תיק חיצוני:
בפני
תובעת
נתבעים
.1
.2
.3
.4
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
.5
כבוד השופטת ג’מילה ג’בארין כליפה
א.י.
עייי בייכ עוייד ג’לאל ברכאת
נגד
רקע עובדתי:
התובעת הנה הבעלים של 16/40 מזכויות הבעלות בחלקה X גוש X במועצה מקומית X’ על
חלקה של התובעת הוקם בית מגורים בין שלוש קומות, קומת קרקע, קומה א’ וקומה ב’.
1. א.ש
2. ס.ע.
ע”י ב”כ עוייד באסל טנוס
החלטה
בפניי בקשה מטעם הנתבעת מספר 2 לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 1.3.22, בהיעדר
התייצבות.
הנתבע מספר 1 הנו נכדה של התובעת, והנתבעת מספר 2 הנה אשתו של הנתבע מספר 1.
הנתבעים מתגוררים בדירה הנמצאת בקומה ב’ בבניין (להלן הדירה) החל משנת 2017.
התובעת הגישה ביום 24.12.20 כתב תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מהדירה; לשיטתה
היא נתנה להם רשות זמנית להתגורר בדירה, היא ביקשה מהם להתפנות ומשסירבו לעשות
זאת הגישה את התביעה שבנדון.
הנתבעת מספר 2 הגישה כתב הגנה לשיטתה, אכן התובעת רשומה כבעלת זכויות
במקרקעין, אולם בפועל הבעלים והמחזיק בנכס הנו בנה של התובעת X, אביו של הנתבע
מספר 1. בחודש 5/2017 נישאו הנתבעים זה לזו ועברו להתגורר בדירה שבנדון, בטרם
הנישואין ובטקס הנישואין הוצהר בפני הנתבעת מס’ 2, על ידי התובעת ובני משפחתה,
1 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
תיק חיצוני:
.6
.7
.8
.9
.10
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
.11
שהדירה נשוא תיק זה הועברה לבעלותו הבלעדית של נתבע מספר 1, וכי דירה זו תהייה
בבעלותם הבלעדית של בני הזוג. לאחרונה חייהם של בני הזוג עלו על שרטון, דבר שהביא
לסכסוך בין הנתבעים,,וכל המטרה מהתביעה זו היא לגרש את הנתבעת מדירתה, על כן יש
לדחות את התביעה.
הצדדים לא הגיעו להסכמה, ועל כן ניתנה החלטה על הגשת תצהירים והתביעה נקבעה
לשמיעת ראיות ליום 1.3.22
ביום 27.2.22 הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון על ידי ב”כ הנתבעת מס’ עוייד באסל
טנוס לשיטתו הוא שוהה בחו”ל, הוא אמור לחזור לארץ ביום שני 28.2.22, יום טרם הדיון,
ומבירור שערך בנמל התעופה הודיעו לו שהוא אמרו להיות בבידוד 24 שעות לאחר החזרה
לארץ, ועל כן ייווצר ממנו להתייצב לדיון.
בית המשפט דחה את הבקשה לדחיית הדיון,מהנימוקים שציינו בגוף ההחלטה.
הנתבעת וב”כ לא התייצבו לדיון על אף שבית המשפט לא נעתר לבקשת הדחיה, ועל כן
ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות. בפסק הדין שניתן, פירט בית המשפט את התנהלות
הנתבעת ובייכ לאורך התיק וכן סיבת אי ההתייצבות לדיון, וכן פירט לעניין סיכויי ההגנה.
בית המשפט קיבל התביעה והורה על סילוק הנתבעים מדירת המגורים.
ביום
9.3.22 הגישה הנתבעת את הבקשה שבנדון לביטול פסק הדין. הבקשה הועברה
לתגובת התובעת, אשר ביקשה לדחות את הבקשה על הסף ולחייב את הנתבעת בהוצאות.
גרסת הנתבעת מס’ 2-המבקשת:
ביום הדיון הודיע לה בייכ כי, הוא חולה ואינו יכול להתייצב לדיון וכי הוא חייב להיכנס
לבידוד בעקבות חזרתו מחוייל, וכן הודיע לה שהוא הגיש בקשה לשינוי מועד דיון וטרם
ניתנה החלטה, לכן היא לא התייצבה לדיון מאחר ואינה מעוניינת לנהל את התיק ללא
ייצוג.
2 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
תיק חיצוני:
.12
.13
.14
.15
.16
.17
.18
גרסת התובעת
.19
לא הייתה למבקשת כל כוונה או אינטרס לדחות את הדיון, אולם לאור הצהרת בייכ בפניה
כי הוא יתייצב לדיון היא גם לא התייצבה, מאחר ואינה מעוניינת לנהל את התיק ללא
ייצוג, שזו זכות בסיסית לבעל דין במיוחד בתיקים מורכבים כגון תיק זה.
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
סיכויי ההצלחה בתיק הם טובים מאוד לאור הצהרת התובעת לפני שנישאו בני הזוג, כי
הדירה נשוא תיק זה תועבר לבעלותו הבלעדית של הנתבע, כי דירה זו תהייה בבעלותם של
בני הזוג. לאור הצהרתה של התובעת הסכימה הנתבעת להתחתן עם הנתבע.
הצהרת התובעת הייתה בפני עדים ועל כן הנתבעת מעוניינת להעיד עדים אלה ולהראות את
האמת, בדחיית בקשתה משמעה חסימת שערי בית המשפט בפניה.
מתן פסק דין בהיעדר בתיק זה משמעה סעד קיצוני ביותר שבמסגרתו תמצא המבקשת
עצמה ללא קורת גג, כל מטרתה של התובעת היא לגרש את הנתבעת מדירתה לאחר
שחייהם של בני הזוג עלו על שרטון.
:
יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין על הסף ולחייב את הנתבעת בהוצאות.
פסק הדין ניתן כדת וכדין לאחר שניתנה לנתבעת זכות להתגונן בפני התביעה, אך היא
בחרה להיעדר מכל הדיונים שנקבעו, הן מקדם משפט והן מדיון ההוכחות. התנהלות
הנתבעת לאורך כל הדרך מלמדת על זלזול מופגן בהליך המשפטי.
הנתבעת אינה מראה כל טעם לביטול פסק דין אלא מדובר בעוד סיבוב של עינוי דין
לתובעת, שהיא בת 80 כאשר לנתבעת אין כל טענת הגנה, וכאשר מדובר בתביעה לסילוק יד
שהוגשה עוד מ-12.20.
ביום 26.2.22 בשעה 23:00 בלילה, פנה ב”כ הנתבעת לבייכ התובעת בבקשה לקבל את
הסכמתו לדחיית הדיון, בקשה אשר סורבה על ידי בייכ התובעת. למרות זאת, בייכ הנתבעת
לא טרח להביא את תגובתו של ב”כ התובעת בגוף הבקשה לדחיית מועד הדיון אשר הגיש
לבית המשפט, והגדיל לעשות כן עת ציין בבקשת הדחייה בקשר לעמדת הצד שכנגד: “לא
הצלחנו לקבל את עמדתם”.
3 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
תיק חיצוני:
.20
.21
.22
.23
.24
.25
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
גם אם בייכ הנתבעת שהה בחויילמן הראוי שהוא ידאג מבעוד מועד להתייצבותו של עוייד
מחליף, כפי שעשה בדיון קדם משפט ההוראה להיכנס לבידוד ונוהלי משרד הבריאות
בעניין מגפת הקורונה מלווה אותנו יותר משנתיים והחובה להיכנס לבידוד לאחר חזרה
מחוייל הינן מן המפורסמות קל וחומר שמדובר בעוייד.
הנתבעת לא צריפה לבקשה שלה כל תצהיר מטעם בייכ.
עסקינן בהתנהלות זלזלנית כלפי בית המשפט, וזאת על אף הגישה המקלה בה נקט בית
המשפט כלפי הנתבעת מס’ 2 לאורך כל הדרך, בכדי לאפשר לה לקבל את יומה, ולרבות
האורכות פעם אחר פעם להגשת כתב הגנה.
סיכויי ההגנה של הנתבעת הינם קלושים ואף אפסיים, כתב ההגנה הוא כללי למדי, לא
נתמך בשום אסמכתא או ראייה או במסמך כלשהו בכתב, כהוראות סעיף 8 לחוק
המקרקעין, זאת לעומת הזכות הקניינית של התובעת שנתמכת בראיות מוצקות.
הנתבעת מנסה בכל הדרכים האפשרויות למשוך זמן ולהאריך את ההליך, על חשבון זמן
שיפוטי יקר ועל חשבון זמנה של התובעת.
דיון והכרעה
הליך סילוק היד אמור להיות מהיר בהתחשב בנזק שעלול להיווצר כתוצאה מהמשך ניהול
ההליך על פני תקופה כה ארוכה.
כלל הוא כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר
יימתחייב מן הצדק”, למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט (ראו
למשל: רעייא 640/19 איברהים נ’ אלבאחבסה, [פורסם בנבו] פסקה 6 (17.4.2019)). אמות
המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית
המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של
בעל הדין לדיון; השני, סיכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו
למשל: רע”א 1957/12 חלה כי כהן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.5.2012)). בדרך כלל יש
לייחס חשיבות רבה יותר לשיקול השני (ע”א 7882/14 אהרון נ’ עובדיה, [פורסם בנבו] פסקה
12 והאסמכתאות שם (27.11.2014)). כך, כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סיכויי
4 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
תיק חיצוני:
.26
.27
.28
.29
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
הצלחה, ככלל בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי
הנזק שנגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות (רע”א 6258/19 כהן נ’ כהן,
[פורסם בנבו] פסקה 7 (3.12.2019); רע”א 1000/17 פלוני נ’ פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9
(12.9.2017); רע”א 4487/15 פלוני נ’ פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 3 (9.2.2016); רעייא
5736/15 עובד נ’ פקיד שומה טבריה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (8.10.2015)). אף כי כאשר
מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי, יכול שיהיה בו כדי להאפיל על שאלת סיכויי ההגנה
(רע”א 7657/11 גריסרו כי ברמן, [פורסם בנבו] פסקה 11 (18.6.2012)).
במקרה דנן, הביטול הוא משיקול דעת ולא מחובת הצדק, שכן לא נפל כל פגם בהמצאה או
בזימון לדיון. החלטה לעניין קביעת הדיון לשמיעת ראיות ניתנה ביום 4.10.21 והומצאה
לבייכ הצדדים ביום 6.10.21,כפי שניתן לראות מהתיק האלקטרוני.
בפסק הדין אשר ניתן ביום 1.3.22 פירט בית המשפט את התנהלות הנתבעת וב”כ
והתרשלותם באי התייצבות לדיון, על אף שנדחתה הבקשה לדחיית מועד דיון ואני מפנה
לדברים שנקבעו שם, כך שלא קמה כל עילה לביטול פסק הדין מחמת הצדק.
ביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית המשפט נעשה על יסוד שתי אמות מידה: הטעם לאיהתייצבותו, וסיכויי ההצלחה של הנתבע לגוף התיק. כידוע, ככל שטובות טענות המבקש
באחד מן העניינים, קטן המשקל שיש לייחס לעניין האחר
הטעם לאי-ההתייצבות אינו מניח את הדעת. גם אם נניח כי אי-התייצבות לדיון על אף
דחיית הבקשה לא נבע מזלזול בבית המשפט, הרי שהמדובר בהתנהלות בעייתית. במקרה
דנן היה על בייכ הנתבעת לייפות כוחו של עוייד אחר להופיע במקומו או למצער, שהנתבעת
תתייצב לדיון, שכן לא הייתה כל מניעה להתייצבותה.
אולם עיקר לנו כאן הוא בסיכויי ההגנה אם יבוטל פסק הדין, ולא במחדלים דיוניים,
שניתן היה להתגבר עליהם בנקל במקרה הצורך בדרך של פסיקת הוצאות. סיכויים אלו
נראים קלושים במיוחד. אפרט.
עניין לנו כאן בתביעה לפינוי, כאשר התובעת הנה הבעלים הרשום של זכות במקרקעין.
הנתבעת מעלה טענה כי הובטח לה על ידי התובעת ובני משפחתה בטרם הנישואין ו/או
בטקס הנישואין, שהדירה נשוא תיק זה תועבר לבעלותו הבלעדית של נתבע 1 וכי דירה זו
תהייה בבעלותם הבלעדית של בני הזוג הנתבעים, ועל כן הסכימה הנתבעת ומשפחתה
לנישואי בני הזוג.
5 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
.30
.31
.32
.33
.34
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
בית המשפט, אפשר לנתבעת להוכיח את טענותיה , הורה על הגשת תצהירים והתביעה
נקבעה לשמיעת ראיות.
הנתבעת הגישה תצהירים קצרים מטעמה ומטעם אביה, שבהם חזרה על אותן טענות
כלליות, כאמור לעיל, בעניין הבטחת התובעת שהדירה תוענק לבעלותה ולבעלות הנתבע
מס’ 1.לתצהירים לא צורף שום מסמך.
טענת ההגנה של הנתבעת היא, אפוא, כי הובטח לה ע”י התובעת שהדירה תינתן להם
במתנה. גם אם אקבל את טענות הנתבעת כמפורט בתצהירים, אין די בהן בכדי לבסס
התחייבות לתת מתנה בתוקף.
כבר נפסק, כי על התחייבות לתת מתנה במקרקעין חלה דרישת כתב כפולה: מכוח סעיף 8
לחוק המקרקעין תשכ”ט- 1969 (להלן: “חוק המקרקעין”), וגם מכוח סעיף 5(א) לחוק
המתנה, תשכ”ח-1968 (להלן: “חוק המתנה”), כאשר דרישת הכתב על-פי סעיף 5 לחוק
המתנה היא מהותית, גם אם אינה חייבת להכיל את כל התנאים ההכרחיים לצורך דרישת
הכתב להעברת מקרקעין בתמורה (ראה : עא 1915/91 אסתר יעקובי נ’ עזרא יעקובי, פייד
מט(3) 529, ע”א 2215/00 ג’ורי נ’ דנגור, פייד נו(3) 932, 941 (השופטת דורנר) (מייא ראבילו
חוק המתנה, תשכ”ח-1968 (1996), 347).
הנתבעת לא צירפה לכתב ההגנה או לתצהירה כל חוזה /מסמך כתוב, לגבי התחייבות לתת
במתנה את הדירה לבני הזוג; במצב דברים זה ומשמדובר בדרישה כתב מהותית, נופלת
מאליה הטענה להתחייבות לתת מתנה ;
קבלת התביעה וסילוק ידה של הנתבעת מדירת המגורים בנסיבות כמפורט לעיל,אינו חוסם
את הנתבעת מהגשת תביעה לאיזון משאבים בינה לבין זוגה או כל תביעה אחרת בגין
הפרת ההבטחה כנטען על ידה.
נוכח כל האמור לעיל, הרי שאינטרס התובעת להסתמכות על פסק הדין ולסופיות הדיון
גובר על רצונה של הנתבעת ליומה הנוסף בבית המשפט. הבקשה לביטול פסק הדין נדחית
אפוא, ופסק הדין מיום 1/3/2022 נותר על כנו.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את הנתבעת מס’ 2 לשלם לידי התובעת הוצאות
בקשה זו בסך כולל של 2,500 ₪.
6 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
תיק חיצוני:
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
(ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים).
ניתנה היום, ה’ ניסן תשפייב, 06 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
ג’מילה ג’בארין כליפה, שופטת
7 מתוך 7
123 456
}
