אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
בפני
כבוד השופט אביגדור דורות
המבקש:
רשם העמותות ע”י ב”כ עו”ד עדי כהן
נגד
המשיבים:
1. ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס 2. אוצר החסד קרן שמואל ע”י ב”כ עו”ד נירה דורני בנימין 3. רשם ההקדשות הדתיים ע”י ב”כ עו”ד רחל שקרג’י 4. הקדשות הוועד הכללי כנסת ישראל לצדקת ר’ מאיר בעל הנס והקדשות אוצר החסד קרן שמואל ע”י המנהל המיוחד להקדשות, עו”ד רונן מטרי 5. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ע”י ב”כ עו”ד תהילה ביטון שמש
החלטה
:
לפניי בקשות מטעם רשם העמותות (להלן: ייהרשםיי) למתן צו פירוק כנגד המשיבות 1 ו-2 (להלן : ייהעמותותיי) אשר הדיון בהן אוחד.
רקע ובקשות הפירוק
1. הוועד הכללי כנסת ישראל נוסד לפני למעלה מ- 130 שנים בירושלים על ידי מספר רבנים אשר הנהיגו את הישוב האשכנזי בעיר. הוועד הכללי נוסד על מנת לרכז את כלל פעילות הרווחה והחסד של כוללים שונים שהגיעו מקהילות שונות ולנהל אותה. לצד הוועד הכללי הוקמה קרן הלוואת בשם אוצר החסד קרן שמואל אשר העניקה הלוואות בתנאים נוחים. בשל היוקרה ממנה נהנה הוועד הכללי, אוגדו על ידו לאורך השנים, כנאמן או כנהנה, מספר רב של נכסי הקדשות. ייעוד ההקדשות היה לשמש קרן קיימת שפירותיה ינוצלו למטרות גמילות חסד שונות ואספקת מגורים למיעוטי יכולת הנמנים עם הציבור הנתמך על ידי הכוללים. מדובר בהקדשות מן הגדולים ביותר בעיר ירושלים החולשים על נכסים רבים.
2. :
במהלך שנת 2010 עלה בביקורת הרשם כי לעמותה-המשיבה 1 (להלן: ייהעמותהיי או ייהמשיבהיי) גרעון גדול ויש חשש לחדלות פירעון. על כן, גובשה תכנית לצמצום הגרעון שנחתמה
1 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
עיי העמותה. משהתברר שהעמותה אינה ממלאת אחר התכנית הנייל הועבר התיק ביום 285.2013. לביקורת עומק. בעקבות הודעת הרשם לעמותה כי עליה להיערך לביקורת עומק פנה מנכייל העמותה ביום 77.2013. בבקשה לקבל הנחיות לפעולה. במענה לכך, הובהר לעמותה בחוזר כי אין מקום לביטול ביקורת העומק הנדרשת אך אין מניעה כי יפעלו להמצאת פרטים ומסמכים נוספים, כפי שימצאו לנכון על מנת שיילקחו בחשבון במסגרת הבדיקה.
3. ביום 42.2014. נשלח לרשם דיווח מצד רוייח המבקר לפיו העמותה אינה משתפת פעולה עם ביקורת העומק. לפיכך, ביום 92.2014. נשלח לעמותה מכתב דרישה מטעם הרשם וזאת בשל העובדה שהעמותה לא שיתפה פעולה באופן מלא עם עורך הביקורת והגישה מסמכים חלקיים בלבד מתוך כלל המסמכים שנדרשה בהגשתם. בהמשך, ביום 233.2014. התקבלה פניה מטעם העמותה בה היא מציינת כי ניתנה לה אורכה להשלמת המצאת מסמכים וכי היא צופה שבקרוב יעלה בידה להשלים את שנדרש. ביום 296.2014. השיב הרשם לעמותה בדרישה בה צוין כי נמסר ע”י משרד רוייח עורך הביקורת שהעמותה עדיין אינה משתפת פעולה ואינה ממציאה נתונים שנדרשו לצורך ביצוע הביקורת וכי אם העמותה לא תמציא את הנדרש בתוך מועד שנקבע, ישקול הרשם הפעלת סנקציות נגד העמותה, לרבות העברת התיק למחלקת אכיפה וגביה לצורך הגשת בקשת פירוק נגד
העמותה.
4. ביום 137.2014. וביום 167.2014. פנתה העמותה בבקשה למתן אורכה נוספת להשלמת מסמכים נדרשים וביום 237.2014. ניתנה לה ע”י הרשם אורכה כבקשתה. ביום 1711.2014. ומשלא עמדה העמותה בהתחייבותה להשלמת המסמכים, נשלחה פנייה נוספת.
5. בחודש פברואר 2015 ולאחר שנשלחו לעמותה התראות וניתנו לה אורכות לבקשותיה, כאמור, הגישה העמותה את המסמכים שנדרשו ממנה לצורך עריכת הביקורת. בד בבד עם עריכת ביקורת העומק נערך ביום 168.2016. גם פיקוח שטח מטעם הרשם, במשרדי העמותה ובמסגרתו התגלו ליקויים שהעיקריים בהם הם אלו :
א.
לעמותה מספר רב של הקדשות, שבחלקן העמותה אינה מקיימת חובתה כנאמן;
ב.
העמותה אינה פועלת לקיום מטרות ההקדשות בפועל ולמקסום הפוטנציאל של ההקדשות ומנכייל העמותה טען שבכוונת העמותה לפעול לקיום האמור
;
ג.
לא מתקיימת הפרדה חשבונאית וניהולית בין העמותה שבנדון ובין המשיבה 2, עמותה החסד קרן שמואל. מסגרת פיקוח השטח ציין מנכ”ל העמותה כי
2 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
שחרור נכסים מדמי מפתח או קבלת דמי מפתח עבור נכסים (כלומר, הכנסה חד פעמית, להבדיל מקבלת דמי שכירות באופן שוטף) או בשינוי באופן רישום עלויות אחזקה וחובות ארנונה של
הנכסים.
27. בכל הנוגע לטענה בדבר אי מענה להתראה לפני פירוק, נטען כי רשם העמותות מציג בבקשתו מצג שאינו מדויק. לטענת העמותות, מבדיקה מול חברי וועד המשיבה 2 עולה כי הם אינם זוכרים כי קיבלו את מכתב ההתראה. עוד נטען כי מן הזמן הקצר שחלף ממשלוח מכתב ההתראה ועד להגשת בקשת הפירוק, ניתן להבין כי הרשם לא מעוניין בתשובת העמותה אלא בהנעת הליך הפירוק ייויהי מהיי. עוד נטען כי מעת שמונה עו”ד מטרי כמנהל מיוחד מטעם בית הדין הרבני, נושא פירוק העמותה קיבל טיפול מואצ’י, תוך ביצוע פגמים בהליכים המקדימים.
28. לטענת העמותות, הוועד הכללי קיבל ורכש קרקעות ריקות ממבנים וגייס תרומות דרך העמותה לשם בניית בתים על הקרקעות. כך יוצא, כי על ההקדשות הוספו מבנים אשר כל כולם מכספי תרומות שקיבלה המשיבה 1.
29. לבסוף, נטען כי פירוק העמותות יגרום להן לנזק בלתי הפיך וללא כל צורך אמיתי. נטען כי נכסי העמותות ברובן מושכרים בדמי מפתח ומתן צו פירוק יביא לכך כי כל פירות הנכסים ישמשו לתשלום עבור בעלי תפקיד ולא עבור מטרות העמותות וההקדשות.
15 16 17 18 19 20 21 22
דיון והכרעה
30. :
נפתח באזכור הכללים הבסיסיים שנקבעו בפסיקה ביחס לעילות הפירוק הרלבנטיות לבקשות שלפניי. בבג”ץ 1398/04 בן חורין נ’ רשמת העמותות (191.06.) (להלן: “עניין בן חוריןיי) נקבע ביחס לעילה הקבועה בסעיף 49(1) סיפא כי ברגיל רק התנהלות בלתי חוקית מתמשכת, המהווה חלק דומיננטי מפעילותה של העמותה, יש בה כדי להצדיק נקיטה בסמכות הנקובה בסעיף 50 לחוק העמותות. בעייא 1775/10 עמותת קריית נדבורנה בני ברק נ’ רשם העמותות ואח’ (115.11.) (להלן: “עניין קריית נדבורנהיי) נקבע כי אמות מידה אלה צריך שתנחנה אף את בית המשפט בבואו לבחון קיומה של עילה לפירוק עמותה מחמת אי חוקיות בפעילותה, כאמור בסעיף 49(1) לחוק העמותות. עוד נקבע, כי ייתכנו מקרים בהם אף אם אי החוקיות בפעילות העמותה לא הייתה מתמשכת, הרי שחומרת אי החוקיות שבפעילות העמותה תצדיק פירוקה על פי העילה שבסעיף 49(1) לחוק העמותות. במקרים מעין אלו, אף אם אין מדובר בפעילות מתמשכת או במרכיב דומיננטי מפעילות העמותה, השימוש לרעה שנעשה בזכות ההתאגדות מאפשר פירוקה של העמותה על פי סעיף 49(1) לחוק העמותות. בעניין בן חורין נקבע כי הרף הראייתי בו יש לעמוד כת אי לפירוק
11 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
:
עמותה מחמת פעילות בלתי חוקית הוא רף של וודאות קרובה (עניין בן חורין, פסקה 5). בכל הנוגע לסעיף 49(1) סיפא, המתייחס לפעולות העמותה המתנהלות בניגוד למטרותיה או לתקנונה, נקבע בעניין קריית נדבורנה כי יש לאמץ את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפשייר 2624/99 רשם העמותות נ’ ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל) (157.01.) (להלן: ייענין ארגון השוטרים”י). בעניין ארגון השוטרים נקבע ביחס לעילת פירוק זו כי היא מתקיימת גם ביחס לפעולות אשר על אף שאינן נוגדות הוראות מפורשות בתקנון העמותה או את מטרותיה, הן נוגדות עקרונות יסוד העומדים מאחורי התקנון או עקרונות יסוד של השיטה עצמה כגון הגינות, ניהול תקין ושמירה על זכויות המיעוט. בעייא 443/13 רשם העמותות נ’ עמותת ישיבת נתיבות התורה ירושלים (177.14.) (להלן: ייעניין נתיבות התורהיי) נקבע כי על המבקש לפרק עמותה מכוח עילה זו להוכיח את טענותיו בראיות מספיקות, דהיינו נקבע רף מחמיר פחות לעומת רף הוודאות הקרובה שיש לעמוד בו לצורך הוכחת אי חוקיות לפי סעיף 49(1) רישא (עניין נתיבות התורה, פסקה 12).
31. 21 22
כפי שנקבע בעניין קריית נדבורנה, כאשר עולה מן הראיות כי העמותה אינה פועלת לקידום מטרותיה יש בכך להקים עילה לפירוקה בהתאם להוראות סעיף 49(5) לחוק העמותות (פסקה 25). על פי סעיף זה רשאי בית המשפט לצוות על פירוק עמותה אם נמצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה. ראו לענין זה את קביעת בית המשפט העליון ברע”א 4290/12 עמותת מוסדות חזון ישעיה נ’ רשם העמותות (47.12.) בגדרה נקבע כי מסמכים שסיפק הרשם (מכתבו של ראש צוות חקירה משטרתי, דויים בדיקה של רואה חשבון ודויים פעילות של המפרק הזמני) מלמדים כי ישנו חשד לכאורה שהעמותה פועלת בניגוד לתקנון ולחוק וכן כי שיקולי צדק ויושר מחייבים את פירוקה (פסקה 10). בעניין ארגון השוטרים נקבע, ביחס לעילות הפירוק שבסעיף 49 לחוק העמותות, כי חל עקרון המידתיות בשני היבטים. לפי ההיבט הראשון, עקרון המידתיות יאפשר לצוות על פירוק עמותה כאשר הקשיים ואי הסדרים עלו לדרגת מצב בלתי נסבל באספקלריה של מנהל תקין ועקרונות היסוד של השיטה, במצב בו התנהלות העמותה והמסר העולה מתוכה לחבריה ולציבור הינו בלתי נסבל בעליל. לפי ההיבט השני, יש לבחון האם ניתן להשיג את אותן מטרות בדרכים אחרות, פוגעניות פחות. נקבע כי מקום בו קיים פתרון אחר פוגעני פחות מפירוק העמותה, ראוי לנקוט בו תחילה (לעניין זה ראו גם את ההחלטה בפרייק (י-ם) 38682-03-12 רשם העמותות נ’ עמותת ישיבת נתיבי התורה ירושלים, 412.12., פסקה 17). קיימים מקרים בהם קובע הרשם תכנית הבראה ובכך מוסרת ייחרב הפירוקי מעל ראשה של העמותה. בית המשפט המחוזי הצביע באותו מקרה על האמצעי של מינוי מפרק זמני אשר יפעיל את העמותה ייכעסק חיי למען חברי העמותה ולמען האינטרס הציבורי. צוין כי מדובר במפרק שהינו בא כוחו של רשם העמותות, אשר הינו רשות מנהלית אובייקטיבית חסרת אינטרסים משל עצמה. כך פעל בית המשפט המחוזי באותו מקרה
12 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
כאשר קיבל את בקשת הרשם ומינה לעמותה מפרק שבידיו ניתנה הסמכות לניהול העמותה בכדי לתקן ליקויים וכשלים שהתגלו בה.
32. בכל הנוגע לדויית הביקורת ומעמדו, ניתן ללמוד מהתייחסות בתי המשפט למעמדו של דויים חוקר, המוגש מטעם רשם העמותות בתמיכה לבקשת פירוק של עמותה, בהתאם לחוק העמותות. לגבי האחרון נקבע כי אין בדויים החוקר כדי להפוך את נטל הראיה כנגד העמותה, קל וחומר שלא ליצור חזקת תקינות מעשה מנהל לגבי עילת הפירוק עצמה, אולם יש לדויים החוקר משקל ראייתי עצמאי ונכבד (עניין ארגון השוטרים, בפסקה 71). עוד נקבע, כי כוחו המדויק של הדויים ייקבע על ידי בית המשפט לפי התרשמותו מאופן עשיית הדויים, הפירוט שבו, הקוהרנטיות שבין העובדות למסקנות המפורטות בו ושאר סממנים של הערכת מיומנות ומהימנות. מסקנת הפסיקה היא שלדויים החוקר יש מעין יימעמד בינייםיי ראייתי. מחד גיסא, אין הוא ייעולה”י לדרגת החלטת מפרק חברה הבודק תביעת חוב של נושים, אשר נטל הראייה במקרה של ערעור על ההחלטה הינו על המערער ומאידך גיסא, אין הוא יייורדיי לדרגת דוייח חקירה משטרתית גרידא, שאין בו ולו שמץ של ראיה עצמאית להוכחת תוכנו (עניין ארגון השוטרים, פסקה 71).
33. יצוין כי ביום 272.20. התקיים דיון ראשון בבקשת הפירוק ביחס למשיבה 1. באותו דיון יוצגה העמותה על ידי עו”ד דוד שוב, אשר טען כי בכוונתו לקבוע פגישה עם בייב הרשם, עו”ד עדי כהן ועם ערייד רונן מטרי ובהמשך גם לקבוע דיון בבית הדין ( עמ’ 1-2 לפרוטוקול). נטען כי היו מצד העמותות ייבעיות התנהלותיי, אולם אין הצדקה למתן צו פירוק, הכרוך בעלויות ניכרות מבחינת העמותה. עו”ד שוב ביקש שהות לצורך לימוד החומר וגיבוש עמדה. במהלך הדיון נדרשה העברה של המסמכים המצויים במחסן בבית הרב קוק למנהל המיוחד והושגה הסכמה בין הצדדים, לפיה מיד לאחר הדיון ייפגשו ב”כ הצדדים במחסן, לשם צילום כל המסמכים. נקבע כי הדיון בבקשת הפירוק יתקיים ביום 224.20. וכי עד ליום 124.20. תוגש התנגדות בכתב לבקשת הפירוק. בפועל, הוחלף ייצוג העמותות ורק ביום 157.20. הוגשו טעמי ההתנגדות מטעם העמותות לשתי בקשות הפירוק.
34. מצוידים בכללים אלה, נפנה לבחינת התקיימות עילות הפירוק ביחס לעמותות-המשיבות. אקדים ואומר, כי השתכנעתי כי מתקיימות עילות הפירוק הנטענות ויש מקום לקבל את בקשות רשם העמותות. הטעמים למסקנה זו יפורטו בהמשך.
35. לפני פירוט הטעמים למסקנתי הנייל, יש לציין כי התגובה מטעם העמותות מתאפיינת בשני מאפיינים בולטים: ראשית, בהטלת דופי בפעולות כל הגורמים המעורבים, תוך הצגת התנהלות
ות באופן תקין. שנית, כי טענות העמותות מעידו על התנהלות לעומתית, הנגועה לכאורה
:
הע
13 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
בהיתממות ובתחבולות. אבהיר את הדברים בקצרה. ביחס למאפיין הראשון, אציין כי לטענת העמותות, ההליך בבית הדין הרבני בו מונה עו”ד מטרי כמנהל מיוחד להקדשות, התאפיין בחוסר סמכות עניינית. כך גם נטען על ידי העמותות ביחס לבקשת עו”ד מטרי בבית משפט זה בהייפ -12470 02-19. בכל הנוגע להתנהלות רשם העמותות נטען בתגובה כי בקשות הפירוק הן בקשות סרק; כי אין אמת בטענות הרשם; כי בקשת הרשם מתאפיינת באי הבנת המטריה הנוגעת להקדשות; וכי הרשם מציג מצג שאינו מדויק. בכל הנוגע לחלקו של עו”ד מטרי, נטען כי מינויו בבית הדין הרבני נעשה ללא דיון ראוי. המסקנה היא כי הגופים המבוקרים (העמותות) הפכו עצמן לגופים מבקרים, תוך שהן מביעות ביקורת נוקבת בבית הדין, ברשם העמותות ובעו”ד מטרי ובאופן מינויו. ביחס למאפיין השני, אציין כי לדידי, רשם העמותות נקט כלפי העמותות באורך רוח, בסבלנות ובמתינות על פי בית הלל, וזאת בלשון המעטה. כיצד צובעות העמותות התנהלות זו בתגובתן? הן טוענות כי הדבר מעיד על כך שלא נמצאו ליקויים אמיתיים המבססים עילת פירוקיי, שהרי אם היו נמצאים ליקויים מסוג זה, היה הרשם מבקש את פירוק העמותות כבר לפני שנים. זאת ועוד, מצד אחד, טוענות העמותות לשיתוף פעולה עם הרשם, ולהמצאת המסמכים שנדרשו על ידו; ומצד שני, ניהלו העמותות הליך משפטי בבית משפט זה שנמשך שנה, שכל כולו נועד להתחמק מהמצאת מסמכים למנהל המיוחד ביחס להקדשות הדתיים. לא ניתן בעת ובעונה אחת לטעון לשיתוף פעולה וגם לנהל הליך משפטי שכל כולו התנגדות לשיתוף פעולה. זוהי היתממות. ומדוע מדובר בתחבולות? מפני שהעמותות טענו בכל הליך לחוסר סמכות הערכאה שדנה בעניינם. תחילה – ביחס לסמכות בית הדין הרבני, ולאחר מכן, ביחס לסמכות בית משפט זה (בהייפ 12470-02-19) עמד על כך בית הדין הרבני בפסק דינו מיום 1311.19.:
21 22
ייניהול ההתדיינויות המשפטיות תחת שני ראשים הקדש הוועד הכללי ועמותת הוועד הכללי – מאפשר לעו”ד שטוב להשתמש בפיצול בדרך של להטוטנות פסולה כדי להימלט מלדווח על הקורה בנכסים אלו. דרך זו הקשתה על בירור מעמדו של כל אחד מגופים אלה ועל בירור מעמדו של עו”ד שטוב עצמו ועשויה לחבל גם בהמשך ההליכים”.
36. עתה נשוב לדיון בעילות הפירוק. נטען על ידי העמותות כי העדר שיתוף הפעולה נטען על ידי הרשם אך בשל העובדה כי העמותות ביקשו להאריך את המועדים להמצאת מסמכים, אולם השתכנעתי כי העמותות לא המציאו את המסמכים שנדרשו מהן עד ליום הגשת בקשות הפירוק. העמותות צירפו לתגובתן מיום 157.20. מסמכים רבים, חלקם שלא הוגש עד למועד מאוחר זה. אין בהגשת מסמכים חלקיים כיום כדי לתקן מחדלים שאפיינו את התנהלות העמותות במשך תקופה ממושכת ועד לפני כשבועיים.
14 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
37. העמותות טענו כי יש לראות בתכנית לתיקון הליקויים משום ראייה לתקינות פעולתן ולשיתוף פעולה עם הרשם. הסכמת הרשם למתן הזדמנות לתיקון הליקויים הייתה כפופה לחתימת העמותה על תכנית תיקון הליקויים, שבסופה ימונה רויים אשר יבחן את ביצוע התיקונים. השתכנעתי כי אי תחילת ביקורת המעקב נבעה מחוסר שיתוף הפעולה של המשיבות, אשר לא המציאו את המסמכים כנדרש ומשכך, רואה החשבון לא יכול היה להתחיל בבחינת תיקון הליקויים.
38. לתגובתן צירפו העמותות לראשונה דוחות לשנת 2018, אולם לטענת הרשם, אף שהוגש דויים כספי של כל אחת מהעמותות, לא הוגשו כל הדוחות שחייבים בהגשתם.
39. העמותות טוענות כי הן מנהלות הפרדה חשבונאית, אולם כפי שטען הרשם, לא הומצאו על ידן אסמכתאות לכך.
40. העמותות טענו כי הרשם אינו רשאי לכפות עליהן להתמזג. הרשם הצביע על ליקויים בהתנהלות העמותות והן בתגובה טענו כי בדעתו להתמזג. הרשם הסכים לבחון בקשה למיזוג העמותות, ככול שתוגש. על אף ההתחייבות לקדם את המיזוג, העמותות לא הגישו בפועל בבקשת מיזוג ובתגובתן נכללו הסברים מדוע הדבר לא נעשה. אחד ההסברים הוא שמיזוג העמותות יגרום להפרת רצון המקדישים, שהיא טענה חדשה שהושמעה לראשונה בתגובה מיום 157.20..
15 16 17 18 19 20 21 22
41. להתנגדות לבקשות הפירוק צורפו לראשונה העתק תוכנית לפיתוח הנכסים. מסמך זה לא צורף עד כה, למרות דרישות הרשם להגשת תוכנית כזו.
42. לטענת העמותות, רואה החשבון הבודק בבדיקות העומק קיבל לידיו מידע מלא ביחס לנכסי העמותה. לטענת הרשם, מסמכים אלה לא הומצאו בביקורת העומק. לתגובה צורפו מסמכים רבים הנוגעים ל-16 נכסים (נספח טייז) ונטען כי לעו”ד מטרי יש סמכות רק ביחס לששה נכסים, מכלל 16 הנכסים שפורטו. נטען כי עשרת הנכסים הנוספים הינם בבעלות העמותות ויש להבחין בין נכסי ההקדשות הדתיים לנכסים אחרים. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת העמותות כי אין להן נכסים משלהן וכי כל הנסים שייכים להקדשות ומנוהלים על ידי העמותה. לעניין זה התייחס בדיון שהתקיים ביום 287.20. בייב המנהל המיוחד (עמ’ 8-9 לפרוטוקול), באופן המקשה על קבלת טענות העמותות והוא הצביע גם על טבלה שנשלחה אליו ביום 13.20. מטעם העמותה (מוצג מש/1), המפרטת 11 נכסים כהקדשות דתיים ולא רק 6 נכסים.
15 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
43. העמותות הציעו הסברים לתנודות הכספיות בדוחות מטעם העמותה. בבקשת הפירוק של המשיבה 2 נכלל פירוט לאותה תנודתיות:
יי63. הדוחות הכספיים של העמותה בין השנים 2012-2017, מציגים תנודתיות גבוהה בהכנסות העמותה משכירות: כ-107 אלפי ₪ בשנת 2012, כ-29 אלפי ₪ בשנת 2013, כ- 72 אלפי ₪ בשנת 2014, כ- 8 אלפי ₪ בשנת 2015, כ-437 אלפי ₪ בשנת 2016 וכ-33 אלפי ₪ בשנת 2017. למיטב ידיעת הרשם, הנכסים המושכרים בידי העמותה לא השתנו עם השנים ולפיכך היה מצופה כי ההכנסות מדמי השכירות תשארנה באותו הסכום או שתהיה מגמת עלייה. מגמת הירידה המשמעותית הנצפית בהכנסות אלו בשנים האחרונות, בלא שניתן לדבר הסבר או הצדקה כלשהי מצד עמותת אוצר החסד, מעלה חשש לפגיעה בנכסי העמותה לרבות בדרך של הברחת הכנסות ו/או קיומו של חוסר גביה של הכנסות, בניגוד מוחלט להוראות חוק העמותותיי.
ההסברים שניתנו לתנודתיות זו מטעם רואה החשבון של העמותות, שצורפו להתנגדותן, אינם מניחים את הדעת ואין בהם הסבר משכנע לפערים המשמעותיים בהכנסות במהלך השנים. הרשם עמד על כך שגם הדויית הכספי לשנת 2018 שצורף להתנגדות, מצביע על תנודתיות זו.
44. העמותות טענו כי בקשות הפירוק הוגשו לבית המשפט מבלי שניתן להן זמן סביר למענה. טענה זו מעוררת קושי, בין היתר, לאור העובדה כי בקשות הפירוק הוגשו בחודש ינואר ודיון ראשון התקיים בעניינה של משיבה 1 בחודש פברואר, לפני כחמישה חודשים. האם תקופה ממושכת זו עד לחודש זה נוצלה על ידי העמותות לצורך קיום פגישות עם נציגי הרשם ועו”ד מטרי! ככול הנראה שלא. זאת ועוד, תגובת העמותות לבקשות אינה מעידה על רצון כן לשתף פעולה עם הגוף המפקח ועם מי שמונה כמנהל המיוחד של ההקדשות. התגובה מיום 157.20. מעידה על לעומתיות וקריאת תיגר על סמכויות הרשם, מניעיו ושיקול דעתו וכן אי הכרה בסמכות בית הדין הרבני. לא זו אף זו. לא רק שערייד מטרי נאלץ לפנות לבית משפט זה לקבלת סעד לשם קבלת המסמכים הנדרשים לו למילוי תפקידו ולא רק שהעמותות ניהלו הליך משפטי שארך שנה עד למתן פסק דין ביום 172.20., אלא שאף כיום (בתגובת העמותות מיום 157.20.), אין העמותות סבורות שעליהן לקיים את פסק הדין. לטענתן (בסעיף 65 לתגובתן), אין בהירות מהן ההקדשות לגביהן מונה עו”ד מטרי ויש מקום לבחון קודם את הנכסים ורק לאחר מכן יילהפעיל את ההחלטה שבמחלוקתיי. כלומר – אין די בפסק דין של בית משפט מחוזי (עליו לא הוגש ערעור) ואין די בפסיקת בית הדין הרבני, עדיין העמותות מחפשות כל דרך כדי להכשיל את הפיקוח על התנהלותן.
16 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
45. לטענת העמותות, מתן צו פירוק יגרום להן לנזק בלתי הפיך, בכל הנוגע לפירות הנכסים. בכך יש התעלמות ממינוי המנהל המיוחד להקדשות על ידי בית הדין הרבני שנראה כי העמותות לא השלימו עמו. לדידי, אין לעמותות להלין אלא על עצמן.
46. לאחר בחינת בקשות הפירוק, תגובות העמותות ותשובת הרשם, כמו גם הטענות שנטענו בדיון מיום 287.20., באתי לכלל מסקנה כי עלה בידי הרשם להראות את התקיימות עילות הפירוק שפורטו על ידו. כפי שנקבע בפסיקה, ביחס לסעיף 49(1) סיפא לחוק העמותות, בכל הנוגע לרף הראייתי בו יש לעמוד, השתכנעתי כי הרשם עמד ברף הראייתי הנדרש, בין היתר, על בסיס האמור בדויית הבדיקה, שיש לייחס לו משקל ראייתי עצמאי ונכבד. כמו כן, עולה מן הראיות כי העמותות אינן פועלות לקידום מטרותיהן ויש בכך כדי להקים עילת פירוק לפי סעיף 49(5) לחוק העמותות. בכל הנוגע לעיקרון המידתיות, במובן זה שיש לבחון אם קיים פתרון אחר, פוגעני פחות מפירוק העמותות, השתכנעתי כי לאור התנהלות העמותות, לפחות מאז שנת 2016 ועד למועד הגשת בקשות הפירוק, אין פתרון חליפי, שייתן מענה ראוי לפתרון הליקויים עליהם הצביע הרשם.
47. בדיון מיום 272.20. בעניינה של המשיבה 1, נקבה בייב הרשם בשמות שני עורכי דין שהוצעו לתפקיד המפרק. נטען על ידי הרשם כי בנסיבות העניין, אין למנות את עו”ד מטרי לתפקיד המפרק ועל כך חזרו בייב הרשם והכנייר בדיון מיום 287.20., בין היתר, מן הטעם של ניגוד עניינים אפשרי בין תפקיד זה לתפקידו כמנהל מיוחד להקדשות. את גישת הרשם והכנייר החלטתי לקבל.
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 (שאינו חל על המקרה), על הממונה להציע לבית המשפט שמות של שלושה עד חמישה מועמדים לתפקיד הנאמן (סעיף 33(ג) לחוק). בדיון מיום 287.20. הסתפקה בייב הרשם בשמות המועמדים שהועלו כאמור, ככול הנראה, כדי שלא ייווצר רושם כי קיים דופי כלשהו במועמדים שהוצעו. לדידי, הצעת שני מועמדים בלבד, מצמצמת שלא לצורך את אפשרות הבחירה בין מועמדים מתאימים. בנסיבות העניין, ומבלי לפקפק במקצועיות ובניסיון של המועמדים שהוצעו, אני סבור כי יש למנות לתפקיד המפרק מועמד אחר, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר
48. לאור כל האמור לעיל, בקשות רשם העמותות מתקבלות וניתן בזאת צו לפירוק המשיבות
1.-2
17 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
49. לתפקיד המפרק של שתי העמותות ימונה עו”ד עמית לדרמן, בכפוף להסכמתו ובכפוף להמצאת התחייבות עצמית על סך 200,000 ₪ ותצהיר העדר זיקה וניגוד עניינים, הכול עד ליום
5.8.20.
50. המשיבות 1-2 ישלמו (יחד ולחוד) לרשם העמותות הוצאות ושכייט עו”ד בסכום כולל של 10,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום. לאחר מועד זה, יתווספו לסכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב”כ הצדדים.
ניתנה היום, ח’ אב תשייפ, 29 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
כי /V
אביגדור דורות, שופט
18 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
לעמותה ולעמותת אוצר החסד אותם חברים, אותה כתובת, מטרות דומות וניהולן
מתבצע יחד ע’יי אותם אנשים מאותו משרד.
6. בעקבות פיקוח השטח, נשלחה ביום 188.2016. לעמותה פנייה בדבר ממצאי הפיקוח ונדרשה התייחסות העמותה לליקויים שהתגלו. בדויים הסופי של ביקורת העומק שיצא ביום 811.2016. הומלץ על חתימת העמותה על התחייבות לתיקון ליקויים, במסגרתה גם ימונה לעמותה גורם חיצוני, לשם עריכת ביקורת מעקב אחר ביצוע התיקונים הנדרשים. ביום 2011.2016. פנה הרשם לעמותה בדרישה לחתימה על תכנית לתיקון ליקויים בהתאם לדוייח ממצאי ביקורת העומק. ביום 112.2016. פנתה העמותה בבקשה למתן אורכה לתגובה וניתנה לה אורכה עד ליום 3112.2016.. ביום 1412.2016. ניתנה התייחסות העמותה, במסגרתה השיגה העמותה על תוכן התכנית לתיקון ליקויים. לכך ניתנה ביום 232.2017. תשובת הרשם. בד בבד, נשלח ביום 232.2017. לעמותה דות תוצאות בדיקה-פיקוח שטח שבמסגרתו שב הרשם על הדרישה לחתימה על התכנית לתיקון ליקויים.
7. ביום 139.2018. התקיימה פגישה בין נציגי העמותה לנציגי הרשם, לבקשת העמותה וזאת לאחר חלופת מכתבים בין הצדדים. במסגרת הישיבה התחייבה העמותה להעביר לרשם תכנית לתיקון ליקויים חתומה, שלאחריה תתבצע ביקורת מעקב לבחינת תיקון הליקויים. עוד סוכם בישיבה כי העמותה תפעל מול רשם ההקדשות על מנת להסדיר את ההקדשות הדורשים דיווח לרשם ותגיש את הדיווחים כנדרש וכן סוכם כי תפעל מול בית הדין הרבני לרישום ודיווח בגין
הקדשות דתיים.
8. בניגוד להתחייבויותיה וחרף הסיכומים בין הצדדים, לא העבירה העמותה את התכנית לתיקון ליקויים כפי שנדרשה והתחייבה. ביום 511.2018. נאלץ הרשם לשלוח לעמותה מכתב נוסף. רק ביום 2811.2018., לאחר קיומה של הפגישה ולאחר משלוח דרישה, כאמור, ולרבות לאחר סירוב הרשם להנפיק לעמותה אישור ניהול תקין, חתמה העמותה על תכנית לתיקון ליקויים. ביום 212.2018. ולאחר שכבר חתמה על התכנית שלחה העמותה פניה (נושאת תאריך 2711.2018.) אשר לא היה בה כל מענה ענייני שכן בהתאם לתכנית היה עליה לפעול במסגרת ביקורת מעקב שנדרשה. ביום 912.2018. נשלח מכתב לעמותה בו צוין כי בהתאם לאמור בתכנית לתיקון ליקויים, צפויה להתחיל בחודש ינואר 2019 ביקורת מעקב בעמותה ע”י משרד רויים מטעם הרשם וכי על העמותה לשתף פעולה באופן מלא עם רואה החשבון כפי שהתחייבה במסגרת התכנית. העמותה לא השלימה את שנדרש ממנה על פי התכנית לתיקון ליקויים ולא הגישה את המסמכים שהתחייבה להמציא.
3 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
9. בד בבד עם האמור התברר כי נגד העמותה מתנהלים הליכים בבית הדין הרבני בירושלים (ראו להלן), במסגרתם נדרשה העמותה וכן עמותת אוצר החסד להמציא פרטים ומסמכים שונים וזאת משעלו חששות הנוגעים לניהול ההקדשות. על כן, שלח הרשם לעמותה ביום 2512.2018. דרישת המצאת מסמכים וכן דרישה לקבלת התייחסות לטענות שעלו נגדה. משלא עמדה העמותה בתכנית תיקון הליקויים וכן לא ניתנה כל התייחסות מצד העמותה לטענות שהועלו ע”י המנהל המיוחד להקדשות, נשלח לעמותה ביום 78.2019. מכתב בו פורטה התנהלות העמותה וכן פורטו כלל הליקויים שלא תוקנו עד לאותו מועד.
10. להלן מפורטים הליקויים שמצא הרשם בבדיקות השונות ואשר עד למועד הגשת בקשות הפירוק נטען כי לא תוקנו וזאת כפי שפורטו בדוח תוצאות הבדיקה:
א.
לא מתקיימת הפרדה חשבונאית וניהולית בין המשיבות 1-2 וזאת על אף שעלה כי לשתי העמותות אותם חברים, אותה כתובת, מטרות דומות, תורמים ונתמכים דומים וניהולן מתבצע יחד ע”י אותם אנשים מאותו משרד. הובהר כי לאור כך, המשיבות 1-2 נדרשות לפעול להגשת בקשת מיזוג, לרבות הסדרת הפעילות הכספית והחשבונאית, חרף מצגים לאורך השנים, עד למועד הגשת בקשות הפירוק, הדברים לא בוצעו והכל כפי שפורט בסעיף 3 לדויית הבדיקה.
המשיבה 1 אינה פועלת לקידום כל מטרותיה ובכלל זה, מטרת העמותה ליימתן הלוואותיי. כמו כן, העמותה לא הציגה הבהרה נתמכת באסמכתאות ביחס למצב המשפטי של כלל נכסיה לרבות הגשת תכנית מעשית לקידום המטרות. נוכח האמור, נטען כי היא אינה פועלת למקסום הפוטנציאל של נכסיה ולקידום מטרות העמותה, כמפורט בסעיף 4 לדויית הבדיקה.
המשיבות לא הציגו אסמכתאות שנדרשו בנוגע לכלל נכסי ההקדשות המנוהלים על ידן לרבות, מעמדם המשפטי. נקבע כי המשיבות אינן מעבירות דיווחים שנתיים לגוף הרגולטורי הרלוונטי ביחס להקדשות המנוהלים על ידה (בית הדין הרבני או רשם ההקדשות) ולפיכך, מינה בית הדין מנהל מיוחד לבחינת ניהול ההקדשות עייי העמותה. היעדר המידע ואי שיתוף פעולה גם עם בית הדין בכל הנוגע לניהול ההקדשות מעלה חשש כי העמותה אינה מקיימת את חובתה כנאמן בהקדשות, כאמור בסעיף 4 לדויית הבדיקה.
4 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
ד.
המשיבות לא עמדו בהתחייבותן לקיום תכנית לתיקון ליקויים. לא הוגשו לרשם פרטים ומסמכים שנדרשו בנוגע לנכסים, מעמדם המשפטי והתנהלות החשבונאית והכספית. המשיבה לא הגישה לרויית שמונה לביצוע ביקורת מעקב כל מסמך שהוא על אף שנדרשה לעשות כן והמועד לכך חלף זה מכבר והכל כמפורט בסעיף 5 לדויית הבדיקה.
ה.
קיימות סתירות בין מסמכים שונים מטעם המשיבות בכל הנוגע לנכסים. במסמכים שונים שהוגשו דווח מחד, כי אין לעמותה נכסים משלה וכל נכסיה הם נכסים השייכים להקדשות המנוהלים על ידה ומאידך, ציינה העמותה במסמכים אחרים מטעמה כי חלק מנכסי ההקדשות הם נכסי העמותה. קיומן של סתירות, כאמור, בין המסמכים ואי הצגת הבהרות נדרשות ע”י העמותה מקים חשש ממשי לכך שניהול הנכסים נעשה בניגוד לדין, לרבות חשש להברחת נכסים ולחלוקה אסורה של נכסים בין חברי העמותה והכל כפי שפורט בסעיף 6 לדויית הבדיקה.
ו.
הדו”חות הכספיים של המשיבה 2 לשנים 2012-2017 מציגים מגמת ירידה משמעותית בהכנסות העמותה משכירות. בהתחשב בעובדה שלא ידוע לרשם על שינוי בהיקף הנכסים היה מצופה כי ההכנסות יוותרו דומות או במגמת עלייה. האמור, כמו גם העובדה כי המשיבה 1 נושאת מתוך כספיה בהתחייבויות השייכות למשיבה 2, והכל כפי שפורט בסעיף 7 לדויית הבדיקה, מעלה בעיני הרשם חשש לפגיעה בנכסי העמותה ואי מקסום פוטנציאל ההכנסות.
ז.
כמפורט לעיל, מוסדות המשיבה 1 לא מילאו אחר התחייבות העמותה כלפי הרשם במסגרת התכנית לתיקון ליקויים, לא השיבו לפניות הרשם ולא שיתפו פעולה בהליך הביקורת של העמותה כפי שכבר הודגש בסעיף 8 לדויים הבדיקה.
11. בהיעדר כל התייחסות מצד העמותה לפניות השונות ולדויים תוצאות הבדיקה הועבר הטיפול ליחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים לשם נקיטת הליכי פירוק ונשלח לעמותה ביום 169.2019. מכתב התראה לפני פירוק. רק ביום 2210.2019. (יומיים לפני חלוף המועד שניתן לה במכתב ההתראה) העמותה עתרה בבקשה לקבלת אורכה ולפנים משורת הדין-ניתנה לה. גם לאחר חלוף האורכה שביקשה העמותה ועד למועד הגשת בקשת הפירוק, לא ניתנה כול התייחסות מצד העמותה לפניות ולהתראות החוזרות ונשנות.
5 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
הליכים בבית הדין הרבני
12. :
ממונה על ההקדשות, עו”ד רחל שקרג’י, הגישה בקשה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: “בית הדין הרבנייי) למינוי מנהל מיוחד להקדשות. המשיבים לבקשה היו הנאמן על ההקדשות, הרב אריה דביר (להלן: “נאמן ההקדשותיי או ייהנאמןיי) ועמותת הוועד הכללי, אשר יוצגה על ידי בא כוחה עו”ד רפאל שטוב ומנכייל העמותה הרב חיים לנג (להלן: יימנכייל העמותהיי). יצוין כי הנאמן הוא גם חבר בעמותה. לגבי הקשר בין ייהועד הכללייי לעמותת הוועד הכללי יצוין כי הועד הכללי נרשם תחילה כאגודה עות’מנית ועמותת הועד הכללי באה בנעלי האגודה (הבקשה לרישום עמותה הוגשה ביום 28.83.).
13. בית הדין הרבני נעתר לבקשת הממונה על ההקדשות ומינה את עו”ד רונן מטרי כמנהל במיוחד של ההקדשות (החלטה מיום 211.18.). הרקע למינוי הובהר בהחלטה:
ייבמסגרת מספר דיונים, חלקם בתקופה האחרונה, אשר קיים בית הדין להקדשות בהרכבו הנוכחי בעניינם של הקדשות יהועד הכללי כנסת ישראלי, עלתה תמונה מדאיגה, ולפיה, החלטות בית הדין הגדול, הן בעניין אופן ניהול ייהועד הכללייי והן בעניין ארגון וניהול נכסי ההקדשות, לא יושמו על אף שכבר חלפו למעלה משבע עשרה (!) שנה ממועד נתינתן. זאת ועוד. מצאנו ליקויים יסודיים בהתנהלות היועד הכללי’, בהתנהלות נאמן ההקדשות הרב אריה דביר ובאופן ניהול ההקדשות. נפרט בקצרה חלק מהם: להקדשות היועד הכלליי נאמן אחד בלבד בניגוד מוחלט לדין תורה, כאשר פעילות זאת נוצרה ומתמשכת גם בשל פעילותו של הרב דביר; נאמן ההקדשות נמנע באופן מתמשך מלהגיש דוייחות ואף מהגשת רשימה מלאה של נכסי ההקדשות; אשכול הקדשות היועד הכללי כלל אינו מנוהל ע”י נאמן ההקדשות אלא ע”י עו”ד רפאל שטוב העושה בהקדשות כבתוך שלו; עו”ד רפאל שטוב יזם וקידם עסקת נדלייך משמעותית בנכס הקדש יבית דוד’ בהליך פגום ופסול; צו של בית דין האוסר כל דיספוזיציה בנכסי ההקדשות הופר באופן בוטה; נכסי ההקדשות אשר שווין מאות מיליוני ₪ שוכבים כאבן שאין לה הופכין ולא נעשו כל פעולות שיש בהם ממש לפעול להשבחתם ובכך להשיא את פירותיהם; והחמור מכל: מזה תקופה ממושכת, היועד הכללי כנסת ישראלי אינו מחלק תמיכות לנהניו וניתן לקבוע חד משמעית שאינו פועל ליישום מטרותיו – – תורה צדקה וחסדיי (ההדגשה במקור).
;
:
בהחלטה נקבע כי למנהל המיוחד מסורות כל הסמכויות לניהול כלל נכסי אשכולות ההקדשות, לרבות סמכות האפוטרופסות והסמכות לייצוגם בפני הערכאות המשפטיות השונות. כמו כן ניתן צו
6 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
המורה לנאמן ההקדשות לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולסייע לו במילוי תפקידו. בהחלטה לא נתנה כל הוראה אופרטיבית לעמותת הוועד הכללי, שכאמור הייתה משיבה לבקשה.
14. שלושה ערעורים שהוגשו לבית הדין הרבני הגדול על החלטת בית הדין – נדחו. ערעור שהוגש על ידי שניים מחברי העמותה נדחה על הסף מפאת העדר מעמד להגישו (תיק 1196608/1 החלטה מיום 811.18.). ערעור נוסף, שהוגש על ידי עו”ד שטוב, נדחה על הסף מאותו טעם (תיק 1196608/3 החלטה מיום 1511.18.). ערעור שהגיש הרב דביר, נאמן ההקדש, בו השיג על הביקורת האישית שנמתחה נגדו במסגרת ההחלטה, נסגר לאחר שנקבע כי הדיון בו התייתר (תיק 1200135/1 החלטה מיום 212.18.).
15. ביום 1311.19. ניתן על ידי בית הדין הרבני הגדול פסק דין בנוגע להקדשות, הכולל התייחסות נרחבת להתנהלות המשיבה 1. בין היתר, נכתב בפסק הדין כדלקמן:
ייעמותת הוועד הכללי, המחזיקה בידיה נכסים שהציבור נדב ונתן להקדשות שונים במשך למעלה ממאה שנים, מתנהלת ועושה ברכוש זה כרצונה ואינה מדווחת לאיש. הרושם המתקבל מכתבי הטענות בתיק זה ובתיקים רבים אחרים של הוועד הכללי הוא כי עו”ד שטוב הוא השולט בפועל בנכסי הוועד הכללי ומשכנע – לפי הצורך, את חברי הוועד לתמוך במעשיו מעשים המתנהלים ללא פיקוח כלשהו של הנהלה רוחנית בת סמכות, ואינו מדווח לרשויות מה נעשה בנכסים שאינם שייכים לו, אלא לציבור נהנים גדול שאין באפשרות הנמנים עליו לממש את זכויותיהם. התנהלותו של עו”ד שטוב במשך שנים בתיקי הקדשות רבים שבהם הוא מטריד תחילה את הדיינים, מרבה להגיש בקשות לפסילה וכך מתיש את כוחם, גורמת למצב השערורייתי שבו זכויות של ציבור גדול בנכסים רבים לא ממומשות עקב התנהלותויי.
ההליך בהייפ 12470-02-19
16. עו”ד מטרי, המנהל המיוחד, הגיש בקשה למתן הוראות לבית הדין הרבני, בגדרה עתר להורות למשיבה 1 למסור לו את המידע בדבר נכסי ההקדשות ולאפשר לו לעיין בו ללא הגבלה. ביום 611.18. הוצא על ידי בית הדין הרבני צו שהופנה כלפי נאמן ההקדשות, בו הורה לו לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולמסור לו את מלוא המידע, הנתונים והמסמכים המצויים בידי העמותה הנוגעים להקדשות ולנכסיהם. זאת, אף אם המסמכים והנתונים מעורבים עם נתונים ומסמכים של העמותה. בצו צוין כי הפרתו על ידי נאמן ההקדשות תעלה כדי בזיון בית הדין. לא הוצא צו דומה נגד העמותה. הצו לא הניב את הפירות המקווים.
7 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
בהמשך לכך, פנה המנהל המיוחד פעם נוספת לבית הדין הרבני בבקשה שיורה לנאמן ההקדשות ולמנכייל עמותת הוועד הכללי, להיפגש עמו ולהעביר לו את החומר לגבי ההקדשות וכי אם לא יעשו כן יהיה בכך משום בזיון בית הדין. בבקשה תוארו הניסיונות להידבר ולהיפגש עימם, אשר העלו
חרס.
17. החלטת בית הדין הרבני מיום 1111.18. הובהר כי בהתאם לצו הקודם שניתן ביום 611.18. על נאמן ההקדשות לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולמסור לו את כל המידע שהתבקש על ידו. כמו כן הוצא צו שהופנה כלפי מר לנג, אשר תואר כ:”מנהל ההקדשות בפועל מטעם הרב א’ דביר”, המורה לו לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולמסור לו את המידע הנדרש, אף אם המסמכים מעורבבים עם מסמכי העמותות. בהחלטה צוין כי הפרת הצווים על ידי נאמן ההקדשות או על ידי מנכ”ל העמותה תהווה בזיון בית הדין.
אף צווים אלה לא הועילו לצורך קבלת המידע הנדרש לגבי ההקדשות ונכסיהם. אמנם בסופו של יום נערכה פגישה גם עם היועץ המשפטי של העמותה, עו”ד רפאל שטוב, אולם לא נמסרו על ידו נתונים או מסמכים כלשהם.
18. לנוכח כל האמור עתר עו”ד מטרי כנגד המשיבות 1-2 לבית משפט זה (הייפ 12470-02-19) בבקשה למתן צו עשה, המורה למשיבות להעביר אליו את מלוא המידע, הנתונים והמסמכים המצויים בידן לגבי ההקדשות ונכסיהם. בתובענה זו, המשיבות לא חלקו על כך כי ההקדשות הם הבעלים של נכסים שהוקדשו להם במהלך השנים, אולם לטענתן, מטעמים שונים, אין להיעתר לבקשת המנהל המיוחד. נטען כי בית המשפט המחוזי חסר סמכות עניינית לדון בבקשה; כי החלטת בית הדין הרבני למינוי מנהל מיוחד לוקה בפגמים; כי קיימים טעמים דיוניים המצדיקים את מחיקת הבקשה; וכי ראוי להימנע מלדון בתובענה בבית משפט זה גם מטעמים של כיבוד בין ערכאות, שכן כלל ענייני ההקדשות נדונים מזה שנים בפני בית הדין הרבני.
19. ביום 172.20. ניתן פסק דין בתובענה, אשר דחה את כל טענות המשיבות 1-2. נקבע בפסק הדין כי על העמותות למסור מידע לגבי ההקדשות מכוח חובות אמון המוטלות עליהן, כמי שמחזיקות את הנכסים בפועל עבור ההקדשות וכי במסגרת חובות האמון עליהן לשתף פעולה עם המנהל המיוחד, שהתמנה על מנת לפקח על ניהול נכסי ההקדשות ולהסדיר את פעולתן. עוד נקבע בפסק הדין כי לא זו בלבד שהדיון בבקשה אינו פוגע בעקרון של כיבוד בין ערכאות, אלא ההיפך הוא הנכון, שכן היעתרות לבקשה תסייע לבית הדין הרבני להשיג את המטרה לה כיוון שעה שהחליט למנות מנהל מיוחד לנכסי ההקדשות ולהקנות לו סמכויות רחבות לצורך ביצוע תפקידו. על פי פסק
8 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
הדין ניתן צו המופנה למשיבות 1-2 והמורה להן להעביר למנהל המיוחד את מלוא המידע, הנתונים והמסמכים המפורטים במכתבו מיום 511.18., בקשר להקדשות ולנכסיהן.
טענות הרשם
20. :
לטענת הרשם, העמותות מתנהלות בניגוד להוראות חוק העמותות,תשיים-1980 (להלן : ייחוק העמותותיי או ייהחוקיי), אינן מגישות את הפרטים והמסמכים המתחייבים לפי סעיפים 38 ו 39ה לחוק ובכלל זה, אינן פועלות להמצאת פרטים ומסמכים המעידים על תיקון הליקויים בהתאם לתכנית לתיקון ליקויים שהעמותה חתומה עליה ואף אינן משתפות פעולה ולא מגיבות לפניות הרשם כמתחייב על פי סעיף 51 לחוק. כמו כן, העמותה אינה פועלת בהתאם להנחיות הרשם לפיהן כל עמותה חייבת לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות את עסקאותיה ואת מצבה הכספי ולנהל מערכת חשבונאות אוטונומית נפרדת מתאגיד אחר. כן עולה כי הוועד המנהל אינו מתפקד ואינו פועל על פי חובתו לפי סעיף 27 לחוק העמותות וכך גם ועדת הביקורת. משכך, לא ניתן לבדוק ולבקר את פעילות העמותה ולפקח עליה ואף עולה חשש כי מוסדות העמותה אינם מתפקדים או שאינם מבצעים את תפקידם כראוי וכי העמותה אינה מקדמת את מטרותיה.
21. נטען כי בהתאם לחוק העמותות, יינתן צו לפירוק עמותה, אם מתקיימת בה אחת או יותר מהעילות המפורטות בסעיף 49 לחוק העמותות. העילות הרלבנטיות לענייננו הן כדלקמן: ס’ 49(1): ייפעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונהיי. ס’ 49(5): ייבית המשפט מצא שמן הצדק ומן היושר לפרק את העמותהיי.
לטענת הרשם, העמותה מתנהלת בניגוד להוראות חוק העמותות ולהנחיות הרשם לניהול עמותות, אינה מגישה את הפרטים והמסמכים המתחייבים לפי סעיפים 38 ו-39(ה) לחוק ובכלל זה, אינה פועלת להמצאת פרטים ומסמכים המעידים על תיקון הליקויים בהתאם לתכנית לתיקון ליקויים שהיא חתומה עליה.
ג.
העמותה אינה משתפת פעולה ולא מגיבה לפניות הרשם כמתחייב על פי סעיף 51 לחוק וכן עולה כי הוועד המנהל אינו מתפקד ואינו פועל על פי חובתו לפי סעיף 27 לחוק העמותות וכן גם ועדת הביקורת. משכך, לא ניתן לבדוק ולבקר את פעילות העמותה ולפקח עליה ואף עולה חשש כי מוסדות העמותה, ככל שקיימים, אינם מתפקדים וכי העמותה אינה פעילה ואינה מקדמת את כל מטרותיה. נטען כי אי המצאת מסמכים, בניגוד להוראת סעיף 38 לחוק העמותות, מהווה אף עילת פירוק עצמאית לפי סעיף 49(1) לחוק העמותות.
9 מתוך 18
אאאאא
שמן
ב!
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 2136-01-20 רשם העמותות נ’ ועד הכללי כנסת ישראל פר”ק 65738-01-20 רשם העמותות נ’ עמותת אוצר החסד קרן שמואל (ע”ר)
טענות העמותות
21. לטענת העמותות, המדובר בבקשות סרק, שכל עניינן תמיכה בהליך בלתי תקין אשר נעשה בבית הדין הרבני, בהעדר סמכות עניינית, ובו מונה עו”ד מטרי למנהל מיוחד להקדשות הדתיים. נטען כי חל היפוך בסדר הדברים הנכון וכי במקום למצות את ההליכים בין הרשם ובין העמותות, מבקש הרשם לפרק את העמותות ללא בסיס ורק לאחר מכן לבדוק אם קיימים אי סדרים. נטען כי אילו היו בידי הרשם ממצאים בדבר ליקויים אמיתיים, המבססים עילת פירוק, הרי שהוא היה מבקש את פירוק העמותות כבר לפני שנים.
22. בכל הנוגע לטענות בדבר אי שיתוף פעולה במהלך הבדיקות מטעם הרשם, נטען כי לא ברור כיצד מתן ארכות כדין בהסכמת הרשם מהווה אי שיתוף פעולה. בכל הנוגע לביצוע תכנית תיקון הליקויים, נטען כי הליקוי היחיד בביצוע התכנית הוא מצד רשם העמותות. לטענת העמותות, על אף אי מינוי רואה חשבון מצד הרשם לבדיקת ביצוע תיקון הליקויים, הרי שהעמותות החלו לפעול לתיקון הליקויים בעצמן וכי קיימים ליקויים רבים שתוקנו.
23. בכל הנוגע לטענות בדבר אי מיזוג העמותות, נטען כי לא ניתן למזג את העמותות מבלי לבטל את רצון המקדישים. לטענת העמותות, ביצוע המיזוג הינו מורכב יותר ממה שהן חשבו ומשום כך הנושא התעכב. זאת ועוד, נטען כי אין חובה חוקית או עילה אשר עשויה לחייב עמותות להתמזג אחת עם השנייה והרשם אינו יכול לכפות זאת על עמותה כלשהי על פי דין.
24. לטענת העמותות, הן מגישות דוחות לגופים הרגולטוריים והרשם קיבל דוחות כדין במהלך כל השנים. נטען, כי מתן אישור על ניהול תקין לרשות התאגידים עבור העמותות מעיד על עמידה
בכל תנאי הרשם.
25. בכל הנוגע לטענה ביחס לסתירות הנוגעות לנכסי העמותות, נטען כי המדובר באי הבנת המטריה הנוגעת להקדשות – זאת ותו לא. עוד נטען כי במידה והסתירות לכאורה מעלות חשש כלשהו, הרי שחשש זה כבר נפתר על ידי הרשם, שכן הוא היה אמור למנות רואה חשבון לליווי התכנית לתיקון הליקויים.
26. בכל הנוגע לטענה בדבר תנודות בהכנסות העמותות, נטען כי בדיקה פשוטה מול רואה החשבון של העמותות הייתה מלמדת על השינויים בהכנסות ומקורן והצגתם באופן שלילי הינה מגמתית, על מנת לבסס עילת פירוק שאינה קיימת. לטענת העמותות, מד בר בהכנו שנבעו עקב
10 מתוך 18
