של הגב’ נתניהו. עוד נטען, כי מעשיו של הנאשם לא נעשו לשם הפקת תועלת אישית, שכן הנאשם לא קיבל לידיו דבר, ולמעשה כל הסכום בסך 195 , 000 ₪ שאותו קיבל מהמדינה (הארוחות המוכנות, שירותי השפים ושירותי המלצרות), נועדו לגבי נתניהו, משפחתה ואורחיהם.
בהתייחסה לשיקולים המצדיקים את אישור הסדר הטיעון מנתה התביעה את משמעות האחריות שנטל הנאשם על העבירות מבחינה ציבורית, קיומם של קשיים ראייתיים בתיק, ריבוי העדים העולה על 80 עדים ומורכבותו של התיק. כן ציינה התביעה את גילו המתקדם של הנאשם, עברו הנקי, הרקע לביצוע העבירות, והמחיר האישי הלא מבוטל ששילם, הכולל בין היתר את השעייתו מהעבודה בסמוך לאחר פתיחת החקירה המשטרתית, קיום ההליך המשפטי והרשעתו בדין.
התביעה סבורה כי ההסדר מבטא איזון ראוי ונכון של מכלול האינטרסים עליהם מופקדת התביעה וביקשה לכבדו ולגזור על הנאשם את העונשים המוסכמים.
עמוד 5 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים ת”פ 52605 – 06 – 18 מדינת ישראל נ’ נתניהו ואח’

מצגר נ’ מדינת ישראל ( 30 . 4 . 2017 );עייפ 3068 / 10 פלונית נ’ מדינת ישראל ( 1 . 11 . 2010 ) עייפ 921 / 17 אבו זעילה נ’ מדינת ישראל ( 28 . 5 . 2017 )).

לאחר תיקון 113 לחוק, כאשר מוגש לבית המשפט הסדר טיעון, מצווה בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם ואת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, כפי שהיו נקבעים אלמלא הסדר הטיעון. מתחם הענישה מהווה אמת מידה לסבירות הסדר הטיעון (ע’יפ 2745 / 18 אבו שארב נ’ מדינת ישראל ( 8 . 8 . 2018 ), עייפ 1548 / 18 גיא נ’ מדינת ישראל ( 23 . 11 . 2018 ).
לאחר קביעת מתחם העונש ההולם ועונשו של הנאשם בתוך המתחם, על בית המשפט להשוות בין העונש המוסכם לבין העונש שהיה מוטל על הנאשם ללא הסדר הטיעון, על מנת לבחון את מידת ההקלה שניתנה לנאשם תמורת הודאתו, והאם ההקלה עומדת במבחן האיזון שנקבע בהלכת פלוני.

(עייפ 512 / 13 פלוני נ’ מדינת ישראל ( 4 . 12 . 2013 ); עייפ 3856 / 13

גוני נ’ מדינת ישראל ( 3 . 2 . 2014 ))
בחינת ההסדר לאור תיקון 113 בהתאם לעקרון ההלימה העומד במרכזם של ייכללי הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה”י, על בית המשפט לגזור על נאשם עונש המבטא ייחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליויי (סעיף 40ב לחוק העונשין), לשם כך על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם ולאחר מכן, לקבוע מה עונשו של הנאשם בתוך המתחם, זאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
מתחם העונש ההולם מתחם העונש ההולם מבוסס על הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, על מידת הפגיעה בו ועל מדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק).
כתב האישום המתוקן אינו מציין את התקופה בה ביצע הנאשם את העבירות, אך עיון בכתב האישום המתוקן בעניינה של נאשמת 1, מלמד כי מדובר באירועים שהתרחשו בין חודש ספטמבר 2010 ועד לחודש מרץ 2013. אסתמך על נתון זה גם ביחס לחלקו של הנאשם בפרשה.
עמוד 7 מתוך 10

בית משפט השלום בירושלים ת’יפ 52605 – 06 – 18 מדינת ישראל נ’ נתניהו ואח’
העונש המתאים בתוך המתחם וגזירת הדין
בבוא בית המשפט לגזור את העונש המתאים לנאשם, עליו לשקול את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה (סעיפים 40ג(ב) ו- 40 יא לחוק), עליהן ניתן ללמוד בין היתר מטיעוני הצדדים לעונש ומתסקיר שירות המבחן.
הנאשם בעל עבר נקי הודה בביצוע המעשים וחסך זמן שיפוטי יקר.
הנאשם מגיע מרקע משפחתי תקין. לאורך שנותיו ניהל אורח חיים נורמטיבי ושומר חוק, והמעשים בהם הורשע אינם משקפים את נוף חייו.

הנאשם הושעה מעבודתו בשנת 2015 ובחודש 9 / 2018 יצא לגמלאות, לאחר תקופה ארוכה בת כ-40 שנות עבודה במשרד ראש הממשלה.
הנאשם הודה בביצוע המעשים במסגרת הסדר הטיעון. מעובדות כתב האישום המתוקן אנו למדים כי הנאשם פעל שלא מיוזמתו אלא במענה לדרישתה של הגב’ נתניהו. מקריאת תסקיר שירות המבחן ניתן ללמוד אודות הקונפליקט בו היה נתון הנאשם, בין הצורך לפעול בהתאם לנהלים, לבין כישלונו לסרב להוראותיה של הגבי נתניהו, ולהציב גבולות כנדרש . אין חולק כי הנאשם לא נטל לעצמו דבר וכי לא היה לו רווח כלכלי מפעולותיו המתוארות בכתב האישום.
עמוד 9 מתוך 10