בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א
44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט מאזן דאוד
תובע
חוסאם משירקי עיין עוייד מוראני פאיז ואח’
נגד
נתבע
בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093) עיין עוייג שי גרנות ואח’
פסק דין
1.
2 3
לפני תובענה למתן צו עשה כנגד הנתבע, בנק דיסקונט לישראל בעיימ, (להלן: “הנתבעיי או “הבנק”י) לפתוח עבורו חשבון עו”ש ביתרת זכות שיתנהל בסניף נצרת מס’ 093 בהתאם לבקשתו, וכן לתת הוראות להענקת כל השירותים הבנקאיים שחובה על הבנק להעניק במסגרת ניהול עסקיו כנותן שירותים פיננסיים (נשיימ).
רקע עובדתי ;
.2
9
התובע, פועל בתחום ניכיון השיקים, ומתן שירותים פיננסים ומורשה להעניק שירותים שונים בהתאם לסעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון תשייס- 2000 (להלן: “חוק איסור הלבנת הוןיי) וכן חוק הפיקוח על מתן שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים) 2016 (להלן: “חוק הפיקוח”) בהתאם לתעודת רישום לנותן שירות מטבע שניתנה לו.(להלן: ייהרישיוןיי).
11
12
.3
הנתבע הוא תאגיד בנקאי, כאשר סניף 093 הממוקם בנצרת הינו סניף ייעודי המתמחה במתן שירותי בנקאות עסקיים לנשיימ (להלן: ” הסניףיי)
בתאריך 02 . 08 . 17 פנה התובע לסניף בבקשה לפתיחת חשבון בנק לנותן שירותים פיננסים, בהיותו סניף ייעודי לניהול חשבונות מסוג זה, וצירף מסמכים שהתבקשו על ידי הבנק כטענתו. בתאריך 16 . 08 . 17 שלח הנתבע תשובה במסגרתה ביקש מהתובע להתייצב פיזית בסניף בצירוף המסמכים שפורטו בבקשה לפתיחת חשבון.
1 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א 44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
מהפרמטרים הבאים: סוג הגוף ופעילותו, היתר המשך עיסוק או קבלת רישיון, תחולת צו איסור הלבנת הון על פעילותו; המדיניות כאמור תכלול את הטעמים הסבירים לסירוב פתיחת חשבון וכן ייקבע כי סירוב כאמור לפתיחת חשבון ללקוח שהוא גוף פיננסי מוסדר ינומק ויימסר לו, בכפוף לכל דין, בכתב עד 7 ימי עסקים ממועד ההחלטה בדבר הסירוב ולא יאוחר מ 14 ימים ממועד קבלת כל המסמכים מהלקוח (מכתב המפקח מיום 15 . 4 . 18 ).
1 2 3 4 5
37.
הבנק לא הוכיח קיומה של מדיניות לפתיחה וניהול חשבונות לגופים פיננסיים מוסדרים. נציג הבנק טען שמדיניות כזו קיימת, אך לא הציג עותק ממנה בפני בית המשפט (עמוד 15 שורות 17 – 36 ). מעבר לאמור לעיל, נציג הבנק שהתייצב חבר בוועדה שמקבלת את ההחלטות לפתיחת חשבון נשיימ (ראו: עמוד 13 שורה 19 – 29) טיפל בבקשת התובע-מבלי להיפגש עם התובע, הודה גם אם מדיניות זו נשלחה, טרם אושרה (עמוד15 שורות 30 – 32 ). העד וחרף היותו חלק מהוועדה שמאשרת את פתיחת חשבון הנשיימ, לא גילה בקיאות בהוראת מדיניות זו, ולא ידע להשיב אם שני הנימוקים שבסיס הסירוב בעניין התובע הם על פי אותה מדיניות שנטענן שקיימת. העד השיב בעמוד16 שורות 21 – 30 לשאלה מפורשת בנדון באומרו:
7 8 9 10 11
12
13
“ש. האם ידוע לך במסגרת אותה מדיניות שהוגשה לפיקוח על הבנקים מופיע חשבון, לבדוק את מידת הרווחיות של הנש”מ, בנוסף לבדוק איך וכיצד הנש”מ גובה שיקים חוזרים כאשר יחזרו, מידיעתך האישית. ת. אני לא יודע להגיד בוודאות מה כוללת המדיניות. להבנתי מסמך מדיניות קובע היתרים כללים, לאחר מכן נהלים והנחיות פנימיים של הבנק ממלאים בתוכן, להבנתי העקרונות שנקבעו במדיניות, מאפשרים לוועדה גם כיום להתייחס לפרמטרים שהזכרת אם לפתוח או לא לפתוח חשבון. ש. יש התייחסות שם? ת. אני לא יודע, אני לא בודק את הנוהל.”
.38
בהעדר קיומה של מדיניות מאושרת או מדיניות בכל, כאמור לעיל, הרי הסירוב לפתות חשבון בנק לא מבוסס על הוראת סעיף 2(ד) לחוק הבנקאות, ונותר לבחון את הסירוב בהתאם למסלול הכללי בהתאם לסעיף 2(א) לחוק הבנקאות, הוא סירוב סביר.
המסלול הכללי- סירוב הבנק לפתוח את החשבון-ניהול בנקאי תקין;
11 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א 44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
41.
הליך הכרת הלקוח נועד לקבוע את רמת המסוכנות כדי לנקוט בכל הפעולות להפחתת הסיכון, ואין דין בקיומם של נורות אזהרה, באשר ללקוח או לפעילותו, כדי להוביל כשלעצמו להגבלת פעילות או אי פתיחת חשבון, אחרת המדיניות תהיה התחמקות מצד הבנק כדי להימנע מפתיחת חשבון כדי להימנע מהחובות המוטלות בשל כך. נורות האזהרה קשורים לשלב ייהכר את הלקוח”י ומדרוג הסיכון הכרוך בו, באופן אשר יוביל לנקיטה בפעולות להקטנת הסיכון ולא בהכרח לאי מתן השירות, מאחר ובקשת האפשריות העומדות בפני התאגיד הבנקאי – פיקוח, פעולות אקטיביות להקטנת הסיכון שבפני ואחרון הכלים סירוב לפתיחת חשבון.
1 2 3 4 5 6 7
10
11
במקרנו, הבנק סירב לפתוח חשבון בנק לתובע עקב ניתוח סיכונים אותו ביצע הבנק ביחס לפעילותו הצפויה של התובע ובהעדר מתן הסברים משכנעים מטעם התובע, לטענתו, ולא על יסוד פעולות שבוצעו בפועל או התנהלות בחשבון בדומה למקרים המוכרים בפסיקה שהובילו לסגירת החשבון.
12
נימוק דחייה – אי מסירת פרטים נדרשים למילוי הוראות הצו;
42.
כמפורט לעיל, ביום 22 . 10 . 18 הודיע הבנק לתובע כי נוכח סימני השאלה הרבים אשר עלו בבדיקת טופס ייהכר את הלקוחיי אשר לא זכו לתשובה עניינית, מטעם התובע, נדחתה הבקשה לפתיחת חשבון בנק.
17 18
43.
21 22 23 24
דחיה זו, מבסס הבנק, על הוראת סעיף 50 להוראות נוהל בנקאי תקין 411, אשר קובע כי אי היענות של הלקוח למסור פרטים נדרשים למילוי הוראות הצוו/או מדניות ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיהם, יראו אותו כסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו. הוראת סעיף 50 להוראות ניהול בנקאי תקין מס’ 411 למעשה יוצרת חזקה, הניתנת לסתירה, לפיה מי שאינו משתף פעולה במסירת פרטים הנדרשים לצורך מילוי הוראות צו איסור הלבנת הון כחלק מחובת הבנק בנוהל הכר את הלקוח כדי לבחון את הסיכון הנובע מניהול החשבון ובמיוחד חשבון בסיכון גבוה, ייחשב כמי שמונע מהבנק לבצע את חובתו, ובשל אי שיתוף הפעולה, ייחשב הסירוב כסירוב סביר.
27
44.
30
לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהונח בפני, עדויות הצדדים – חלופת המכתבים בין הצדדים, אני סבור כי נימוקי הבנק אינם מבוססים, וסירוב הבנק לפתוח את החשבון אינו עומד במבחן הסבירות המנהלית ואינו נחשב כסירוב סביר.
13 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א
44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
בפועל, ושם, ביכולתו של הבנק, כנדרש בפסיקה להצביע על פעולות קונקרטיות ומעשים שבוצעו בפועל, שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון. במקרנו, החשבון טרם נפתח, והבנק לא יכול להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות, שמהן ניתן ללמוד על אותה התנהלות בלתי תקינה בחשבון.
1 2 3
6 7
מכאן, יש קושי לבנק לבסס עילה בהתאם לסעיף 50 להוראות ניהול בנקאי תקין 411, הראיות שיש באמתחתו, כדי לבסס את סירוב סביר, היא שעומדת למבחן האם ראיות אלה יש בהן כדי לבסס יסוד סביר לחשש כי פעולות קשורות להלבנת הון ולניהול חשבון לא תקין.
49.
י 11
13
הליך הכר את הלקוח קשור בצורך בסיווג מידת הסיכון של הלקוח, ודירוג הלקוח בהתאם למדרג הסיכון, וכנגזרת מרמת הסיכון של הלקוח, לדרוש אמצעים מהבנק לניהול הסיכון. כך, אם יתברר כי דרגת הסיכון הנובעת מהתובע יותר גבוהה, כך נדרש מהבנק אמצעים ופעולות ניטור מוגברות, דבר המטיל נטל לא מבוטל על הבנק כדי לנתר את הסיכון הנובע מניהול החשבון של התובע, ורק כהליך אחרון סירוב פתיחת חשבון או כאשר יש מספיק ראיות המצביעות על התנהלות לא תקינה, כבר בשל הזה.
וביתר פירוט- גביית שיק למוטב בלבד;
50.
21
24
הבנק מדגיש כי ניכיון של שיקים למוטב בלבד שסוחרו ללא שם הנפרע על השיק, בין אם יופקדו בעתיד על ידי התובע לחשבון הבנק ו/או לצד ג’ המפקיד אותם בחשבונו (נשיימ אחר) פוגעים משמעותית ביכולתו של מי שהפקיד את השיק לחזור אל מושך השיק באמצעים חוקיים במידה והשיק לא נפרע, ובמקרה זה יקשה עליו לזכות במעמד של אוחז כשורה ואוחז בתום לב. הבנק טוען כי הניסיון הנצבר בבנק מלמד כי מרבית נותני שירותי המטבע המנכים שיקים למוטב בלבד, בצורה שתוארה לעיל, אינם נדרשים להשתמש בלשכת ההוצאה לפועל על מנת לגבות שיקים שאינם נפרעים או לחילופין יודעים כי מי שיסחר להם את השיק יכול לגבות את השיק ללא שימוש בלשכת ההוצאה לפועל (סעיפים 33, 34 בתצהיר הנתבע). בשל כך, מדובר במאפיין של לקוח, שבהתאם לניהול הסיכונים של הבנק (סעיף 35 לתצהיר הנתבע), הבנק אינו מעוניין לעבוד עימם וזאת בלשון המעטה.
28
51.
האמור בסעיף 34 לתצהיר הנתבע לא הוכח כלל ועיקר, עובדה זו לא קיבלה כל תימוכין ראייתי במסגרת ההליך שבפניי, ולא ברור על מה היא נסמכת וניתן לגבות שיקים מסוג זה גם בלשכת ההוצאה לפועל כאשר האוחז הוא אוחז בעד ערך או אוחז ובנסיבות מסוימות,
31 32 33
15 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א 44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
54.
1 2
הבנק לא דרש מהתובע נתונים מלשכת ההוצאה לפועל אודות מספר ההליכים שננקטו על ידו לגביית שיקים שהם למוטב בלבד, ו/או נשיימ אחר שנמסר לו השיק כחלק מפעולות מטעם התובע, ואין פסול בכך שהתובע בוחר את לקוחותיו ואחוז החזר השיקים הינו נמוך, הדבר מלמד על בדיקות קפדניות מטעמו ולא בהכרח מלמד על פעולה לא תקינה.
טענת הבנק לפיה הניסיון הנצבר בבנק מלמד כי נושים מסוג זה נתקלים בקשיים בגביה לא הוכח ולא ברור על יסוד מה נטעם הדבר וכיצד הוא מבסס עילה לסירוב סביר.
וביתר פירוט, גביית ריבית נמוכה – העדר כדאיות כלכלית;
.55
12 13
התובע ציין בשאלון כי הוא עוסק בניכיון שיקים, ומחקירתו עולה כי הוא מנכה את השיק בסמוך למועד הפירעון, והמציא לבנק דוח רווח והפסד ממנו הסיק הבנק מסקנות לגבי אחוז הריבית שגובה התובע ובמקרים בהם הריבית נמוכה ומשמעותית מהריבית המקובלת מסוג זה, עולה החשש כי לא כל ההכנסות מהפעילות נכללות בדוחות הכספיים עם כל המשתמע מכך, ובשל כך דרשו הבהרות ביחס לשיעור הנמוך באופן יוצא דופן, של ההכנסות מפעילות הניכיון בהשוואה למחזור הפעילות מענפים אחרים כמפורט בדוחות הכספיים.
14
16
56.
19
20
טענת הבנק כי אחוז הריבית שגובה התובע במהלך עסקיו נמוך משמעותית מהמקובל בשוק, לא הוכח ולא הובאו נתונים וראיות התומכות בטענה זו, ואף לא הוכח כי אחוז ריבית כזו נחשבת לחריג בענף, וגם לא ניתן על יסוד אחוז הריבית הנטען לבסס מסקנה לפיה התובע מעלים הכנסות, מדובר במסקנה שאין לה על מה להתבסס מבחינה ראייתית, והכיצד אחוז ריבית נמוך מלמד על העלמת הכנסות. זאת ועד אין גם מקום למסקנה שהתנהלות התובע בעסקו מלמדת על העדר היגיון כלכלי, מאחר ולחייב יש רווח כעולה מדו”חות הכספיים, ולא ראיתי בכך אינדיקציה לביסוס חשש להעלמת הכנסות.
22
24
57.
27
תשובתו של התובע ביחס לסוגיה זו הייתה תשובה מפורטת ועל פיה ההכנסות המופיעות בדוח 2017 ניתן ללמוד על ריבית הנעה בין 1 . 2 % ל- 1 . 5 % , לא מצאתי, בנימוקי הבנק מדוע ריבית נמוכה כזו, מלמדת על העלמת הכנסות, מדובר בייחוס מעשה פלילי, שלא ברור על יסוד איזה נתונים נעשה הדבר, ולא מצאתי בגביית ריבית נמוכה, כל אינדיקציה להעלמת הכנסות, שעה שהתובע מגיש דוחותיו בהתאם להוראות הדין לשלטונות המס, ואלה רשאים לבדוק את הנתונים הכספיים של התובע, ואין כל ראיה המלמדת או מצביעה על התנהלות לא תקינה אך ורק בשל גביית ריבית כפי שגובה התובע.
30
32
17 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א
44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
מתמחים בלבד. עם זאת, גם עקרון זה כפוף למבחן הסבירות, וברור כי לא ניתן לטעון, כי הבנק רשאי להתנות את קבלת השירות בסניף ספציפי, יהא מרחקו של סניף זה אשר יהא.
1 2
62. בעניין העברת חשבון נשיימ מסניף בכרמיאל לסניף הייעודי בעפולה, קבע בית המשפט העליון כי
ייחובת הבנק להענקת שירותים בנקאיים לפי חוק הבנקאות, אינה החובה להעניקם במקום ספציפי, אלא לא למנוע אותם מן הציבור. הדברים עולים גם מדברי ההסבר להצעת החוק, לפיהם “מאחר שהתאגידים הבנקאיים נהנים מהיתרון שהשירותים שהם נותנים נתייחדו להם ואסור לאחר לתיתם, יש לחייב אותם לתת שירותים אלה לציבור” (הצעת חוק הבנקאות שירות ללקוח), הצעות חוק תשמ”א, עמוד 106). על כן, החלטת הבנק לחדול ממתן שירותי בנקאות לנותני שירותי מטבע ובהם המבקשת ספציפית בסניף כרמיאל, תוך האפשרות החלופית לנתינתם בסניף אחר של הבנק, על פניה אינה נוגדת חוק זה… נתתי אל לבי שהסניף המוצע בעפולה הוא היחיד שמצפון לתל אביב בבנק המשיב שיתן שירותים בנקאיים לנותני שירותי מטבע. איני מקל ראש באי הנוחות הנגרמת למבקשת לעת הזאת, ויתכן שיהא עליה, כדי לשרת את לקוחותיה, לקיים נסיעות לעפולה למצער בתקופה הקרובה, אך איני רואה עילה משפטית לקבל את הבקשה” (רעייא 9775 . 11 אמני נ’ בנק מזרחי טפחות, עמי 2 (פורסם מאגרים) ( 30 . 12 . 11 )).
63.
אני סבור , שבנסיבות המיוחדת שמתקיימים בתיק דנן, יש מקום לקבל עתירת התובע ולהורות כי השירות יינתן בסניף ואלה נימוקיי ;
ראשית, התובע הגיש את בקשתו לסניף נצרת, ולו בקשתו הייתה מאושרת, אין חולק כי החשבון היה נפתח בנצרת ולא בכל מקום אחר. סירוב הבנק לפתוח חשבון בנק בנצרת, כפי שנקבע לעיל, לא היה סביר, ולא ראוי כעת לאחר תקופה לא מבוטלת, לפתוח חשבון בנק במרחק רב ממקום מושבו של התובע, ואין לראות את ההחלטה שנקבלה לאחר מכן על ידי הבנק, שבקשות חדשות יטופלו בנהריה כחלה על בקשת התובע שהוגשה לפני כשנתיים ( 2 . 8 . 17 ).
שנית, הבנק מאשר כי סניף נצרת היה ובעיקר נותר סניף ייעודי ועודנו מטפל בחשבונות נשיימ ולו יש את ההתמחות המיוחדת -בדומה לסניף בנהריה, ולא הוכח על ידי הבנק
33
19 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א
44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
ניתן היום, י’ אב תשעייט, 11 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
מאזן דאוד, שופט
21 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א 44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
2
במסגרת הפניה מיום 08 . 02 . 18 ( נספח ח- לתצהיר התובע) ביקש עוייד מוראני : יילאור האמור לעיל, אבקשכם לאפשר למרשי להשלים את הנתונים הנ”ל תוך 5 ימים מהיום” ובהמשך ” ככל שהנכם מתנגדים לבקשת מרשי כנ”ל, נא הודיעני.” כל צד בנקוד זו מלין על התנהלות הצד השני, הבנק מציין כי לאחר פניה זו התובע לא טרח להשלים את הפרטים, ואילו התובע מלין על כך שהבנק לא אישר את הארכה המבוקשת.
4
התביעה- ומכתב הדחייה השני;
10.
התובע ועל יסוד הדחייה הראשונה הגיש את כתב התביעה ביום 21 . 5 . 18 .
11.
ביום 19 . 7 . 18 הודיעו הצדדים שהגיעו להסכמה דיונית לפיה ישולם הליך הבדיקה והמצאת 12 המסמכים, ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה. בהתאם לסעיף 4 הוסכם: 4. במטרה לצמצם את גדר המחלוקת בין הצדדים ובניסיון למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר, הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן התובע ישלים את את המבוקש ע”י הבנק ויעביר את הבקשה לבנק 15 לבדיקה נוספת (להלן: “הבקשה המתוקנת”), כדלקמן : סעיף 11 – על התובע לציין מי הם הספקים העיקריים, ככל שקיימים כאלה. סעיף 15- על התובע לצרף אסמכתאות לביסוס ההון העצמי. סעיף 48 – על התובע לציין את המחזור הכספי והוצאות העסק ולצרף אסמכתאות.
12.
20
ביום 15 . 7 . 18 השיב התובע באמצעות בא כוחו על השאלות והמציא, לטענתו את המסמכים המבוקשים. ביום 22 . 8 . 18 הודיע בייב הבנק בהתאם לנספח יייא לתצהיר התובע, כי היה ותתקבל בקשת התובע לפתיחת החשבון, החשבון יפתח בסניף אחר- סניף נהריה המרוחק ממקום מגוריו של החייב, חרף העובדה כי סניף נצרת- גם הוא סניף ייעודי. התובע ביקש הכרעה בגורל הבקשה לפתיחת חשבון בנק והתנגד לפתיחת חשבון בסניף בנהריה.
23
13.
27
00
ביום 23 . 8 . 18 שלח הבנק דרישה נוספת להמצאת מסמכים נוספים והבהרות בין היתר אודות עסקיו הנוספים של התובע; מכשיר הסליקה בעסק; הסברים לעניין גובה ההכנסות מניכיון השקים וגביית שיקים יילמוטב בלבד”. ביום 27 . 8 . 18 השיב התובע באמצעות עוייד מוראני לכל השאלות , בתוך כך טען כי השאלות חורגות מההסכם הדיוני ולא התבקשו קודם לכן וחלקן לא רלבנטיות לשאלות פתיחת חשבון בנק ויש בהן חדירה לפרטיות כעולה מסעיף 1 ו-2 לנספח יייג לתצהיר התובע, עם זאת ענה התובע על כל השאלות ומסר פרטים אודות כל שאלה.
30
3 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א 44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
17.
באשר להיקף ההכנסות מניכיון שיקים ואחוז הרבית הנגבית, נדרש התובע להבהיר מספר תהיות שהעלה הבנק בנדון, על יסוד ניתוח דוחות כספיים שהתובע המציא לבקשת הבנק, ואין הטענה מבוססת על פעולות שבוצעו בפועל בחשבון הבנק-משלא נפתח חשבון כזה (ראו נספח יייב לתצהיר הנתבע-מכתב מיום ( 23 . 8 . 19 )) כדלקמן :
2 3
(-) התובע ציין בשאלון כי הצפי להפקדת שיקים בחשבון הינו בסכום של 8 עד 9 מיליון ₪, נתון זה הדליק נורה אדומה בעיני הבנק ביחס לדויית רווח והפסד לשנת 2017 ממנו עולה רווח של 71 , 221 ₪, ובשל כך הסיק הבנק הכנסה שפחותה מ- 0 . 9 % , ולכן נדרש הסבר
6 7
מהתובע.
(-) התובע ענה לתהייה זו של הבנק במסגרת – נספח יייג : “ההכנסה המופיעה בדויים 2017 קשורה לשנת 2017. הנתון שנמסר בשאלון הינו בגדר צפי בלבד. לא ברור מה הקשר בין רווח לשנה קודמת לבין צפי מחזור לשנה לאחר מכן!?מכל מקום, גובה ההכנסות ושיעור הרווחיות אינו מעניינו של הבנק והדבר נשלט ע”י מספר גורמים ובעיקר תחרות בשוק והוראות חוק אשראי הוגן אשר קבע גובה שיעור הריבית המותרת. ככל שהוראות החוק חלות על העסקה גובה הריבית נע בין 1 . 2 % ל- 1 . 5 % לחודש.בהנחה של מחזור פעילות של 700 איישח לחודש אזי מדובר בעמלה של כ-9000 ₪ לחודש (ברוטו). יצוין כי מעיון מהדוחות הכספיים של בנק דיסקונט לשנת 2017,אחוז הריבית להלוואה שאינה לדיור ולתקופה של עד 3 חודשים, נע סביב 0 . 4 % לחודש ואינני רואה מה הפסול בכך?!”
11 12 13 14 15 16 17 18 19
22 23
24
(-) תשובה זו לא סיפקה את הבנק שדרש עוד הבהרות כעולה מנספח יייד לתצהיר התובע, מאחר ולדידו היחס בין ההכנסה הכספית של התובע לבין המחזור השנתי של הפעילות הינו בעל קשר ישיר, שכן מקרים בהם היחס מעיד על ריבית נמוכה משמעותית מהריבית המקובלת בפעילות מסוג זה, יוצר חשש כי לא כל ההכנסות מהפעילות נכללת בדוחות הכספיים, על כל המשתמע מכך. ההסבר שניתן , לטענת הבנק, אינו בו כדי לתת מענה הולם במיוחד ההפניה לחוק אשראי הוגן שנכנס לתוקף רק באוקטובר 2017, ואין כל רלבנטיות להלוואות הבנקאיות שאינו יכולת לשמש מודל השוואה לריבית הנגבית בעיסוק של התובע.
25
18.
30
התובע שב והבהיר בנספח טייו לתצהירו כי אין לו מה להוסיף מעבר לתשובה הקודמת, וגובה הריבית שהתובע גובה מלקוחותיו ורמת הרווחיות אינה מעניינו של הבנק והרמיזה שהתובע מעלים הכנסות, דינה דחייה וראויה לכל גנאי.
5 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א
44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
1
התנהלות הבנק אופיינה בסחבת ולא הוצגו נימוקים לסירוב פתיחת החשבון, המבססים סירוב סביר. טיעוני הנתבע-בקצרה;
.22
הבנק טוען כי חשבון נשיימ- שמבקש התובע לפתוח בשונה מחשבון פרטי או חשבון עסקי, הוא חשבון בסיכון גבוה שעולה לגביו החשש כי בעליו ינוצלו או ייחשפו לפעילותם של מלביני הון או ינוצלו על ידי מלביני הון לצורך הלבנת הון ומימון טרור ומשכך מחויב הבנק לשאול שאלות בזמן אמת ולבדוק מי הוא הלקוח ומה מאפיין פעילותיו ולפקח באופן מוגבר על הפעילות.
6 7
.23
11
12
לטענת הבנק התובע ענה על השאלות בטופס פתיחת חשבון ועל השאלות שנדרש להשיב בהמשך ההליך באופן חסר וחלקי ביותר, ותוך העלאת טענות חסרות וכי הגשת התביעה עקב מחדלי התובע מהווה בזבוז זמן מקום והתובע יכול להשיב על השאלות של הבנק ולייתר את התביעה והדיון בה.
24.
16 17
הבנק טעון כי חובתו, טרם פתיחת חשבון בנק לשם ביצוע פעילות פיננסית-המסווגת בסיכון גבוה, לבדוק לפרטי פרטים את הבקשה לפתיחת חשבון, ואת הנתונים אותם מציג התובע לפתיחת חשבון ולוודא כי החשבון אינו מיועד לפעילות אסורה של הלבנת הון או העלמות מס, גם בשלב פתיחת החשבון.
18
25.
21
הבנק הפנה לסעיף 29 לנוהל 411 שקובע כי תאגיד בנקטי באמצעות שאלון “הכר את הלקוחיי יבדוק וישקלל את גורמי ורמת הסיכון הנשקפות לו מפעילות מול הלקוח, בהתבסס על מטרות וסיבות פתיחת החשבון. חובת הבנק לבדוק ולברר כל הקשור בעיסוקו של הלקוח, היקף הנכסים והפעילות הצפויה, הכרת העסק ובירור היקף הפעילות העסקית המתוכננת, ועל הלקוח שמגיש הצעה לפתיחת חשבון לשתף פעולה, להמציא את המסמכים ולספק את הנתונים, ומאחר והתובע לא עשה כן, בהתאם להוראת סעיף 50 לנוהל 411, יראו בכך סיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו.
24
על הסירוב הסביר;
.26
פתיחת חשבון בנק היא זכות בסיסית וחיונית לצורך התנהלות כלכלית של כל משק בית או עסק, הפניה לבנק לפתיחת חשבון היא למעשה הצעה במובן החוזי- ולבנק מוקנה כוח הקיבול ,בהסכמתו נכרת חוזה, בסירובו לא נוצר קשר חוזי. המחוקק הקנה לתאגידים
32 33
7 מתוך 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א
44158 – 05 – 18 מישירקי נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ סניף נצרת (093)
תיק חיצוני:
30.
1 2
באשר למסלול הכללי הנובע מהוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות, אין בגדרו הגדרה של המונח “סירוב סביר” ואימתי ייחשב הסירוב של הבנק להעניק אחד מהשירותים המנויים בסעיף 2 דלעיל כסירוב בלתי סביר ואימתי הוא ייחשב כסירוב סביר ואולם הפסיקה שנדרשה לשאלה זו פירשה את הוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות כקובעת מעין “מתחם סבירות”, בגדרו רשאי תאגיד בנקאי להפעיל את שיקול דעתו בנדון (ראו: רעייא 6582 . 15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ’ בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע”מ, פסקה 14, והאסמכתאות שם [פורסם במאגרים] ( 1 . 11 . 2015 ), להלן ייבנק הדואר”י).
4 5
31.
בפרשת ‘בנק הדואר’, קבע בית המשפט העליון כי המקרים בהם יחשב יסירוב סבירי ליתן שירות בנקאי, ככוללים בעיקר שני סוגי מקרים. סוג המקרים הראשון הינו התנהגות בלתי הוגנת בניהול החשבון באופן שעלול לגרום נזק לבנק או לציבור בכללותו, בין אם עסקינן בפעילות בלתי חוקית, או ספקולטיבית, והשני הוא התנהגות אישית לא הוגנת של בעל החשבון כלפי פקידי הבנק דוגמת שימוש או איום בשימוש באלימות פיסית או מילולית. מקרה של הלבנת הון, נכנס בגדר הסוג הראשון של המקרים המצדיקים סירוב ליתן שירות בנקאי. אכן, כאשר הפעילות מעלה חשש סביר לפעילות אסורה על פי חוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000, והצווים על פיו, יש הצדקה לסירוב לפתיחת חשבון בנק.
9 10 11 12 13
ן
32.
18 19
אין חולק כי נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. השאלה היא מה רמת הראיות הנדרשות מהבנק בהפעלת סמכותו לפי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות, בשים לב למבחן הסבירות המשמש ביקורת השיפוטית על הראיה המנהלית ששמשה בסיס לקבלת ההחלטה. בהלכת בנק הדואר נקבע:
אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. יחד עם זאת, שותף אני לעמדה לפיה הבנק איננו צריך לנהל חקירה ולא לנקוט פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה, וכי אין להטיל עליו להוכיח את הדברים ברמה ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה (התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש הרשות המנהלית בראיות מנהליות לשם קבלת החלטה במסגרת מתחם שיקול דעתה).”
9 מתוך 21
