:

בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
בפני: כב’ סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון

בעניין תמ”ש 32513 – 06 – 17 :
התובע

ע”י ב”כ עו”ד זינו-אמוראי ושטיינר נגד 1. ני
הנתבעים
2. ג’י
ע”י ב”כ עו”ד רז

ובעניין ת”ע 46293 – 06 – 17 (ת”ע 46706 – 06 – 17 : המבקש בת”ע 46293 – 06 – 17 : ע”י ב”כ עו”ד זינו-אמוראי ושטיינר נגד המתנגדים בת”ע 46706 – 06 – 17 : 1. מי

2. ג’ 3. ני ע”י ב”כ עו”ד רז
ובעניין תמ”ש

50714 – 04 – 17 :
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
בחינת טיב מערכת היחסים שהיתה בין הצדדים. שם כבוד הנשיא ברק הכיר עקרונית באפשרות שלא לראות באישה סרבנית גט משום ייבת זוגויי של גבר לו היתה נשואה ואשר קיבל היתר נישואין ואף נישא לאישה נוספת , בבחינת ” נישואין על הניר בלבדי.
יחד עם זאת מקריאת פסק הדין נראה כי הדבר צומצם לנסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה שנדון וכדי למנוע מצב לפיו אישה סרבנית גט תירש את בעלה אשר נישא לאישה נוספת. וכדברי כבוד הנשיא ברק “… במקרה זה יש לדבוק בפרשנות המהותית של המונחים שבחוק ולא במשמעותם הפורמאלית, שמא תצא חוטאת נשכרתי. ראה לעניין זה גם ספרו של כבוד השופט שוחט דיני ירושה ועיזבון מהדורה שביעית מורחבת, עמוד
.63
15.
אינני סבור כי במקרה שבפניי, הגם ששי קיבל היתר נישואין ואף בפועל נישא לאישה נוספת (ממנה התגרש כעבור כשלושה חודשים בלבד ), יש לחרוג מהפרשנות הפורמאלית והמקובלת בפסיקה למושג ייבן זוגי שבסעיפים 10 ו 11 לחוק הירושה .
מהראיות אשר הובאו בפני עולה כי שי ביקש במשך שנים להתגרש מהמנוחה ואף נקט בפועל בהליכים משפטיים בבית הדין הרבני לצורך כך, אך הדבר לא הסתייע בידו. ברי כי שי אינו בבחינת יורש שהוא גם סרבן גט ואינו בבחינת ייחוטא יוצא נשכר”י אליו כיוון כבוד הנשיא ברק בפסק הדין סבג שהוזכר לעיל.
אני ער למצבה הנפשי המורכב של המנוחה כפי שהוצג במסמכים הרפואיים שהובאו בפניי, אך יודגש כי לא הוצגה בפני כל חוות דעת ערוכה כדין (ואף לא הוגשה כל בקשה למינוי מומחה בעניין זה) לפיה בשל מצבה הנפשי נשללה מהמנוחה היכולת ליתן הסכמתה לקבל את גטה משי. למעשה מהחומר שהובא בפניי עולה כי בית הדין הרבני לא ראה כי קיימת מניעה כי שי והמנוחה יתגרשו זמייז ואף זימן את המנוחה לדיונים בפניו.

מפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני מיום 02 . 03 . 03 (נספח 10 לתצהיר שלושת האחים מיום 25 . 06 . 18 ) עולה כי גם לשיטת הבן אי אשר שימש כאפוטרופוס של המנוחה באותה
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
לחוק הירושה. ומשכך שי עונה להגדרת ” בן זוגי שבחוק הירושה, וזכאי הוא לרשת אות המנוחה כבן זוגה.
18.
מעבר לצורך אוסיף כ כי בנסיבות המקרה שבפניי קבלת עמדתם של שלושת הבנים לפיה אביהם שי אינו עונה להגדרת ייבן הזוגיי שבסעיפים 10 ו- 11 לחוק הירושה, היא זו שתביא בהכרח למצב של ייחוטא יצא נשכר”י, ואבהיר את דבריי.
הבנים ני, ג’ ומי הרבו להלין על יחסו הקשה של האב שי כלפי אמם במשך עשרות השנים, ואף תיארו את מצבה הקשה של האם במהלך חייה בעטיו של האב. חרף זאת, ועל אף ששניים מילדיה מונו כאפוטרופוסים על ענייני האם , בחרו ששת ילדי המנוחה שלא לפעול לצורך פירוק השיתוף במשק במהלך חייה של האם והפניית התמורה אשר תתקבל מחלקה של האם במשק לצרכי האם.
נוכח טענת שלושת הבנים כי במהלך חייה סבלה המנוחה מאביהם, מצופה היה מילדי המנוחה , וקל וחומר מהאפוטרופוסים שלה, כי יפעלו למענה במהלך חייה באופן בו היו עותרים לממש את חלקה ברכוש המשותף הנטען, לרבות במשק, והיו מפנים את התמורה שהיתה מתקבלת לרווחתה וזאת עוד במהלך חייה.
לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת מדוע מי מילדי המנוחה לא פעל למימוש נכסי האם בחייה לטובתה ולצרכיה. כשנשאלו חלק מילדי המנוחה על ידי בית המשפט מדוע לא פעלו לטובת אמם לצורך מימוש חלקה ברכוש המשותף ( כדוגמת מכירת המשק ) והפניית התמורה שתתקבל לטובת האם לרווחתה בחייה , תשובתם למדה כי ככל הנראה ביקשו לשים עצמם לפני אמם, ובחרו שלא לעשות כן מתוך שיקולי ירושה עתידיים פסולים .
התנהגות שלושת הבנים כמפורט לעיל , עת בחרו שלא לפעול במהלך חיי אמם למימוש חלקה ברכוש המשותף הנטען לטובתה ולרווחתה, חרף טענותיהם הקשות בדבר התנהגות אביהם כלפיה , וכל זאת ממניעים הזרים לטובת האם, אינה מצדיקה לדידי אימוץ הפרשנות לה מבקשים שלושת הבנים לתת לביטוי בן זוגי שבחוק הירושה, שכן פרשנות זו תגדיל בהכרח את חלקם בירושת אמם.
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
לטענת האב שי והבן יי , כמפורט בסיכומיהם, ההורים היו ועודם רשומים כבעלי זכויות שווים מסוג בר רשות במשק, על המשק חל הסכם המשבצת ,ומכוחו , לאחר פטירת המנוחה, הפך שי לבעל מלוא הזכויות במשק.
20.

בהתאם לאישור הזכויות מיום 29 . 05 . 17 אשר צורף לכתב ההגנה מטעם רמייר (נספח ב’), הזכויות במשק רשומות על שם שי והמנוחה, וזכויותיהם הנן זכויות של ברי רשות, וברי כי זכויות הבעלות במקרקעין היא למדינה – רמייי. אינני מקבל את טענת בייב שלושת הבנים בסיכומיו כי יש לראות בשי ובמנוחה כבעלי זכות חכירה. מעבר לצורך אציין כי טענות בייכ שלושת הבנים בסיכומיו כי יש לראות בהורים כבעלי זכות חכירה במשק וכי אין בהסכם המשבצת כדי לפגוע בזכותם, אינן מתיישבות עם יתר טענותיו בכתבי הטענות. כך לדוגמה, בסעיף 16 לכתב התביעה שבתמ”ש 19445 – 01 – 18 מציין בייכ שלושת הבנים כי להורים זכויות בר רשות במשק. ראה גם האמור בסעיף 41 לכתב ההגנה שבתמייש 32513 – 06 – 17 .
.21
המקור הנורמטיבי הראשון לבחינת זכויותיו של בר הרשות בנחלה חקלאית, מוסדר בהסכם המשולש, אשר נחתם בין בעלת המקרקעין- רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה ( להלן : “ההסכם התלת צדדי ו/או ההסכם המשולש”י), ו/או ההסכם הדו צדדי (כבעניינינו), אשר נחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודה (להלן: “ההסכם הדו צדדייי).
22.

ההסדר המשפטי של אדמות המושבים בארץ אינו אחיד, והוא משתנה ממושב למושב ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושב. ההסדר המשפטי הנוגע למקרקעין אלו משתקף כאמור בחוזה המשבצת התלת צדדי ו/או בחוזה הדו צדדי. ראה לעניין זה עמ”ש (מרכז) 62373 – 11 – 15 מיום 22 . 6 . 16 .
23.
הגם שלבר הרשות זכות אישית בנחלה , הוא רשאי להעבירה בחייו והכל בהתאם לתנאי הרישיון ולתנאים אשר נקבעו בין מעניק הזכות לבין מקבל זכות השימוש.
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
רשות גרידא ניתנת עקרונית להעברה ליורשיו, הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרישיון’… המסקנה העולה מן הדברים היא, כי על אף שביסודה זכות השימוש היא זכות אישית, דבר עבירותה והתנאים לעבירותה ניתנים להסכמה בין מקבל השימוש ומעניק השימוש, ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו”.
26.
חופש ההורשה של בר רשות בכל הקשור לזכויותיו בנחלה אינו בטל אלא מוגבל נוכח הוראותיו של הסכם הרישיון , ככל שהסכם זה מגבילו, וכפוף להוראותיו של הסכם הרישיון. העברת זכויות בר רשות בנחלה במקרה של פטירה, יונקת חיותה מההסכם המסדיר זכויות אלו- תנאי הרישיון.
27.

סעיף 19 לחוזה המשבצת החל בעניינינו מורה כדלקמן : י19. מבלי לגרוע מהאמור בחוזה זה, מוסכם בזה כי: א…

ג. במקרה פטירתו של חבר האגודה תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה
אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה לזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעיזבונות ואין בהם כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין: (1) נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן: “המנוח”) והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח הניח ילדים ביחד עם בן הזוגיי.
28.
לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, מצאתי לדחות את טענת שלושת הבנים ני, ג’ ומי, ולקבל את טענות האב שי לפיהן לאחר פטירת המנוחה , ומכוח חוזה המשבצת, הפך הוא למלוא
בעל הזכויות בנחלה.
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
32.
נראה כי שלושת הבנים, אשר בחרו שלא לפעול לצורך מימוש חלקה של האם במשק במהלך חייה ולרווחתה (חרף טענותיהם הקשות בדבר יחסו של אביהם כלפיה ) , מתקשים להשלים עם המצב המשפטי לפיו עם פטירת אמם הפך שי אביהם מבעל מחצית זכויות במשק לבעליו של מלא זכויות בר הרשות בנחלה. נראה כי שלושת הבנים מתקשים להשלים כי המצב המשפטי בכל קשור לנחלות וזכויות ברי רשות שונה מהמצב המשפטי החל על דירות מגורים וזכויות חכירה ובעלות. הסתמכותם הנטענת של הבנים על הבטחותיו של האב כי לאחר פטירת ההורים המשק יחולק בין הצדדים, אין בה כדי להעביר את זכויותיה של המנוחה בנחלה על שמם ואין בה כדי לגבור על חוזה המשבצת.
תובענה שבתמ”ש

32513 – 06 – 17 :
33.

במסגרת התובענה שבתמייש 32513 – 06 – 17 עתר האב שי לפינויים של הבנים ני וג’ מהמשק.
.34
לטענת האב שי הוא אדם קשיש , כבן למעלה מ 80 שנים, אשר מוצא עצמו עובר התעמרות על ידי ני וגי אשר מבקשים להשתלט על רכושו. לטענת האב, אפשר לני אשר מונה כאפוטרופוס על אמו, להתגורר באופן זמני במשק. ני עושה בנחלה כבשלו , הציב קרוואן ללא היתר והשתלט על מחסנים במשק. ביחס לגי הרי שגם לו ניתנה רשות זמנית להתגורר בחדר בבית שבמשק, אולם לאחר פטירת המנוחה , בניגוד להסכמת האב, עבר גי להתגורר בחדרה של האם. כמו כן ג’ איים על אביו , ואף נשפט ונגזר דינו בגין איומים אלו.
לטענת הבנים ני וגי לא ניתן להורות על פינויים מהמשק וזאת מאחר והנם מתגוררים במשק בהסכמת ההורים, מזה שנים רבות (ני משנת 2010 וגי למעלה מ- 50 שנים ומאז יולדו), כאשר שי והמנוחה נתנו להם רשות מגורים בלתי הדירה במשק. כמו כן לא ניתן לפנותם מהמשק שכן לאחר פטירת אמם, עברו זכויותיה לטובת ילדיה, ומשכך הינם בעלי זכויות
במשק. כמו כן לטענתם במשך שנים השקיעו כספים רבים במשק ואף טיפלו במנוחה במקום אביהם.
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:

3 . 01 . 18 ) עלותן, ואף לא ידעו להבהיר מהו המקור לאותם מאות אלפי שקלים שכביכול הושקעו על ידם במשק. ראה לעניין זה עמודים 110 – 111 לפרוטוקול מיום 14 . 01 . 19 ועמי 139 שורות 8 – 25 לפרוטוקול מיום 31 . 1 . 19 .
.38

בתצהיר עדותו מיום 29 . 11 . 19 טען האב שי כי הבנים נ’ וג’ פוגעים בזכויותיו במשק, ובכלל זה ני השתלט על מחסנים במשק (סעיף 9 לתצהיר) והנים קרוון מגורים ללא היתר (סעיף 17 לתצהיר), וג’ נהג בו באלימות (סעיף 13). שי לא נחקר במהלך חקירתו הנגדית על טענותיו אלו, והן לא נסתרו. יתרה מזו, ג’ אישר בחקירתו הנגדית כי נשפט וישב בכלא בגין אלימות כלפי אביו ( עמ’ 148 שורות 18 – 22 לפרוטוקול מיום 31 . 01 . 19 ), אינו משלם את חלקו בתשלום הוצאות הבית תוך שהוא חי עיית אביו (עמ’ 146 שורות 3 – 11 לפרוטוקול הדיון מיום 31 . 01 . 19 ).
.39
אוסיף כי מעבר להתנהגותם של ני וגי כלפי אביהם כמפורט לעיל אשר יש בה כדי לבסס עילה לפינוים מהמשק, הרי שבעצם כפירתם בזכותו הבלעדית של אביהם במשק לאחר פטירת האם, ובעצם הגשת תביעתם להירשם כבעלי זכויות במשק, יש כדי לבסס עילה לפינויים מהמשק. לדידי , רישיון למגורים, גם אם הוא בלתי הדיר, פוקע עת מקבל הרישיון כופר בזכויותיו של נותן הרישיון וחותר תחתיו. משניתן לש’ וג’ רישיון לגור במשק , אך הם חתרו תחת זכויותיו של נותן הרישיון , הרי שקמה לו הזכות לפנותם
תובענה שבתמ”ש

19445 / 01 / 18 :
40.
בסיכומיהם חזרו שלושת הבנים על טענתם כי עקב השימוש הבלעדי שעשה אביהם שי במשק במהלך כל השנים, תוך שהוא גורף את מלוא הכנסות המשק לכיסו, צבר הוא כספים רבים שהיקפם טרם התברר.
על כן עתרו שלושת הבנים לקבוע כי המנוחה , באמצעות יורשיה, זכאית למחצית מכלל הרכוש , הכספים והזכויות, מכל מין שהוא, שעל שם אביהם שי, בין אם מכוח בעלותה במחיצת הזכויות במשק ובין אם מכוח הלכת השיתוף .
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
44.
אכן צודקים באי כוחו של האב בסיכומיהם כי העובדה שילדי המנוחה (הגם ששניים מהם מונו כאפוטרופוסים על אמם) לא פעלו בחיי המנוחה למימוש זכויותיה הנטענות, פועלת נגדם אך מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מהאינטרס האישי אשר בעטיו נמנעו שלושת הבנים לפעול למיצוי הזכויות הנטענות בחיי האם לרווחתה, חרף טענתם בדבר סבלה של האם מאביהם. מששלושת הבנים בחרו שלא לפעול עבור האם בחייה למימוש זכויותיה, מנועים הם כיום בכובעם כיורשי המנוחה לבחון את חשבונותיו וחסכונותיו של אביהם שי.
סיכום :
.45
לאור האמור לעיל הנני מורה כדלקמן :
התובענות שהגישו שלושת הבנים בתמ”ש

50714 – 04 – 17 ובתמ”ש

50714 – 04 ובתמייש 19445 – 01 – 18
19445 – 01 – 18
נדחות.
ב.

ההתנגדות שהגישו שלושת הבנים בתיק תייע 46703 – 06 – 17 נדחית, והבקשה לצו ירושה שהגיש האב שי בתיק 46293 – 06 – 17 מתקבלת. תוך 14 ימים יגישו באי כוח האב שי צו ירושה לחתימת ביהמייש.

תביעת הפינוי שהגיש האב שי בתיק תמיש 32513 – 06 – 17 מתקבלת, והנני מורה לבנים נ’ וג’ לפנות את המשק לא יאוחר מיום 01 . 12 . 19 .
הנני מחייב את שלושת הבנים, ביחד ולחוד, בהוצאות האב שי והבן יי בסך כולל של 90 , 000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום בהפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.
פסק דין זה מסיים את הדיון בתובענות שבכותרת והמזכירות תמציא העתקו לבאי כוח הצדדים ותסגור את התובענות.
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:

ע”י ב”כ עו”ד רז נגד
הנתבעים
1. ש’ 2. י’
ע”י ב”כ עו”ד זינו-אמוראי ושטיינר
3. אי
4. נ.ר’
ע”י ב”כ עוייד סקוזה – בעצמו
פסק דין
.1
מר שי (להלן: ייש’ ו/או האב”י), נישא בשנת 1954 לגבי תי זייל (להלן: “תי” ו/או “המנוחה”), אשר נפטרה ביום 17. XX . XX , ומנישואיהם נולדו להם הילדים המפורטים להלן :
ני (להלן: ייני ו/או הבן נייי). ג’ (להלן : ייג’ ו/או הבן ג’יי). מי (להלן: יימי ו/או הבן מייי). יי (להלן : י’ ו/או הבן יייי). אי (להלן: יא’ ו/או הבן אייי). נ.ר (להלן: יינ.ו/או הבת נ.ריי). ח’ זייל ( להלן : ” ח’ ו/או הבת חייי)
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
ב.
להורות לאב שי להמציא דין וחשבון עדכני ומקיף על כל זכויותיו מכל מין וסוג והכל בגיבוי תצהיר, אישורים ואסמכתאות.
להורות לאב שי ליתן תצהיר מלא ומפורט על כל זכויותיו והנכסים שיש לו על שמו ו/או המוחזקים עבורו ו/או שנצברו לזכותו.
ליתן צווים וסעדים ככל הנדרש והדרוש לשם בירור ומימוש תביעה זו וליתן צווים וסעדים לשם שמירתם עד למתן פסק הדין בתובענה זו ולשם ביצועו.
ה.
ליתן היתר לבנים ני, ג’ ומי לפצל עילות ו/או סעדים בגין כל עילה ו/או סעד אשר טרם התבררה.
ו.
להורות כי כל הסכומים שייפסקו יישאו ריבית והצמדה עד ליום תשלומם בפועל.
.6

בהתאם להחלטה שניתנה ביום 11 . 04 . 18 אוחדו חמשת התובענות, ודיוני ההוכחות התקיימו בימים: 31 . 12 . 18 , 07 . 01 . 19 , 14 . 01 . 19 , 31 . 01 . 19 וביום 10 . 04 . 19 .
.7

מטעם שלושת הבנים ני, ג’ ומי העידו בנוסף אליהם גם הגבי XXX, מר XXX, גבי XXX, מר XXX. הבת נ.ובחרה שלא להגיש תצהיר עדות אך נתבקשה להעיד מטעם שלושת הבנים ביום 14 . 01 . 19 .

מטעם האב שי והבן יי העיד בנוסף אליהם גם הבן אי אשר לא הגיש תצהיר עדות אך נתבקש להעיד מטעמם ביום 31 . 01 . 19 . יצוין כי הבן אי בחר שלא להגיש כתבי טענותיו ושלא להתייצב לחלק מהדיונים.
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:
לטענת שלושת הבנים ני, מי וגי, אביהם שי אינו עונה להגדרת ייבן זוגהיי של המנוחה, שכן ובמשך שנים רבות המנוחה לא דברה אתו, התגוררו בחדרים נפרדים ולא התנהלו כזוג נשוי. הלכה למעשה שי והמנוחה לא היו נישואים עשרות שנים טרם פטירת המנוחה . כמו כן טענו שלושת האחים כי אביהם אינו זכאי לרשת את אמם המנוחה וזאת מאחר ובמשך שנים רבות פגע באמם, זנח אותה ונהג באלימות. שי אף קיבל היתר מביהייד הרבני לשאת אישה נוספת, ובפועל נישא לאישה נוספת (ממנה התגרש כעבור זמן קצר).
הבת נ.והצטרפה בכתב טענותיה לעמדת שלושת האחים.
11.
להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
א.
שי והמנוחה זייל נישאו זלייז בשנת 1954 במרוקו ועלו ארצה בשנת 1957. מנישואיהם נולדו להם שבעה ילדים, הבת ר’ זייל הלכה לעולמה בשנת XXX בנסיבות טרגיות לאחר ששמה קץ לחייה.
ב.

המנוחה כאמור נפטרה ביום 10 . 01 . 17 , ובמועד פטירתה נותרו שי והמנוחה נשואים
זלייז.

יוער כי בכתב התביעה המקורי שבתמיש 50714 – 04 – 17 , נטען בתחילה על ידי שלושת הבנים כי שי והמנוחה התגרשו זמייז והיו גרושים מזה 35 שנים (ראה סעיף 2 . 5 לכתב התביעה המקורי), אולם בהמשך שלושת האחים חזרו בהם מטענתם זו במסגרת כתב התביעה המתוקן.
עד למועד פטירתה ובמשך עשרות שנים התגוררו שי והמנוחה במשק באותו בית מגורים, אם כי ובמשך שנים רבות בחדרים נפרדים.
ד.

בהתאם למסמכים הרפואיים (נספח 3) שצירפו שלושת האחים לתצהיר עדותם מיום 25 . 06 . 18 , המנוחה סבלה ממחלת נפש משנת 1970, ומצבה הנפשי החמיר לאחר התאבדותה של בתה ר’.
בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע

תמ”ש 50714 – 04 – 17 ת”ע 46293 – 06 – 17 ת”ע 46703 – 06 – 17 תמ”ש 32513 – 06 – 17 תמ”ש 19445 – 01 – 18
תיק חיצוני:

ביום 02 . 03 . 03 התקיים דיון נוסף בבית הדין הרבני, לדיון התייצבו שי והאפוט’ של האם, הבן אי, ותי לא התייצבה. בדיון חזר שי על בקשתו להתגרש וגם למכור את המשק.
בדיון בפני בית הדין הרבני טען הבן אי כי “אמא שלי חולה. היא קשורה לבית… לתת גט נהיה מוכנים, אבל שאמא תישאר בבית לכל ימי חייה… הבית יחולק לשניים והיא תהיה בבית”. נספח 10 לתצהיר עדות שלושת האחים.

ביום 06 . 12 . 04 פנה שי שוב לבית הדין הרבני לצורך דיון חוזר בתביעתו לגירושין. ראה נספח 11 לתצהיר עדות שלושת האחים.

ביום 22 . 05 . 05 עתר שי לבית הדין הרבני להוציא צו הבאה כנגד אשתו – גבי תי לצורך המשך הטיפול בתביעת הגירושין אשר הגיש. ראה נספח 12 לתצהיר עדות שלושת האחים.
.8

ביום 01 . 06 . 05 עתר שי שוב לבית הדין “להביא את האישה לביייד עם צו הבאה לקבל ג’יפ”. ראה נספח 13 לתצהיר עדות שלושת האחים.

מששי לא הצליח להתגרש מהמנוחה חרף ההליכים בהם נקט בביה”ד הרבני, ניתן לו בשנת 1987 על ידי בית הדין הרבני היתר לשאת אישה נוספת. ביום 6 . 08 . 87 נישא שי לאישה נוספת, הגב’ ר’, אך התגרש ממנה כעבור כשלושה חודשים ביום 11 . 11 . 87 , וחזר להתגורר במשק.
12.

לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיקים שבכותרת, ושמעתי את העדים אשר העידו בפני, מצאתי לדחות את ההתנגדות שהוגשה על ידי שלושת הבנים, וליתן צו ירושה בהתאם לבקשת האב שי בתיק תייע 46293 – 06 – 17 , וזאת כפי שיובהר להלן.