איצצצצ
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות בירושלים
תיק 51076-12-19 זרביב נ’ ששון
תיק חיצוני:
בפני
כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד
תובע
אריאל זרביב
נגד
נתבע
דוד ששון – קרן בני הישיבות
פרוטוקול נמסר לצדדים ופסק הדין ניתן למחרת יום הדיונים
פסק דין
לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות עולה כדלקמן :
:
לטענת התובע, לקראת חתונתו הוא רכש ביום 177.19. בעסק של הנתבע מקרר, תנור ומכונת כביסה בסכום של 6,300 ₪. לטענת התובע, הוא שילם ונאמר לו שהוא יצטרך לשלם על הובלה כאשר יסופקו המוצרים.
התובע מלין של שורה של עניינים כדלקמן: שינוי עלות ההובלה פעמיים, אספקת ההזמנה לשיעורין ולא בפעם אחת, שינוי דגם מכונת הכביסה בתשלום נוסף, אי מתן תעודת אחריות, מכירת מקרר שאינו מתאים לדתיים, מרדף אחרי הקרן לקבל שירות. להלן יבחן ביהמייש את הטענות אחת לאחת.
שינוי עלות ההובלה לטענת התובע, לאחר כמה שעות התקשרו אליו מקרן בני הישיבות (להלן – הקרן) ועדכנו אותם שהתבלבלו במחיר ומחיר ההובלה הוא גבוה יותר. התובע מאשר שהסכים לשלם תוספת אך לדבריו בלית ברירה. לטענת הנתבע, כיוון שמדובר באספקה לישוב אדם מדובר בהובלה שאינה רגילה אלא הובלה ספיישל (ע’ 3 ש’ 6). לדברי הנתבע, הרימו לתובע טלפון בעניין והוא ידע מראש והסכים לשלם תוספת של 200 ₪ עבור ההובלה. אם היה התובע אומר שאינו מסכים לשלם הנתבע היה סופג את העלות (ע’ 3 ש’ 6-8). כיוון שאין מחלוקת שלאחר ביצוע העסקה ביקש הנתבע לשנות את מחיר ההובלה, ולאור טענת הנתבע בדיון שהיה מדובר בטעות בתמחור מצד הפקידה, היה על הנתבע
1 מתוך 7
איצצצצ
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות בירושלים
תיק 51076-12-19 זרביב נ’ ששון
תיק חיצוני:
להביא את הפקידה להעיד בעניין. הפקידה לא העידה והדבר נזקף לחובת הנתבע. מנגד, טענת התובע שהסכים לשלם תוספת בגין ההובלה. אמנם בלית ברירה אך טענה זו לא הייתה מפורטת מספיק ולא ניתן לקבלה. כמו כן התשלום נעשה עוד בטרם סופק דבר מההזמנה ובידי התובע הייתה האפשרות לבטל את העסקה.
ביהמייש מוצא להוסיף, שמידע לגבי עלות ההובלה ללקוח הוא מידע מהותי בעסקה. התובע אמור לקבל במועד ביצוע העסקה פרטים מלאים ומדויקים לגבי עלות ההובלה. טוב יעשה אם הנתבע יציין בהזמנה עצמה, לעתיד לבוא, את סכום ההובלה הצפוי לתשלום (עם או בלי גביית דמי ההובלה בפועל). דבר זה יבטיח שיינתן מידע מדויק לגבי עלות ההובלה בהתאם למחירוני הובלה ברורים במעמד הרכישה והלקוח לא יופתע בדיעבד. זו גם הדרך להבטיח שלא יועלו טענות מהסוג שמעלה התובע כנגד הקרן.
אספקת ההזמנה לשיעורין ודרישה לתשלום נוסף בגין ההובלה פעם שניה לטענת התובע, כאשר הגיעה ההובלה הגיעו משום מה רק המקרר והתנור ללא מכונת הכביסה. לטענת התובע לא טרחו ליידע אותם מראש על כך. בנוסף המוביל דרש סכום גבוה יותר ממה שנאמר לו. לאחר ויכוחים רבים עם המוביל והקרן שילמו את מה שנאמר בראשונה. טענת התובע, שהמוביל דרש סכום גבוה יותר בעת האספקה לא נסתרה. הסיטואציה אותה תיאר התובע היא, שבעסקה אחת הוא נדרש פעמיים לתוספת תשלום בגין ההובלה לאחר ביצוע העסקה. הנתבע לא הכחיש טענה זו. המוביל שביצע את ההובלה לא הובא לעדות מטעם התבעת כדי להתמודד עם הטענה. אי הבאת המוביל נזקף לחובת הנתבע. המתואר על ידי התובע יכול לבוא לידי פתרון פשוט וקל, כאמור לעיל, על ידי רישום גובה דמי ההובלה בהזמנה עצמה.
לטענת הנתבע, מדובר בהובלות מ- 2 חברות שונות ולא תמיד צריך להגיד את זה מראש (ע’ 3 ש’ -26 27). אין בידי ביהמייש לקבל עמדה זו. ראשית, לא הוכח שהאספקה נעשית בפועל ממקומות שונים כנטען. שנית, אספקה של מוצרים שנרכשים יחד ב- 2 הובלות שונות עולה כדי מידע מהותי לעסקה שעל הנתבע לגלות לקהל הלקוחות בעת הרכישה. הלקוח לא אמור לגלות מידע זה בדיעבד בעת האספקה. הטענה כי התובע יכול היה לבקש שהוא רוצה לקבל את הכל יחד נדחית (ע’ 3 ש’ 31-32). חזקה היא כי לקוח, הרוכש מוצרי חשמל מבית עסק מצפה לקבל את המוצרים באספקה אחת, אלא אם נאמר לו במפורש אחרת. לא הוכח במקרה דנן שכך נעשה. יש הבדל מהותי בין אספקה אחת לשתיים, בפרט שבכל אספקה נדרש הלקוח להמתין וכוי והדברים ברורים.
מובהר, שאין מניעה עקרונית שתהיה יותר מהובלה אחת של המוצרים שנרכשו מיבואנים/יצרנים שונים דרך הקרן. כל שנדרש מבחינת הוגנות צרכנית הוא שהדבר יובא לידיעת הלקוח במועד הרכישה והוא יתן את הסכמתו לכך ועדיף בכתב.
2 מתוך 7
איצצצצ
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות בירושלים
תיק 51076-12-19 זרביב נ’ ששון
תיק חיצוני:
שינוי דגם מכונת הכביסה בתשלום נוסף לטענת התובע, לאחר שיחות רבות ואיום שיפנה לביהמייש הודיעו להם שלא שמרו להם את המכונה שהזמינו וכעת אין אותה במלאי. לטענת התובע בלית ברירה החליפו דגם והוסיפו ביום 148.19., כחודש לאחר הרכישה, 200 ₪ נוספים. צורפה קבלה שהנפיקה הקרן ממנה לא ניתן ללמוד בגין מה הונפקה. לטענת התובע, גם הפעם המשלוח של מכונת הכביסה התעכב שוב ושוב.
הנתבע בעדותו לא ידע לומר בוודאות בגין מה ניתנה הקבלה עייס 200 ₪ נוספים. לדבריו, “אני חושב שאולי זה על ההובלה…”, זאת מול גרסתה הבוטחת של התובע אותה מעדיף ביהמ”ש בעניין זה. גרסת התובע נתמכת מהתכתבות מזמן אמת בוואטסאפ שצורפה לכתב התביעה לפיה העסקה הייתה 6,300 ₪ אך התובע שילם 6,500 ₪ בגלל החלפת מכונת הכביסה שלא הייתה במלאי. זאת ועוד, בפערי הכוחות בין הצדדים על הקרן להוציא קבלות שמהן ניתן ללמוד בדיעבד בגין מה שולמו. ככל שהקרן אינה עושה כן הדבר ייזקף לחובתה. הטענה לעיכובים נוספים במשלוח מכונת הכביסה היא כללית מדי ולא הוכחה.
טענת התובע, שסופקה לו מכונה בדגם שונה מהדגם שהוא הזמין ובתוספת תשלום של 200 שיית מתקבלת. אמנם הוצגה בדיון הזמנה מיום 18.19. שבה נרשם דגם התואם לכאורה את דגם המכונה שהתובע טען שקיבל, אך התעורר קושי של ממש לגבי הקבלה (ע’ 2 ש’ 28-30). מועד ההזמנה הרשום על גבי ההזמנה הוא 18.19. ואילו מועד התשלום על העסקה היה ביום 177.19.. הנתבע לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך שההזמנה מאוחרת לכאורה לרכישה. הדבר מעלה שאלה לגבי מהימנות ההזמנה בהקשר של דגם מכונת הכביסה שהוזמנה. לכן ביהמייש מעדיף את גרסת התובע שתשלום של 200 ₪ היה עבור שינוי בדגם מכונת הכביסה וזאת משלא הוצגה הזמנה ממועד העסקה/התשלום.
התובע נדרש לשלם תוספת על שינוי דגם לאחר שכבר חלק מההזמנה סופקה לו על ידי הקרן. ביהמ”ש מקבל את גרסת התובע שלא הייתה לו ברירה אלא לשלם את התוספת כדי לקבל מכונת כביסה שתהיה מקובלת עליו. קשה לקבל לאור השלב אליו העסקה כבר הגיעה, את הטענה שהתשלום הנוסף נעשה בהסכמה.
לטענת התובע, הוא ניסה לברר מה קורה עם מכונת הכביסה שלא הגיעה, אולם במשך כשבוע שלם העבירו אותו מאחד לשני כשכל אחד מתנער מאחריות ואף אחד לא מספק לו תשובות נורמליות. הנתבע הכחיש את הטענה. לדבריו, יש לו שירות לקוחות עם 2 פקידות. התובע לא פירט באילו תאריכים פנה, עם מי שוחח וכו’ ועל כן התובע אינו מוכיח את טענתו כדבעי. עם זאת, ביהמייש שוכנע כי התובע רדף אחרי הקרן והדבר עולה מהודעה ששלח בזמן אמת, ביום 268.19., שנשלחה בסמוך לאחר הרכישה וזמן רב לפני הגשת תביעה משפטית. הדבר עולה גם מהודעות נוספות.
3 מתוך 7
איצצצצ
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות בירושלים
תיק 51076-12-19 זרביב נ’ ששון
תיק חיצוני:
אי מתן תעודת אחריות
לטענת התובע, כאשר הגיעה מכונת הכביסה לא סופקה איתה תעודת אחריות. התובע טען בתביעתו עוד, כי ייעם כל היחס שלהם והשינויים במחירים והעיכובים וההתנהלות שלהם עוד יכלתי לחיות הסיבה האמיתית שבגינה אני מגיש תביעה זו היא פשוט בשל העובדה שעברו כבר 5 חודשים במהלכם אני מנסה להשיג תעודת אחריות והם פשוט לא מפסיקים למרוח אותי ומתחמקים מלספק לי את התעודה דבר שפשוט לא מתקבל על הדעת”י. לטענת התובע, הוא ואשתו נאלצו להתקשר לקרן יום יום, כל אחד העביר אותם לטיפול של מישהו אחר וכבר התחילו לסנן אותם ולנתק להם בפנים לאחר המתנה על הקו וכל יום אמרו שיטפלו וישלחו תעודה. התובע טען שנאלץ להשיג את מספר הטלפון של הנתבע, המנהל/הבעלים של הקרן, שהבטיח שיטפל בעניין. מאז במשך 4 חודשים ששוחח עימו שיטפל וידאג לשלוח ועד למועד הגשת התביעה לא התקבלה שום תעודת אחריות. לתמיכה בגרסתו צרף התובע התכתבויות וואטסאפ תומכים מזמן אמת.
הנתבע טען, שיש תעודת אחריות של שנה מהחברה והוא נותן עוד 4 שנים אחריות מעבר לכך (ע’ 2 שי 10). בסך הכל ניתנת אחריות ל- 5 שנים. לטענת הנתבע, תעודת האחריות מטעם החברה נמסרת באספקה וללא קשר לנתבע (ע’ 2 ש’ 19-20), ואילו תעודת האחריות המורחבת מטעם הנתבע נשלחה בדואר רגיל. עוד נטען, שכנראה בישוב אדם בו מתגורר התובע יש בעיה עם הדואר. לדברי הנתבע הוצאת תעודת אחריות שניה ל- 4 שנים עולה לו 100 ₪. לכן הוא חיכה שהתעודה ששלח תגיע ליעדה.
עולה שיש שתי תקופות אחריות שלקוחות הנתבע מקבלים. לשנה הראשונה לפי חוק ול- 4 שנים נוספות מעבר לדרישות החוק באחריות הנתבע. מדובר בפיצול שהתובע לא יכול לדעת עליו מבלי שהדבר יובא לידיעתו. בדיון הציג הנתבע הזמנה שבה נרשם שהאחריות היא ל- 5 שנים. דהיינו, לא נרשמה הפרדה על ידי הנתבע בין אחריות החברה לשנה לבין האחריות המורחבת של הקרן (ע’ 2 שי 28-31). כמו כן הטענה בדבר עלות הפקת תעודת אחריות מורחבת לא הוכחה.
מהתכתבויות הוואטסאפ בזמן אמת עולה, כי התובע טען שוב ושוב שלא קיבל תעודת אחריות ל 5 שנים, דהיינו, שלא קיבל תעודת אחריות כלל. לציין כי במענה שנתן הנתבע לתובע בזמן אמת הוא לא העמיד את התובע על טעותו ולא הסביר כי האחריות מפוצלת.
לא הייתה מחלוקת בדיון שהתובע קיבל תעודת אחריות, אך זאת רק ביום 185.20. לאחר הגשת התביעה. מנגד, התובע צרף התכתבות שבה הנתבע כתב ששלח את תעודת האחריות בדואר כבר ביום 268.19.. גם אם ביהמ”ש מקבל שתעודת האחריות נשלחה בדואר על ידי הנתבע ולא הגיעה ליעדה כפי שנטען בגלל בעיות בדואר אין בכך כדי להועיל לנתבע. הוכח שהתובע פנה שוב ביום 49.19. וביקש לדעת מדוע לא שולחים לו בדואייל את תעודת האחריות אך לא זכה למענה. בדיון ניתן הסבר שתעודת האחריות לא נשלחת בדואייל כי היא לא תופסת (ע’ 2 ש’ 12-13). גרסה זו אינה
4 מתוך 7
איצצצצ
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות בירושלים
ת”ק 51076-12-19 זרביב נ’ ששון
תיק חיצוני:
מתיישבת עם ההתכתבות שהציג התובע מחודש 12/19, שבה הנתבע עצמו התחייב לשלוח את תעודת האחריות בדואייל ובדואר, אך בפועל לא שלח בדואייל. לציין כי ההבטחה לשלוח בדואייל ובדואר ניתנה לאחר שהתובע פנה לנתבע שוב ב- 712.19. בוואטסאפ וסיפר את כל השתלשלות האירועים כמפורט בכתב התביעה.
אין אלא לקבוע שהיו פניות חוזרות של התובע לשירות הלקוחות בעניין תעודת האחריות שלא ניתנה, פניות שלא זכו למענה אפקטיבי. התובע לא אמר נואש, נקט יוזמה והצליח לאתר את הטלפון הנייד של הנתבע, הבעלים של העסק, אך גם ממנו לא זכה לקבל מענה ראוי ונאלץ לכתת רגליו לביהמייש ולהגיש את התביעה דנן. הטענה שנטענה, כי הנתבע היה טרוד בטיפול באביו, גם אם תתקבל והגם שלא הוכחה כנדרש, אין בה כדי להסביר מדוע לא העביר הנתבע את הטיפול לשירות הלקוחות של הקרן על מנת לוודא שהתובע קיבל את תעודת האחריות כפי שהבטיח.
אי אספקת מקרר מתאים לשבת לטענת התובע הוא רכש מקרר שנאמר לו לגביו על ידי המוכר בחנות שהוא מותאם לדתיים. לטענת התובע, הסתבר לו שאין למקרר כלל כפתור כיבוי מנורה והוא ואשתו נאלצו להזמין עוד התקן שבת על מנת שיכולו להשתמש בשבת. לטענת התובע דבר זה עלה לו עוד 700 ₪. ויודגש שהתובע לא טען, שהזמין מקרר עם התקן שבת כפי שטען הנתבע (ע’ 1 ש’ 31 עד ע’ 2 ש’ 2). טענת התובע היא אחרת, שנאמר לו שהוא קונה מקרר המותאם ללקוחות דתיים ולא כך היה הדבר שכן לא היה אפשרי כלל לכבות את האור במקרר ונדרש טכנאי ייבשביל לפרק את זה באופן ידנייי (ע’ 2 ש’ 5). הנתבע טען מנגד, שיש מקרר עם התקן שבת מהודר ויש מקרר שמכבים בו את האור (ע’ 2 ש’ 3). לאחר ששקלתי בדבר, לא ניתן להעתר לתביעה ברכיב התקן השבת והיא נדחית. כל שהתובע הוכיח הוא שהתקין התקן שבת בתשלום במקרר שרכש מהנתבעת. לא עלה בידי התובע להוכיח ולשכנע שבמקרר שהוא רכש לא היה כלל כפתור כיבוי מנורה כנטען.
גובה הפיצוי
התובע מבקש לפסוק פיצוי בסכום של 10,000 ₪ לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981 (להלן – החוק) בגין אי מתן תעודת אחריות כחוק. כאמור לעיל, התשלום בגין הרכישה נעשה ביום 177.19. ותעודת האחריות נמסרה ביום 185.20., לאחר הגשת התביעה. לפי תקנה 13 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשסייר -2006 עוסק המוכר טובין לצרכן חייב למסור לו תעודת אחריות במעמד מסירת הטובין. לא שוכנעתי שדבר זה נעשה.
בהתאם לסעיף 31א(א)(7) לחוק אי מתן תעודת אחריות על ידי עוסק לבקשת צרכן מזכה את הצרכן בפיצוי לדוגמא בסכום שלא יעלה על 10,000 ₪.
5 מתוך 7
איצצצצ
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות בירושלים
תיק 51076-12-19 זרביב נ’ ששון
תיק חיצוני:
טענת הנתבע לפיה, סעיף זה חל רק על האחריות לשנה הראשונה אין בה כדי להועיל. ראשית, לא הוכח כי האחריות לשנה הראשונה נמסרה לתובע עם מסירת המוצרים. ביהמייש שוכנע שהתובע כלל לא קיבל תעודת אחריות לפני הגשת התביעה. שנית, משהוכח שהקרן עצמה אינה עושה הבחנה בין שנת האחריות על פי חוק לבין האחריות המורחבת שהוא נותן והאחריות היא ל- 5 שנים כמקשה אחת – הרי שיש לקבוע כי סעיף 31א לחוק חל גם על אי מתן תעודת אחריות מורחבת. עם זאת בקביעת גובה הפיצוי יתן ביהמייש משקל לעצם העובדה שניתנה אחריות מורחבת.
בנסיבות המקרה, די בפנייה בכתב של התובע בוואטסאפ למנהל הקרן, לפני הגשת התביעה, לקבלת תעודת האחריות ולפיצוי כדי למלא אחר דרישת הכתב שבסעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן. אין הנתבעים צריכים לציין בבקשתם את סעיף החוק מכוחו נדרש העוסק להשיב את הסכום: רתייק (י-ם) 45472-09-16 ברכץ ואח’ נ’ סלקום ישראל בע”מ (ניתן ביום 211.16.).
גם אם תאמר אחרת, וביהמייש לא קבע כן, שאין סעיף 31א לחוק חל על האחריות המורחבת, יש לקבוע לחילופין, שהנתבע הפר התחייבות חוזית לתובע לתת בידו אחריות מורחבת. רק בעקבות הגשת התביעה עלה בידי התובע לקבל את ההתחייבות החוזית – האחריות המורחבת – והדבר מזכה
בפיצוי.
שוכנעתי לאור הראיות שהתובע לא קיבל מענה סביר משירות הלקוחות. הדבר נלמד הן מכך שהתובע הוכיח שנאלץ להשיג בחודש 8/19 את מספר הטלפון של הנתבע עצמו, שהוא הבעלים של הקרן, ולבקש ממנו לקבל את תעודת האחריות שהובטחה לו במעמד הרכישה . שוכנעתי כי גם הפניות של התובע לנתבע לא הביאו למענה אפקטיבי והראיה שהוגשה התביעה שלפני. מדובר בשלל פניות צרכן שפוספסו.
בתייק (י-ם) 45522-12-18 טאבא עטיל קנופף, נ’ הוט מובייל בע”מ (16.19.) דן מותב זה בחובות העוסק ובאינטרס הציבורי שהעוסק יעמיד מערך של פניות ציבור המסוגל לבדוק את פניות הלקוחות באופן רציני ואפקטיבי, מבלי להכביד על הלקוחות מצד אחד, ומבלי להעמיס תביעות משפטיות על בתי המשפט מצד שני. הדברים יפים גם למקרה דנן. עם זאת ניתן לאבחן את עניין קנופף מהמקרה דנן שכן שם נקבע שכנגד הנתבעת הוגשו תביעות משפטיות חוזרות.
ביהמייש סבור כי צבר הקשיים שתאר התובע, כמפורט לעיל, חורג מהסביר בהיבט של הוגנות צרכנית. יש ליתן גם משקל לפערי הכוחות בין הצדדים. האמנתי לתובע שנגרמה לו עגמת נפש. יש לזכור שמדובר במוצרים שנרכשו לקראת חתונה, הקמת בית חדש והתחלה של חיים חדשים. שוכנעתי שהרכישה לוותה בצער וטרדה מרובים. האמנתי לגרסת התובע שהוא התקשר עשרות פעמים, יום אחרי יום ושאשתו בכתה.
6 מתוך 7
איצצצצ
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות בירושלים
ת”ק 51076-12-19 זרביב נ’ ששון
תיק חיצוני:
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.
ביהמייש סבור כי פיצוי של התובע על ידי הנתבע / הקרן בסכום של 5,000 ₪ הוא ראוי והולם בנסיבות המקרה, הן בגין אי מתן תעודת אחריות כחוק והן בגין אי מתן מענה אפקטיבי לפניות חוזרות של התובע ובגין עגמת נפש.
בנוסף, הנתבע / הקרן ישיבו לתובע 200 ₪ עבור תשלום נוסף כתוצאה משינוי דגם מכונת הכביסה.
אשר לדרישה להשבת 700 ₪ בגין תשלום נוסף להתקן שבת, התביעה נדחית.
בנוסף, ישלמו הנתבע/הקרן אגרת פתיחת יחסית בסכום של 59 ₪ ובגין הוצאות טרדה וביטול זמן סכום נוסף של 300 ₪.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
בשולי פסק הדין יוער כי בעי 1 בפרו’ ש’ 21 נפלה טעות הקלדה וביהמייש סיכם בתחילת הדיון את טענות התובע בלבד. לא ניתן היה בתחילת הדיון לסכם את טענות הנתבע שלא הגיש כתב הגנה בכתב לתיק. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לביהמייש המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.
המזכירות תשלח לצדדים העתק מפסק הדין.
ניתן היום, יייד אב תשייפ, 04 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
אביגיל ון-קרפלד, רשמת בכירה
7 מתוך 7
