בפני
כבוד השופט ניר זיתוני
תובע
האב
באמצעות ב”כ עו”ד אבי אמר
נגד
נתבעת
האם
באמצעות ב”כ עו”ד לימור קלמנוביץ – סיוע משפטי
פסק דין
לפני בקשת הנתבעת לסלק על הסף את תביעת התובע בשל היותה טורדנית , בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ובשל אי תשלום אגרה מספקת . הטענות הועלו במסגרת כתב ההגנה וזכו למענה לא מספק במסגרת כתב תשובה , כפי שיפורט להלן .
ביום 21.3.22 הגיש התביעה נגד הנתבעת תביעה כספית ע”ס 102,165 ₪ בגין הפרת הוראה חקוקה . הצדדים נישאו זה לזו , נפרדו ויש להם ילדה משותפת . בהחלטתי מיום 5.8.21 חוייב הנתבע לשלם לתובעת בגין מזונות זמניים של הקטינה 2,700 ₪ בצירוף 80% מהוצאות חינוך ורפואה שאינן מכוסות במסגרת הביטוח הרפואי בקופ”ח וכנגד הצגת קבלות .התובע טוען כי הנתבעת הציגה לפניו הסכם לפיו עלות הגן של הקטינה היא 2,700 ₪ בצירוף 100 ₪ בגין חוגים . לאחר שהתובע העביר לנתבעת מדי חודש 2,240 ₪ , גילה הנתבע באמצעות שיחה עם הסייעתכי הנתבעת מקבלת מדי חודש החזר מהגן בסך של 100 ₪ במזומן . השיחה עם הסייעת הוקלטה ותומללה . לפיכך מבוקש לחייב את הנתבעת להחזיר 700 ₪ . עוד טוען התובע כי גילה לאחרונה שהנתבעת משתמשת בהוראת קבע/כרטיס אשראי שלו בקופ”ח כדי לרכוש מוצרים ללא ידיעתו לטובת הקטינה ולשימושה הפרטי . בסעיף 19 לכתב התביעה נטען כי לאחר שהתובע העלה טענה זו בהליך אחר והודיע על כוונתו להגיש תביעה נפרדתבגין קבלת דבר במרמה , הודיעה הנתבעת כי לא שמה לב שהרכישות בוצעו מטעמה והתשלום היה מחשבונו של התובע . החיובים הנומינליים ברכיב זה פורטו בטבלה בת ארבע עמודות – האחת , תרופות בסל 100% החזר , השניה , תרופות שאינן בסל 20% החזר , השלישית מכונה “שם האם 100% החזר” והאחרונה כרטיס קופ”ח 100% החזר . סך כל הסכומים המופיעים בארבעת העמודות הוא 1,465.88 ₪ . בסעיפים 31 ו 32 של כתב התביעה מסביר התובע כי בנוסף לסכום הנומינלי הוא תובע 50 אש”ח בגין הכספים שהוחזרו מהמעון ועוד 50 אש”ח בגין השימוש שנעשה ללא היתר בכרטיס האשראי ובהוראת הקבע שלו . לכתב התביעה צורפו הסכם עם הגן , מכתב ששלחה הנתבעת לגבי תוספת חוגים , תשלומים ששילם התובע עבור הוצאות חינוך , תמלול שיחה המסומן 03262 בין התובע לבין הסייעת, פירוט דו”ח חיובים חודשי בהוראת קבע בכרטיס אשראי ויזה שמסתיים בספרותמ”כללית און ליין ” , פירוט חיובים ותשלומים מאתר כללית און ליין לחודשים 11.21 12.21 ו 1.22, פירוט שירותים ותשלומים לקופ”ח כללית לחודשים אפריל עד דצמבר 2021 והתכתבויות בווטסאפ בין הצדדיםבנוגע לתשלום הוצאות חינוך ורפואה . למרות שסכום התביעה הוא 102,165 ₪ שולמה אגרה בסך של 503 ₪ בלבד , כפי שנרשם על גבי כתב התביעה .
ביום 24.5.22 הגישה הנתבעת כתב הגנה במסגרתו ביקשה לסלק את התביעה על הסף . נטען כי התובע מנצל את המשאבים העומדים לרשותו ואת היותו מיוצג ע”יללא תשלום כדי להגיש נגדה תביעות סרק במטרה לגרום לה לקריסה נפשית וכלכלית . אין כל פרופורציה בין החוב הכספי הנטען לבין סכום התביעה . תקנה 4 לתקנות סד”א החדשות אוסרת לבצע פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון , עלותו ומורכבותו ורואה בפעולה שכזו משום שימוש לרעה בהליכי משפט . תקנה 41(א) לאותן תקנות מורה למחוק על הסף תביעה קנטרנית וטורדנית . היה על התובע לשלם אגרה בסך של 1,021 ₪ ( 1% מסכום התביעה ) והוא שילם רק 503 ₪ . הנתבעת לא קיבלה החזר מהגן בסך של 700 ₪ אלא רק תשלום בסך של 300 ₪ בגין פרסום הגן ורישום פעוטות לגן . התובע אכן שילם עבור תרופות הנמצאות בסל הבריאות 213.83 ₪ והנתבעת החזירה לו את חלקה בהוצאה זו בסך של 42.7 ₪ . גם הסך של 4.46 ₪ , המופיע בכתב התביעה פעמיים , הוחזר לתובע . רכיב התביעה בסך של 1,027 ₪ אינו מוצדק שכן ממצורפי כתב התביעה עולה כי סכום זה שולם בכרטיס אשראי של הנתבעת . רכיב התביעה בסך של 44.96 ₪ עניינו הוראת קבע שהתובע עשה בעצמו בגין דמי חבר לקטינה , ולא ברור מהי הטענה שלו כלפי הנתבעת בענין זה . מתמליל השיחה עם הגננת עולה כי התובע הפעיל עליה לחץ . מכל מקום , אותה גננת מסרה לנתבעת מכתב בכתב ידה המשקף את גרסתה והיא מוכנה להעיד על הדברים בבית המשפט . הנתבעת פנתה לתובע כדי לברר מהו הסכום שעליה להחזיר לתובע בגין תרופות ששילם עבור הקטינה , אולם התובע בחר להתעלם מפנייתה ולהגיש תביעה . הנתבעת ביצעה את הבירור בעצמה והחזירה לתובע כסף לפי תוצאות הבירור . לפי ייעוץ משפטי שקיבלה הנתבעת מב”כ בתיק המזונות , על התובע לשאת ב 80% מהוצאות הבריאות של הקטינה ולא בתרופות שאינן בסל הבריאות . בס’ 39 של כתב ההגנה מפרטת הנתבעת חיובים שמופיעים בכפל ומביעה נכונות להחזיר חלק קטן מהחיובים , למרות שמקור החיוב אינו ידוע לה . לכתב ההגנה צורפו חשבוניות שקיבלו אמהות אחרות בגן כדי להראות שסכום התשלום הוא 2,800 ₪ , התכתבויות בפייסבוק בהן הנתבעת ממליצה על הגן , פניית הנתבעת לתובע מיום 10.3.22 במטרה להחזיר 20% ממה ששילם עבור תרופות , מכתב הגננתהמבהיר מהות התשלום שקיבלה הנתבעת מהגן, צילום כרטיס האשראי של הנתבעת שמסתיים בספרותומופיע במסמכים שצורפו לתביעה , העברה בנקאית לתובע ע”ס 42.7 ₪ , פירוט חיובי קופ”ח ופירוט הורדות בכרטיס אשראי של הנתבעת לחודש 11.21 .
בהחלטתי מיום 24.5.22 הוריתי לב”כ התובע להגיש כתב תשובה עד 14.6.22 במסגרתו ישיב לטענות הסף הועלו בכתב ההגנה .
ביום 16.6.22 הוגש כתב תשובה בו לא ניתן מענה ענייני למרבית הטענות . לשיטת ב”כ התובע יש בכתב הגנה רק שתי טענות – ייצוג התובע ע”יוהגשת תביעת סרק . בסעיף 7 לכתב התשובה מפנה ב”כ התובע את בית המשפט לתביעה שהגיש התובע גם נגד הגננת . נטען כי הנתבעת היתה ממשיכה במעשיה אלמלא הבחין התובע ברכישות שבוצעו מטעמה . לכתב התשובה צורף תמליל נוסף של הודעת הגננתלתובע בו נכתב בין היתר ” אם אני רוצה לתת מטעמי לאם 100 שקל לא משנה כמה זו זכותי … אתה לא צריך להיכנס לדברים האלה ” .
לאחר עיון בכל מסמכי התיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להימחק על הסף תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה הן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ותביעה קנטרנית , והן בשל אי תשלום אגרה מספקת , מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , בתוספת הראשונה של תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות) התשנ”ו 1995 נקבע בתוספת הראשונה כי האגרה בגין תביעה לסכום כסף קצוב היא 1% מסכום התביעה . במקרה דנן , התובע הגיש תביעה ע”ס 102,165 ₪ אך בחר לשלם אגרה בסך של 503 ₪ במקום 1,021 ₪ . גם כאשר הועלתה טענה מפורשת לענין זה בכתב ההגנה , בחר התובע להתעלם מהטענה בכתב התשובה .
שנית , תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט 2018 קובעת במפורש כי פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון , לעלותו או מורכבותו היא דוגמא לשימוש לרעה בהליכי משפט , שהינו אסור . בתקנה 41 לתקנות הנ”ל נקבע כי בית המשפט רשאי למחוק את תביעה בכל עת אם מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית . התביעה שלפני היא דוגמא מובהקת לתביעה קנטרנית ולפעולה בלתי מידתית המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט . התובע , לשיטתו שלו , גילה באמצעות שיחה עם הגננת, אותה הקליט , כי הנתבעת רימתה אותו וגבתה ממנו 80% מהתשלום לגן לפי 2,800 ₪ לחודש , כאשר למעשה קיבלה מהגן החזר בסך של 100 ₪ לחודש . במקום למצות את הבירור בענין זה מול הנתבעת והגננת ולאחר מכן לשלוח מכתב התראה טרם הגשת תביעה , מיהר התובע להגיש תביעה ע”ס 700 ₪ ועוד 50 אש”ח בגין קבלת דבר במרמה . כאמור בכתב התשובה , התובע לא הסתפק בכך והגיש תביעה נפרדת נגד הגננת . חמור מכך , ממסמך שהתובע עצמו צירף לכתב התשובה , עולה כי מצויה ברשות התובע הקלטה של הודעה מאותה גננת , המבהירה כי הסכומים שהגן שילם לנתבעת אינם החזר שנסחט מאיומים , כנטען בכתב התביעה , אלא תשלום שהגננת בחרה להעביר לנתבעת מיוזמתה בעקבות שירותי השיווק של הגן שנתנה הנתבעת והניבו פירות בדמות רישום פעוטות נוספים לגן . יודגש כי בהתאם לתקנה 4 הנ”ל , גם לו היתה מחלוקת אמיתית באשר למהות התשלום שקיבלה הנתבעת מהגן , אין כל הצדקה לברר מחלוקת זו בהליך בבית המשפט לעניני משפחה בנוכחות התובע , הנתבעת והגננת , כאשר עילת התביעה היא קבלת דבר במרמה והפרת הוראת חקוקה וסכום התביעה ברכיב זה הוא סכום לא מידתי של 50,700 ₪ .
שלישית , חלק נכבד ממרכיבי הטבלה עליה מבוססים יתר רכיבי התביעה אינם ברורים כלל ועיקר . כפי שנטען בכתב ההגנה , במסגרת כתב התביעה אין ניסיון אמיתי להבהיר כיצד כל אחד מהסכומים המצויינים בטבלה נתמך במסמכים שצורפו לכתב התביעה . חמור מכך , בכתב התביעה נכתב במפורש כי הנתבעת הודתה בחלק מטענות התובע . בכתב ההגנה נטען במפורש , על בסיס אסמכתאות שלא נסתרו , כי הנתבעת ביקשה לדעת מהתובע מהו הסכום אותו עליה להחזיר. כאשר התובע לא השיב לפנייתה , ביצעה הנתבע בדיקה משלה ועל בסיס תוצאות הבדיקה , החזירה 20% מהסכום ששילם התובע עבור תרופות בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של התובע . עקרון המידתיות המופיעה בתקנה 4 הנ”ל וחובתו של בית המשפט להקצות את משאבי השיפוט באופן צודק מהיר ויעיל , מצדיקים להבהיר כי מחלוקת כגון זו המתוארת בכתב התביעה מקומה להתברר בשיח בין הצדדים . ככל שהצדדים לא מגיעים להסכמה מצופה כי יעזרו בבאי כוחם . ככל שב”כ הצדדים לא מגיעים להסכמה , ניתן לנקוט בהליך מתאים בתיק ההוצל”פ שעניינו מזונות . אין מקום להפוך מחלוקת או אי הבנה בענין הוצאות רפואיות לעילת תביעה בגין קבלת דבר במרמה והפרת חובה חקוקה . אם כך ינהגו רבים מבעלי הדין , לא יוכל בית המשפט לענייני משפחה להעניק שירות סביר למתדיינים בסוגיות הליבה בהן עוסק בית משפט זה , שחלקן מהוות דיני נפשות של ממש .
על כן , אני מורה על מחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה ושימוש לרעה בהליכי משפט ומחייב את התובע לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ .
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום .
המזכירות תמציא את פסק הדין לב”כ הצדדים ותסגור את התיק .
פסק הדין המקורי ניתן ביום 16.6.22 .
ביום 20.6.22 תוקנה טעות סופר בפסק הדין .
ביום 10.1.23 ניתנה החלטה המתירה לפרסם את פסק הדין .
ניתן היום, כ”ד טבת תשפ”ג, 17 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
