בפני
כב’ השופט שמואל בר יוסף
מבקש
א.ב
ע”י עו”ד צבי אלימלך סמואל
נגד
משיבה
ע.מ
ע”י עו”ד אלינור לייבוביץ
החלטה (עותק לפרסום)
בבקשה זו עותר המבקש להחליף את האפוטרופוסית לדין (להלן: האפו’), שמונתה לילדי הצדדים (קטינים כבני 12.5 ו-9 שנים, להלן: הילדים). לטענת המבקש מונעת האפו’ ממניע זר – לסייע למשיבה “על חשבון הקטינים!” (סע’ 2 לבקשה). מוסיף המבקש וטוען בסעיף 5 לבקשתו, כדלקמן:
עוד מלין המבקש על כך, שהאפו’ מניחה המלצות שאינן עולות בקנה אחד (כך לשיטתו) עם המלצות גורמי המקצוע, ועל כך שבית המשפט בוחר לאמץ המלצות אלה. המבקש טוען, שהאפו’ איננה פועלת במקצועיות, עובדה המתבטאת בכך שלא ביקרה בביתו ויצרה עמו קשר פעם אחת בלבד. על מנת לבסס את טענותיו עותר המבקש לחייב את המשיבה להמציא תדפיסי שיחות יוצאות ונכנסות מיום מינוי האפו’, על מנת שבית המשפט ייווכח בקשר בין השתיים.
בית המשפט ממנה אפוטרופוס לדין לקטינים, כאשר יש חשש שהמאבק ההורי מאפיל על טובת הילדים, וממסך את האפשרות לבחון אותה באופן אובייקטבי.
ההלכה בעניין זה ידועה, לאמור: ילדים נקלעו למאבק שבין ההורים. כל אחד מההורים טוען שטובת הילדים היא שהם יהיו עמו המקרה הוא קשה, וטובת הילדים מחייבת בחינה מדוקדקת, במנותק מהרצון הסובייקטיבי של כל אחד מההורים. בנסיבות אלה נדרש כי תוצג לפני בית המשפט תמונה אובייקטיבית באשר לטובת הילדים. תמונה כזו אכן מצויה בחוות הדעת של גולומב, אופנהיימר ושגב, אך מן הראוי שזו תעמוד לבחינה ביקורתית בבית המשפט המחוזי, כאשר אינטרס הילדים מיוצג באופן עצמאי ולא באמצעות ההורים. זאת ניתן, בנסיבות העניין, להשיג על-ידי מינוי אפוטרופוס-לדין לילדים, אשר ייצג אותם בבית המשפט המחוזי בכל הסוגיות הקשורות בהחזקתם, ויעלה לפניו את טובתם שלהם (ע”א 878/96 מזל נינה פוזילוב נ’ אמנון פוזילוב, נ(5) 208, 215 (1997) ), וכן ר’ רמ”ש (מחוזי תל אביב-יפו) 56163-06-17 י.ל נ’ ע.ל (נבו06.08.2017) ).
אפוטרופוס לדין הוא שלוח בית המשפט, לטובת הילדים. לפיכך חב האפוטרופוס לדין חובת נאמנות כלפי הקטינים, מחד גיסא, וכלפי בית המשפט, מאידך גיסא. אפוטרופוס לדין אינו שלוחם של ההורים ואינו חב חובת נאמנות כלפיהם. אם נגרוס אחרת, יימצא האפוטרופוס לדין בניגוד עניינים אסור. עם זאת, חובת הנאמנות של אפוטרופוס לדין כלפי הקטינים וכלפי בית המשפט מחייבת אותו לפעול ממקום נטול פניות.
אפוטרופוס לדין נהנה מחזקת תקינות פעולותיו ומקצועיותן. זאת, על דרך קל וחומר מחזקת התקינות והמקצועיות ממנה נהנה מומחה מטעם בית המשפט (ר’, למשל, רע”א 8209/22 פלונית נ’ המרכז הרפואי ע”ש שיבא (נבו 07.12.2022) ). אפוטרופוסים לדין הינם עורכי דין שהוכשרו לכך, הממונים על ידי המערך לייצוג קטינים, על פי חוק הסיוע המשפטי, תשל”ב-1972. כל מהות תפקידם של אפוטרופוסים לדין היא לייצג את אינטרס הקטינים בהליך. אחד הביטויים למעמדו המיוחד של אפוטרופוס לדין היא הרשות הנתונה לו להניח בפני בית המשפט עמדה חסויה (בכתב או בעל פה). זאת, משום החזקה, שהוא פועל אך ורק לטובת הקטינים, ולא כמייצג צד זה או אחר. אם לגבי החלפת מומחים מטעם בית המשפט נפסק שנדרשות אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים (עניין פלונית הנ”ל), הרי לגבי אפוטרופוסים לדין ראויה אמת מידה מחמירה יותר. לפיכך, החלפת אפוטרופוס לדין בעילה של ‘משוא פנים’, תיעשה במקרים נדירים ביותר, בהם הוכח באופן חד משמעי, שנשקל שיקול זר שאינו טובת הקטינים. בלשון אחרת, יש להניח ראיות שאינן מותירות מקום לספק סביר, לפיהן האפוטרופוס אינו פועל בהתאם לחובת הנאמנות כלפי הקטינים ובית המשפט. אמת מידה מחמירה זו ראויה במיוחד במקרים של מחלוקת הורית קשה, בעטיה מנסה מי מההורים ‘לפסול’ אפוטרופוס לדין מטעמים טקטיים. היא ראויה גם לאור הנזק הנגרם לבירור ההליך ולקטינים עצמם בגין החלפת אפוטרופוס לדין.
לטענת המבקש האפו’ מוטית לטובת האם, ולכן מניחה המלצות שאינן עולות בקנה אחד עם טובת הילדים. המבקש מצטט דברים שלכאורה אמרה לו בתם של הצדדים (להלן: הבת), באשר לתוכן שיחה שנוהלה (לטענתו) בין המשיבה לאפו’. המבקש טוען שיש בידיו הקלטה והסרטה של השיחה האמורה. הדברים הנטענים אינם ראיה כלל ועיקר, משני טעמים: ראשית, מאחר שהמבקש (אף הבת) לא נטלו חלק בשיחה האמורה (ככל שהתקיימה), הרי האזנה לשיחה (לרבות הקלטה והסרטה שלה), או שימוש בתוצרי ההאזנה, אסורים לפי סעיף 2 לחוק האזנת סתר, תשל”ט-1972. לפיכך, הן דברי המבקש באשר למה שלכאורה שמע, וממילא הדברים הנטענים עצמם, אינם קבילים כראיה (סעיף 13(א) לחוק האזנת סתר). שנית, שימוש בבת כאמצעי לריגול והקלטה של אמה ושל האפו’ פסול מיסודו. אין לי אלא לחזור על דברים שכתבתי בהחלטתי מיום 29.11.2022, לאמור: “מדובר בפעולה חמורה של ניכור, במסגרתה גויס הקטין לאיסוף ראיות בבית האם כנגדה. גיוס הבן לשירותו של האב מרעיל את נפשו, אגב העברת מסר לפיו האם היא אדם לא מוסרי שיש לבלוש אחריו. בה במידה המעשה הופך את האם לנרדפת בביתה היא”. ברור שאין לאפשר למבקש לתמוך יתדותיו במעשה פסול זה, על מנת שחוטא לא יצא נשכר (השוו לעניין פסלות שופט – ע”א 1695/19 בריגיטה זיבנברג נ’ דנה לוי (נבו 28.04.2019) ).
אשר לטענה לפיה האפו’ פגשה את האב פעם אחת בלבד – אפוטרופוס לדין, כחלק בלתי נפרד מתפקידו, נפגש עם ההורים (ועם גורמים נוספים). ברגיל, אין מקום לנהל בדיקות וחקירות בשאלה כמה פעמים שוחח אפוטרופוס לדין עם הורה פלוני, או ביקר בביתו, כמה פעמים שוחח עם הקטינים או מי מהם וכו’. כאמור, חזקה היא שאפוטרופוס לדין פועל בהגינות ומקצועיות לטובת הקטינים, וכך יש לבחון את אופן פעולתו. יתירה מזו, מאומה לא מנע מהמבקש להיפגש עם האפו’, או לפנות לבית המשפט אם סבר שהדבר נמנע.
לטענה לפיה האפו’ הניחה המלצות כאלה ואחרות המעידות על הטיה אין בסיס. ההמלצה היחידה שהונחה היא לביצוע אבחון פסיכיאטרי לבנם של הצדדים. המלצה זו נסמכת על דעתם של גורמים רלוונטיים לנושא. יתירה מזו, גם המבקש סבר שיש מקום לביצוע האבחון, הגם שחלק על המועד לביצועו.
תפקידו של אפוטרופוס לדין, בפרט במקרים של חשש לניכור הורי, אינו פשוט כלל. יפים לכאן הדברים שנאמרו בעמ”ש (מחוזי באר שבע) 2323-10-21 ש.א נ’ ח.א (נבו 03.05.2022), לאמור: תפקידו של אפוטרופוס לדין לקטינים אינו מתמצה בהבאת עמדתם של הקטינים בפני בית המשפט. האפוטרופוס לדין מחויב לבחון את טובתם של הקטינים במכלול ההיבטים, לטווח הקצר ולטווח הארוך, כאשר רצונם המוצהר הוא היבט אחד בלבד, בפרט במצב של ניכור הורי. מדובר, ללא ספק, באתגר גדול, במיוחד בסכסוך משפחתי בעצימות כה גבוהה, אך זו מהות התפקיד שמקבל על עצמו האפוטרופוס לדין. על האפוטרופוס לדין להביא בפני בית המשפט את התמונה המורכבת של טובת הקטינים ולהיות קשוב להמלצותיהם של גורמי הטיפול המקצועיים. על האפוטרופוס לדין לפעול גם ליישום ההחלטות השיפוטיות הנוגעות לקטינים, ובראש וראשונה הוראות שנועדו לקדם את טובת הקטינים.
האפו’ פועלת לחלוטין במסגרת המנדט שניתן לה, ואין מקום לאפשר לצדדים לגרור אותה לזירת המאבק ביניהם.
אשר על כן, הבקשה נדחית ללא צורך בקבלת תגובה.
ניתן לפרסום במתכונת שתותר על ידי.
ניתן היום, ט”ו שבט תשפ”ג, 06 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
