סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט עובד אליאס
תובע
*** ת”יז ***
נגד
נתבעת
*** תייז * * *
פסק דין
1. הצדדים (להלן גם: ייהאסיי ו יהאביי) בני זוג יהודים אשר נישאו זה לזו בסוף שנת 2017, הורים לשני ילדים, * * * * * *, ילידי * * * ו – * * *.
2. נישואי הצדדים לא עלו יפה, הם נפרדו והחלו מנהלים הליכים משפטיים בקונפליקט גבוה, והכל חרף זמן הנישואין הקצר יחסית.
ניסיונות להביא הצדדים לכדי הסכם גירושין כולל לא עלו יפה. יצויין כי הצדדים לא התגרשו ואף לא מתנהל כל הליך בבית הדין הרבני.
בפני בית משפט זה שני הליכים בלבד
אותם יזם האב – הליך בעניינם של הקטינים
ותובענה בעניין שיעור מזונותיהם.
החלטה למזונות זמניים ניתנה ביום 82.20.. בהחלטה חוייב האב במזונות בסך של 1,400 ₪ לכל ילד, מדור בשיעור 40
% (ועד לסך של 1,400 ₪) ומחצית הוצאות רפואה וחינוך.
נכון ליום כתיבת שורות אלו שוהים הילדים אצל האב עפ”י החלטה מיום 182.21. – פעמיים באמצע השבוע, פעם אחת ללא לינה ופעם אחת כולל לינה. אין נכון ליום מתן פסק דין זה
הסדרי שהות בסופי שבוע.
4. בהיעדר הסכמות, כאמור, נשמעו ראיות, בייכ הצדדים סיכמו ומכאן פסק דין זה.
5. האם טוענת, בין היתר, כי אין לאפשר הרחבת זמני השהות לה עותר האב. במיוחד מתנגדת האם להרחבת הלינה בבית האב, בטענה כי למרות שהוא ייאב טוב ומקסים”, הוא אינו יודע
1 מתוך 8
סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני
לטפל בילדים, מאכילם בשוקולד ובגלידה במקום בארוחה מזינה, מלבישם בבגדים לא מתאימים ולא מחליף להם חיתול בזמן. האם טוענת כי רוב עול גידול הילדים נופל על כתפיה. האם עובדת בשירות בתי הסוהר ומשתכרת מעיסוקה הנייל סך של כ- 13,000 ₪ נטו בחודש. האם מתגוררת בדירה שכורה ברמלה ומשלמת שכר דירה בסך של 4,100 ₪ בחודש. האם טוענת כי האב משתכר היטב ומלבד עבודתו כשכיר ב* * * * * הוא * * * * * מעת לעת ומקבל שכר בלתי מדווח. האם טוענת כי ראוי להעמיד את שיעור המזונות עייס של 1,600 ₪ בחודש עבור כל אחד מהילדים ואת המדור על שיעור של 40%.
האב טוען, בין היתר, כי יש להרחיב את זמני השהות עמו, כפי המלצת העוייס, תוך המשך סמכויות לעוייס להרחיבם עוד בעתיד, עד לכדי זמני שהות שוויוניים. האב טוען כי האם מיצרה צעדיו ופוגעת באבהותו. האב עובד כ** ** בחברת * * * * וטוען כי משתכר סך של כ – 6,200 ₪ בחודש בלבד. האב מכחיש כי מבצע עבודות פרטיות וחוזר וטוען כי הוא עובד במשרה מלאה כשכיר בלבד. האב טוען כי תיקן בעבר, מספר מועט של פעמים, כלי רכב של בני משפחה, כסיוע, וללא כל תמורה. האב טוען כי הכנסת האם גבוהה משמעותית משלו ועל כן לאחר שהקטינים יגיעו לגיל 6 אין לחייבו במזונות. עד גיל 6 עותר האב להעמיד את המזונות עייס של 1,000 ₪ לכל ילד ואת המדור בסכום דומה. האב מציע כי לאחר שהילדים יהיו בחינוך ציבורי – (בעוד כשנה, מעל גיל 3), הואיל ועתה הוצאות החינוך הכוללות הן בסך גבוה של כ- 5,000 ₪ בחודש (כל אחד מהילדים שוהה במעון פרטי בעלות של כ- 2,500 , והצדדים נושאים בסכומים אלו בחלקים שווים ביניהם), דבר שמטיל עליו נטל כבד – יגדל סכום המזונות לכדי סך של 1,300 ₪ לכל ילד.
זמני השהות
6. ילדיהם של הצדדים, כבני 3 ושנתיים נכון ליום מתן פסק דין זה, רכים בשנים. עת הצדדים נפרדו, הם היה קטנים עוד יותר. לתיק בית המשפט הוגשו מספר תסקירים והעוייס נכנסה היטב לעובי הקורה. המכנה המשותף של כל התסקירים והתנהלות הצדדים סביב נושא זמני השהות היתה רצונו של האב לחוות הורות ישירה, מעורבת ונרחבת עם הילדים וחששה של האם מכך. העוייס, לאחר שנכנסה היטב לעובי הקורה, הסבירה והבהירה לאם היטב (וכך גם בית המשפט), כי עליה לאפשר לאב הורות מעורבת וישירה כפי דרכו. לא ניתן להמשיך ולטעון כי האב מאכיל הילדים בגלידה ושוקולד במקום אוכל מזין, ומלביש אותם בבגדים לא תואמים, כנימוק להגבלת זמני השהות ולמניעת הרחבתם. טובת הילדים, כפי שקבעה העוייס, היא קשר נרחב עם האב. עמדתי על הדברים הנייל בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 182.21. ואין לי אלא לחזור, וביתר שאת, על כל שנקבע שם. בהחלטה הנייל הורחבו זמני השהות של האב עם הילדים והחלו כוללים, לראשונה, לינה בביתו אחת לשבוע. מאז
2 מתוך 8
סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני:
מתקיימים ההסדרים, כולל הלינה, כשורה. לא הובא מטעם האם כל נימוק מדוע לסטות מהמלצות התסקיר האחרון, שהוגש ביום 83.21., ובו המלצה להרחבה נוספת ללינה אצל האב אחת לשבועיים בסוף שבוע. מצאתי איפוא לקבל המלצות התסקיר הנייל במלואן, למעט השבת הקטינים לבית האם במוצ”ש, בה מצאתי לעשות שינוי לשעה לאחר צאת השבת במקום שעתיים. סוף השבוע הראשון בו ילונו הילדים אצל האב יהיה ביום 304.21. (היה עפ”י התסקיר אמור להתחיל ביום 144.21. ודומה כי האם סירבה לכך). למעלה מהדרוש אציין כי בית משפט זה התרשם מאד מהאב ומהתנהלותו. גם בתסקירים דיווחים טובים מאד על האב, לרבות שיתוף הפעולה שלו עם כל גורמי הטיפול והדרכה הורית שהוא מקבל מזה תקופה ארוכה.
בית המשפט מאחל לצדדים כי ישכילו לקיים את זמני השהות האמורים בשיתוף פעולה.
בהחלטות קודמות ניתנו סמכויות לעוייס להרחיב זמני השהות בעתיד ועל הצדדים לשתף עמה פעולה.
טרם נעילת פרק זה מצאתי להוסיף לעניין טענות האם כי בית המשפט לא אפשר חקירת העוייס. ראוי להבהיר כי ראשית לא הוגשה כל בקשה לחקירת העוייס. גם אם בתגובת האם לתסקיר נאמרו דברים ברוח זו, ברי כי היה נדרש להגיש בקשה מפורשת לכך, עפ”י התקנות, כפי ההחלטה שניתנה עת נקבע ההליך להוכחות. זאת ועוד, לטעמי אף אין כל צורך בעדות העוייס. עדות כאמור אך תוסיף לעומס העבודה המוטל על העוייס ותפגע, מטבע הדברים, במשפחה אחרת, שנדרשת לשירות העוייס. העוייס נשאלה ע”י האם שאלות הבהרה רבות ונתנה מענה מפורט. חששה של האם אינו מבוסס וטענותיה, גם אם באות מכנות ותום לב, כי האב מאכיל את הילדים באוכל לא מזין, לא מלבישם בבגדים מתאימים ולא מחליף חיתול בזמן (וכאן המקום לציין כי צילום האם את אחד הילדים עם צרכיו בחיתול, לאחר העברתו מהאב אליה, ושליחת התמונה לאב, מיותרים ובלתי ראויים, בלשון המעטה, מה גם שלא ברור כיצד ניתן ללמוד מכך שהאב לא מחליף חיתולים במועד, שכן יכול (מטבע הדברים וטבע הביולוגיה של ילד רך בשנים) כי ממש סמוך לאחר או לפני העברת הילד מהאב לאם הוא עשה צרכיו בחיתול) אינן כאלה שמצדיקות, ולו בדוחק, המשך חקירה ודרישה, אגב בזבזו משאבים ציבוריים על חשבון אחרים.
מזונות הילדים ומדורם
הכללים בקשר לנשיאה בנטל מזונות הילדים בין ההורים נוסחו היטב בבע”מ 919/15. הכלל הוא כי החל מגיל 6 חלה החובה במזונות הילדים על שני ההורים, מדין צדקה, עפיים
3 מתוך 8
סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני:
הכנסותיהם. עד גיל 6 חב האב היהודי באופן בלעדי בכל צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים (שהוגדרו בפסיקה בסך של כ- 1,600 ₪ בחודש), בעוד שבצרכים הנוספים חבים שני ההורים יחדיו, מכח דיני הצדקה. בע”מ 919/15 קבע התחשבות ישירה בזמני השהות שנמצאים הילדים אצל האב, וזאת משום ההוצאות שהוא מוציא עליהם בעין, מטבע הדברים, עת הם שוהים עמו. תוצאת בע”מ 919/15 היתה כי בנסיבות מסויימות, עת הכנסת ההורים זהה וכך גם זמני השהות, יכול ואין לפסוק כל חיוב במזונות של האב כלפי האם. בפסיקה מאוחרת יותר הוחלה נוסחת הבע”מ האמור גם עת ההכנסות או זמני השהות אינם
זהים.
פסקי דין רבים סיכמו אפוא וקבעו כי לצורך קביעת שיעור מזונות הילדים יש לקחת בחשבון את צרכי הילדים, הכנסות ההורים וזמני השהות.
8. האב עובד כשכיר ב***. מעיון בתלושי השכר שצירף עולה כי הכנסתו היא בסך של כ- 9,000 ₪ נטו. איני מקבל את טענת האם כי האב עושה עבודות פרטיות. אני נותן אמון מלא בגרסת האב כי ביצע פעמים ספורות תיקוני רכבים עבור בני משפחה וחבר או שניים, אולם ללא כל שכר. לא עלה בידי האם להוכיח הטענה הנייל והדברים נאמרו על דרך הסתם. האב עובד במשרה מלאה. הילדים שוהים אצלו בזמני שהות שהולכים ומתרחבים. לא ניתן לייחס לו פוטנציאל הכנסה גבוה יותר. גם אם לעיתים רחוקות יקבל שכר עבור עבודה כלשהי בתיקון רכב זה או אחר, אין מדובר אלא בתוספת זעומה לשכרו, אם בכלל.
מכל האמור לעיל מצאתי להעמיד את שכרו של האב לצורך חיובו במזונות ע”ס של כ 9,000 ₪ בחודש.
9. מעיון בתלושי השכר שצירפה האם עולה כי הכנסתה היא בסך של כ- 13,000 ₪ נטו בחודש.
10. מכאן כי היחס בשכר הצדדים הוא 60:40 בקירוב.
11. בשים לב לגילאי שני ילדיהם המשותפים של הצדדים, מתחת לגיל 6, יש ליתן הוראות לתקופה זו ולתקופה שלאחר הגיעם לגיל 6.
שיעור המזונות והמדור לאחר הגיע הילדים לגיל 6
12. אני מעריך את צרכי הילדים, בשני בתי ההורים, בסך כולל של 5,000 בחודש.
4 מתוך 8
סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני:
לעניין זה ראוי להפנות לרמיש 59188-10-18 מיום 2510.18. (מחוזי מרכז), לפיו המינימום הנדרש לילד, עפייי אמדן של דיני צדקה, ועת הוא שוהה בהסדרים נרחבים בשני בתים, דבר המגדיל, ואף בשיעור ניכר, את הוצאותיו, הוא בסך של 2,250 ₪ בחודש. מדובר בסכום מינימום. במקרה דנן, ובשים לב כי הכנסות ההורים הן מעל הממוצע במשק, מצאתי לקבוע סכום גבוה יותר במקצת – סך של כ- 2,500 ₪ בחודש לכל אחד מהילדים וסה”כ 5,000 ₪ לשניהם.
בקשר לסכום המזונות הנייל ראוי לציין כי בשים לב לכללים שנקבעו בקשר לשיעור הצרכים הבסיסיים אותם חב אב באופן בלעדי עד הגיע הילד לגיל 6 (כללים שנקבעו בעיקר ערב בע”מ 919/15), לפיהם שיעור צרכיו הבסיסיים של קטין עומד עייס של כ – 1,600 ₪ בחודש, הרי שיוצא כי מתוך הסך של 2,500 2 האמור לעיל, סך של כ- 1,600 ₪ בחודש הוא עבור צרכים בסיסיים והיתרה, בסך של כ- 900 ₪, היא עבור צרכים נוספים, מעבר לבסיסיים (יתרה בה אמורים ההורים, כאמור, לשאת עפייי הכנסותיהם).
13. זמני השהות של הילדים עם האב הם בקירוב 20 :80 (3 לילות בפרק זמן של שבועיים ימים). יוצא כי האב מוציא בעין הוצאות עבור הקטינים (ארוחות, ביגוד, הוצאות החזקת בית כגון חשמל וכיוייב). ברם, התרשמתי כי האם היא הנושאת בעיקר נטל ההוצאות שאינן תלויות שהות ועל כן מצאתי לקבוע כי האב מוציא בעין 15
% מהוצאות הקטינים בלבד (וזאת תחת הקביעה של 20 %). הפחתה זו, בשיעור של 5
%, ששיעורה במקרה דנן הוא בסך של 250 ₪ ל – 2 הילדים (5% מהסך של 5,000 ₪), בצירוף קצבת הילדים שמקבלת האם מאת המלייל (בסך של כ- 350 ₪ בחודש), יש בהם יחדיו (סך כולל של כ- 600 ₪ ל- 2 הילדים, קרי סך של כ – 300 ₪ לכל ילד) כדי לבטא את עיקר הנשיאה של האם בהוצאות שאינן תלויות שהות, או בהגדרת ייהורה מרכזיי, כפי שנקבע בבע”מ 919/15.
14. בשים לב לנתונים האמורים לעיל יוצא כי לאחר גיל 6 חבות האב במזונות הילדים (בשל הכנסות הצדדים) היא בשיעור של 40
% מסך של 5,000 ₪, קרי סך של 2,000 ₪ בחודש. הואיל והאב מוציא בעין 15
% מהוצאות הילדים (בשל זמני השהות בניכוי הורה מרכז), קרי סך של 750 ₪ בחודש, מצאתי לחייב האב, למזונות שני הילדים לאחר הגיעם לגיל 6, בסך של 1,250 ₪ בחודש, קרי סך של 625 ₪ לכל ילד.
15. לסכום המזונות האמור יש להוסיף את חלקם של הקטינים במדור, אותו אני מעריך במקרה דנן בסך של כ- 1,600 ₪ בחודש (שני הצדדים מתגוררים בדירה שכורה, תמורת תשלום דמי שכירות בסך של כ- 4,000 ₪ וסכום זה סביר בנסיבות העניין). חלקם של שני הילדים מסך של 4,000 ₪ שמשלמת האם לשכירות הוא 40
%, קרי – סך של 1,600 ₪ בחודש.
5 מתוך 8
סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני:
האב אמור לשאת ב- 40
% משיעור זה (עפ”י הכנסות הצדדים), קרי סך של 640 ₪. הואיל והאב מלין הילדים אצלו 20
% מהזמן, הרי שהוא נושא בסך של 320 מסכום זה, ועליו איפוא להשלים לאם סך של 320 ₪ בחודש.
16. הסך הכולל של מזונות הילדים ומדורם, לאחר הגיעם לגיל 6, עומד איפוא ע”ס של 1,570 ₪ בחודש (מזונות בסך של 1,250 ₪ ומדור בסך של 320 ₪), קרי סך של 785 ₪ בחודש לכל
אחד.
שיעור המזונות והמדור עד הגיע הילדים לגיל 6
17. כאן המקום לציין כי אמנם ערב הגיע הילדים לגיל 6 חל הדין האישי, המחייב את האב במלוא צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים (שהוגדרו בסך של לפחות 1,600 ₪ לילד), אולם שורה של פסקי דין שניתנו ערב בע”מ 919/15 קבעו הפחתה בשיעור המזונות עת שוהים הילדים אצל האב בזמני שהות נרחבים (הפחתה של עד 30%).
בשים לב לקביעה כי צרכיו הבסיסים של כל ילד מתחת לגיל 6 עומדים עייס של כ- 1,600 ₪, ושיעור הצרכים הנוספים עומד עייס של כ- 900 ₪ בחודש, יוצא כי החבות העקרונית של האב במזונות כל אחד מהילדים עומדת עייס של 1,950 ₪ בחודש (מלוא הסך של 1,600 ₪ (צרכים בסיסיים) ועוד כ 40
% (כפי שיעור הכנסתו, אם כי ראוי להפחית שיעור זה שכן לאחר תשלום מלוא הצרכים הבסיסיים פוחתת הכנסתו הפנויה) מהסך של 900 ₪ (צרכים נוספים)). בשים לב לזמני השהות שהולכים ומתרחבים בין האב לילדים, להפחתה שנקבעה בגינם בפסיקה ולהערתי הנייל כי יש להפחית משיעור של 40
% בשל הפחתת ההכנסה הפנויה של האב עת כל הצרכים הבסיסיים חלים עליו, מצאתי להעמיד החבות של האב כלפי הילדים טרם הגיעם לגיל 6 שנים, עייס של 1,300 ₪ לכל אחד. לסכום זה יש להוסיף מדור בשיעור של 40%.
18. הואיל והתוצאה אליה הגעתי זהה בקירוב להחלטה למזונות זמניים, עיימ למנוע החזרים שנצרכו ובשים לב כי זמני השהות המורחבים מתחילים רק עתה, יינתנו ההוראות להלן החל מיום 15.21.. עד למועד זה תחול ההחלטה למזונות זמניים.
19. טרם נעילה ראוי לציין כי לא נעלם מעיניי העניין כי יכול וזמני השהות של האב עם הילדים טרם התגבשו סופית ויתכן שבעתיד יורחבו עוד. ברי כי ככל שיהא שינוי בזמני השהות שמורה לכל אחד מהצדדים הזכות לשוב ולעתור לבית המשפט בכל הליך שימצא
6 מתוך 8
סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני:
לנכון. לא מצאתי לעכב מתן פסק הדין עד לגיבושם הסופי של זמני השהות משום שלטעמי ראוי לסיים הקונפליקט וההליך שבין הצדדים מהר ככל הניתן, תוך שבעתיד, ככל שיידרש, לשוב ולדון בענייניהם במסגרת הליך חדש. הניסיון מלמד כי עת מסתיימים ההליכים והקונפליקט דועך, הסיכויים שהצדדים יגיעו לכדי הסכמות ישירות ביניהם, וללא הידרשות להליכים משפטיים נוספים, עולים בשיעור ניכר.
20. אשר על כן אני מורה כדלקמן:
א.
החל מיום 15.21. ישלם האב למזונות כל אחד משני ילדיהם המשותפים של
הצדדים סך של 1,300 ₪ בחודש.
בנוסף יישא האב ב- 40
% מעלות המדור ועד לסך של 1,400 ₪ בחודש. ככל שהאם תקבל סיוע ממשרד השיכון, יקוזז סכום זה מהעלות הכוללת, ובאופן שעל האב יהיה לשאת ב 40
% מההפרש בלבד. התשלום יבוצע כנגד הצגת הסכם שכירות תקף.
עם הגיע כל ילד לגיל 6 יופחת שיעור המזונות כלפיו (כולל מדור) לכדי סך של 785 ₪ בחודש (כפי ערכו באותה עת).
ד.
בתקופה בה יעבור ילד אחד את גיל 6 והשני יהיה מתחת לגיל 6 יהיה החיוב במדור בשיעור של 30
% ועד לסך של 1,100 ₪ בחודש.
ה.
הסכומים צמודים למדד הידוע היום ויעודכנו אחת ל – 3 חודשים.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בכל הוצאות החינוך והרפואה של הילדים, וזאת לאחר החלטה משותפת בכל עניין הקשור לחינוך ורפואה, ובקיזוז כל מענק שתקבל האם, ככל שתקבל, עבור חינוך ורפואה מאת המוסד לביטוח לאומי (ובכלל זה המענק בכל תחילת שנת לימודים). ככל שלא תהיה הסכמה לעניין חינוך ורפואה יכריע בכך הגורם החינוכי או הרפואי הרלבנטי.
הוצאות החינוך כוללות את מסגרות החינוך כיום, גן, צהרון עד סיום כיתה ג’, מחזור קייטנה בקיץ בעלות מתנ”ס, חוג אחד לשנה, תנועת נוער, מסע לפולין,
7 מתוך 8
סטריאל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה”מ 19268-06-20
***
נ’ :
***
תיק חיצוני:
שיעורי עזר. הוצאות רפואה כוללות פסיכולוג, טיפולי שיניים, משקפיים וכל הוצאה רפואית שאינה מכוסה ע”י ביטוח בריאות ממלכתי.
החיוב ב-1 בכל חודש והחל מיום 15.21..
.
חיוב המזונות עד גיל 18 או עד סיום התיכון או עד מועד הגיוס לצהייל או לשרות לאומי, לפי המאוחר, ובזמן השרות הצבאי/השרות הלאומי ישלם האב שליש מסכום המזונות ששולם ערב הגיוס.
פיגורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
יא.
קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף למזונות דלעיל.
21. הצדדים, הורים ל 2 ילדים משותפים, סיימו כלל ענייניהם בבית משפט זה, ומתוך תקווה כי ישכילו להגיע להסכמות ביתר הדברים, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.
22. המזכירות תסגור כל ההליכים.
מתיר לפרסום את פסק הדין ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י’ אייר תשפייא, 22 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.
עובד אליאס, שופט
8 מתוך 8
