לפני:
עמים 42645-03-22 Halyna Futurikova ואברהם גיסר נ’ רשות האוכלוסין וההגירה
כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
טור
המבקשים:
ל
המשיבה:
Halyna Futurikova .1
2. אברהם גיסר
עייי בייכ עוהייד שוקרי פקס ואריה טויטו
נגד
רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
החלטה
המערערת הגיעה לישראל עם בתה, כלתה ונכדתה מקייב, דרך פולין אליה נמלטו. בעלה של
המבקשת נותר בקייב, מגויס להגנה האזרחית, וגם בנה נותר באוקראינה. עם הגיעם לישראל
בטיסה (ביום 18.3.22), הותרה כניסתן של ביתה, כלתה ונכדתה של המבקשת, בעוד שכניסתה שלה
סורבה. הנימוק המרכזי לסירוב, כפי שמופיע בתגובת הרשות לערר בבית הדין, הוא שהייה בלתי
חוקית של המבקשת בישראל בעבר (במספר הזדמנויות) ואף ניסיון כניסה שסורב בעבר (הרבה לפני
המלחמה בשנת 2016). עוד עלה כי בתשאול שנערך לה טענה המבקשת כי זו לה הפעם הראשונה
בישראל, וכשנשאלה מדוע שיקרה בעניין זה לא ידעה להשיב. מאותם נימוקים נדחה גם ערר שהוגש
בעניין לבית הדין לעררים (ערר (תייא) 1968-22 לפני כב’ הדיינת מירב פליישר לוי, מיום 20.3.22).
כיוון שהרשות התכוונה להרחיק את המבקשת בטיסה היוצאת בעוד שעתיים, נתתי סעד ארעי ללא
נימוקים שימנע את הרחקתה, כדי לא לייתר את הדיון בבקשה לסעד זמני בערעור. על אף שמדובר
אך בסעד ארעי, להלן נימוקי בתמצית.
על פי המדיניות שגובשה ע”י רשות האוכלוסין וההגירה (ועומדת בתוקף בשבוע הקרוב, עד ליום
27.3.22), הינה כי יש להתיר כניסה של אזרחי אוקראינה בכפוף למכסה (שעל פי תשובת המדינה
לבג”יץ 1765/22 משרד תומר ורשה – עורכי דין נ’ שרת הפנים ואח’, מיום 20.3.22, טרם התמלאה).
על פי מכתב ראש רשות האוכלוסין תותר כניסת אזרחי אוקראינה שאין להם קרובי משפחה
בישראל, על פי מידת הקשר יוככל שלא יעלה חשש להשתקעות”. חשש להשתקעות הינו אחד
החריגים הקבועים בנהלי הרשות המאפשרים גם בימים כתיקונם למנוע כניסה של אזרחים זרים
לישראל, בין היתר בעילה של חשש להשתקעות בישראל.
הערעורים המוגשים בימים אלו ע”י אזרחי אוקראינה שנמלטו והגיעו לישראל, הם ערעורים על
החלטת הרשות לסרב כניסתם לישראל בעילה זו. השאלה המתעוררת בערעורים לגופם הינה האם
1 מתוך 4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
עמים 42645-03-22 Halyna Futurikova ואברהם גיסר נ’ רשות האוכלוסין וההגירה
החשש להשתקעות, כאשר מדובר במי שנמלטו מאימת הקרבות, ובעיקר במקרה זה בו הותרה
כניסת בנות משפחתה של המבקשת, הינה סבירה.
אולם, בשלב שלפניי מדובר בשלב ראשוני, בבקשה לצו ארעי, שימנע הרחקת המערערת, ויאפשר
כניסתה לישראל (להבדיל מהחזקתה במתקן המסורבים בנתב”ג), עד להכרעה בבקשה למתן סעד
זמני בערעור, שיאפשר למבקשת ושכמותה, להישאר בישראל, עד לדיון בערעור גופו. על אף שטרם
נמסר הערעור לפרקליטות, וטרם הוגשה תשובת הרשות, אדגיש כי כאשר מדובר בבקשה לסעד
זמני בערעור, השיקולים המנחים את בית המשפט הינם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. אציין
בתמצית, עד לקבלת תגובת הרשות, כי על פני הדברים, שיקולים אלו תומכים במתן סעד כאמור.
אשר לסיכויי הערעור מדובר בשאלה מורכבת. אין מחלוקת כי בזמנים רגילים, חשש להשתקעות,
ככל שהוא מעוגן בראיות, מהווה עילה לסירוב כניסה לישראל. השאלה אם כך הם פני הדברים גם
במצב מלחמה, כאשר המערערת מבקשת להיכנס לישראל ולהישאר בה עד שוך הקרבות, או לפחות
לתקופה של שלושה חודשים. כללים שיפים לימי שלום, אינם מתאימים תמיד לעיתות מלחמה.
[………..]
טור
המשורר הלאומי, נתן אלתרמן, כתב על הצלת יהודי דנמרק על ידי ממשלת שוודיה, שאפשרה את
כניסתם בשנת 1943 בשירו: “הלשון השוודיתי:
יכי רבות מדינות כבר כהנה הכריזו,
אך הללו הראו את גנזי לשונן
במילות “אינפילטרציה”, ו”קווטה” ו”ויזה”..
רק בשבדית מילים שכאלו אינן.
ל
,
מדינות בעולם יש גדולות שבעתיים
רק בשוודיה עוד חי המנהג הברברי
להציע להלך כוס תה ומיטה.
ולכן הגדרות היא איננה בוררת
ואיננה מרבה דקדוקי מנגנון,
ומקום בהן רב למחסה ומלון,
אך לפני הצילן איש טובע ממים
אוהבות הן תמיד להביט במילון.
יען שפת מילונן ססגונית כפרפר היא –
יש “קצה גבול-של-יכולת” או “כושר קליטה”.
היא כותבת פשוט: “הכניסה מותרת”…
ויסלח לה האל על דלות הסגנון.
“[……]
ייתכן, ושאלה זו תבחן כשידון הערעור לגופו, כי שאלת החשש להשתקעות, שדי בה כדי לא לאפשר
כניסת אזרחים לישראל בימים כתיקונם, צריכה לסגת בעיתות מלחמה.
בית הדין (כב’ הדיינת מירב פליישר לוי) בחן את הראיות הנוגעות לחשש להשתקעות, ומצא כי אכן
קיימות ראיות כאלה. על כך איני חולקת (על אף שלמבקשת ובנות משפחתה יש כרטיסי טיסה
2 מתוך 4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
9 428583138848-84444 * * * 4 +
17
19
20
22
26
27
29
30
36
37
38
39
40
41
ל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמים 42645-03-22 Halyna Futurikova ואברהם גיסר נ’ רשות האוכלוסין וההגירה
חזרה, ובעלה ובנה נותרו מאחור באוקראינה). אולם, השאלה שיש לבחון בערעור הינה, האם סירוב
כניסה לישראל בשל חשש להשתקעות הינו סביר בנוגע לאזרחי אוקראינה שהקרבות משתוללים
בארצם, ומיליוני אזרחים נאלצו באחת לעזוב את בתיהם (מהם שנותרו באוקראינה ואחרים
שנמלטו לארצות אחרות). זאת, על אף, שההרחקה אינה לאוקראינה אלא למדינה ממנה הגיעו,
במקרה זה, פולין. בעניין זה כל שציין בית הדין הוא כי לאור מעשיה בעבר, קשה ליתן אמון בדבריה
כי הפעם תעזוב את ישראל במועד. במצב דברים זה לא ניתן לומר שהערעור חסר סיכויי.
אשר למאזן הנוחות, זה נוטה בבירור לטובת המבקשת. המבקשת, אשה בת 52, שאינה אישה
בריאה, נמלטה מאוקראינה, והגיעה לישראל עם ביתה, כלתה ונכדתה הקטנה. בארץ היא מכירה
משפחה שמוכן לדאוג ולערוב לה, שאב המשפחה אף צורף כצד לערעור. אם תוחזר לפולין, תשהה
שם לבדה באחד מהמוקדים המטפלים בפליטים, בתנאים קשים הרבה יותר. מנגד, ככל שלא תעזוב
במועד, יהיה על המדינה לאתרה ולהרחיקה. על כן, על פני הדברים, נראה שמאזן הנוחות, שהוא
השיקול המרכזי, נוטה בבירור לטובתה. אולם, כאמור, הרשות לא טענה לעניין זה בבית הדין
לעררים ולכן יש ליתן לרשות לעניין זה את יומה בבית המשפט.
מכריה של המבקשת, ובהם המבקש 2, מארחים את בתה כלתה ונכדתה, ומוכנים לארח גם אותה,
ולדאוג לכל מחסורן. המבקש הגיש תצהיר בעניין זה. אותם מכרים הכינו מבעוד מועד המחאה
בנקאית על סך 40,000 שקלים, שתבטיח את חזרת המערערת במועד שיידרש. לאור האמור ניתן
בזאת צו ארעי המונע הרחקת המבקשת מישראל. בייכ המבקשת ימציא את הערעור והחלטה זו
לפרקליטות מחוז ת”א (אזרחי) עד ליום 22.3.22.
הפרקליטות תגיש תגובה לבקשה לסעד זמני בערעור עד ליום 2.4.22 (הרשות רשאית כמובן להקדים
ולהגיש תגובה). התגובה תהיה מלווה בתצהיר לתמיכת העובדות שבה. הרשות תתיחס בתגובתה
בעיקר לעניין מאזן הנוחות, לאור האמור לעיל בהחלטה זו.
המזכירות תודיע בדחיפות גם טלפונית.
המבקשת תשוחרר לביתו של המש 2, כנגד הפקדת הערבות הבנקאית בסך 40,000 שקלים,
שהעתק ממנה צורף לבקשה זו. בנוסף, יחתמו שני אזרחים תושבי ישראל (ניתן לכלול בהם את
המבקש 2), על ערבות צד ג’ בסך 10,000 שקלים כל אחד, להבטחת יציאתה של המבקשת מישראל
במועד שיידרש (שלא יהיה מוקדם משלושה חודשים מיום שחרורה).
ניתנה היום, יייח אדר ב’ תשפייב, 21 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
3 מתוך 4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עמים 42645-03-22 Halyna Futurikova ואברהם גיסר נ’ רשות האוכלוסין וההגירה
4 מתוך 4
M
מיכל אגמון-גונן, שופטת
,
